לקחו את כל הקופה: ההגה בידיים של דרעי וליצמן

8 שרים וסגני שרים, ראשות ועדות הכלכלה, הכספים והחוקה, 13 נציגים בוועדות, 4 קרנות ורשויות ייעודיות מתוקצבות, שליטה מוחלטת בהליכי התכנון והמקרקעין - ושיריון של 1.2 מיליארד שקל בבסיס התקציב למוסדות תורניים ■ בעוד הח"כים של הליכוד וכחול לבן מתקוטטים על שברירי משרות - המפלגות החרדיות לקחו את כל הקופה

חגי עמית
חגי עמית
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
אריה דרעי, בנימין נתניהו ויעקב ליצמן
אריה דרעי, בנימין נתניהו ויעקב ליצמןצילום: אוליבייה פיטוסי

ההתמקדות במצעד משרדי הממשלה המגוחכים שהקימו בימים האחרונים ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ויו"ר כחול לבן, בני גנץ — בניסיון נואש לספק ג'ובים ומקום מסביב לשולחן הממשלה לכמה שיותר חברי כנסת מאוכזבים מהליכוד — הסתירה את המנצחים האמיתיים של המשא ומתן הקואליציוני שהסתיים בשבוע שעבר.

בחינה של ההסכמים הקואליציוניים בין הליכוד לש"ס ויהדות התורה מעלה כי בזמן שחברי הליכוד מייללים בגלל התיקים שהם נאלצו למסור לכחול לבן ומפלגת ימינה נשלחה אחר כבוד לאופוזיציה, המפלגות החרדיות זכו בכל הקופה.

התפקידים

הנאמנות המוחלטת שהן הפגינו כלפי נתניהו בשלושת מערכות הבחירות והעובדה שהן לא הטילו ספק אפילו לרגע בלגיטימיות של המשך כהונתו כראש ממשלה על אף שהוגש נגדו כתב האישום, הביאו לכך שלא רק שהן לא נאלצו לוותר על דבר — הן אף שידרגו את עצמן יחסית להסכמים הקואליציוניים שעליהם הן חתמו ב–2015.

בזמן ששרי הליכוד מקבלים לאחריותם סדרה של משרדי ממשלה חסרי סמכויות, המפלגות החרדיות היו צנועות בדרישותיהן לתפקידי שרים (שר אחד ליהדות התורה, שני שרים לש"ס). אולם הן היו חכמות מספיק כדי להבין כי חשוב יותר להחזיק תפקידים בעלי השפעה מאשר להתעקש על תפקיד שר לענייני משאבי מים.

התוצאה היא שבממשלה שהוקמה אתמול, סל התפקידים שהשיגו ש"ס ויהדות התורה במשא ומתן מאפשר להן להחזיק בעוצמה כלכלית דומה לזו של כחול לבן ושל הליכוד.

ההישגים של ש"ס ויהדות התורה

יו"ר ש"ס, אריה דרעי, ויו"ר יהדות התורה, יעקב ליצמן, ישלטו על שוק הדיור — הראשון באמצעות תפקיד שר הפנים, החולש על מטה התכנון; והשני כשר הבינוי והשיכון, החולש על מטה הדיור. כל אחד מהם דאג כמובן לכך שבכל מטה כזה הוא יהיה זכאי ל–12 תקנים לעובדים שימונו על ידו.

ליצמן דאג גם לכך שכשר הבינוי והשיכון הוא ישמש גם כיו"ר ועדת השרים לענייני מקרקעין ודיור וכיו"ר מועצת מקרקעי ישראל. דרעי וידא בהסכם שהוא יהיה זה שאחראי למינויים של יו"ר המועצה הארצית לתכנון ובנייה; יו"ר הוועדה הארצית לתכנון ובנייה של תשתיות לאומיות; יו"ר הוועדה הארציות לתכנון ובנייה במתחמים מועדפים לדיור; ויו"רים של הוועדות המחוזיות.

לא משאירים מאוכזבים מאחור

יהדות התורה תציב את ח"כ אורי מקלב בתפקיד סגן שר במשרד התחבורה. הוא יקבל את הפיקוח על רשות מיוחדת שתוקם במשרד — לצורך פיתוח במגזר החרדי. בנוסף לכך, המפלגה תציב את ח"כ מאיר פרוש כסגן שר במשרד החינוך. ש"ס, שיוצגה במשא ומתן על ידי ח"כ לשעבר אריאל אטיאס, תציב שלושה סגני שרים מטעמה — ח"כ איציק כהן כסגן שר במשרד האוצר, ח"כ משולם נהרי כסגן שר במשרד הרווחה ושני וח"כ יואב בן צור במשרד הפנים.

שתי המפלגות גם ידאגו לחברי הכנסת בשורותיהן שנותרו מחוץ למשכן אחרי הבחירות. באווירת הזלזול בכספי הציבור שמובילות הליכוד וכחול לבן — אין סיבה לכך שגם הן לא יקחו חלק בחגיגה. שלושה סגני שרים בש"ס צפויים להתפטר מהכנסת כדי להכניס במקומם חברים נוספים של המפלגה למשכן במסגרת החוק הנורווגי. מספר דומה של ח"כים צפוי להיכנס למשכן מטעם יהדות התורה.

ח"כ יעקב מרגי. צפוי להתמנות לתפקיד יו"ר ועדת הכלכלה
ח"כ יעקב מרגי. צפוי להתמנות לתפקיד יו"ר ועדת הכלכלהצילום: תומר אפלבאום

שולטים גם ברשות המחוקקת

אם לא די בכוח הזה בתוך הממשלה, ש"ס ויהדות התורה יהיו שתי המפלגות החזקות ברשות המחוקקת — שתיהן יחד חולשות על חמש מתוך 14 ועדות שיפעלו בכנסת.

בראש ובראשונה, שתיהן ישגיחו בשנים הקרובות מקרוב על הדרך שבה מנותבים כספי הציבור גם דרך שליטה בשתי הוועדות החשובות ביותר: ועדת הכספים — שחוזרת לידיו האמונות של יו"ר דגל התורה, משה גפני — שישגיח מקרוב בחודשים הבאים על העברת התקציב של 2020; וכן ועדת הכלכלה, שש"ס מקבלת בפעם הראשונה את השליטה בה.

ש"ס צפויה להציב בראשותה ועדת הכלכלה את ח"כ יעקב מרגי, שישלוט באילו סוגיות כלכליות יוכלו חברי הכנסת לפקח על עבודת הממשלה, ובאילו סוגיות ייאלצו לסגת, ולא לעשות לממשלה חיים קשים.

עמדות המפתח הכלכליות שבהן שולטות המפלגות החרדיות יהיו חיוניות בשנים הקרובות, בממשלה שצפויה להתמודד עם הצורך בקיצוץ תקציבים. על הרקע הזה, יהדות התורה דאגה לכך שבהסכם הקואליציוני שלה תשולב התחייבות של הליכוד לתוכנית לאומית לפיתוח המגזר החרדי.

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפניצילום: תומר אפלבאום

דרעי וידא שהוא ישלוט בשתי קרנות ממשלתיות החולשות על מאות מיליוני שקלים — הקרן לצמצום פערים ברשויות המקומיות, שבסיס התקציב שלה אמור להיות 500 מיליון שקל בכל שנה; ומענק לרשויות מקומיות הגובלות בנתב"ג, שבמסגרתו מחולקים כספי הארנונה מנמל התעופה בין הרשויות המקומיות השכנות — מענק שהסתכם ב–200 מיליון שקל ב–2019. בשני המקרים, מדובר על קרנות שמספקות לשולט בהן מנוף כוח עצום על הרשויות המקומיות שאליהן הן רלוונטיות.

בשתי המפלגות דאגו לכך שתקציב האגף למוסדות תורניים ייכנס לבסיס תקציב המדינה, בעוד שבעבר, כ–300 מיליון שקל מהתקציב למוסדות אלה (רבע מהתקציב, בסך 1.2 מיליארד שקל בשנה) נבע מהסכמים קואליציוניים. אם ההסכם הנוכחי יתממש, המוסדות התורניים ישתחררו מתלותם בהעברות קואליציוניות.

בעיה מימונית

ש"ס ויהדות התורה אינן היחידות שדאגו למוסדות הלימוד שלהן עם כניסתן לקואליציה. בהסכם הקואליציוני שחתם יו"ר הבית היהודי, רפי פרץ, עם נתניהו, הוא דאג גם כן לסעיף שיקבע כי תקנות החינוך הממלכתי־דתי והאגף לתרבות תורנית יתוקצבו בבסיס התקציב.

פרץ, שיקבל את תפקיד השר לענייני ירושלים, דאג להותיר לעצמו את האפשרות לסגור את הגירעון שצברה מפלגתו בגין שלל מערכות הבחירות שהשתתפה בהן ב–2019–2020. בהסכם בינו לבין הליכוד נקבע כי הבית היהודי תמוזג עם הליכוד, וכי פרטי ההסכם בנוגע למיזוג ייסגרו בהמשך.

ההסכם העתידי עשוי להעביר את חובות המפלגה אל הליכוד. בהנחה שהכנסת החדשה תתפקד בהתאם להסכם הקואליציוני — המפלגות השונות עשויות להתמודד מול בעיה מימונית. הסיבה לכך היא שאם הכנסת אכן תתפזר לאחר שלוש שנים, המימון השוטף שיקבלו המפלגות לא יספיק להן כדי להשיב את ההלוואות שהן נטלו, כשנסמכו על ההנחה שיהיו להן ארבע שנים שלמות כדי להחזירן.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker