"לשחרר המשק מהחנק של הוועדים, הטייקונים, משרד הביטחון ומינהל מקרקעי ישראל" - פוליטי - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"לשחרר המשק מהחנק של הוועדים, הטייקונים, משרד הביטחון ומינהל מקרקעי ישראל"

לנפתלי בנט, ראש מפלגת הבית היהודי, לא הפריע לגור ברעננה בהיותו מזכ"ל מועצת יש"ע, כשם שלא מפריע לו לתמוך בהמשך שלטון ישראל בשטחים ולקרוא לקיצוץ מסיבי בתקציב הביטחון ■ "ישראל היא מדינת הון-שלטון", קובע בנט, אבל טוען שדווקא נתניהו אינו מושחת

192תגובות

חובש כיפה, מנכ"ל מועצת יש"ע לשעבר שמתגורר דווקא ברעננה, הייטקיסט שעשה אקזיט ענק ומעריץ נלהב של דפני ליף. נפתלי בנט, ראש מפלגת הבית היהודי, הוא ללא ספק איש של ניגודים - גם בעמדות הכלכליות הנחרצות שלו.

איך מנכ"ל מועצת יש"ע גר ברעננה?

"יהודה ושומרון זה לא שייך למתיישבים. זה שייך לכל עם ישראל. זה נהפך לכאילו סקטוריאלי, אבל זה ממש לא. בכל מקרה, מגורים ביש"ע היו לי תמיד חלום, אבל מנסיבות משפחתיות אנחנו חיים ברעננה, וטוב לנו ברעננה".

ולא מנסיבות פיננסיות, אני מבינה. תזכיר לנו כמה אתה שווה.

"אני לא מודד את השווי לפי כסף, אלא לפי תרומה".

ובכל זאת, מה היה סכום האקזיט שעשית בזמנו?

"מכרנו את החברה ב-145 מיליון דולר, אבל בסוף אתה מדולל ומדולל, ויש ארבעה יזמים, אז אני מעדיף לא לשתף את הציבור בחלקי".

בוא נשאל את זה אחרת, הילדים צריכים לדאוג מזה שלאבא תהיה משכורת של עובד ציבור?

"זה לא, אבל הם יצטרכו לעבוד לפרנסתם. בדיוק המינון הנכון".

אבל אפשר להניח שאתה פסול מלייצג את קולן של השכבות הנמוכות בחברה?

"תשמעי, לא שיניתי הרבה בחיי. אני לא אוכל ארבעה סטייקים ביום, ולא נוהג במכונית יפה - מאזדה שכורה, על חשבון הקמפיין".

אייל טואג

כשהיית מנכ"ל מועצת יש"ע, היה לך חשוב מאוד להצטרף למחאה ברוטשילד - ובסוף איבדת את משרתך על כך. למה היה לך חשוב להיות שם?

"כי הבעיות היו אמיתיות - יוקר המחיה, ריכוזיות. אבל היתה גם אמביוולנטיות, כי מצד שני היתה תחושה שיש אנשים שרוצים לקחת את זה לכיוון של 'בוא נכה את החרדים, נכה את המתנחלים'. אבל הבעיה עצמה היתה אמיתית, והמחאה גם הביאה לתוצאות אדירות. אני משלם כיום 130 שקל בחודש סלולר במקום 700, בזכות דפני ליף. זאת עובדה".

מה פסול בלהכות את החרדים?

"צריך לטפל בבעיית החרדים, אבל לא בכסאח. קודם כל החרדים הם אחינו, אני לא שונא אותם, אני לא מתעב אותם. דבר שני, אני גם חושב שלימוד תורה זה דבר חשוב לעם ישראל. הדבר השלישי הוא שהם צריכים להשתלב בחברה הישראלית, הם צריכים לעבוד והם צריכים לשרת. האמת היא שכיום יש יותר חרדים שרוצים לשרת בצבא ובשירות הלאומי-אזרחי מאשר תקנים שהמדינה מעמידה לרשותם. אז לפני שאנחנו נכנסים בהם ואומרים כמה הם לא בסדר, הפתרון האמיתי הוא לייצר יותר נתיבי שירות צבאי ואזרחי שתואמים את אורחות החיים שלהם".

ולהשאיר את חוק טל כמות שהוא?

"צריך לעשות התאמות. צריך לעשות בכל זאת תמריצים, אבל בעיקר תמריצים חיוביים. אני אומר לכן שהתמריץ הכי גדול קיים כבר, והוא נקרא עוני. הם לא רוצים להיות עניים. צריך לייצר יותר נתיבים פרקטיים, אמיתיים, והם יבואו".

מה עושים עם ערביי ישראל?

"ערביי ישראל, אנחנו טועים בהם. אנחנו לא מכניסים אותם לחברה הישראלית בצורה שוויונית באמת, בהרבה ממדים. זו טעות גדולה. והם רוצים להשתלב. המיעוט הקטנטן שיש לו יסוד לאומני, שחפץ במדינת פלסטין בתוך הקו הירוק, אנחנו לא מחילים יד מספיק קשה עליהם - וזה מכתים את כולם. אנחנו גם לא אוכפים את החוק בתוך ערים וכפרים ערביים, והם רוצים את זה. הם רוצים שמשטרת ישראל תיכנס ותעשה סדר".

אז הפתרון הוא יד קשה מצד המשטרה?

"יד טובה של המשטרה, כדי לאפשר לערבים לחיות. יד קשה על המעטים מאוד שהם לאומנים, והכנסה מסיבית להעדפה מתקנת ובתקציבים - להכניס את החברה הערבית לתוך מסלול העבודה בישראל".

אתה לא חושב שיש קשר בין השלטון שלנו ביהודה, שומרון ועזה לבין מצבו של המגזר הערבי במדינת ישראל, ולמצב הכלכלה?

"בגדול, אלה שתי אוכלוסיות שונות, אבל יש קשר הפוך ממה שאת מדמיינת. אם חלילה תקום מדינה פלסטינית פחות או יותר על קווי 67' וייכנסו מיליוני פליטים מסוריה ומלבנון ויהיה לנו בלאגן - ואת כל הדרעק שיש לנו היום בעזה יהיה לנו גם שלוש דקות מכפר סבא - זה יקרין פנימה לערביי ישראל. הם יריחו שהמצב שלנו לא טוב, ואז יתחילו הבעיות האמיתיות".

כלומר, אתה חושב שהנאמנות של ערביי ישראל היא על תנאי?

"אני חושב שבגללנו היא קצת על תנאי. אני חושב שערביי ישראל רוצים להשתלב בחברה הישראלית עד כדי גם לשרת בצבא. זה נשמע רחוק, אבל הם יכולים להיות במודל הדרוזי, אם הם יבינו שאנחנו מתכוונים להכניס אותם לחברה הישראלית, ומצד שני להילחם בכל סממן לאומני".

הם קוראים לעצמם פלסטינים-ישראלים. הם חלק מהעם הפלסטיני.

"אז אני אומר לך, אני בקשר הדוק עם הרבה מאוד ערביי ישראל, והם לא קוראים לעצמם פלסטינים. הם רוצים לחיות את החיים, רוצים להיות אזרחים במדינת ישראל. אבל אם אנחנו כל הזמן נייצר את החשש שעוד רגע תהיה מדינה פלסטינית ליד, אז בוודאי שזה יקרין על הנאמנות. גם אצל דרוזים זה עובד ככה".

"הטייקונים לא מייצרים שום ערך"

היה בשבוע שעבר אירוע די קשה, כשיו"ר אי.די.בי נוחי דנקנר נקרא לחקירה פלילית ברשות ניירות ערך. יש לנו בעיה אתית עם המגזר העסקי?

"תלוי איזה מגזר עסקי. יש מגזר עסקי יצרני, שמקים חברות, יזמים, היי-טק, וזה מגזר נפלא. הוא מייצר ערך ומקומות עבודה. יש מגזר אחר, שגם הוא נקרא עסקי, אבל אין בין היזמות לבין זה דבר וחצי דבר. זה מגזר של טייקונים, שבעצם עושים משחקים פיננסיים מורכבים ובסופו של דבר לא מייצרים שום ערך, רק מעבירים ומגלגלים".

כמו אי.די.בי?

"כן, למשל. ואין לי הרבה כבוד לזה, כי זה לא מייצר מקומות עבודה, וזה גם גורם נזקים עמוקים מאוד לכלכלה הישראלית. דוגמה בולטת היא המכרז הסלולרי. חזי בצלאל זכה במכרז. הוא בא לקבל אשראי בבנקים בישראל, אבל לא נתנו לו. למה? כי הבנקים היו בסחבקיה עם חברות הסלולר, ולא רצו להרוס להן את שולי הרווח הגבוהים שנובעים ממצב מונופוליסטי, אז לא נתנו לו להתמודד. זה הזוי. בסופו של דבר, מי התמודד? זרים. גולן היה צריך לבוא מחו"ל לישראל".

אז מה הפתרון?

"צריך להתמודד עם זה. יש ועדת ריכוזיות. הבעיה היא שמפחיד להתמודד מול טייקונים, כי לאותם טייקונים יש גם הרבה כוחות. אתה צריך אשראי בשביל המפלגה שלך, אתה לא רוצה שיכפישו אותך בעיתון שהם קנו. הנושא דורש אומץ לב, ואין להרבה פוליטיקאים את אומץ הלב. מה גם, שחלקם הגיעו לשלטון בזכות עזרה מאותם טייקונים".

ישראל היא מדינת הון-שלטון?

"חד-משמעית, כן".

אתה מכיר את זה גם מהעבודה שלך בלשכת נתניהו?

"לא בהיקפים משמעותיים. נתניהו לא בן אדם מושחת. הוא לא מושחת במובן הזה. אבל אני רואה את זה ביום יום, מפלגות שהולכות לקבל אשראי מבנקים, ויש איזו הסכמה - 'אני אעזור לך ואתה תעזור לי'".

אתה רוצה להצביע על פוליטיקאים שאתה חושב שיש להם קרבה יתרה להון?

"ברור שלא".

אז הפוך, מי אתה חושב שהם מאוד נקיים?

"אני חושב למשל שכרמל שאמה-הכהן גילה הרבה מאוד אומץ לב בעניין הזה. בוגי יעלון, הוא לא בלופ הזה. יש הרבה שהם לא בתוך הקדירה".

מה עם המשחק של ועדי העובדים הגדולים בפריימריס?

"הבעיה האמיתית המרכזית במדינת ישראל היא קבוצות אינטרסים, קבוצות קטנות עם כוח גדול שחונקות את המשק, מעלות את המחירים. דיברנו על אחת מהן, קבוצות ההון-שלטון. הקבוצה השנייה היא הוועדים הגדולים. ושלי יחימוביץ', גיבורת הפועלים, משתפת פעולה. למה? כי היא נבחרה בפריימריס באמצעות עופר עיני והוועדים הגדולים.

"כל הוועדים הגדולים מאגדים תחתיהם 200-300 אלף עובדים, ועליהם הם מגינים מצוין. מי שבאמת נפגע הוא רוב הציבור הישראלי, בצורה של מחירים יותר גבוהים לחשמל, למשל, כי מיליארדים הלכו לפנסיות הזויות של עובדי חברת החשמל".

אז מה עושים?

"צריך להיכנס לכל אחד מאלה ולהתמודד. לייצר רפורמה בנמלים, רפורמה ברכבות".

"המצב במשרד הביטחון הוא חולני"

אתה בעד חקיקה נגד עבודה מאורגנת?

"לא. עבודה מאורגנת כשלעצמה היא ראויה. על החלשים צריך להגן. על עובדי הקבלן במתפרות צריך להגן. אבל כיום ההסתדרות לא מגינה על החלשים, היא מגינה רק על העובדים החזקים, על חשבון החלשים".

אז לשבור את ההסתדרות?

"את המבנה הנוכחי של ההסתדרות - כן. זה מבנה חולה. אבל חכו, לא גמרנו עם מוקדי הכוח בחברה הישראלית. המצב במשרד הביטחון הוא חולני. התקציב לפני 10 שנים היה 30 מיליארד שקל, עכשיו זה 62 מיליארד שקל. למה? האיומים הרי הם אותם איומים. יש סיבה אחת - התנאים והפנסיות של עובדי הקבע במשרד הביטחון ובצבא מתנפחים ומתנפחים. רס"ר, שהוא לא קרבי, הפנסיה שלו כמעט פי חמישה מעובד היי-טק. פי חמישה. למה?"

אתה שוכח להזכיר מוקד כוח נוסף, שנהנה מתקציבים אינסופיים - ההתנחלויות.

"ממש לא. זה נכון שהיסטורית, עלות הקמת ההתיישבות היתה גדולה. כיום, המתיישב ביהודה ושומרון לא מקבל שום הטבה, למעט תחבורה ציבורית בעלות מופחתת".

מה אתה חושב על תרבות האקזיטים של ישראל?

"אני עשיתי בעצמי אקזיט, ובכל זאת - זה לא טוב. מערכת התמריצים כיום היא כזו שליזמים ולכולם יש תמריצים מאוד גדולים למכור כשאפשר, וחבל. אבל אפשר לתקן את התמריצים בכך שקרנות ההון סיכון יאפשרו אקזיט חלקי ליזמים - מבלי למכור את השליטה".

"רפורמה בוועדים, במינהל ובמשרד הביטחון"

האם צריך להעלות את המיסוי על חברות ועל עשירים?

"קודם כל, צריך כסף. הדבר המרכזי הוא לחינוך, לחינוך בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית. כיום, אם נולדת במקרה ברעננה, סיכוייך להצליח בחיים גבוהים לאין ערוך מאשר אם נולדת בקרית גת. אני לא סוציאליסט, אבל מה שכרגע אמרתי זה סדום ועמורה. זה בושה למדינת ישראל שאם באופן רנדומלי נולדת במקום הלא נכון, הסיכויים להצליח לאין ערוך יותר נמוכים.

"מה שצריך בעניין הזה הוא קודם כל לייצר מערכת תמריצים אגרסיבית מאוד, להביא את המורים הטובים ביותר, את המנהלים הטובים ביותר. אני מדבר ברמה של משכורת יותר גבוהה ב-100% למי שמוכן והולך לפריפריה. וזה דבר שלא נעשה".

"לגבי המקורות, הדבר האמיתי הוא לא להעלות מסים. הדבר האמיתי הוא לשבור את הריכוזיות. אם יהיה למישהו את האומץ לחולל רפורמה בריכוזיות, בוועדים, במינהל מקרקעי ישראל ובמשרד הביטחון, יהיו לנו מספיק מקורות".

אז אתה נגד העלאת מסים על עשירים.

"אם לא עושים את הרפורמות האלה, אפשר להעלות מסים על עשירים. הבעיה היא שאין יותר מדי עשירים בישראל, ולכן אנחנו מדברים על מיסוי על מעמד הביניים. בסוף אותם האנשים נדפקים. זה עוד עומס על האלונקה, עד שאתה בסוף משתנק תחת האלונקה.

"הפתרון הקל הוא להעלות מסים. הפתרון הקשה אבל הנכון זה לשחרר את המשק מהחנק הזה של הוועדים, של הטייקונים, של משרד הביטחון ושל מינהל מקרקעי ישראל".

יצאת באקורדים צורמים מלשכת ראש הממשלה. האם אתה רואה את עצמך אחרי הבחירות בכל זאת משתף פעולה עם נתניהו?

"קודם כל, לא יצאתי באקורדים צורמים. האקורדים נהיו צורמים כשנאבקתי בו סביב מדינה פלסטינית".

יש כל מיני סיפורים צהובים על כך ששרה נתניהו לא אהבה אותך.

"הם אכן סיפורים צהובים".

זה לא נכון?

"אני לא מדבר על שרה. יש לי המון ביקורת על נתניהו, עליו אני מוכן לדבר. עם שרה אני לא מתעסק. ראש הממשלה הבא יהיה ככל הנראה בנימין נתניהו, העסקה שלו עם ליברמן די חתמה את הגולל. לכן, השאלה של הצטרפות לממשלת נתניהו תהיה תלויה באיזו ממשלה הוא ירכיב".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#