חוק גיוס חדש: ההצעה של גנץ לחרדים - שתעצור את הדהירה של נתניהו לבחירות

השר מיכאל ביטון: "אתנגד להעברת כספים לישיבות, אלא אם יובטחו דמי אבטלה לחיילים משוחררים ותמיכה בחינוך הבלתי־פורמלי" ■ במשרד הביטחון עובדים על מתווה לחוק הגיוס החדש. בין הרעיונות: שלושה מסלולי גיוס - חברתי, ביטחוני וביטחוני־למחצה

חגי עמית
חגי עמית
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מיכאל ביטון (מימין) ובני גנץ
מיכאל ביטון (מימין) ובני גנץצילום: תומר אפלבאום

בכניסה למשכן הכנסת הפגינו היום (רביעי) כ–1,000 מעובדי תוכנית קרב, החוששים מאובדן מטה לחמם. 4,000 עובדי התוכנית קיבלו בשבועות האחרונים זימון לשימוע לפני פיטורים. הסיבה: משרד החינוך לא מעביר לה תקציב של 120 מיליון שקל, המהווה כ–40% מתקציבה השנתי. העובדים שהגיעו להפגנה דרשו מנבחרי הציבור להעביר את הכסף, ולאפשר את המשך פעילותו של המוסד שמעסיק אותם.

תוכנית קרב מעניקה שיעורי העשרה במגוון תחומים, במטרה לצמצם פערים ולעודד שוויון הזדמנויות בחברה הישראלית. בעקבות חלוקת התיקים והשלל שנעשתה עם הקמת הממשלה הנוכחית, פעילותה של התוכנית מפוצלת כעת בין שני משרדים. היא נמצאת תחת אחריות פדגוגית של משרד החינוך, אך מופעלת על ידי החברה למתנ"סים — שהאחריות עליה הועברה לשר להשכלה גבוהה, זאב אלקין. לכן, בפועל, לתוכנית קרב אין היום "אמא ואבא" בממשלה, והדבר פוגע בה.

עובדי תוכנית קרב אינם לבד. לפני שלושה שבועות היו אלה אלפי חניכים של תנועות הנוער שהפגינו ברחבי הארץ בגין תקציב התנועות המקוצץ, שאינו מאפשר את פעילותן. בתחילת השבוע עידכן משרד החינוך כי התוכניות לנוער נושר — שהמרכזית בהן היא תוכנית היל"ה להשלמת לימודי יסוד — עתידות להיסגר. גם המכינות הקדם־צבאיות מתקשות לפעול ללא התקציב שמעבירה להן המדינה.

מהיכן

"המון קבוצות נפגעו, לא רק הישיבות"

למרות כל זאת, תשומת הלב של המערכת הפוליטית הוענקה השבוע ל–300 מיליוני השקלים שחסרים לישיבות החרדיות כדי לסיים את השנה. הסיבה לכך היא שנציגיהן בכנסת נחושים להפעיל את כל עוצמתם הפוליטית כדי ללחוץ על העברת תקציבן — לחץ שהביא לכך שראש הממשלה, בנימין נתניהו, עסק בימין האחרונים בניסיונות למצוא פתרון לסוגיה.

על רקע זה, גורמים בכחול לבן הבהירו היום כי הם יתנגדו למהלך נקודתי שידאג לישיבות בלבד, מבלי לפתור את בעייתם של הגופים האחרים שמצוקה תקציבית מאיימת על קיומם. השר לנושאים חברתיים במשרד הביטחון, מיכאל ביטון, אמר ל–TheMarker: "אנחנו בעד להעביר את הכסף החסר לישיבות — הן לא מבקשות תוספת, אלא רק לשמר את הקיים. אבל צריך לעשות זאת כחלק מראייה של התמונה הכוללת של החוסרים התקציביים. התקציב לישיבות נחוץ כדי לשמור את מצבן דומה לשנה שעברה, אבל חשוב לסתום את החורים גם לתנועות הנוער ולחינוך הבלתי־פורמלי. יש המון קבוצות ועמותות שנפגעו מהיעדר תקציב".

יו"ר ועדת הכספים, משה גפני
יו"ר ועדת הכספים, משה גפניצילום: מוטי מילרוד

העיסוק בצרותיהם של תלמידי הישיבות בולט גם על רקע מצוקתו של מגזר נוסף, שכמעט ולא מדובר בה — החיילים המשוחררים. אלה מוצאים את עצמם בימים אלה ניצבים מול שוק תעסוקה דל באפשרויות, אך שלא כמו שאר האוכלוסייה, הם אינם זכאים לדמי אבטלה אם הם מתקשים למצוא עבודה.

גם במקרה זה, ביטון כורך את הפתרון לבני הישיבות בטיפול בבעיית החיילים המשוחררים. "נמנעתי בהצבעת הממשלה על מתן מענקים של 6 מיליארד שקל בגלל היעדר פתרון לחיילים משוחררים, ואני ממשיך לפעול כדי שמי שהשתחררו בנובמבר או אחרי יקבלו דמי אבטלה. ניתן להעביר להם דמי אבטלה על בסיס שכר מינימום, או לטפל בנושא באמצעות הכפלת הפיקדון", אומר ביטון. כ–70 אלף חיילים משתחררים מצה"ל בשנה. ביטון מעריך כי העברת דמי אבטלה למשוחררים נפגעי תקופת הקורונה תעלה לקופת המדינה 400–500 מיליון שקל.

נראה כי נתניהו ושר האוצר, ישראל כ"ץ, יתקשו לפתור את בעיית תלמידי הישיבות מבלי לדאוג לחיילים המשוחררים ולחינוך הבלתי־פורמלי.

משרד הביטחון יצליח לשכנע את החרדים?

המשוואה הפוליטית הזאת, שמצדה האחד תלמידי הישיבות ומצדה השני החיילים המשוחררים ואנשי החינוך, מובילה לסוגיית חוק הגיוס — אותו חוק שההסכם הקואליציוני קובע כי כחול לבן והליכוד יעבירו מיד עם הקמת הממשלה. ביוני קיבל בית המשפט העליון את בקשת שר הביטחון, בני גנץ, בשם הממשלה לדחות את חקיקת חוק הגיוס בשלושה חודשים — עד 16 בספטמבר.

במשרד הביטחון עובדים כמה צוותים על מתווה חדש שיצליח לעמוד במבחן בג"ץ, אבל גם יהיה מוסכם על המפלגות החרדיות. מתקיים שיח בין העוסקים במלאכה לבין חברי הכנסת מיהדות התורה וש"ס, אך האחרונים עוד לא קיבלו לידיהם הצעה למתווה. ככל הנראה, הטיוטה של החוק החדש תושלם רק בספטמבר.

הצעת משרד הביטחון צפויה לכלול תמריצים לעידוד הגיוס — תוך הימנעות מכפייה ושימוש מינימלי בסנקציות. יעדי הגיוס יהיו הדרגתיים יותר משהיו במתווים האחרונים, ויתפרסו על פני 10–20 שנה. הם יתבססו על נתוני אמת, ולא על נתוני גיוס החרדים השגויים שפורסמו בשנים האחרונות. בתחילת השנה קבעה ועדה שמינה הרמטכ"ל, אביב כוכבי, כי הדיווחים שהעביר צה"ל לגבי גיוס חרדים היו מנופחים, בשל הגדרה מרחיבה במיוחד של מיהו חרדי.

חייל חרדי
חייל חרדיצילום: מוטי מילרוד

השאיפה במשרד הביטחון היא לשכנע את מנהיגי הקהילה החרדית בצורך בחוק, תוך הדגשה של יתרונותיו עבור נערים "נושרים" — שממילא לא יגיעו לישיבות, ובדרך זו יקבלו אפשרות לחצי שנה של השלמת השכלה במקביל לשירות הצבאי.

חוק הגיוס המתגבש צפוי לכלול גם מתווה כללי חדש של מסלולי הגיוס לצה"ל, בניסיון לפתור גם את סוגיית השירות של אזרחי ישראל הערבים ושל הנשים החרדיות והדתיות. אחת האפשרויות שנבדקת היא של יצירת שלושה מסלולי שירות: מסלול המיועד לתרומה לחינוך, לחברה ולקהילה — המקביל למה שמוגדר היום כשירות לאומי; מסלול סמי־ביטחוני, שיכלול שירות בגופים כמו המשטרה, שב"ס וזק"א; ומסלול ביטחוני רגיל.

היעד של מתווה זה הוא הגעה למצב שבו כל אזרח ישראלי משרת באחד המסלולים הללו בין שנה אחת לשלוש שנים, ובהמשך נהנה מהזכויות שיקנה מסלול השירות שאותו הוא השלים.

מותר להיות סקפטיים בנוגע להיתכנות של העברת חוק גיוס דווקא בתקופה זו, בעיקר בהתחשב בכך שהיה זה חוסר ההסכמה על חוק הגיוס שהביא לפני כמעט שנתיים לפיזור הכנסת, וסימן את תחילתו של הכאוס הפוליטי שממנו לא יצאנו עד היום.

עם זאת, גורמים ביהדות התורה אמרו השבוע כי קיים רצון לפתור את הסוגיה. בכלי התקשורת החרדיים פורסם השבוע כי הרבנים של הפלג הליטאי במפלגה מפעילים לחץ על יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, לעצור הליכה לבחירות בטרם ייפתרו סוגיית הגיוס וסוגיית תקציב הישיבות. ייתכן שדווקא אחת הממשלות הפחות יציבות שראתה ישראל מאז היווסדה, תצליח לנטרל את המוקש שקודמותיה לא הצליחו.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker