יחימוביץ' הציגה את התוכנית הכלכלית של העבודה: "שינוי עמוק ואחראי"

התוכנית מבקשת להרחיב את שירותי הבסיס לאזרח, לתקן את שוק העבודה, להוריד את מחירי המזון והדיור, להאבק בריכוזיות ולשנות את מדיניות המיסוי ■ יחימוביץ': "תוכנית שרגליה נטועות בקרקע וראשה אינו בשמים"

טלי חרותי-סובר
חגי עמית
נמרוד בוסו
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
טלי חרותי-סובר
חגי עמית
נמרוד בוסו

חודשים ארוכים שכללו דיונים של עשרות מומחים הניבו את "התוכנית לכלכלה הוגנת" - שם קליט למצע הכלכלי של מפלגת העבודה בראשות שלי יחימוביץ'. "זו תוכנית מעשית ומפורטת שרגליה נטועות בקרקע וראשה אינו בשמים", מתפייטת יחימוביץ'. "זו לא שירה , זו פרוזה, זו לא מהפכה אלא שינוי עמוק יסודי ואחראי".

חמשת ראשי הפרקים שעליהם מבוססת תוכנית החומש נשמעים כמו חלומו הרטוב של כל אזרח. המושג "ציבורי" הוא מושג יסוד בתוכנית, המתכתב עם התפישה המוצהרת כי המדינה צריכה לשרת את כלל אזרחיה, ולכן יש לחזק את הציבורי ולהחליש את הפרטי.

יחימוביץ' מציירת במלים פשוטות עולם נפלא, כמעט סקנדינווי, ולא תמיד ברור אם הוא עולה בקנה אחד עם ההון הנדרש לקיומו. מהתוכנית אפשר גם להבין לאילו משרדים מכוונת יחימוביץ', אם העבודה תהיה בממשלה: חינוך, בריאות, רווחה ותחבורה בהחלט על הכוונת.

התוכנית, פשוטה וקריאה מאוד, מבוססת על חמש "אבני בניין": הראשונה היא החזרת שירותי הבסיס, או במלים אחרות, הגדלת ההוצאה הציבורית על שירותים כמו חינוך חובה חינם, שירותי בריאות זולים וטובים יותר ותחבורה ציבורית אמינה. המטרה: להוריד את עלויות האזרחים בישראל ולהשאיר הכנסה נקייה גבוהה יותר.

אבן שנייה היא שכר הוגן עבור עבודה קשה - צמצום תופעת עובדי הקבלן, תגבור אכיפת חוקי עבודה, העלאת שכר מינימום והבטחת החיסכון הפנסיוני. השלישית היא הורדת מחירי הדיור והמזון על ידי תוספת אלפי יחידות דיור לשוק, ופיקוח על מחירי מזון וקביעת מע"מ מופחת.

אבן נוספת היא תחרות הוגנת - מאבק בריכוזיות, עידוד עסקים קטנים ובינוניים ועידוד תעשייה על כל גווניה. האבן האחרונה היא מיסוי הוגן - העלאת המיסוי על העשירים ביותר, העלאת מס חברות והעלאת תמלוגים על שימוש באוצרות טבע ומדינה.

שלושה עקרונות מובילים את יחימוביץ': צמצום פערים לרמת מדינות OECD, החזרת שירותי הבסיס לרמה סבירה ויצירת צמיחה המחזקת את המעמד הבינוני ומיטיבה עם כלל האוכלוסייה

מערכת הבריאות: חיזוק הרפואה הציבורית

בריאות היא נושא חשוב ודרמטי בתוכנית של יחימוביץ', שנחושה לוודא כי כל אזרח יקבל ביטוח סיעוד הכולל אשפוז וטיפולי בית על חשבון המדינה, כדי להקטין את הנטל על משקי הבית שיקיריהם נדרשים לאשפוז. נושא זה חשוב במיוחד לאור העלייה בתוחלת החיים: עד 2030, כ-15% מהאוכלוסייה בישראל יעברו את גיל 65. עלות תוכנית זו היא 4.2 מיליארד שקל. הכסף יגיע מהעלאת מס הבריאות ב–0.5%.

חצי מיליארד שקל נוספים מייעדת יחימוביץ' להשבת שירותי הבריאות לתלמיד שהופרטו בשנים האחרונות לידי המדינה. יחימוביץ' רוצה גם להפסיק את האשפוז במסדרון על ידי תוספת של 2,300 מיטות ‏(4 מיליארד שקל‏), לשמור על סל הבריאות וגם לדאוג שהרפואה הפרטית לא תמשיך להרים את ראשה.

בעזרת רגולציה מתאימה היא מתכננת איסור החזקה של בתי חולים פרטיים על ידי הקופות הציבוריות, וגם את אימוץ המודל הבריטי שלא מאפשר לקבל שירותים מהמדינה ומהתחום הפרטי במקביל.

מערכת החינוך: חינוך חינם מגיל שנתיים

כמו מערכת הבריאות הציבורית, כך גם מערכת החינוך הציבורית היא גורם חשוב שיש לחזק. העבודה תגדיל את תקציב החינוך בעשרה מיליארד שקל, תציע חינוך חובה חינם מגיל שנתיים ‏(ולא שלוש כמו היום‏) - במטרה להמריץ אמהות צעירות לשוב לשוק העבודה, ותמנע העסקת מורי קבלן באופן מוחלט, כך שהם יעברו להעסקה ישירה.

מערכת התחבורה: נסיעה בגוש דן בחינם

המושג ציבורי מופיע גם בתחום התחבורה שאמורה להיות הכלי שבעזרתו יוכלו אנשים להגיע בקלות ובזול למקומות עבודתם, למשל, מבלי להשתמש ברכב פרטי יקר, לזהם את הסביבה ו"לסייע" ביצירת פקקים.

יחימוביץ' מתכננת מהפכה - נוסע לא יחכה יותר מעשר דקות לאוטובוס, האוטובוס ייסע בנתיבים מיוחדים כדי להימנע מפקקי תנועה, ובאזור גוש דן הנוסע גם לא ישלם דבר באוטובוסים עירוניים, ובאחרים ישלם 2 שקלים לנסיעה בלבד. התוכנית תעלה כ-17 מיליארד שקל, כסף שיגיע מ"שינוי סדרי עדיפויות בתוך משרד התחבורה".

רווחה: חופשת לידה של 16 שבועות

ביטחונם הסוציאלי של אזרחי ישראל מעולם לא היה רע כל כך, ולעבודה הפתרונים: חופשת הלידה תתארך מ-14 שבועות ל-16, בעלות של 1.2 מיליארד שקל. במקביל יוכלו עובדים עניים לקבל הבטחת הכנסה נוספת על עבודתם בסך 17% מהשכר הממוצע במשק ‏(כיום זהו סכום של 1,500 שקל‏). המטרה היא להקל על העוני ולתמרץ יציאה לעבודה שלא תבוא על חשבון הבטחת ההכנסה.

לרשויות המקומיות מתכננת יחימוביץ' סיוע פרוגרסיבי בשירותי הרווחה. כיום מתקצבת המדינה את כלל הרשויות ב-75% משירותי הרווחה הניתנים לאזרח. על פי התוכנית החדשה, רשויות במדרג סוציו־אקונומי 1-3 יזכו במימון של 95% משירותי הרווחה, בעוד שרשויות במדרג 7-10 יזכו ב-75%. המטרה: לחזק את הרשויות מקומיות ולהקל עליהן במתן שירותים טובים יותר בסיוע המדינה.

במקביל תורחב התוכנית הלאומית לטיפול בנוער בסיכון, ויש בשורה גם לעובדים הסוציאלים - גם הם כבר לא יועסקו כעובדי קבלן אלא בהעסקה ישירה בלבד.

השלטון המקומי: העלאת תקציבי האיזון

השלטון המקומי הוא נקודת ההשקה היומיומית של האזרח עם הרשויות, ולכן יש צורך שגם הוא יהיה חזק והוגן. יחימוביץ' מתכננת להרחיב את מענקי העידוד ‏(שהלכו והצטמצמו עם השנים‏), לעודד את חוק ערים איתנות, כך שרשויות חזקות יהנו מסמכויות ניהול עצמאי, וגם לשנות את שיטת המצ'ינג שלפיה חייבת הרשות לתת מימון עצמי של 25% לפחות על כל פרויקט, בעיקר ברשויות החלשות.

ביטחון אישי: הוספת 5,000 שוטרים

משטרת ישראל תזכה בלא פחות מ-3.3 מיליארד שקל להגדלת מספר השוטרים בכ-5,000 ולחיזוק עמוד השדרה של משטרת ישראל - מיחידות הסיור ועד היחידות למניעת פשיעה כלכלית.

עצירת ההפרטות

התוכנית העוסקת במינהל ציבורי תקין כוללת שלושה נושאים: בדיקת תהליכי ההפרטה של מוצרים ושירותים; בחינה מחודשת של תהליך התקצוב, שנערך בעיקר על ידי אגף התקציבים - ללא שילוב נאות של משרדי הביצוע; ויצירת רפורמה אמיתית בתחום כוח האדם במגזר הציבורי, ונקיטת צעדים להגברת איכות השירות שנותן מגזר זה.

בנושא זה עלולה יחימוביץ' להיתקל בהתנגדות לא קטנה מצד תומך אחד שלה - עופר עיני, יו"ר ההסתדרות, שנדמה כי הוא מעונין קצת פחות ברפורמה מסוג הזה. יחימוביץ' מבקשת גם שימוש מוגבל בחוק ההסדרים.

שוק העבודה: העלאת שכר המינימום

לפי התוכנית, תוגבר אכיפת חוקי העבודה באופן דרמטי ‏(מספר הפקחים יוכפל ל–300‏) ויתוגברו ההכשרות המקצועיות. שכר המינימום יעלה ל-55% מהשכר הממוצע במשק.

שוק הון: יוגבלו מבצעי התספורות

תוכנית העבודה מתייחסת באופן מפורש לבעלי הון שביצעו תספורות, ומציעה סנקציה הכוללת הגבלת היכולת של אותן "ספרים" לגייס הון בהמשך. לא ניתנו פרטים נוספים למעט הצהרת הכוונות.

במקביל מציעה התוכנית להדק את הפיקוח על המוסדיים ולתת עצמאות גדולה יותר לדירקטורים בחברות ציבוריות. כמו כן יחול איסור לחלק דיווידנדים ללא רווח אמיתי. פירוק חברות הפירמידה ומלחמה בריכוזיות היו מאבני היסוד של יחימוביץ', והם מופיעים גם בתוכנית זו.

שכר הבכירים: עד פי 50

יחימוביץ' חוזרת לתוכנית שאותה קידמה בשנים האחרונות, ומציעה כי שכר הבכירים יוגבל לפי 50 מהשכר הנמוך ביותר בחברה, לרבות עובדי הקבלן. יש לציין כי בישיבתה מחוץ לממשלה הרעיון נדחה.

פנסיה הוגנת

התוכנית מציעה הקמת ועדה ציבורית לשינוי מודל ניהול החיסכון הפנסיוני בישראל, שהמלצותיה יסייעו להגדלת הביטחון הפנסיוני לאורך זמן. במקביל תסבסד המדינה לעובדים עניים את הפרשות הפנסיה עד לשכר מינימום. המוסד לביטוח לאומי ינהל את הפנסיה לעובדים המשתכרים עד שכר מינימום: יבצע את הגבייה וימנה גוף אחראי לניהול הכספים.

הורדת מחירי המזון

יתקיים פיקוח על מוצרי מזון יסודיים ומע"מ מופחת יושת על מוצרי מזון.

עסקים קטנים ובינוניים

תורחב נגישות העסקים הקטנים והבינוניים למקורות אשראי, והקרן לסיוע לעסקים קטנים תוגדל. במקביל ישונה חוק המכרזים כך שהם יונגשו בחוק לעסקים קטנים ובינוניים. כמו כן יחוקק חוק דמי אבטלה ויוכרו פיצויי פיטורים גם לעצמאיים.

תעשייה: תמריצים למהנדסים בפריפריה

החינוך הטכנולוגי שנעלם והלך ממחוזותינו יזכה בהשקעה אינטנסיווית כדי למנוע היעלמותם של בעלי מקצוע חיוניים לתעשייה מסורתית ובכלל. במקביל יוגדל תקציבו של המדען הראשי למחקר ופיתוח תעשייתי כדי שניתן יהיה להשקיע יותר בתעשייה בישראל.

יחימוביץ' מתכננת הקמת תשעה אזורי תעשיה מרחביים, מתוכם שלושה באזורי יישובים ערביים. יינתנו מענקים למפעלים בפריפריה גם אם אינם מייצאים, ומהנדסים שיעברו לגור בפריפריה יזכו לתמריצים כלכליים.

מס חברות יעלה ל-30%

יחימוביץ' מסמנת את מקורות ההכנסה שלהם תזדקק עבור התוכנית. מס החברות יעלה בהדרגה ל-30%, ייגבה מס על רווחים כלואים שיכניס לתקציב המדינה 15 מיליארד שקל, תועמק הגבייה והמלחמה בהון השחור תביא עוד 35 מיליארד שקל.

מיסוי על רווחים ממשאבי טבע יביא עוד 9 מיליארד שקל. ביטול המסלול החלופי בחוק עידוד השקעות הון יכניס לקופת המדינה עוד 5 מיליארד שקל. יהיה מי שיטען שמספרים אלה גבוהים מדי, אך רק ימים יגידו האם ההסתמכות על המיליארדים הנקובים היא אכן ריאלית.

דיור: בנייה לזוגות צעירים על קרקע עירונית והגבלת עליית שכר הדירה בחקיקה

תוכניתה הכלכלית של יו"ר מפלגת העבודה, שלי יחימוביץ', כוללת כמה חידושים מעניינים בתחום הדיור, בראשם בנייה מאסיבית של דירות בנות שלושה חדרים על קרקעות בבעלות עירונית, שיוחכרו לזוגות צעירים; חידוש מאגר הדירות הציבורי; והסדרת זכויות השוכר והמשכיר באמצעות חקיקה.

בתחום הדיור הציבורי, התוכנית מציעה בנייה ייעודית חד פעמית של 800 דירות ציבוריות, וכן הענקת סיוע בסך 600 אלף שקל לרכישת דירה ל-800 משפחות זכאיות נוספות והמשך סיוע בהחזר המשכנתא.

עלותם של שני צעדים אלה מוערכת במסמך ב-1.2 מיליארד שקל, שיילקחו מהכנסות המדינה ממכירת דירות הדיור הציבורי לפי חוק הדיור הציבורי. צעד נוסף שנועד לחדש את מאגר הדירות הציבוריות, הוא העברה של 5% מכלל הדירות הנבנות על אדמות מינהל באזורי ביקוש לבעלות המדינה, למטרת שימוש לדיור ציבורי, בתמורה למתן הנחה ליזם במחיר הקרקע.

את מצוקת הזוגות הצעירים בני מעמד הביניים מציעה יחימוביץ' לפתור באמצעות בניית אלפי יחידות דיור באזורי הביקוש, על קרקעות ציבוריות המצויות בידי העיריות. זאת, באמצעות פרסום מכרזים לבניית דירות שלושה חדרים על הקרקע, והחכרתן של הדירות לזוגות צעירים על פי קריטריונים. דמי החכירה יהיו 600 אלף שקל, המשקפים את עלות הבנייה והפיתוח לדירה ממוצעת, כך שלטענת יחימוביץ', הצעד לא כרוך בעלות תקציבית.

ההחכרה תהיה ל-10 שנים, או עד שהזוג ירכוש דירה אחרת, ובסופה תוחזר הדירה לידי המדינה כדי שתוכל לשמש זוגות נוספים. המטרה היא שבתקופה זו תצליח המשפחה לחסוך הון, שישמש אותה לרכישת דירה בשלב מאוחר יותר.

גורם נוסף לעליית מחירי הדיור בישראל, על פי התוכנית, הוא היעדר פיקוח על שוק השכירות, הגורם לזוגות צעירים רבים לרכוש דירה כמוצא בלעדי ואחרון, ומביא אגב כך לעליית מחירים. לכן, מציעה התוכנית להסדיר בחקיקה את מערכת היחסים בין השוכר למשכיר, להקים נציבות שכירות להכרעה בסכסוכים, וכן הקמת מנגנון פיקוח על עליית שכר הדירה.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום