האם בנימין נתניהו כשיר לתפקד כראש ממשלה? ואם לא — מי יקבע את זה?

ניתוח פעולותיו של ראש הממשלה בשנתיים האחרונות מגלה דפוס פעולה בעייתי: בשורה ארוכה של החלטות לאומיות, כלכליות וחוקתיות, הוא פועל משיקולים צרים — תוך העדפת האינטרס האישי שלו ■ קבוצת אנשי עסקים פנתה ליועמ"ש: נתניהו לא כשיר — ויש להכריז על נבצרות

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
בנימין נתניהו במסיבת עיתונאים בפתיחת משפטו, במאי 2020צילום: יונתן זינדל / פלאש90

חוק יסוד: הממשלה קובע כי ייתכן מצב שבו "נבצר" מראש הממשלה למלא את תפקידו באופן קבוע — אבל החוק אינו קובע מהי הנבצרות הזאת. הדיון הציבורי מאז הוחלט על הגשת כתב האישום נגד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מתמקד בקושי שעלול להיווצר מבחינת נתניהו אם ייאלץ להקדיש כמה ימים בשבוע לניהול משפטו הפלילי.

אבל נבצרות יכולה להתרחש בנסיבות אחרות. המקרה אחרון שבו התעוררה שאלת הנבצרות היה כשראש הממשלה המנוח אריאל שרון איבד את הכרתו בתחילת ינואר 2006, וזו לא חזרה אליו יותר. היועץ המשפטי לממשלה דאז, מני מזוז, נתן הנחיה שלפיה אהוד אולמרט יהיה ממלא מקום ראש הממשלה עקב "נבצרות זמנית" של שרון, שהפכה לפי מזוז "נבצרות קבועה" באפריל של אותה שנה.

נבצרות אינה רק מצב רפואי. נבצרות בהחלט יכולה להתקיים כשראש הממשלה פשוט מאבד את זה. אם ראש הממשלה יתכנס בוקר אחד בחדרו ויודיע כי הוא מסרב ללכת לעבודה ורוצה את אמא — הכרזה על נבצרות תהיה בלתי־נמנעת. אם יתברר כי ראש הממשלה הוא סוכן בשירותו של ולדימיר פוטין, גם אז הכרזה על נבצרות תהיה מהלך הכרחי. באותה מידה, אם ראש הממשלה מנהל את המדינה באופן שיטתי בצורה המזיקה לאינטרס הציבורי, תוך הריסת אושיות שלטון החוק והעדפת האינטרסים האישיים שלו ושל משפחתו על פני אינטרסים ציבוריים, במיוחד בעת חירום — במצב הזה הדיון על נבצרות חייב לעלות מדרגה. השאלה אינה רק אם נתניהו פנוי לנהל את המדינה בעת משפט פלילי. השאלה היא אם האיש בכלל כשיר.

בארה"ב התנהלו נגד הנשיא לשעבר, דונלד טראמפ, שני הליכי הדחה נדירים בקונגרס — בדיוק בגלל טענות כאלה. המקרה האחרון והקיצוני ביותר היה כשטראמפ הסית נגד מערכת האיזונים והבלמים החוקתיים של השיטה האמריקאית, באופן שהובל המון סוער להתפרע בבניין הקפיטול. רק כוחות הביטחון השיבו את הסדר על כנו.

ראש הממשלה ומקורביו מנהלים קמפיין הסתה נגד היועמ"ש, אביחי מנדלבליט, ובכירי מערכת המשפט — ומייחסים להם ניסיון ל"הפיכה שלטונית" — וגורמים לכך שהם חשופים למתקפות אישיות וזוכים לאבטחה בגלל היותם "אישיות מאוימת". כל זאת, בשעה שמנדלבליט לא רק שאינו מאיים על שלטון נתניהו — אלא נהג כלפיו בשיא המתינות, נענה לבקשת דחיות, הגן על זכותו של נתניהו לכהן בראשות הממשלה בניגוד להיגיון הבריא ומסרב בכל תוקף לחקור את נתניהו בפרשת הצוללות.

מי הוא הגורם שיכול להכריז על נבצרות? כששרון איבד את הכרתו, היה זה היועמ"ש שנדרש להכריע. בחוקה האמריקאית הסמכות הזאת נתונה לסגן הנשיא יחד עם מחצית מחברי הקבינט. ההיגיון של תיקון 25 לחוקה הוא בדיוק המצב בו רואים האנשים הקרובים ביותר לנשיא שהאיש "מאבד את זה". בישראל — החוק שותק. לא ברור מי יכול להכריז על ראש הממשלה ככזה שאינו ראוי עוד למלא את התפקיד.

בישראל קיימת הוראה מפורשת בחוק יסוד: נשיא המדינה, שלפיה הכנסת היא הגורם המוסמך להכריז על נבצרותו של נשיא המדינה מטעמי בריאות. לעומת זאת, לגבי ראשות הממשלה, אין בחוק כל התייחסות לשאלה מיהו הגורם המוסמך להכריז על נבצרות.

הנושא הזה עומד בראש מכתב ששלחו כמה אנשי עסקים ופעילים חברתיים־ציבוריים — אורני פטרושקה, יוסי שוסמן, יעל סנטור־שרם, דן אורן ואהוד בן־ש"ך — ליועץ המשפטי לממשלה. במכתב שנשלח, באמצעות בא כוחם, עו"ד גלעד ברנע, מבקשים הפונים, במה שנראה כהקדמה לעתירה לבג"ץ, לברר מהי עמדת היועץ מנדלבליט באשר לעצם הסמכות לקבוע כי ראש הממשלה מצוי במצב של "נבצרות". לדעת הפונים במכתב, דפוס ההתנהגות של נתניהו מבסס "תשתית נרחבת, מוצקה ומכרעת לפיה יש לקבוע כי נבצר ממנו להמשיך במילוי תפקידו כראש ממשלת ישראל".

קו ההגנה של נתניהו במישור הציבורי התגלם בציטוט מנאומו — "לא חיפשו את האמת, חיפשו אותי". הקו הזה הופיע לאחר מכן גם בפעולות הסניגורים של נתניהו בבית המשפט, כאשר אלה ניסו להוכיח שהמשטרה ניהלה את החקירה ללא הנחיה מפורשת של היועץ. בית המשפט קבע כי אף שהתיעוד יכול היה להיות מסודר יותר, אין בסיס לטענות של נתניהו.

המשפט אינו הכל. נתניהו מתנהל במישורים רבים כאילו "המדינה זה אני", אלא שישראל אינה צרפת של 1655 — למרות שלפעמים היא מתנהלת כך — ונתניהו אינו המלך לואי ה–14.

מימין: שי ניצן, אביחי מנדלבליט ומ"מ המפכ"ל לשעבר, מוטי כהןצילום: אוהד צויגנברג

מספר גדל של מומחים ואישים שותף לאבחנה שנתניהו מעמיד את האינטרס האישי שלו מעל לאינטרס הציבורי והלאומי. דברים מסוג זה נאמרו הן על ידי אנשי אקדמיה והן על ידי פוליטיקאים שעמדו לצד נתניהו, כמו זאב אלקין, שעזיבתו את הליכוד אמורה להדליק נורה אדומה.

מכתבו של עו"ד ברנע בשם אנשי העסקים פורש ירעת עובדות המצביעות על דפוס התנהלותו של נתניהו. הניתוח כאן כולל חלק מהן, ואחרות שלא נכללו במכתב, אך משתלבות בו.

ריסוק מערכת המשפט

נתניהו מזגזג במניפולטיביות בניהול משפטו. מול בית המשפט הוא מצהיר הצהרות. לאחר כן הוא חוזר בו, לעתים בצורה בוטה ולעתים בצורה מוסווית ומניפולטיבית. על הדרך באופן שיטתי, נתניהו חותר תחת המבנה המשפטי והחוקתי הקיים בישראל.

צפצוף על הסדר ניגוד עניינים. נתניהו התחייב בפני בג"ץ בהרכב של 11 שופטים לחתום על הסדר ניגוד עניינים כתנאי לכך שתתאפשר מועמדותו לראשות הממשלה אף שתלוי מעל ראשו כתב אישום בעבירות שחיתות שלטונית חמורות. מתברר שההתחייבות הזו היתה כוזבת. בניגוד להתחייבותו המפורשת, כפר נתניהו לאחר כמה חודשים בסמכותו של מנדלבליט להכתיב הסדר ניגוד עניינים. יותר מכך, נתניהו טען שהיועץ עצמו מצוי בניגוד עניינים וסירב לחתום על ההסדר שהוכתב לו.

ראש המל"ל, מאיר בן שבתצילום: אוהד צויגנברג

התקפה על מעמד היועץ. נתניהו עוסק ללא הרף בריסוק מעמדו וסמכותו של מנדלבליט. בפומבי נתניהו אמנם מכריז כי ינהג על פי החוק, אבל בפועל נתניהו כפר בכך שחוות הדעת של היועץ מחייבת את הממשלה ואותו עצמו. במילים אחרות, לא מנדלבליט יגיד לנתניהו מהו החוק וגם התחייבות לבג"ץ אינה מחייבת את נתניהו. אז מה כן מחייב?

נתניהו האשים את מנדלבליט בניסיון הפיכה ביוני 2020 בטוויטר הרשמי שלו, כאשר מנדבליט חיווה את דעתו שראש הממשלה אינו יכול לקבל מיליוני שקלים מחברים למימון הגנתו במשפט. עמדתו של נתניהו נגד מערכת השפט מגובה גם במינויים של בעלי תפקידים שנועדו לייצר עימות ולהחליש את מערכת המשפט.

גיבוי לשרים הפוגעים ביועץ ובחוק. נתניהו גיבה ולא התערב בהחלטת השר לביטחון פנים, אמיר אוחנה, שהורה לשירות בתי הסוהר לא לחסן אסירים נגד קורונה. אוחנה הפר את הוראותיו של מנדלבליט.

נתניהו גם מינה לשר הבריאות את יולי אדלשטיין, שהפר בהתרסה את הוראות בג"ץ שחייבו אותו לכנס את מליאת הכנסת לאחר הבחירות האחרונות. בג"ץ קבע כי "בהתנהלות יו"ר הכנסת הוא הפר את הצו המוחלט כאמור בפסק הדין". השר דוד אמסלם דורש לבטל את "נבחרת הדירקטורים" ויוצא למלחמת עלבונות ביועץ המשפטי לממשלה. נתניהו אינו אומר מילה בגנות השר.

אפשר להבחין בדפוס של תיאום בין מקורבי נתניהו — וספק אם הם פועלים לגמרי על דעת עצמם. שאלו את עצמכם אם היעלמותו של מיקי זוהר כעת נובעת מהחלטה אישית של חבר הכנסת הכוחני לשבת בשקט בצד, או שההנחיות הללו באות מגורם בכיר ממנו שזוהר סר למרותו. אם אישים כמו זוהר ממלאים פיהם מים על פי הנחיות מלמעלה, יש להניח שגם כאשר הם פותחים את הפה — הם משרתים את אותו אינטרס.

שרת התחבורה, מירי רגבצילום: עופר וקנין

התערבות אסורה במערכת המשפט. נתניהו הוזהר על ידי בג"ץ וגם על ידי היועץ כי משפטו מציב אותו בניגוד עניינים בכל הקשור להתערבות במינויים במערכת אכיפת החוק. ראש הממשלה עוקף באופן שיטתי ומתוחכם את האיסור הזה.

המקרה המובהק ביותר הוא מינוי אסנת מארק והשרה מירי רגב לוועדה למינוי שופטים. מארק הצהירה כי לא תמנה שופטים "שמאלנים" אחרי שנתניהו הזכיר בראיון "שמועה" שהרכב השופטים במשפטו נוטה לשמאל. בתקופת הגבלות הקורונה, לפחות פעם אחת הורה שר המשפטים הזמני, אוחנה, לדחיית דיונים במשפטו של ראש הממשלה, ממש בסמוך לדיון.

ממשלת נתניהו לא מינתה מפכ"ל במשך יותר משנתיים, ובמקומו מינתה ממלא מקום זמני שכהונתו היתה תלויה ברצונו הטוב של הדרג הפוליטי. רק לחץ קיצוני מצד בג"ץ והיועץ הביאו למינוי מפכ"ל קבוע. ממלא מקום המפכ"ל שלא נבחר והחליט לפרוש, ניצב מוטי כהן, אמר בדצמבר 2020 כי אי־מינוי מפכ"ל במשך זמן כה רב נבע מ"שיקולים זרים". בנוסף, הכאוס הפוליטי שיצר נתניהו מנע גם מינוי קבוע של פרקליט מדינה.

התעלמות מעקרונות יסוד של המדינה

הנורמה המקובלת שלפיה חבר כנסת שאינו מצליח להקים קואליציה מעביר את המנדט ליריבו, רוסקה על ידי נתניהו לאחר הבחירות הקודמות לכנסת ה–22. לאחר כישלונו בהרכבת הקואליציה, פיזר נתניהו את הכנסת כדי לסכל את ההוראה בחוק יסוד: הכנסת שהיתה אמורה העביר את המנדט להרכבת הממשלה לבני גנץ. כך נשאר נתניהו בראש ממשלת מעבר עוד כמה חודשים.

יפעת שאשא ביטוןצילום: דני שם טוב / דוברות הכנסת

כדי להמשיך לשמר את מעמדו בראשות הממשלה, נמנע נתניהו מהעברת תקציב כבר שנתיים, אף שבג"ץ כבר אמר כי הממשלה מתנהלת תוך הפרה בוטה של חוק יסוד: משק המדינה. ללא תקציב, מתנהלת ישראל בלי תוכנית סדורה, ללא סדרי עדיפויות — וכל זאת בעיצומו של משבר כלכלי חסר תקדים.

נתניהו לפני הציבור, גם בקורונה

נתניהו מציג את עצמו כמי שחילץ את ישראל ממגפת הקורונה בזכות החיסונים. ואולם, בחינה מעמיקה יותר של ההתנהלות מגלה דברים אחרים על ניהול המשבר שהוביל ראש הממשלה נתניהו.

העברת ניהול המשבר למל"ל. כדי למנוע את העברת ניהול משבר הקורונה ליריבים פוליטיים פוטנציאליים, כמו נפתלי בנט, העביר נתניהו בינואר 2020 את ניהול המשבר למועצה הלאומית לביטחון (המל"ל) — גוף בטחוני שהנושא של טיפול במגפות אינו בתחום מומחיותו. עו"ד ברנע טוען במכתבו ליועץ כי מינוי המל"ל שימש את ראש הממשלה לקידום החלטות כדוגמת הגבלת ההפגנות, ומוסיף כי "הטלת התפקיד על המל"ל, שהוא גוף מטה בתחומי החוץ והביטחון, ושאינו גורם מקצועי, מעוררת חשש כבד כי ההחלטה נבעה משיקולים זרים, בשים לב לעובדה שהמל"ל הפך בשנים האחרונות לעושה דברו של נתניהו".

נתניהו ניצל את משבר הקורונה באופן עקבי כדי לנסות להגביל הפגנות נגדו. נתניהו ונאמניו כינו את ההפגנות "מדגרות קורונה", למרות שעד היום אין נתונים המצביעים על הדבקה חריגה בהפגנות. אחד מיועצי התקשורת של נתניהו אף הפר בידוד כדי לתעד את המפגינים. בית המשפט העליון העיר כי באופן מפתיע, המגבלות על הפגנות הוטלו בעיתוי שנראה כמכוון להפחית את ההפגנות מול המעון הרשמי בבלפור.

דוד אמסלםצילום: עופר וקנין

האינטרס האישי. במקום להקדיש את כל מרצו לניהול משבר הקורונה, נתניהו מציג את ענייניו האישיים על ראש סדר היום של הכנסת. עו"ד ברנע ממחיש זאת במכתבו בטענה כי נתניהו ניצל את מעמדו כדי להביא לדיון בוועדת הכספים בקשה לגילום מס הכנסה על הוצאות ביתו הפרטי בקיסריה. "פעולה זו ממחישה את השימוש הפסול של נתניהו בכוחו השלטוני לקידום ענייניו האישיים ולהעמדתם לפני צרכים דוחקים רבים של הציבור", טוען ברנע. מקורבו של נתניהו, ח"כ זוהר, הציע לתת פטור ממס לראש הממשלה.

מתנות לילדים. בנובמבר 2020, בשיאו של המשבר, נתניהו דרש וקיבל שתי מכוניות חדשות עבור הסעת שני בניו.

המדינה היא אני

אפילו "יחיד סגולה" כמו נתניהו אינו יכול לנהל מדינה כרצונו, אבל זה בפירוש מה שהוא עושה.

ביטול ישיבות ממשלה. ככלל, ממשלת ישראל מתכנסת כל יום ראשון, ואין לה פגרות. בקיץ האחרון, בשיא משבר הקורונה, ביטל נתניהו שש ישיבות ממשלה כדי למנוע דיונים בנושאים שלא עלו בקנה אחד עם האיטרסים שלו. ביטול ישיבות בהיקף כזה הוא חריג, ולא היה כדוגמתו, גם בעת מלחמה.

יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן צילום: SAUDI ROYAL COURT/רויטרס

ממשלת נתניהו מתאפיינת בזלזול בציבור והיעדר דוגמה אישית. נתניהו לא העיר ואף לא נזף בשרי ממשלתו על הפרות תקנות הקורונה, הפרות בידוד או הפרות סגר — והיו רבות כאלה. בלטה לרעה בתחום הזה במיוחד השרה מירי רגב בטקס חנוכת מחלף שהתקיים בניגוד להנחיות וכן במסיבה שקיימה בלשכתה. לשם השוואה, ברחבי העולם התפטרו שרים שנתפס מפרים הנחיות, בצעד של לקיחת אחריות ודוגמה אישית.

חוץ וביטחון. הפרות תקנות הקורונה הן עניין מינורי לעומת התנהלות נתניהו בכל הקשור ליחסי החוץ והביטחון של ישראל. בניגוד לכל נורמה מקובלת, נתניהו הוביל לחתימת הסכם עם איחוד האמירויות לפני שהממשלה או הכנסת קיבלו אפילו הזדמנות לקרוא את ההסכם, ללא אישורו בממשלה או בקבינט.

חימוש שכנות. נתניהו נתן את הסכמת ישראל למכירת מטוסי F35 לאיחוד האמירויות ללא התייעצות עם גורמי ביטחון, למרות הפגיעה האפשרית בעליונות האווירית של ישראל. ההתנהלות הזו אינה חדשה, כי נתניהו כידוע גם אישר בעבר לקנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, למכור למצרים שתי צוללות מתקדמות ללא דיון עם שר הביטחון דאז או עם הקבינט.

נוסע בשקט. נתניהו נסע לפגישה בסעודיה מבלי ליידע את שרי הביטחון והחוץ, ואף מבלי לבצע העברה מסודרת של התפקיד בעת היעדרו מהארץ.

דיפלומטיית חיסונים. בשבועיים האחרונים נודע כי נתניהו החליט להעביר חיסונים למדינות שונות כדי לקדם אינטרסים מדיניים של ישראל, ללא הליך מסודר או דיון בקבינט. כאשר נחשפו הדברים, סביבת נתניהו האשימה את היועץ המשפטי לממשלה, מנדלבליט, בסיכול העניין, למרות שהיועץ עודכן רק לאחר שהיוזמה עלתה, לא היה שותף לה — וכלל לא מנע אותה, אלא התווה בחוות דעת מפורטת ומהירה את האופן שבו ניתן דווקא להוציא את היוזמה לפועל.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker