שאלת עשרות המיליונים: כמה יעלה לנו האח התאום של משרד ראש הממשלה?

בעוד נתניהו שואף שמתכונת הפעילות של ראש הממשלה החליפי תאפשר לו, בעוד שנה וחצי, לשמור על אורח החיים הממשלתי שאליו התרגל — בכחול לבן רוצים משרד מצומצם ■ משרד רה״מ: "ההחלטות יובאו לאישור הממשלה בימים הקרובים" ■ וגם: איך מתפקדים בלי תקרת גירעון?

חגי עמית
חגי עמית
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
בנימין נתניהו ובני גנץ. הממשלה המנופחת בתולדותיה
בנימין נתניהו ובני גנץ. הממשלה המנופחת בתולדות המדינהצילום: AFP

התנהלות המדינה בשני יקומים נפרדים, הממשלה והמשק, באה לידי ביטוי באופן מוקצן השבוע. בזמן שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת נתונים עגומים על הידרדרות המשק ברבעון הראשון — הקמת הממשלה המשיכה להתעכב, בין השאר, בגלל קושי של משרד ראש הממשלה להגדיר את הסמכויות, התקנים ומתכונת הפעילות של משרדי הממשלה החדשים, ובראשם משרד ראש הממשלה החליפי.

הממשלה אישרה שלשום (א') מינוי שבעה סגני שרים. אלא שהיא היתה אמורה להצביע גם על העברת החוק הנורווגי ועל הקמת שלושה משרדים חדשים: משרד ההתיישבות, משרד משאבי המים ומשרד רה"מ החליפי. ההצבעה בסוגיות אלה נדחתה ליום רביעי. לפי מקורות בממשלה, הדחייה נבעה מהתלבטות לגבי גודלו ופעילותו של משרד רה"מ החליפי. זאת אחת הסוגיות שבהן טרוד מנכ"ל משרד רה"מ, רונן פרץ, בימים האחרונים.

אחת השאלות היא כמה תקנים יוענקו למשרד החדש שיוקם. יו"ר כחול לבן, בני גנץ, שיחזיק תחת סמכותו את לשכת שר הביטחון בשנה וחצי הקרובות — עד שיקרה הלא־יאמן והוא יתמנה לתפקיד ראש הממשלה "האמיתי" — אינו זקוק ליותר ממשרד מינימלי.

בליכוד, לעומתו, שנערך ליום שבו נתניהו יקבל לרשותו את משרד רה"מ החליפי בעוד שנה וחצי — רוצים ליצוק נפח גדול ככל האפשר למשרד החדש. נתניהו לא צפוי להתמנות לתפקיד שר נוסף במקביל לראש הממשלה החליפי. אי לכך לא תהיה לנתניהו לשכה נוספת כמו לגנץ, ובהתאם הוא אינו רוצה להיות במצב שבו הוא נאלץ להתרגל לתפקד ללא עשרות היועצים המקיפים אותו זה עשור.

השיירה של נתניהו מגיעה לבית המשפט
השיירה של נתניהו מגיעה לבית המשפטצילום: AFP

מספר התקנים המוקצים למשרד רה"מ כיום הוא 198. משרד רה"מ החליפי לא צפוי להתקרב לכך, אבל נתניהו מעוניין בכך שיתאפשר לו להשאיר לצדו את שלל היועצים האישיים שמהם הוא נהנה כיום, במשרד רה"מ "הרגיל".

תקציב משרד רה"מ החליפי יוגדר רק אחרי הקמתו. עם זאת, עיון בהוצאות משרד רה"מ מרמז כמה כסף יעלה לנו ליצור שיבוט שלו, בהתאם להגדרות פעילותו הנקבעות בימים אלו. במציאות שבה נתניהו מבקש לא להתייצב לפתיחת משפטו על בסיס הנימוק שברצונו לחסוך כסף לציבור — הנתונים מטרידים.

נתונים מטרידים

תקציב כוח האדם במטה משרד רה"מ לאחר שינויים ב–2019, היה 33 מיליון שקל. משלמי המסים צריכים להיערך לכך שנתניהו ורעייתו ישאפו להמשיך, גם כשהם על תקן "חליפיים", לדלג בין בירות העולם ולהישאר עם היד על הדופק בכל הנוגע למדיניות החוץ הישראלית. אם כך יהיה, כדאי לזכור כי ב–2018 הסתכם תקציב ביצוע הנסיעות לחו"ל של ראש הממשלה ב–63 מיליון שקל. גם בתוך ישראל נתניהו ירצה להמשיך להפגין נוכחות. מי שהגיע אי פעם לאירוע שבו נוכח ראש הממשלה, ראה את מערך האבטחה המתוגבר. מעתה נצטרך לממן מספר כפול של אירועים כאלה. למי שמתעניין, תקציב הוצאות האבטחה־מחסומים של משרד רה"מ ב–2018 הגיע ל–18.6 מיליון שקל.

שר הביטחון בני גנץ יוצא מרכבו
שר הביטחון בני גנץ יוצא מרכבוצילום: מוטי מילרוד

גנץ אולי צנוע בציפיותיו מלשכת רה"מ החליפי ומעוניין לצמצם את גודלה למינימום, אבל הוצאות האבטחה שלו בשנה וחצי הקרובות יהיו דומות לאלו של נתניהו. מי שראה את השיירה המלווה את גנץ מאז השבעת הממשלה מעיד כי אין להבחין בינה לשיירה של נתניהו. אותם ג'יפים ואותן מכוניות אאודי 8 שחורות המלוות את נתניהו זה שנים, שתיים מקדימה ושתיים מאחורה, מקיפות מעכשיו גם אותו. בסביבתו של גנץ מתעקשים גם היום על כך שהוא לא ישפץ את ביתו, ולא יעמיס את הוצאותיו על קופת המדינה — אבל מרגע שהוא הוגדר ראש הממשלה החליפי, הוא אינו יכול לחמוק מהוצאות האבטחה הנלוות לתפקיד. תקציב המיגון והאבטחה של נתניהו ב–2019 היה 18.5 מיליון שקל, ולכך יש להוסיף את ביצוע תקציב מערך האבטחה הממשלתי — סעיף שב–2018 הסתכם ב–30.7 מיליון שקל, ואת סעיף הוצאות נוספות למאבטחים, שב–2018 הגיע ל–15 מיליון שקל.

העיכוב בהקמת שאר המשרדים נובע גם מהיוזמה לצמצום ההוצאות של משרדי הממשלה הקטנים, שנחשפה ב–TheMarker בשבוע שעבר, שאמורה לחסוך כמה עשרות מיליוני שקלים בשנה באמצעות העמסת הוצאות המטה שלהם על משרד רה"מ — שעוד לא מקודמת.

ממשרד רה״מ נמסר: "בשל אי הגעה למיצוי של עבודת המטה של הגורמים המקצועיים בעניין הקמת משרדי הממשלה, יובאו ההחלטות לאישור הממשלה עם השלמתן בימים הקרובים".

לאן יוביל יעד הגירעון

התחזיות שפירסמו אתמול בנק ישראל והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לגבי התכווצות התוצר במשק הזכירו לנו את היעדרו של נתון אחד מרכזי מהזירה הכלכלית בימים אלה — יעד הגירעון של הממשלה. באופן רשמי, יעד זה מסומן ברמה של 2.25% מהתוצר ל–2020. אלא שבישראל של אחרי הקורונה, זהו נתון ששייך לספרי ההיסטוריה. הערכות בנק ישראל והאוצר הן שהגירעון ב–2020 יגיע ל–10%–12% מהתוצר. התחזיות ל–2021 הן לגירעון של 7%–8%.

הגדרת יעד הגירעון היא שתתווה את הכיוון של מדיניות הממשלה. יעד גירעון מהודק יעיד על מדיניות קפוצה של הממשלה. יעד גירעון נדיב יסמן מדיניות מרחיבה. זהו המספר הבסיסי שלפיו ייבנה התקציב בשנתיים הקרובות.בינתיים, ישראל עובדת בלי יעד או תקרת גירעון — נוהל שהיה גורם לכל חשב של חנות מכולת למרוט את שערותיו.

ממשרד האוצר נמסר כי "תקרת הגירעון ל–2020 ו-2021 תיקבע בסמוך לדיונים לאישור תקציב המדינה לשנים אלו — תוך התחשבות בצורכי המשק מחד גיסא והאילוצים הפיסקליים מאידך גיסא".

שלטון המנכ"לים

גם אם לא כל משרדי הממשלה כבר הוקמו, המשרות במשרדים הקיימים מתאיישות במהירות. מועמדותו של משה בר סימן טוב לתפקיד מנכ"ל משרד רה"מ עדיין נמצאת על הפרק. עמיר פרץ צפוי למנות את דוד לפלר לתפקיד מנכ"ל משרד הכלכלה. לפלר, יו"ר הוועדה לתכנון ולבנייה של מחוז הדרום, חוזר לעבוד עם פרץ אחרי שכיהן כמנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה לפני שמונה שנים כשפרץ היה השר במשרד.

מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב. במדינות חופשיות יש לעשות תחילה הכל כדי לבודד את מקורות ההדבקה, בלי לנקוט צעדים דרסטיים
מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טובצילום: אמיל סלמן

שורה של שרים חדשים ממפלגת כחול לבן בוחרים בינתיים להשאיר בכסאם את המנכ"לים שקיבלו בירושה. שר התיירות, אסף זמיר, ימשיך לעבוד בינתיים עם המנכ"ל אמיר הלוי. שר הרווחה, איציק שמולי, משאיר כרגע בתפקיד את אביגדור קפלן — המנכ"ל שהביא חיים כץ. מירב כהן, השרה לשוויון חברתי, מותירה בתפקיד את אבי כהן סקלי — מנכ"ל המשרד שמינתה גילה גמליאל.

יש להתנהלות הזו שני צדדים. מצד אחד, מוטב לכל משרד שיקיים רציפות ניהולית מאשר מצב שבו כל שר חדש מביא עמו מינוי פוליטי שילמד את העבודה מהיסוד. מצד שני, עולה השאלה אם הותרת מנכ"ל ותיק על כסאו לא תגביל את השר החדש — אם ברצונו לבצע שינויים רפורמות שנתקעו במשרד.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker