כחלון נאחז באוצר, ניר ברקת הוא האחרון שהוא רוצה כמחליפו

שני אירועים גרמו לנתניהו להכריז על ניר ברקת כשר האוצר המיועד של מפלגתו, ולהציג "רפורמות דרמטיות" ■ למשה כחלון, שהאירוע המביך שנחשף על קשריו עם השופטת אתי כרייף היה המסמר האחרון בקריירה הפוליטית, זה פחות התאים. בינתיים הוא בונה על תעתוע מתמטי

סמי פרץ
ברקת ובני הזוג נתניהו בשוק מחנה יהודה, אתמול. רה"מ התעלם כל הקדנציה מהאפשרות לחדש את התהליך המדיני
ברקת ובני הזוג נתניהו בשוק מחנה יהודהצילום: אמיל סלמן

ראש הממשלה בנימין נתניהו אינו נוטה לנדיבות יתר בחלוקת תפקידי מפתח, בעיקר כשמדובר באנשים אמביציוזיים מדי. גישתו למינויים אינסטרומנטלית - הוא ימנה את האדם הכי מתאים לו, בהתאם לנסיבות. אם הוא לא חייב - הוא לא ימנה.

הודעתו ביום חמישי על כוונתו למנות את ח"כ ניר ברקת לשר האוצר הבא צריכה להיבחן על פי הגישה הזאת. מדוע נתניהו מתחייב כבר עכשיו? הפעם האחרונה שבה התחייב למנות אדם לשר האוצר לפני הבחירות היתה עם משה כחלון, עקב הבחירות של 2015, כשכחלון היה הפוליטיקאי הפופולרי בישראל. ההוא שהוריד את תעריפי הסלולר בעשרות אחוזים, וההוא שהולך לזכות במנדטים רבים, חלקם על חשבון הליכוד.

בשנה האחרונה מניותיו של כחלון נמצאות בקריסה. הוא התרסק בקלפי בבחירות באפריל 2019 כשירד מעשרה לארבעה מנדטים; בבחירות של ספטמבר 2019 הוא כבר קיפל את מפלגתו כולנו לתוך הליכוד; ובבחירות הנוכחיות הוא כבר לא ברשימת הליכוד לכנסת. האירוע המביך שנחשף על קשריו עם השופטת אתי כרייף היה המסמר האחרון בקריירה הפוליטית שלו. למעשה, השנה האחרונה שלו במשרד האוצר מבוזבזת לגמרי. הוא איבד עניין וחשק.

לכאורה, זו הזדמנות מצוינת לנתניהו למנות לתפקיד אדם אחר. הוא הרי מינה לכל תפקידי המפתח בממשלה שרים חדשים בשנה וחצי האחרונות - ישראל כ"ץ למשרד החוץ, נפתלי בנט בביטחון, אמיר אוחנה למשרד המשפטים, רפי פרץ בחינוך, בצלאל סמוטריץ' למשרד התחבורה. נתניהו יכול היה למנות את ברקת או אדם אחר למשרד האוצר כבר לפני חודשים רבים. אבל כחלון לא ממהר לשחרר את התיק. בטח לא לברקת - עמו היה מסוכסך בעת שזה כיהן כראש עיריית ירושלים.

משה כחלון
משה כחלוןצילום: מגד גוזני

כחלון נאבק על נרטיב הפרישה שלו. הוא רוצה להיזכר כשר אוצר מוצלח וחברתי עם הישגים. אין לו עניין שברקת ייכנס ללשכה ויתחיל להשחיר את שמו. משרד האוצר משווע לשר חדש ונלהב שיבוא עם תוכניות ורפורמות וגם עם פתרונות לגירעון התקציבי הצפוי בשנתיים הקרובות. נתניהו התמהמה  והתלבט כהרגלו בחודשים האחרונים. הוא צריך שייצא לו מזה משהו, ואין לו עניין להרגיז את חברי מפלגתו שרואים את ברקת עוקף אותם בסיבוב - אם אין תועלת ממשית במינוי.

שני אירועים גרמו לנתניהו להכריז על ברקת: הראשון, מצבו של כחלון. מניותיו של האיש שהיה נכס לליכוד ולגוש הימין קרסו והוא לא יכול לשרת את נתניהו במצבו הנוכחי. השני, כחול לבן ניסתה השבוע לגוון את הדיון הציבורי באמצעות הפניית זרקור לתחומים אחרים שאמורים לעניין את הציבור חוץ מ"רק לא ביבי". היא השיקה בתחילת השבוע את "תיק 5000" - קמפיין שעוסק בכשלי מערכת הבריאות, כדי להכניס את נתניהו למקום לא נוח.

זה גרם לראש הממשלה לשלוף את ברקת, להכריז עליו כמועמד לשר האוצר הבא - ולהציג תוכנית כלכלית שתכלול לא רק את שיפור מערכת הבריאות, אלא גם הוזלה "דרמטית" של מחירי הדירות והוזלה "דרמטית" של יוקר המחיה, השקעות "ענק" במערכת הבריאות, השקעות "ענק" בגליל, בנגב וביו"ש, תמיכה בעסקים קטנים והשקעה בישראל כמעצמה טכנולוגית. נתניהו מעריך כי כחול לבן עשויה להמשיך בקו של כשלי מערכת הבריאות ולהתייחס לעוד סוגיות כואבות כמו יוקר המחיה - ולכן הציג רשימת מכולת שכיסתה את הנושאים האלה ועוד כמה במסגרת תוכניתו הכלכלית של שר האוצר המיועד שלו - ברקת.

בשבוע הבא יוצגו תוכניות מפורטות יותר. ברקת עבד בשנה האחרונה עם פרופ' מייקל פורטר מאוניברסיטת הרווארד, מומחה לאסטרטגיה ויצירת יתרון תחרותי לחברות עסקיות ומדינות, על פיתוח תוכנית כלכלית לישראל. פורטר עבד בזמנו עם ברקת כשזה כיהן כראש עיריית ירושלים. ברקת משוכנע שיש לו את היכולת לעשות את מה שכחלון לא הצליח בשוק הדירות ובשוק המזון. הוא מדבר על הורדה של "עשרות אחוזים" במחירי הדירות באמצעות הגדלת היצע הקרקעות בפריפריה. כמה הגדלה? לדבריו, "הכפלה" של מכירת הקרקעות. בנוסף, הוא רוצה להעביר סמכויות מרשות מקרקעי ישראל לרשויות המקומיות כדי שהן יקדמו את תוכניות הבנייה בערים. תוכנית מחיר למשתכן תבוטל כמובן.

נתניהו בכינוס בראש העין
נתניהו בכינוס בראש העיןצילום: תומר אפלבאום

לנתניהו לא היה מעולם עניין בהפחתת מחירי הדירות

קשה להתייחס ברצינות לתוכנית שמגדירה יעד של הוזלת מחירי הדירות בעשרות אחוזים. ממשלת נתניהו האחרונה, שבה הוביל כחלון את מדיניות הדיור, הביאה להגדלת התחלות הבנייה, אך נכשלה בהורדת מחירי הדירות. ואולי לא באמת רצתה שזה יקרה. הבטחת בחירות זה נחמד, אך כמדיניות - לנתניהו לא היה מעולם עניין בהפחתת מחירי הדירות. הוא הרי יודע שבעלי הדירות נהנו מתחושת עושר בעשור האחרון עקב עליית מחיריהן.

הבחירה בברקת מעוררת שתי שאלות מיידיות: מדוע ברקת? ומדוע להכריז עליו כעת? ושאלה עתידית - האם זה באמת יקרה? להכרזות ולהבטחות שנתניהו מפזר ערב בחירות יש תכלית אחת ויחידה: לחזק את מצבו בקלפיות. נתניהו עשה זאת ערב הבחירות של 2013 כשהודיע על כוונתו למנות את כחלון הפופולרי ליו"ר מועצת מקרקעי ישראל - כדי שיוריד את מחירי הדירות כפי שהוריד את מחירי הסלולר (מחירי הדירות עלו מאז בכ-15%), וגם ערב הבחירות של ספטמבר 2019 כשהכריז שמשה פייגלין ימונה לשר (כדי שפייגלין לא ירוץ לכנסת ויבזבז מנדטים לגוש הימין).

נתניהו לא מחפש כעת קולות באזורי הימין (את זה הוא יעשה בימים האחרונים לפני הבחירות) אלא מעוניין להביא אותם מהמרכז או מהימין הרך. ברקת נתפש כמועמד כזה. לא מתלהם, יש לו עבר עסקי מוצלח, מזוהה עם תעשיית ההיי-טק. לא מישהו שאמור להפחיד בוחרי מרכז וימין רך. ברקת חדש במגרש של הפוליטיקה הארצית, הוא הכי עשיר בליכוד (הונו מוערך בחצי מיליארד שקל) אבל ניהל את העיר הענייה במדינה. בתפקידו כראש עיריית ירושלים הסתכסך עם כחלון על ענייני תקציב. אם יש לכחלון אויב בליכוד - זה ברקת. וההפך. וזו סיבה מספיק טובה מבחינת כחלון לא לפנות את תפקיד שר האוצר.

ניר ברקת ופרופ' מייקל פורטרצילום: ברק אהרון

מי ישחיר את כחלון בחדווה

כחלון השלים עם עזיבת הפוליטיקה, אבל הוא יודע היטב שדמותו ומדיניותו תושחר על ידי שר האוצר הבא, יהיה אשר יהיה. אין דבר קל יותר מהשחרת קודמך בתפקיד, בעיקר אם הוא כבר לא בפוליטיקה. מי שיקבל את התיק וייאלץ לקצץ תקציבים, לריב עם מערכת הביטחון, להעלות מסים, להסתכסך עם ההסתדרות, להגיד לא ולא, ידאג להבהיר כי האשמה לא בו. אלא בקודמו. כחלון.

לכחלון יש סיבות טובות לחשוד שברקת יעשה זאת בחדווה. הוא לא צריך את זה. הוא חווה מספיק השפלות בשנה האחרונה, חטף מספיק מכות (חלקן באשמתו הישירה), הוא לא יכול להרשות לעצמו שימתגו אותו כשר אוצר גרוע שהותיר אחריו חובות עצומים. כחלון נאחז בתפקיד עוד קצת, אף שאיבד עניין בעבודה השוטפת של משרד האוצר כבר מזמן, כי הוא גם בונה על תעתוע מתמטי מסוים שיאפשר לו לפרוש בדיוק בזמן. 

בגלל ממשלת המעבר, הממשלה פועלת על פי תקציב המשכי, שמשמעותו הישענות על תקציב 2019, ללא הגדלות אוטומטיות שנעשות כל שנה. כתוצאה מכך, המדינה מוציאה פחות כסף ממה שהיתה מוציאה אילו היתה ממשלה מתפקדת, ולכן הגירעון בתקציב המדינה בחודשים הראשונים של 2020 יהיה נמוך יחסית ויהיה קרוב ליעד הממשלתי. זה קורה לא בגלל משמעת תקציבית וריסון שהשר מוביל, אלא כי כך קובע החוק. 

גנץ בראשון לציון, החודש
גנץ בכנס בחירות בראשון לציון. כחול לבן יגיבו?צילום: תומר אפלבאום

אבל לכחלון זה לא משנה. הוא יציג את זה כהישג שלו, וינסה לנפנף את הביקורת על הבור שהוא השאיר. אם ברקת היה מתמנה כעת לשר האוצר, זה היה יכול ליצור מתח בינו לבין כחלון שלא יועיל לליכוד בקלפי. לכן, ברקת מתאים לנתניהו כהבטחה לרעיונות חדשים וליברליים שיקסמו לבוחרים. מכחלון הוא כבר לא יצליח להניב רעיונות ומצביעים חדשים.

השאלה היא אם כחול לבן תדע לנצל את הסיטואציה כדי להציג סדר יום כלכלי-חברתי מושך יותר. הנהגת המפלגה ממוקדת בסדר יום ביטחוני (בגלל חברי הקוקפיט) ופלילי (בגלל היריב נתניהו). בכלכלה וחברה הם די דישדשו. יש להם כמה ימים להתארגן ולהציג אלטרנטיבה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker