ההודעה שטרפה את הקלפים: משרד החוץ פרש "כיפת ברזל מדינית" - ביידן הבהיר שזה יכול להשתנות כל רגע

במרוקו ואיחוד האמירויות מסתפקים ברמיזה כי הם מצפים לסיום המערכה, ביידן שומר על שקט, במפלגה של מרקל תולים את דגל ישראל: יעילות ההסברה הישראלית בעולם מאפשרת לנתניהו להתבצר בעמדה שלפיה ישראל לא רוצה הפסקת אש

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
גבי אשכנזיצילום: גיל אליהו

ההודעה הרשמית ששיגר הבית הלבן לכלי תקשורת ברחבי העולם היום (ד') - שבה הוצהר כי נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, ביקש מבנימין נתניהו לפעול באופן מיידי להשגת רגיעה מול החמאס - טרפה את הקלפים בממשלת ישראל. עד למועד זה התחושה בקרב בכירים בממשלה היתה שלישראל יש אשראי לטווח ארוך להמשיך במערכה מול עזה מבלי שיופעל עליה לחץ בינלאומי משמעותי.

במשרד החוץ הישראלי ביצעו בדיקה בשבוע האחרון כדי להעריך את הדרך שבה מדינות העולם מגיבות ללחימה של ישראל מול רצועת עזה. מתוך כל התגובות הרשמיות שנבדקו – בין אם באמצעות ציוצים רשמיים דרך הטוויטר ובין אם דרך הודעות לסוכנויות הידיעות – כ-30% מהתגובות הוגדרו על ידי משרד החוץ כחיוביות כלפי ישראל. 50% הוגדרו כמאוזנות, ורק 20% הוגדרו כשליליות כלפי ישראל.

משרד החוץ רואה לנגד עיניו מטרה אחת מאז פרוץ הלחימה לפני תשעה ימים: לתת את מה שמוגדר על ידי בכירים במשרד כ"כיפת ברזל מדינית" למאמץ הלוחמה הישראלי – מתוך מטרה להאריך ככל האפשר את משך הזמן שבו מדינות העולם מעניקות אור ירוק לישראל להמשיך בהפצצות בעזה.

העובדה שרמטכ"ל בדימוס מכהן כשר החוץ של הממשלה מעצימה את הגישה הזאת. מנתוני משרד החוץ עולה כי מאז פרוץ הלחימה שוחח השר גבי אשכנזי עם קרוב ל-35 שרי חוץ. נציגיה הדיפלומטיים של ישראל העניקו למעלה מ-500 ראיונות בכלי תקשורת זרים. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שוחח עם נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, שלוש פעמים מאז תחילת המבצע, ופעם נוספת עם קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל. היום (ד') הם צפויים לעדכן את השגרירים הזרים בישראל בנוגע למבצע.

משרד החוץ מפעיל משפיעני רשת בארץ ובעולם – כמו הדוגמנית נטלי דדון והספורטאים דני אבדיה, ערן זהבי ותומר חמד. לבד ממסרים שהם מחברים בעצמם, המשרד מצייד אותם במסרים שהם מתבקשים להעביר בפלטפורמות הדיגיטליות שבהן הם פעילים.

המאמצים האלה נושאים פרי. ישראל אולי סופגת ביקורת ברשתות החברתיות ומול נציגויותיה הזרות נערכות הפגנות, אבל גם לאחר תשעה ימים שבהם משודרות בתקשורת הבינלאומית תמונות של הרס בעזה, ובזמן שמספר הנשים והילדים שנהרגו ברצועה מתקרב למאה – אין על ישראל לחץ משמעותי להתקדם לכיוון הפסקת אש. ביידן לא שיחרר יותר מאשר אמירה שלפיה הוא מקווה כי המערכה תיגמר בקרוב, ומרקל תומכת בזכות ישראל להגן על עצמה בזמן שדגל ישראל מונף במטה מפלגתה בברלין.

הדגמה מלאה למצב זה היתה השבוע כאשר תוך כדי לחימה הגיע שר החוץ של יוון לביקור דיפלומטי בישראל. מצב הדברים הזה מאפשר לממשלת ישראל להתבצר בעמדה שלפיה זה לא המועד להפסקת אש. ההסברה הישראלית מתמקדת באמירה לפיה חמאס התחיל בירי "משום מקום", כפי שהגדירו זאת גורמים במשרד החוץ – ובעולם מקבלים את הנרטיב הישראלי.

נטלי דדוןצילום: תומר אפלבאום

הסבב הראשון מאז חתימת הסכמי אברהם

השיא בסבלנות של ממשלות העולם להמשך הלחימה מתבטא ביחס של בעלות הברית החדשות של ישראל בעולם הערבי. סבב הלחימה הנוכחי מול עזה הוא הראשון מאז נחתמו הסכמי אברהם.

גורמים בכירים בסגל המדיני של מרוקו ואיחוד האמירויות אמנם העבירו למקביליהם בישראל אמירות שלפיהן הם מצפים כי המערכה תסתיים בקרוב. וכפי שהגדירו זאת גורמים במשרד החוץ הישראלי, "אנחנו בקשר הדוק איתם לראות את התגובות שלהם. כרגע אנו במצב מאוזן. אבל לא בטוח שזה יימשך. אנחנו עם האצבע על הדופק. יש הרבה לחצים עליהם".

אנוואר גרגאש, שר החוץ של איחוד האמירויותצילום: Neil Hall/רויטרס

בינתיים, ברשתות החברתיות אפשר למצוא מסרים חיוביים מאזרחים באיחוד האמירויות, ותגובות שר החוץ של איחוד האמירויות, אנוואר גרגאש, היו עד כה חיוביות לישראל יותר מאלה של כמה ממדינות אירופה.

"אנחנו מגלים עכשיו כמה מערכת היחסים עם איחוד האמירויות חשובה", אומרת על כך טלי זינגר, אשת עסקים, עורכת דין ומומחית לכלכלת המפרץ הפרסי, שהתגוררה בעבר בדובאי. "זה מצב מורכב מבחינתם ויש שם גיוון של דעות. אנחנו מקבלים פניות מחברים שדואגים לחיים של פלסטינים וחיים של ישראלים. אבל אם לא היינו מכוננים את מערכת היחסים, היה יכול להיות לחץ גדול יותר מתוך המדינה על השלטון שלהם לצאת עם עמדות חזקות יותר – בהתאם לעמדות שהיו קונצנזוס בעולם הערבי במערכות קודמות. באיחוד האמירויות רואים את הקשר עם ישראל כקשר לטווח ארוך, עם הבנה של המורכבות במצב שלנו. אנו גם צריכים להבין את מורכבות המצב שלהם.

"כן רואים כנסים שנדחו, וזה בסדר. עד שהדברים יירגעו, יש התרחשויות שהן קצת בהשהייה מבחינת יחסים פורמליים. אבל השיחות נמשכות באותה תדירות. אנחנו הישראלים רגילים לחיות בבועה שלנו, אבל צריך להבין שאנחנו חלק מדינמיקה אזורית עדינה ומורכבת, שבה איחוד האמירויות משחקת תפקיד משמעותי. אני מקווה שנוכל לחזור לחיים של לפני שבועיים כמה שיותר מהר".

אחרי חמש שנים עם שרי חוץ במשרות חלקיות – כשבמהלך רובן החזיק נתניהו בתפקיד שר החוץ במשרה חלקית תוך זלזול בחשיבותו – השירות הדיפלומטי הישראלי נהנה כבר שנה שלמה משר חוץ במשרה מלאה. האווירה במשרד החוץ הישראלי, אם כך, היא הטובה שנצפתה בו כבר שנים רבות.

תקיפת בניין אל־ג'לאא בעזהצילום: STRINGER/רויטרס

אווירת האופטימיות הזאת בהסברה הישראלית מסוכנת. אירועים כמו הפצצת בניין התקשורת אל־ג'לאא; "אירוע המטרו" בו התקשורת הזרה חשבה שדובר צה"ל מנצל אותה כדי להטעות את החמאס ולהשלות אותו כי ישראל נערכת למבצע קרקעי; ותמונות ההרס וההרוגים המגיעות מעזה עברו עד כה בשקט, מבלי להביא ללחץ בינלואמי להפסקת האש.

כל זה יכול להשתנות ברגע. פגיעה שגויה אחת במטרה אזרחית לא רק תגבה חיי חפים מפשע, אלא תשנה בבת אחת את הדרך בה המערכה הנוכחית נתפשת בעולם.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker