ביקור אצל מנכ"ל הבנק, ליווי ליזמים: עבור מי עובד שר הבריאות יעקב ליצמן?

תחקיר TheMarker ■ יומניו של השר יעקב ליצמן חושפים כיצד במשך שנתיים פעל לקדם את האינטרסים הכלכליים של קהילתו — בעוד הוא מזניח את הטיפול במערכת הבריאות ■ ליצמן: "הפגישות עם הבנקים עסקו בפתרונות דיור למשפחות"

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים142
מסע"ת ממשלה קורונה
יעקב ליצמןצילום: אוהד צויגנברג

ב-29 לינואר 2018, נכנס סגן שר הבריאות יעקב ליצמן לרכבו ונסע לרחוב יהודה הלוי בתל אביב, שם ממוקמים משרדי בנק הפועלים. בקומה השביעית הוא נפגש עם מנכ"ל הפועלים דאז, אריק פינטו. פגישת שר או סגן שר עם מנכ"ל בנק היא מחזה לא שכיח — ודאי לא כשמדובר במשרד הבריאות, וודאי לא כשהפגישה מתקיימת במשרדי הבנק.

ואולם לליצמן היו לא מעט נושאים שחשוב היה לו לקדם מול הפועלים, גם אם אלה לא היו קשורים בהכרח לנושא המשרד שבאחריותו, הבריאות. ייתכן שאחד מהנושאים האלה היה סוגיה שוודאי הטרידה את השר באותם ימים — גמ"ח בית ישראל, המוסד הפיננסי למתן הלוואות לחסידי גור.

"פגישות השר עם בנקים שונים יחד עם אנשי הארגון (הגמ״ח) נועדו לצורך לקידום מטרות הסיוע. השר ליצמן רואה בכך זכות גדולה", מסר ליצמן בתגובתו. ואמנם, באותן שנים עסקה המערכת הפיננסית בחוק הגמ״חים — שנועד להסדיר את התחום ולהטיל עליו פיקוח.

ניתוח של יומני שר הבריאות ליצמן לשנים 2017 ו–2018, שהגיעו לידי עמותת הצלחה ומתפרסמים לראשונה, חושף את העובדה כי ליצמן לא תיפקד בשנים אלה רק כשר הבריאות של מדינת ישראל. במידה רבה, תפקידו הרם ורב השנים בממשלת ישראל היה פלטפורמה לפעילות אינטנסיבית ובלתי פוסקת שמרוכזת במטרה מרכזית נוספת: דאגה כלכלית לקהילה אליה הוא משתייך - חסידות גור.

בימים האחרונים נהפכה זהותו של שר הבריאות הבא של ישראל לסוגיה פוליטית גדולה. מצב כזה מעולם קרה סביב התיק הזה. משרד הבריאות נחשב לתיק שולי שאיש אינו נלחם עליו, תיק ברירת מחדל. אלא שהימים הנוכחיים הם לא ימים רגילים אלא ימי קורונה: מערכת הבריאות נמצאת כבר שבועות ארוכים בלב הדיון הציבורי, והתיק השולי נהפך לתיק מרכזי, לאור המשימה הבריאותית העצומה שעומדת לפתחה של ישראל ושל העולם כולו. כחול לבן אפילו הציעה השבוע לוותר על תיק החוץ כדי לקבל את תיק הבריאות.

אריק פינטו
אריק פינטוצילום: ניר קידר

אלא שביהדות התורה לא מתכוונים לוותר על התיק שליצמן מחזיק בו כבר עשור ברוטו (עם הפסקה של שנה וחצי), ונראה כי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לא עומד להתעקש על החלפת השר המקורב אליו ביותר בממשלה, בן בריתו.

החסידות

בימים האחרונים קרא TheMarker שלא להפקיד בידיו של ליצמן את התיק החשוב, גם בשל מחדליו בנושא הקורונה וגם בשל תפקודו הבעייתי בקדנציה האחרונה. בתחקיר זה, שהוא השלישי שעורך העיתון אודות תקופת ליצמן במשרד הבריאות, מתועדים מהלכים בעייתיים נוספים שחושפים את תפקודו כשר.

חברת הפרויקט הוקמה ביום הפגישה עם השר

ניתוח הפגישות המופיעות ביומן של ליצמן מעלה כי הוא הקדיש מאות שעות פגישה הקשורות לענייניה הפנימיים של החסידות. בין היתר תיווך בין אנשי עסקים מהחסידות לבין פקידי מדינה בכירים ובכירי המשק הישראלי; עסק בניהול גמ"ח בית ישראל — עמותה שהיא מעין בנק הלוואות פנימי של החסידות; קדם ענייני בית המדרש החדש של החסידות — שמשמש גם בית האדמו״ר מגור; ועוד.

הסיפור הבא ממחיש עד כמה מעורב ליצמן בנושא הנדל"ן של חסידי גור. ביולי 2018 הכריזה חסידות גור על חצור הגלילית כיעד חדש לזוגות צעירים, אחרי ערד. כיום מתגוררים בעיר כ–1,000 חסידי גור, רובם תושבים ותיקים, אך בשל מצוקת הדיור בחסידות ואחרי שמוצו כמעט כל אופציות הדיור בערד, חצור הגלילית נהפכה ליעד האסטרטגי הבא.

"המיזם בחצור הוא לא רכישת דירות יד שנייה, אלא בניית דירות חדשות", בישרה העיתונות החרדית, "כשהרף שהציבו לעצמם בגור הוא: 500 אלף שקל ליחידת דיור בת שלושה חדרים, מחיר מעט לא ריאלי לפי השוק הנוכחי, אבל העסקנים בגור טוענים כי הם מסוגלים לעמוד במחיר".

במארס 2017, נפגש ליצמן פעמיים עם ז׳קי בר, יו״ר קבוצת פפסי בישראל. הפגישות התקיימו בהפרש של יומיים, כשלפגישה השנייה, הצטרף פרופסור איתמר גרוטו, המשנה למנכ״ל משרד הבריאות. באותה שנה תרמה טמפו, חברה ציבורית, כ–100 אלף שקל לעמותת איחוד מוסדות גור, ושנתיים לפני כן תרמה החברה לבית המדרש החדש של החסידות כ–1.2 מיליון שקל

עיון ביומני השר מעלה כי יתכן שהיה הרוח החיה מאחורי המיזם: להודעה הרשמית קדמו פגישות רבות ומגוונות שקיים ליצמן עם עסקני חסידות גור, יזמי הפרויקט, אנשי משרד השיכון ובכירים בבנקים. כך נפגש השר ליצמן עם בכירי בנק לאומי למשכנתאות בפגישה שכותרתה ״חצור״.

חצור הגלילית
חצור הגליליתצילום: ירון קמינסקי

הפגישה נערכה במארס 2017 ובאופן לא אופייני, עלו בכירי הבנק, אמיר לזר, ראש תחום המשכנתאות בבנק לאומי ומשה כהן, ראש אגף האשראי בבנק, למשכן הכנסת. באופן עוד פחות אופייני, מלבד השר ליצמן השתתף בפגישה גם מנחם וינגוט — חסיד גור וחבר מועצת חצור הגלילית. וינגוט הוא דמות מפתח במיזם. החברה שלו, ״ניהול הפרויקט בחצור בע״מ״, האחראית על הפרויקט המדובר בחצור, נרשמה אצל רשם החברות באותו שבוע בדיוק במארס 2017, בו התקיימה הפגישה עם ליצמן.

וינגוט הוא גם חבר הנהלת גמ״ח עזר נישואין בית ישראל — עמותה השייכת לחסידות גור ומשמשת כתחליף לבנק למשכנתאות לחסידים. זהו מוסד פיננסי שמעניק הלוואות ללא ריבית, בעיקר לצורך רכישת דירות חדשות לזוגות צעירים במרכזי החסידות — ערד, ועכשיו גם חצור הגלילית.

חתונת נכד האדמו"ר מגור
חתונת נכד האדמו"ר מגור צילום: גיל כהן מגן

לפי תנאי מתן ההלוואה של הגמ"ח, לזוגות הצעירים תוענק הלוואה של עד 100 אלף שקל לזוג לקניית דירה, שתוחזר בעשרות תשלומים ללא ריבית, ואף יתקבל מענק בשווי של כ–10,000 שקל לזוג. על פי דו״חות העמותה, ההלוואות שניתנו במסגרת הגמ״ח ב–2018 הגיעו לכ–235 מיליון שקל, והתרומות לשנה זו היו 19 מיליון שקל.

וינגוט הוא היזם של הפרויקט בקריה החסידית בחצור — שכונה מבודדת ביישוב המאכלסת את חסידי גור. הוא מציע דירות במחירי מציאה: יחידת דיור בכ–400–500 אלף שקל. אמנם מדובר בערכי קרקע נמוכים עד אפסיים, אבל גם במונחי עלויות בנייה מדובר במחיר זול מאוד ליחידת דיור. חודשיים לפני אותה פגישה עם בכירי בנק לאומי למשכנתאות, נפגשו וינגוט וליצמן פעמיים, ופעם נוספת באפריל 2017. הפגישה אמנם לא הניבה פירות ובנק לאומי בסופו של דבר לא מלווה את הפרויקט, אך עצם קיומה והרכב משתתפיה, הוא תמוה.

לדברי עו"ד אלעד מן, היועץ המשפטי של עמותת הצלחה, "כששר פועל לנצל את מעמדו ותפקידו באופן שמטיב עם אוכלוסיה מסוימת, כדי ליצור לה העדפה או בכך שהוא משיג לה הקלות או מזרז תהליכים שונים, מדובר לכאורה בעבירה פלילית של הפרת אמונים ובנסיבות מסוימות - גם בעבירות נוספות, חמורות לא פחות".

לתפור את מחיר למשתכן לחסידים

אלעזר קנופף, מו"ל עיתון
"המודיע"
אלעזר קנופף, מו"ל עיתון "המודיע"צילום: בחדרי חרדים

ליצמן לא הסתפק בבכירי הבנק: פגישת הכנה לשכונה החדשה של חסידי גור בחצור התקיימה בנובמבר 2017. השר ליצמן נפגש עם בני דרייפוס, ראש אגף השיווק במשרד השיכון, שמוביל את פרויקט מחיר למשתכן. גם לפגישה הזאת הצטרף היזם וינגוט וכן חסיד גור נוסף, מתתיהו רוט, חבר ועדת הדיור של החסידות. זאת היתה פגישה אחת מתוך שתיים של אנשי חסידות גור עם אנשי משרד השיכון בקשר לפרויקט המגורים של וינגוט בחצור הגלילית.

מקור הבקיא בפרטים, סיפר ל–TheMarker כי ברגע שהבינו במשרד השיכון שהפגישות מיועדות רק לרווחת חסידות גור, ולא למציאת פתרונות להתאמת מחיר למשתכן לאוכלוסייה החרדית בכללותה, מה שנהוג לכנות ״התאמה תרבותית״, הפגישות הופסקו.

המטרה של ליצמן, אומר מקור המעורה בפרטים ל–TheMarker, היתה לנסות ולבצע "התאמות" בתנאי ההגרלות והמכרזים של מחיר למשתכן כך שהדירות המשווקות בחצור הגלילית יתאימו לחסידי גור, וירחיקו את הציבור הרחב.

ז'קי בר, יו״ר קבוצת פפסי
בישראל
ז'קי בר, יו״ר קבוצת פפסי בישראלצילום: סיון פרג'

מקור נוסף מוסר כי היו יוזמות של ליצמן להתאים את מכרזי מחיר למשתכן לחסידי גור ולמערך רכישת הדירות דרך גמ״חים. ליצמן ביקש להתייחס לגמ״ח כקבוצות רכישה על מנת לעמוד בתנאי מחיר למשתכן, ולזכות במענק מהמדינה.

הפרויקט של וינגוט בחצור הגלילית לא היה ההתערבות היחידה של ליצמן לטובת דיור לחסידי גור. ביולי 2017 התקיימה פגישה נוספת שלו, והפעם, בנושא מעוז נוסף של חסידות גור, העיר ערד.

חסידי גור, שנשלחו לערד בהוראת האדמו״ר, קנו שם במשך חודשים רבים ובאינטנסיביות דירות יד שנייה מתושבי העיר הוותיקים — שיחד עם ראש העיר, טענו להשתלטות חרדית. חסידי גור מצדם השתמשו לא פעם באלימות כדי לבסס את מקומם בעיר. במהלך כהונתו בילה ליצמן עשרות שעות בערד, וידוע כמי שנשלח לטפל במאבקים בין תושבי העיר מהחסידות שלו מול העירייה ומי שעומד בראשה, ניסן בן חמו, מיש עתיד. השניים נהפכו אויבים ידועים. באותה פגישה בנושא דיור בערד שהתקיימה בכנסת, השתתפו שר השיכון, יואב גלנט ומנכ״ל משרד השיכון, חגי רזניק. מטעם חסידות גור הגיעו שוב וינגוט ורוט.

הרעיון שהיה על הפרק, היה אמור להשקיט מעט את הרוחות הלוהטות בעיר. מצד אחד, לבנות פרויקט של כמה מאות יחידות דיור המיועד לחסידי גור — כלומר, בניינים של עד שש קומות עם מרפסות סוכה ודרכי תחבורה שיתאימו לאוכלוסייה החרדית; ומצד שני לפתח עוד את הבנייה בעיר — כלומר, לתת פתרון כולל להזנקת ערד. ״אין עולם שבו שר יכול לקבוע את הזהות של הקבלן״, אומר גורם הבקיא בהלכות המשרד. ״הוא אולי יכול להשפיע על זה שבפרויקטים יהיו שש קומות, או על תכנון שיתאים לאוכלוסייה החרדית, אבל אין עולם שבו הוא משפיע על מכרז״.

הפרויקט שהיה יכול להשכין שקט בערד לא יצא לבסוף לפועל, כי הממשלה החליטה לא לתקצב אותו. ליצמן קיים לפחות ארבע פגישות נוספות עם שר השיכון, יואב גלנט, באותה שנה, ובכמה מהן השתתפו חסידי גור מוועדת הדיור של החסידות, או יזמים מטעמה.

בני דרייפוס
בני דרייפוסצילום: אמיל סלמן

שיתוף פעולה עסקי עם עיתון הבית

מי שעמד בחזית המאבק בפיקוח על הגמ"חים היה חבר סיעתו של ליצמן ויו״ר ועדת כספים, הרב משה גפני. ואולם לפי יומני ליצמן ניתן לראות בבירור שהוא עצמו קשור קשר הדוק לגמ״ח. באותן שנים קיים ליצמן עשרות פגישות הנוגעות לגמ״ח בית ישראל — ובין היתר השתתף בישיבות הנהלה שלו. במקביל קיים שתי פגישות בכנסת הנוגעות לחוק. אחת מהן התקיימה בנובמבר 2018 יחד עם גפני ועו"ד שגית אפיק — מי שהיתה יועמ״שית ועדת הכספים.

אפיק, שצפויה להתמנות בקרוב ליועמ"שית הכנסת, הצטרפה גם לפגישה נוספת של השר ליצמן, יחד עם חסיד גור בשם שלמה טייטל. טייטל הוא יזם נדל״ן, חבר הנהלת איחוד מוסדות גור — הגוף שמממן ומנהל את מוסדות החסידות, ועד שנה שעברה שובץ במקום התשיעי ברשימת יהדות התורה לכנסת, אך פרש ממנה רגע לפני הבחירות.

הפגישה של ליצמן במשרדיו של פינטו ב–2018 לא היתה היחידה עם בכירי בנק הפועלים. פחות מחודשיים לאחר מכן, ב–20 למארס, הוא נפגש יחד עם מזכיר הגמ"ח, הרב ישראל הלפרין, עם רועי קציר, אז מנהל המכירות והשירות באגף לבנקאות קמעונאית בבנק.

לפי מידע שהגיע ל–TheMarker, נושא הפגישה הזאת לא היה ענייני נדל"ן, אלא דווקא ענייני תקשורת: הפגישה עסקה בפרויקט המשותף של בנק הפועלים עם עיתון "המודיע" של חסידות גור — "חיים בתבונה". זהו פרויקט של תוכן שיווקי שחוגג כבר את שנתו החמישית, שבו אנשי הבנק מלווים משפחות חרדיות בעיתון המודיע ומלמדים אותם התנהלות פיננסית נכונה. המשפחות מקבלות 16 אלף שקל עבור ההשתתפות, והעיתון של ליצמן מקבל סכום לא ידוע עבור שיתוף הפעולה.

עיתון "המודיע"
עיתון "המודיע"צילום: אייל טואג

לאחר שבלשכת ליצמן סירבו לפרט מה היה תוכן הפגישות עם בכירי בנק הפועלים, ולאחר שאימתנו מולם את המידע לגבי הפגישה — נמסר מהלשכה: ״הדברים אינם נכונים. מדובר באירוע לעידוד ניהול כלכלה נבונה במגזר החרדי, שיזם בנק הפועלים, בו כיבד השר ליצמן בנוכחותו״.

ניתוח הפגישות המופיעות ביומן של ליצמן מעלה כי הוא הקדיש מאות שעות פגישה הקשורות לענייניה הפנימיים של החסידות. בין היתר תיווך בין אנשי עסקים מהחסידות לבין פקידי מדינה בכירים ובכירי המשק הישראלי; עסק בניהול גמ"ח בית ישראל וקידם ענייני בית המדרש החדש של החסידות — שמשמש גם בית האדמו"ר מגור

על הקשרים בין ליצמן לעיתון "המודיע" אין צורך להכביר במילים: "המודיע" הוא ביטאון אגודת ישראל, הנחשב עיתון הבית של ליצמן. לליצמן יש היסטוריה ארוכה של קשרים כלכליים, תקשורתיים ואפילו משפחתיים למודיע: ב–2014 למשל, גייס ליצמן משקיעים כדי לסייע לחלץ את העיתון מחובות של מיליוני שקלים שאליהם נקלע, ואף השתתף בכנס ענק שקיים העיתון בסוף 2016 בהשתתפות בכירי הממשלה וראש הממשלה. שנה לפני כן שיווקו אנשי המודיע חבילה לעסקים שכוללת פגישה סגורה עם ליצמן וכתבת תדמית בעיתון תמורת 25 אלף שקל (ליצמן הכחיש כל קשר להצעה).

זיקה נוספת בין ליצמן לבין "המודיע" נוגעת לעובדה כי אשתו, חוה ליצמן, עובדת בסניף הירושלמי של העיתון. כשפורסמו היומנים שלו ל–2015–2016 הסתבר כי נפגש עשר פעמים בלשכתו עם מנכ"ל "המודיע" אלעזר קנופף, מבלי לנהל פרוטוקול.

"המודיע" נשען על הכנסות מתוכן שיווקי, בין היתר של ארגוני בריאות כמו קופות החולים אך גם של שלל חברות מסחריות. ליצמן הפעיל בעבר את מלוא כובד משקלו כדי למנוע יוזמות חקיקה שפוגעות בפרסום הסמוי והגלוי בעיתונות הכתובה, כמו החוק למניעת פרסום סמוי; וכמו התנאי שהציב בשתי הקדנציות שלו בראש משרד הבריאות, להחרגת העיתונות הכתובה מהחוק להגבלת פרסום מוצרי העישון.

הפגישות עם בנק הפועלים בנוגע לפרויקט חיים בתבונה ממחישות עד כמה הוא מעורב גם בצד המסחרי של העיתון, בזמן שהוא מכהן כשר בריאות.

התרומות לחסידות והמעורבות של השר

ליצמן גם נפגש עם אנשי עסקים, בכירים במשק ונציגי חברות מסחריות. כך, במארס 2017, נפגש ליצמן פעמיים עם ז׳קי בר, יו״ר קבוצת פפסי בישראל. הפגישות התקיימו בהפרש של יומיים, כשלפגישה השנייה, הצטרף פרופסור איתמר גרוטו, המשנה למנכ״ל משרד הבריאות. כפי שנחשף בתחקיר TheMarker בספטמבר, באותה שנה תרמה טמפו, חברה ציבורית, כ–100 אלף שקל לעמותת איחוד מוסדות גור, ושנתיים לפני כן תרמה החברה לבית המדרש החדש של החסידות כ–1.2 מיליון שקל.

כפי שנחשף בתחקיר, חברות רבות במשק — ביניהן חברות מזון ומשקאות — תרמו עשרות אלפי שקלים לעמותות המקושרות לחסידות גור בזמן כהונת ליצמן כשר הבריאות. כך, חברת סנו תרמה לעמותות המקושרות לחסידות כ–600 אלף שקל, חברת שסטוביץ׳ תרמה 220 אלף שקל וחברת שטראוס תרמה כ–100 אלף שקל.

מלשכת ליצמן נמסר: "ראשית יודגש, כל פגישות השר ליצמן נקבעות ומנוהלות באחריות, ואף מפורסמות לציבור בשקיפות, תוך הקפדה יתרה על החוק. לשר אין כל תפקיד בעמותת גמ"ח בית ישראל. אינו חבר בה ולא יו"ר. כנציג חסידות גור, בין היתר, נוהג השר להשתתף בפגישות שונות של הארגון, ולסייע ככל הדרוש בתחום עיסוק הגמ”ח — סיוע בקידום פתרונות דיור למשפחות. בשל כך נועדו פגישות השר עם בנקים שונים יחד עם אנשי הארגון לצורך לקידום מטרות הסיוע. יודגש, גמ”ח משמעו קרן גמילות חסדים, הפועל שלא למטרות רווח וללא כל שכר כלשהו".

בנק הפועלים מסר: "ראשי הבנק נפגשים מעת לעת עם בכירים במשק ובמגזר הציבורי. לגבי פרויקט חיים בתבונה, מדובר בשיתוף פעולה ארוך טווח עם עיתון המודיע בנושא חינוך פיננסי, בדומה לשיתופי פעולה אחרים שאנו מקיימים עם כלי תקשורת שונים".

בקשר לפגישה עם בנק לאומי למשכנתאות מסר וינגוט: זה בנק שליווה אותנו פרוייקט קודם. הוא מכיר אותנו. יכול להיות שהם העדיפו לבוא לכנסת, אבל אין פה קשר אליי אישית או לליצמן אישית. בקשר לפגישות עם משרד השיכון מסר: אנחנו עוזרים בייעוץ למי שצריך במשרדי הממשלה. באנו לעזור לאוכלוסיות הרחוקות ומתעסקים עם ליצמן כי זה ציבור חרדי שמכיר אותו. אין לנו שום אינטרסים כספיים.

בבנק לאומי סירבו להגיב.

עמותת הצלחה: "ליצמן משקר ומטעה את הציבור"

"זהו שקר בוטה והטעיית הציבור", אומר מן. "במשך שנים ובאופן עקבי נמנע ליצמן לפרסם מיוזמתו את פירוט פגישותיו ולוח הזמנים שלו, ונאלץ לעשות כן באיחור ניכר רק לאחר הגשת בקשות מכוח חוק חופש המידע.

 "בחודשים האחרונים אף התנהלה עתירה שהוגשה על ידי עמותת הצלחה בעניינם של שישה שרים וסגני שרים ובהם גם ליצמן, שלא מסרו את יומניהם ל–2017 ו–2018. רק לאחר הגשת העתירה ובאיחור רב נאלץ ליצמן למסור את יומניו. תחילה מסר אותם בפורמט 'סגור' שאינו מאפשר חיפוש, ותוך ביצוע מחיקות שלא בהתאם לדין ולהנחיות. רק לאחר הגשת התייחסות נוספת לעניין זה לבית המשפט, נמסרו שוב היומנים בקבצי אקסל המאפשרים חיפוש.

 "לאחר מסירת היומנים חויבו המשרדים, ובהם משרד הבריאות, בהוצאות לטובת הצלחה. עמותת הצלחה גם עוסקת בטיפול מתמשך בהסדר ניגוד העניינים של ליצמן, שלא נערך במשך תקופה ארוכה כדין, על אף ניגודי העניינים הבולטים שהיה ידוע שקיימים לגביו. רק בעקבות לחץ מתמשך נערך בסופו של דבר ההסדר, ובעקבות שיחות מתמשכות עם משרד המשפטים בנושא, הודענו השבוע כי אם לא יושלם הטיפול בהסדר ניגוד העניינים של ליצמן ולא יימסר השאלון שמילא אגב עריכתו — נפנה לערכאות כדי לקדם את הטיפול בנושא".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker