החרדים לחצו — ודמי האבטלה יועלו רק לצעירים עם ילדים

הצעירים יצאו להפגין אחרי שהיו לנפגעים העיקריים במשבר ■ ואולם הפתרון שהגו שר האוצר כ"ץ ויו"ר ועדת הכספים גפני ישדרג את דמי האבטלה הנמוכים שניתנים עד גיל 28 רק עבור בעלי ילדים ■ במקביל, ח"כ מיקי זוהר הציע לגפני מענקים גם לילד הרביעי ועד השמיני

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
צעירים מפגינים מול מעון ראש הממשלה, בשבוע שעבר. למצולמים אין קשר לנאמר בכתבהצילום: אורן בן חקון

העובדים הצעירים הם הנפגעים העיקריים בגל האבטלה הנוכחי: חלקם בקרב המובטלים גבוה יותר מאשר חלקם בשוק העבודה, ותחומים רבים המאופיינים בהעסקת צעירים, כמו האירועים והמסעדות, לא שבו לשגרה או נאלצים לצמצם את פעילותם. לא בכדי הם אלה שמובילים את המחאה הקולנית בשבועות האחרונים. אתמול דנו שר האוצר, ישראל כץ, ויו"ר ועדת הכספים, משה גפני, בבעיה — ומצאו פתרון: דמי האבטלה הנמוכים שניתנים עד גיל 28 יושוו לאלה שניתנים לאוכלוסייה הבוגרת, אולם ההשוואה תיעשה רק לבעלי ילדים. ההחלטה מעוררת ביקורת, שכן מבחינה סטטיסטית מדובר בהחלטה סקטוריאלית — המיטיבה בעיקר עם דתיים וחרדים.

החלטת ועדת הכספים מגיעה לאחר שבשבוע שעבר הוחלט, בעקבות התעקשותו של שר הפנים, אריה דרעי, על תלושי מזון בסכום של 700 מיליון שקל שצפויים להינתן למשפחות שזכאיות להנחה בארנונה. אם זה אכן יקרה, מדובר על מהלך שמיטיב בעיקר עם האוכלוסייה החרדית.

לפי נתונים שפירסם אתמול המוסד לביטוח לאומי, מתוך מגישי התביעות מתחילת המשבר שנמצאו זכאים, ישנם 223 אלף אנשים מתחת לגיל 28 — 25.6% מהזכאים. מתוך האנשים שעדיין מקבלים תשלום ולא חזרו לשוק העבודה, ישנם 110 אלף צעירים מתחת לגיל 28 — 22% מהזכאים. בעקבות החלטת ועדת הכספים, הורה מתחת לגיל 28 שהשתכר, למשל, 6,000 שקל בחודש והוצא לחל"ת או פוטר — יקבל דמי אבטלה של 4,320 שקל, לעומת בן גילו הרווק שהשתכר שכר זהה ויקבל דמי אבטלה של 3,280 בחודש — פער של 30%.

"אין הצדקה או היגיון להעדיף צעירים עם ילד מלבד שיקולים פוליטיים — למאות אלפי צעירים אין כסף להתקיים בכבוד", אומר אורי מתוקי, יו"ר האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות הנוער העובד.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), הגיל הממוצע של לידה ראשונה לאישה בישראל ב–2018 היה 28.6 ליהודיות ו–24.6 לערביות. בעוד הלמ"ס מספקת נתונים לגבי גיל הנשים המוסלמיות, נוצריות ודרוזיות בלידה ראשונה (24.1, 28.9 ו–26.6 בהתאמה) — היא לא מספקת נתונים על הפילוח בין היהודיות ואינה מפרטת מהם ההבדלים בין יהודיות חרדיות, דתיות וחילוניות. ידוע שגיל הנישואים וגיל הילודה בקרב נשים וגברים חילוניים גבוה יותר.

עם זאת, על העובדה שלפיה יש יותר הורים מתחת לגיל 28 בקרב האוכלוסייה החרדית מאשר בקרב האוכלוסייה היהודית הלא חרדית, ניתן ללמוד משיעורי הנשואים לפי גיל. לפי נתוני הלמ"ס, כפי שמובאים בשנתון החברה הישראלית של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שיעור הנשואים בחברה החרדית בגילי 20–24 גבוה בהרבה משיעור הנשואים בחברה היהודית הלא־חרדית, וב–2017–2018 הוא היה 54%, לעומת 5% בלבד בחברה הלא־חרדית. שיעור הנשואים בגילי 25–29 בחברה החרדית הוא היה 84%, לעומת 34% בקרב היהודים הלא־חרדים.

מחוות פיוס

"אני מחכה לימים שבהם שיתוף הפעולה בין הליכוד לגפני יחזרו למה שהיה פעם", אמר אתמול לגפני בדיון יו"ר הקואליציה, מיקי זוהר. גפני השיב על כך בבדיחות הדעת כי "יש דברים שהם בלתי הפיכים". זוהר נזעק וענה: "אל תגיד את זה. אתה בשר מבשרנו".

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפניצילום: עדינה ולמן / דוברו

האמירה של זוהר בנוגע לחריקות בשיתוף הפעולה של הליכוד עם החרדים היא בגדר "דברים בעלמא". שיתוף הפעולה בין יהדות התורה לליכוד שריר ועומד, ומניב עמו תוצאות כלכליות — השוואת דמי האבטלה להורים מתחת לגיל 28 היא בשורה משמעותית למצביעי יהדות התורה.

ההיגיון מאחורי המהלך הוא שלהורים צעירים לילדים יש הוצאות גבוהות יותר. אבל במקביל — נראה שמדובר במהלך נוסף במסגרת מדיניות עידוד הילודה הממשלתית, ודוגמה לכך שלרווקים בני 28 ומטה שאינם הורים אין כוח פוליטי שמייצג אותם בכנסת. אי לכך, לא היה בוועדה מי שילחץ על האוצר להרחיב את היריעה ולכלול גם אותם במהלך.

מנגד, יש מי שטוען שאמנם מדובר בצעד שמשרת בעיקר את החרדים והדתיים, שנוטים להפוך להורים בגיל צעיר יותר, אך יש בה גם מסר חשוב — היא מעודדת תעסוקה בקרב החרדים, אוכלוסייה שלמדינה יש אינטרס ששיעור התעסוקה שלה יעלה. עם פרוץ המשבר התעסוקתי עלו לא מעט קולות שלפיהם חרדים שבחרו להשתלב בשוק העבודה נפגעו כלכלית בגלל הפער בין דמי האבטלה למשכורתם, וכי הדבר מעודד להימנע מעבודה ולהסתמך על קצבאות, שלא נפגעו. גפני קיבל בימים האחרונים תלונות רבות מעובדים צעירים במגזר, שרבים מהם הורים עם שניים ושלושה, על כך שדמי האבטלה הנמוכים שהם מקבלים פוגעת בכיסם.

בדיון בוועדה, עידכן זוהר את גפני בתוספת הנדרשת לתוכנית הכלכלית. מדובר בשינוי שיטת התשלום של המענק הממשלתי הניתן לאזרחים — במסגרת תוכנית המענקים שעליה הכריזו כ"ץ וראש הממשלה, בנימין נתניהו, בשבוע שעבר — שמבטיחה מענקים רק עד לילד השלישי. זוהר אמר בדיון שהוא תומך גם בתשלום לילד רביעי עד שמיני — מהלך שגפני קידם בימים האחרונים, ללא הצלחה. לפי הערכות, דבריו של זוהר נועדו לשמש מחוות פיוס לגפני בנוגע לתוכנית המענקים.

400 אלף צעירים איבדו את פרנסתם

הפער בגובה דמי האבטלה בין צעירים עד גיל 28 לבין שאר הזכאים נעוץ בקיצוץ שנעשה בדמי האבטלה לצעירים ב–2007, תחת חוק ההסדרים. אחד הצעדים שננקטו אז היה תיקון חוק הביטוח הלאומי וקיצוץ שליש מדמי האבטלה לעובדים בגילי 20–28 וקיצור תקופת האבטלה שלה יהיו זכאים מ–100 ימים ל–67.

הקיצוץ בזכאות לדמי אבטלה ובגובה דמי האבטלה למי שטרם מלאו לו 28 נשען על התפישה שלפיה החסמים שעומדים בפני צעירים במציאת עבודה נמוכים יותר מאשר למבוגרים, ולכן אסור לייצר להם תמריצים להיעדר משוק העבודה. אבל במציאות הנוכחית, שבה צעירים רבים מצאו את עצמם מובטלים וללא אופק תעסוקתי, המצב מורכב יותר.

"כידוע לכל מקבלי ההחלטות במצב הנוכחי, צעירים רבים מחפשים עבודה הרבה יותר ממה שהשוק יכול להכיל בשגרת החירום שאנו מצויים בה", אומר מתוקי. "יש לאפשר להם לקבל פיצוי רגיל ככל עובד בישראל. מדובר בציבור שהוא העתיד של המדינה — חיילים משוחררים, סטודנטים ועוד — שמקבלים אחוז פיצוי נמוך ופשוט נגמר להם ממה לחיות. ההפקרה הזו תביא איתה נזק אדיר לצעירים, אבל לא פחות מכך לכלכלה הישראלית. נזק שלא תהיה ממנו דרך חזרה".

על פי סקירה שהכינה בת חן רוטנברג, כלכלנית במרכז המחקר והמידע של הכנסת, 28% מתובעי האבטלה — כ–236 אלף איש ואישה — הם צעירים עד גיל 28. זכאות לדמי אבטלה הוארכה עד יוני 2021, או עד ששיעור האבטלה לפי הלמ"ס יהיה נמוך מ–10%. ואולם החלטה להאריך את דמי הזכאות לא עסקה בגובה דמי האבטלה שמקבלים הצעירים.

כ"ץ ונתניהו הכריזו לפני מספר שבועות כי תקופת הזכאות לדמי אבטלה תוארך, שכן עשרות אלפי צעירים עלולים להישאר ללא עבודה וללא תמיכה מהמדינה. ואולם מה ששר האוצר לא ידע אז הוא שדמי האבטלה שמקבלים צעירים עד גיל 28 נמוכים מאוד — בהערכה גסה, דמי האבטלה שלהם נמוכים בכ–20% מגובה השכר שלהם לפני שהוצאו לחל"ת. בדיון שהתקיים בוועדה ביום ראשון הופתע כ"ץ לגלות כי תובעים עד גיל 28 זכאים לדמי אבטלה של 25%–60% משכרם האחרון, בעוד תובעי דמי אבטלה מעל גיל 28 זכאים לדמי אבטלה של 30%–80% משכרם האחרון.

שכונת רוממה בירושלים. בשורה למצביעי יהדות התורהצילום: אמיל סלמן

"מדובר בעוד החלטה מנותקת מבית ממשלת ישראל", אומר שלומי יחיאב, יו"ר התאחדות הסטודנטים והסטודנטים הארצית. "ההחלטה המסתמנת עתידה ליצור אפליה עמוקה, והיא זונחת פלח משמעותי מאוכלוסיית הצעירים המובטלים שהקריבו את השנים היפות בחייהם עבור המדינה, וכתוצאה מכך יכולים להקים משפחה רק בגיל מאוחר יותר. בצל מגיפה כלכלית קשה, שבה 400 אלף צעירים איבדו את פרנסתם, שר האוצר לא יכול לבחור לדאוג רק לחלק מציבור הצעירים שהוא חפץ ביקרם. אנו קוראים לו להתעשת במהרה ולהעמיד פתרון שוויוני עבור כלל צעירי ישראל״.

משכורת של 7,500 שקל התכווצה ל–2,900

רבים הצעירים שנקלעו למשבר נאלצים לחזור לבית הוריהם אחרי שאיבדו את מקור הכנסתם ואינם מסוגלים עוד לשלם את שכר הדירה. על המצוקה יכול להעיד בן לבבי (24), שעובד מגיל 14. לבבי מספר על עצמו שאינו נוטה לפזר כספים וחוסך לאורך כל השנים. לפני שנה עבר מהרצליה לתל־אביב, התחיל ללמוד באוניברסיטה במקביל לעבודה כמלצר באחת המסעדות המובילות בעיר. בעלויות התואר, הדיור והמחייה הוא נושא בעצמו.

באמצע מארס הוא הוצא לחל"ת מהמסעדה והופתע לגלות שבמקום שכר ממוצע של כ–7,000 שקל בחודש הוא מקבל דמי אבטלה של כ–3,060 שקל בחודש בלבד. "אני צריך כ–3,500 שקל בחודש כדי לכסות את המחיה שלי, גם כשאני אני מצמצם את ההוצאות למינימום ומוציא רק על מזון בסיסי", הוא אומר. זאת, בלי להביא בחשבון את דמי הלימוד לתואר — 13 אלף שקל בשנה — שאותם הוא משלם בתשלומים חודשיים. בנוסף, עלות המחייה שלו דווקא עלתה בתקופת החל"ת והסגר, שכן אינו עובד ולכן הוא לא אוכל במשמרות על חשבון המסעדה. לדבריו, הוא וכל שותפיו לעבודה נמצאים בבית — מה שהביא לכך שתשלומי החשמל והמים הרקיעו שחקים.

ביוני הוא שב לעבודה וחזר לנשום — הדאגה הכלכלית ירדה מעט. אבל השבוע הבין שהוא עומד לצאת שוב לחל"ת. הארכת תקופת הזכאות לדמי אבטלה עד יוני 2021 אמנם מבטיחה שיקבל דמי אבטלה, אבל הסכום הנמוך לא מאפשר לו לשרוד. "כל עוד מאפשרים לי לעבוד, אסתדר, אבל ריסוק עולם המסעדנות די משבש את התוכניות בתור סטודנט תל־אביבי", הוא אומר.

עוד בחל"ת הקודם, משום שהבין שאין ביכולתו לכסות את ההוצאות, הוא התחיל לחפש עבודה בניקיון בתים והוצאת כלבים לטיולים — אך בזמן הזה החסכונות שלו נעלמו. כעת הוא מחפש מישהו שייכנס במקומו לדירה, ומתכונן לחזור לגור אצל אמא שלו. במקביל, את המצוקה שלו הוא מביע בהפגנות שהיו בשבועות האחרונים. "עוד לא יצא לי לישון בבלפור כי כרגע אני עוד בתקופת מבחנים, אבל אגיע לשם", הוא אומר.

גם מיכל שמיר (27) התמודדה עם קושי כלכלי. היא עובדת כעוזרת גננת, ועובדת ברצף מגיל 20. ב–15 במארס סגרו את הגנים ובתי הספר, ומאחר שהיא עוזרת גננת בגן פרטי, היא הוצאה לחל"ת. משכורתה בשנה האחרונה היתה כ–7,500 שקל בחודש, אך היא זכאית לדמי אבטלה של 2,900 שקל בחודש בלבד. היא גרה בדירה שכורה בבאר שבע ומספרת שנזקקה לסיוע מהוריה. כעת, היא לא יודעת מה תעשה אם יסגרו שוב את הגן, שכן בחל"ת הקודם היא חיפשה עבודות מזדמנות, ולא מצאה. "יהיה לי קשה להחזיק את הדירה. אצטרך לחזור הביתה", היא אומרת.

ממשרד האוצר נמסר: "מנגנון דמי האבטלה מותנה בגיל ומצב משפחתי, הן בסכומים והן באורך הזכאות. בעקבות הימשכות משבר הקורונה, נוצר צורך להתאים את המנגנון כך שייתן מענה סוציאלי לזוגות צעירים עם ילדים, זאת בהתאם לדרישה שהועלתה על ידי ועדת הכספים של הכנסת".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker