אפשר למצוא סידור עבודה ל–36 שרים גם באמצעות 12 משרדי ממשלה בלבד

ממשלת ישראל ה–35 קמה כממשלת חירום, ובצדק: אנחנו מתמודדים עם מצב חירום של אובדן תפקודה ■ חייבים לעשות שינוי במבנה שלה ולאפשר כהונה של שרים מרובים בתוך מספר משרדים מצומצם — כפי שעושות לא מעט מדינות דמוקרטיות אחרות בעולם

מירב ארלוזורוב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
הפגנה של התנועה לאיכות השלטון נגד ממשלת האחדות
הפגנה של התנועה לאיכות השלטון נגד ממשלת האחדות. למצולמת אין קשר למאמרצילום: תומר אפלבאום

במשך 72 שנה שכנה לה ההשכלה הגבוהה בתוך משרד החינוך, עד שלראש הממשלה, בנימין נתניהו, נוצר חור עם מספר תפקידי השרים בממשלה שלו. לכן, הוא החליט להוציא את ההשכלה הגבוהה ממשרד החינוך, ולהעבירה למשרד ההשכלה הגבוהה והמים בראשות השר זאב אלקין.

לא כולם מבכים על כך: יש ביקורת רבה על האופן שבו מנהל משרד החינוך את מערכת ההשכלה הגבוהה, שבמידה רבה היתה סרח עודף בו. משרד החינוך שקוע עד צוואר בבעיות ניהול מערכת החינוך — משבר הקורונה חשף את היעדר השליטה של המשרד על מערכת החינוך ואת הצורך הדחוף להקים ועדת דברת 2 שתבחן את ביזורה של מערכת החינוך לשלטון המקומי — ואין לו זמן, כוח או משאבים ניהוליים למערכת ההשכלה הגבוהה. בפועל, המועצה להשכלה גבוהה מנהלת את האקדמיה הישראלית בעצמה, כמעט ללא סיוע של משרד החינוך.

לא בטוח שזה רעיון רע להציב שר שכל הקשב הניהולי שלו יופנה למערכת ההשכלה הגבוהה בישראל. ואולם הרעיון הזה כלל לא נשקל, נותח, השווה ולובן: לא היתה עבודת מטה מסודרת, ולא נשקלו ונבחנו האפשרויות השונות לעומק. במקום זאת, נראה כי ראש הממשלה קם בבוקר עם כאב הראש של "מה אני עושה עם אלקין", וכך הגיע לרעיון לבצע מהלך מבני שלא נשקל במשך 72 שנה.

הגחמה שבה נתניהו מנהל את הממשלה — מקים משרדים, מפרק אותם, מפריד זרועות ממשלתיות, ממציא תפקידים — הגדישה את הסאה. נתניהו מתייחס אל ממשלת ישראל כאל מגרש המשחקים הפרטי שלו. התוצאה הרסנית — לא רק ריבוי שרים ומשרדים, אלא בעיקר ניתוץ האפקטיביות של הממשלה, שאיבדה את היכולת לבצע עבודה מסודרת ולקבל וליישם החלטות. אין פלא אפוא שממשלת ישראל מדורגת כאחת החלשות ביותר בקרב המדינות המתקדמות.

נתניהו נחשף בהקמתה של הממשלה ה–35 במלוא עליבותו הניהולית. הוא היה ונשאר מנהל גרוע, וכך הוא מנהל את הממשלה שלו. אבל גם בלי נתניהו, אי־אפשר להתעלם מהתרבות הפוליטית החפיפניקית ומהלחצים הקואליציוניים. מחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה מ–2018 מצא כי במדינות דומות בגודלן לישראל יש 11–18 משרדים לעומת 35 בממשלת ישראל ה–35. צוות בין־משרדי שבחן את סוגיית מבנה הממשלה ב–2015 מצא קשר ישיר בין ריבוי המשרדים והיעילות הנמוכה של ממשלת ישראל. "במדינות שבהן מספר משרדי הממשלה קטן, המגזר הציבורי פועל באופן יעיל יותר. זאת, בין היתר, בשל מיעוט ביורוקרטיה פנים־ממשלתית ויכולת לראות תמונה רחבה בתהליך קבלת ההחלטות", נכתב בהמלצות של אותו צוות.

רק שההמלצות האלה אינן מועילות. לפחות ארבע פעמים קיבלה ממשלת ישראל את ההחלטה לצמצם את מספר השרים, ופעם אחר פעם הלחצים הקואליציוניים עשו את שלהם. במקום ממשלה של 18 שרים, כפי שנקבע בחקיקה מ–1996 ושוב ב–2014, האינפלציה של מספר השרים בישראל השתוללה והגיעה עתה ל–34 שרים (בהם השר צחי הנגבי שמונה לשר ללא תיק), שמושלים על 35 משרדים (המשרדים החדשים שהצטרפו: משרד ראש הממשלה החלופי, המשרד למשאבי מים, המשרד להשכלה גבוהה ומשלימה, המשרד לענייני התיישבות, משרד הדיגיטל, הסייבר הלאומי, התקשוב והמשרד לקידום וחיזוק קהילתי).

מספר השרים ומשרדי הממשלה, לפי מדינה

רעיון מופרך?

השורה התחתונה היא שלא ניתן לצמצם את מספר השרים, משום ששרים הם חלק מהאתנן הפוליטי המקובל. לכן, הולכת ומתבססת ההמלצה המקצועית לוותר על המאבק במספר השרים הרב, אבל להמשיך ולהתעקש בנוגע למספר המשרדים. משמע — לאפשר לממשלה למנות כמה שרים שהיא רק רוצה, ובתנאי שהם יהיו שרים ללא משרד משלהם.

הרעיון הזה אולי נשמע מופרך, אבל למעשה, בחלק גדול מהמדינות הדמוקרטיות זה בדיוק המצב — יש יותר שרים ממשרדים, או בפועל יש כמה שרים מכהנים באותו משרד. כלומר, לחצים פוליטיים הם מנת חלקן גם של מדינות אחרות, ולכן גם שם נאלצים לצ'פר פוליטיקאים עם תפקיד שר. אבל כדי שלא לפגוע ביעילות הממשלה, לא נותנים לאותו שר משרד עצמאי. במקום זאת, השרים הנוספים מכהנים כשרים לנושאים רוחביים, או כשרים נוספים במשרד קיים.

מעמדם של השרים הנוספים האלה שונה ממדינה למדינה. יש מצבים שבהם הם שרים מלאים מבחינת זכויות ההצבעה שלהם בממשלה, ויש מדינות שבהן הם סוג של סגני שרים משודרגים והם כפופים לשר הבכיר באותו משרד. במדינות ממש מסודרות יש משרדים שבראשם עומדים שני שרים שווים בכוחם, בדרך כלל מקובל יותר המודל של שר ראשי ושרים נוספים מתחתיו.

זהו אילוץ פוליטי — שר בלי תיק עולה 6.5 מיליון שקל בשנה, עלות הלשכה שלו. שר עם משרד עולה עשרות עד מאות מיליוני שקלים בשנה, תלוי בהיקף התקציבים שהוא מגייס לתחום המשרד שלו, ובנוסף עלות עצומה שלא ניתנת לכימות של פגיעה באפקטיביות הממשלתית.

למעשה, הפגיעה באפקטיביות הממשלה כפולה — פעילויות מתפזרות בין משרדים שונים, כך שקבלת החלטה מחייבת הסכמה של 4–5 משרדים, מה שאומר שההחלטה לא תתקבל, או תתקבל באופן מסורס ומרובה פשרות. לצד זה, ישראל משלמת את המחיר האבסורדי של משרדים מומצאים וחסרי כל צורך — משרד למודיעין, משרד אסטרטגיה, משרד להתיישבות, משרד לשיתוף פעולה אזורי (עם מי בדיוק?), משרד הנגב והגליל ועוד כיד הדמיון הטובה על שרי הממשלה לאורך הדורות. הפגיעה הזאת עולה למדינה מיליארדים מדי שנה, והופכת את ישראל לאחת המדינות המגוחכות בעולם מבחינת מבנה הממשלה שלה.

לחסוך מיליארדי שקלים בשנה

בנימין נתניהו ובני גנץ. הממשלה המנופחת בתולדותיה
בנימין נתניהו ובני גנץ. הממשלה המנופחת בתולדותיהצילום: AFP

אפשר גם אחרת. שני צוותים בין־משרדיים (מ–2015 ומ–2018) המליצו המלצה דומה: לאפשר להגדיל את מספר השרים תוך צמצום מספר המשרדים. ההמלצה היתה לרדת ל–17–14 משרדים, תוך חיסכון תקציבי ישיר של 1–1.2 מיליארד שקל בשנה והגדלת יעילות הממשלה.

ד"ר עופר קניג מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, ותומר לוטן, לשעבר מנכ"ל המרכז להעצמת האזרח, ממליצים אף הם על פתרון זהה: צמצום מספר המשרדים תוך שמירת שסתום הלחץ של מספר השרים פתוח לגחמות הפוליטיות.

לוטן, למשל, רקח הצעה שמתבססת על האילוץ של הממשלה ה–35: לנסות ולמצוא סידור עבודה ל–36 שרים, מה שעשוי להיות מספר השרים הסופי. לשם כך הוא מציע מבנה ממשלה עם 12 משרדים בלבד (ראש הממשלה, ביטחון, חוץ, אוצר, משפטים, פנים, בריאות, חינוך, תשתיות, כלכלה, רווחה וביטחון פנים), עם 36 שרים. כך, במשרד החינוך המורחב יכהנו חמישה שרים — מדע וטכנולוגיה, ספורט, תרבות, הגיל הרך, השכלה גבוהה — כולם תחת שר החינוך, שהוא שר על. משרד הכלכלה המורחב יכלול שרים בתחומי התעשייה והצרכנות, התקשורת, התיירות והחקלאות.

בהצעה של לוטן יש מספיק תפקידים ל–36 שרים, שכל שר כזה מופקד על נושא רציני ולא מומצא: הוא כולל הצעה לשר במשרד ראש הממשלה המופקד על שיפור השירות לאזרח, שר להגנת העורף במשרד הביטחון, ושרים להשכלה גבוהה ולגיל הרך במשרד החינוך. לכל השרים תהיה מספיק עבודה, גם אם הם יהיו רק שרים שניים.

הממשלה ה–35 נולדה כממשלת חירום בשל מגפת הקורונה. היא אכן ממשלת חירום — זאת ממשלה שבמבנה הנוכחי שלה דנה את מדינת ישראל להידרדרות למשבר נורא. הממשלה הזאת לא תוכל לקדם דבר ותשית נזק כבד בגלל הכפילויות, ההתבדרות, וההתמקדות בשטויות, כמו שר להתיישבות או לקידום קהילתי. זה הזמן להתמודד עם מצב החירום המאיים עלינו — אובדנה של ממשלת ישראל כממשלה מתפקדת. חייבים לעשות שינוי במבנה הממשלה, והפעם לאחר שיקול דעת ועבודת מטה מסודרת.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker