עם ממשלה מקוצצת באמצע קמפיין - נראה שהמשך הסגר ודאי

הממשלה צריכה לקבל החלטות בהיקף של מיליארדי שקלים על המשק הישראלי, אך רבע מהשרים התפטרו והאחרים מחפשים את דרכם הפוליטית

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
נתניהו ומירי רגב בסיור בשוק מחנה יהודה לקראת הבחירות, בפברואר
בנימין נתניהו ומירי רגב בסיור בשוק מחנה יהודה לקראת הבחירות, בפברוארצילום: אמיל סלמן

ממשלת ישראל שתתכנס מחר (שלישי) לדון במתכונתו של הסגר המוטל על אזרחיה, תהיה שונה בהרכבה באופן משמעותי מזו שהכריעה בנוגע לסגר השני שהוטל בספטמבר האחרון. רצף ההתפטרויות של שרי הממשלה לקראת הבחירות הביא לכך שמתוך 36 השרים שהושבעו אחרי הבחירות לפני שנה - נותרו סביב השולחן רק 27.

דמויות דומיננטיות דוגמת שר המשפטים אבי ניסנקורן, זאב אלקין, יועז הנדל, יזהר שי, מרב כהן ואסף זמיר לא יהיו שם. גם בקרב השרים שנמצאים בממשלה - רבים עסוקים בשאלה היכן יהיה ביתם הפוליטי ביום שאחרי הבחירות. אחרים, דוגמת גבי אשכנזי ועמיר פרץ, כבר הודיעו כי החל מבעוד חודשיים הם נוטשים את הזירה.

אם לא די בכך, כפי שיכולים לראות אלה מבין אזרחי ישראל שחורגים מהטווח של אלף מטר מביתם מסיבה זו או אחרת, ונחשפים לאלפי שלטי החוצות שפרוסים ברחבי הארץ - המערכת הפוליטית כבר נמצאת עמוק בתוך קמפיין בחירות - מצב שבו קשה לסמוך על שיקול דעתה הענייני של הממשלה.

שר האוצר ישראל כ"ץצילום: אמיל סלמן

בכחול לבן נוטים לתמוך בהארכת הסגר ב-72 שעות בלבד, עד ליום ראשון. "התפיסה שלנו שיש לבצע יציאה גמישה מהסגר. חשוב לנו להבהיר כי בשלב הנוכחי אנו מדברים בשפה חדשה - 7,000 חולים מאומתים בעוד שבוע אינם דומים ל-7,000 מאומתים לפני חודשיים - משום ש-60% מהאוכלוסייה בסיכון גבוה כבר מחוסנת. נתנה את הארכת הסגר באכיפה מוגברת ושוויונית, ובבדיקה מקדמית של מי שיגיע בטיסה מחו"ל. בעיקר נדרוש את הקדמת חיסונם של 300 אלף ילדים בגילאי 16-18. נכון לעכשיו האוכלוסייה הזו אמורה להתחסן רק אחרי פסח. חשוב לנו שהם יחזרו לבתי הספר מהר ובאופן בטוח", אמרה אתמול שרת התיירות אורית פרקש הכהן, המרכזת את הטיפול בקורונה מטעם המפלגה בשיחה עם TheMarker. שרים אחרים שאליהם פנינו אמרו כי הם עדיין לא גבשו את עמדתם - והם מצפים לנתוני התחלואה שיוצגו בישיבה כדי לגבש עמדה.

שיעור הבדיקות החיוביות המציגות חולים מאומתים בקורונה לא הפסיק לעלות (נכון ליום ראשון) ואחרי 10 חודשים של תפקוד תחת מגפת הקורונה, ניתן כבר להעריך כי ראש הממשלה ידרוש לכל הפחות את הותרת הסגר על כנו – וסביר יותר שידרוש להחריף את המגבלות. כך הוא נהג בפעמים הקודמות בהן התחלואה עלתה.

מי יאתגר את הנחות היסוד של נתניהו?

שר המדע והטכנולוגיה, יזהר שיצילום: אייל טואג

אפשר רק להיזכר בימים אלה באחת מהמלצות ועדת הקורונה – שניתנה בחודש מאי בתקופה בה עופר שלח עדיין הוביל אותה - להקמת צוות "איפכא מסתברא" שאמור לאתגר את הנחות היסוד ושיטות החישוב על בסיסן מקבלת הממשלה את החלטותיה. הצוות אמנם לא הוקם, אבל בחודשים האחרונים נהג להציג שר המדע והטכנולוגיה לשעבר, יזהר שי מכחול לבן, נתונים שאיתגרו את עמדת משרד הבריאות. אלא ששי התפטר לפני שמונה ימים – לטובת חבירה למפלגת תלם אותה מוביל משה יעלון.

"הדעות שהצגתי בממשלה היו מבוססת על נתונים. כחול לבן הקימה בזמנו צוות מומחים מולטי דיסיפלינרי - צוות 19 - שהיו חברים בו פרופסורים כמו ערן סגל (מכון ויצמן) וינון אשכנזי (מכון רקח לפיזיקה). התבססתי עליו כשהצגתי את רעיון הסגר החלקי בחודש יולי, וכשהצגתי לפני הסגר השלישי נתונים לפיהם התחלואה במערכת החינוך נמוכה ולא תואמת את התחלואה בכל המדינה", אמר שי ל-TheMarker.

"בשלבים שבהם מערכת החינוך היתה פתוחה ושאר המדינה היתה בסגר, הנתונים הראו שהתחלואה במערכת החינוך נמוכה מאשר בכלל המדינה. זה טריוויאלי בהתחשב בכך שכשהחינוך פועל, התלמידים יושבים תחת פיקוח, בעוד שכשהוא סגור הם נמצאים בקהילה – שבה רוב ההדבקות. במוצ"ש האחרון עוד עשינו דיון של הצוות עם שר החינוך, והובהר שמצב תלמידי מערכת החינוך כרגע כשהיא סגורה משקף את המצב במדינה כולה, עם הטיה ברורה של עלייה משמעותית בתחלואה בחינוך החרדי בהתאם למצב ברחוב החרדי. באותה מידה, כשקידמנו את פתיחת הצימרים בפריפריה הוכחנו על בסיס נתונים שאין סיבה להותיר אותם סגורים. אלא שכמו שאני מכיר את הממשלה, לא יוצגו בה קולות כאלה הפעם.

"הדינמיקה של התנהלות הממשלה היא כזו שכל דבר קטן כזה שאתה רוצה לקדם - דורש מלחמה אינסופית עם נתניהו. לפני שאתה מקדם נושא, אתה צריך ישיבה איתו בשיחה סגורה, ובה אתה משכנע אותו למה יש לקדם הקלה. בפועל ההחלטות לא מתקבלות בממשלה. כל מי שיושב בהצגה הזו שנקראת ישיבת ממשלה משלה את עצמו שיש לו השפעה - אבל בסוף השרים מרימים ומורידים את היד לפי מה שנתניהו רוצה. אם לדוגמה הייתי משתתף בישיבה הנוכחית, הייתי דורש דיון על מתווה היציאה מהסגר. ראש הממשלה משלה את הציבור שהכל נגמר. חלקים נרחבים באוכלוסייה עדיין לא מחוסנים וצריך להיערך לשלב הבא. הקורונה לא נעלמה", אמר שי.

בני גנץצילום: אוהד צויגנברג

אין מתכונת לסגר עבור המחלימים

בתוך חוסר הוודאות יהיה גורם אחד שיגיע לישיבה מגובש. נציגי המפלגות החרדיות: שר הפנים אריה דרעי, שר השיכון יעקב ליצמן ויו"ר ועדת הכספים משה גפני צפויים לערוך הערב מפגש זום כדי לתאם עמדות ביניהם לקראת הישיבה.

סוגיה מרכזית המטרידה את ראשי המפלגות החרדיות היא היעדר מתכונת נפרדת של סגר המתחשבת במחלימים מקורונה. מספר המחלימים הכולל מקורונה בישראל הוא יותר מחצי מיליון איש. מספרם בחברה החרדית גבוה מאשר בכלל הציבור בגלל שיעורי ההדבקה הגבוהים. קיימות ישיבות שבהן הוא עולה על מחצית מהלומדים. הנחיות הסגר חלות על מחלימים אלה כמו על כלל האוכלוסייה - למרות שבסבירות גבוהה הם מחוסנים מהנגיף. במפלגות החרדיות צפויים ללחוץ בישיבת הממשלה על קידום מתווה הקלות למחלימים. גם סוגיית ההגבלה על נוכחות בבתי כנסת תעלה לדיון. במפלגות החרדיות מתנגדים לכך שמגבלה זו מונהגת בלי קשר לגודלו של בית הכנסת. לאלה תתווסף השאלה אם יש לקדם הקלות לאזרחים שקבלו את המנה השנייה של חיסון הקורונה.

בקרב מי שיקבל את ההחלטות האלה יהיה גם מי שצפוי ליהנות מהן. ראש הממשלה נתניהו ועוד סדרה של שרים שהקדימו לקבל את החיסון כבר אמורים להיות מחוסנים לקורונה בימים אלה. את המנה השנייה של החיסון קיבל נתניהו כבר ב-9 בינואר. לפי המחקרים, כשבוע אחרי קבלת מנה זו - החיסון מספק הגנה ביעילות של 95%.

דרעי,גפני, ליצמן ורב הכותל רבינוביץ' (שני משמאל) בסיור ברחבת הכותל, אתמולצילום: אמיל סלמן

מיליארדים על גבי מיליארדים

לא רק מצבת השרים מדוללת. מי שמתמחר את עלות הסגר הוא אגף התקציבים במשרד האוצר בראשו עומד בימים אלה ממלא מקום. מי שמרכזת את העבודה היא לשכת מנכ"ל משרד האוצר. אלא שממלא מקום המנכ"ל, ערן יעקב, התבשר בשבוע שעבר על כוונת שר האוצר ישראל כ"ץ להחליפו במנכ"ל קבוע.

מדובר בסיטואציה מסוכנת בהתחשב בכך שבמשרד האוצר כבר זוכרים מקרים קודמים בהם הגיעו לישיבת ממשלה עם הערכות כלכליות לפגיעה של עשרות מליוני שקלים בשבוע בתוצר כתוצאה ממדיניות הממשלה -  ויצאו מהישיבה עם החלטה על הגבלות שיביאו לפגיעה של מיליארדי שקלים בשבוע. 

הערכות האוצר הן שבמחצית השנייה של דצמבר, לפני כניסת המשק לסגר – הסבו ההגבלות הקבועות על ענף התיירות, ההסעדה והבידור פגיעה שבועית בתוצר בהיקף של כחצי מיליארד שקל.

המגבלות שנוספו בסגר על ענפי המסחר והשירותים, על התחבורה הציבורית וביטול מתווה האיים הירוקים הביאו לפגיעה בתוצר המשקי בהיקף של 2 מיליארד שקל בשבוע.

המגבלות שנוספו על מקומות העבודה וסגירת מערכת החינוך לפני שבועיים כבר הביאו את המשק לפגיעה של 4-3.5 מיליארד שקל בשבוע. בידי האוצר אין כיום מידע פרטני ממשרד הבריאות לכמה כל ענף תעסוקתי תורם תחלואה. עם זאת, כל החמרה של הסגר תקפיץ את הנזק הכלכלי הזה במיליארדים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker