ועכשיו, למען נתניהו: אנגלמן קיצץ גם את הדו"ח על התקשורת

לאחר שעורר סערה כשריכך את דו"ח הביקורת על הגירעון, מבקר המדינה מתערב גם בדו"ח החריף שחיבר קודמו - על ניסיונות ההשתלטות של הדרג הפוליטי בתחום התקשורת ■ "הוא רוקן את הדו"ח מתוכן...כולל ממצאים חמורים ביותר שיכולים להטריד את רה"מ"

גור מגידו
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מבקר המדינה החדש, מתניהו אנגלמן, עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן וראש הממשלה בנימין נתניהו

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, ממשיך במסע הריכוך והמחיקות של דו"חות שירש מתקופת קודמו בתפקיד, יוסף שפירא. בימים האחרונים מתחוללת מהומה נוספת במשרדו סביב מחיקה מסיבית שביצע בעיקרי דו"ח בנושא "עצמאות הרגולטורים בתחום התקשורת מפני השפעות פוליטית". "אנגלמן רוקן את הדו"ח מתוכן", אומר מקור הבקיא בפרטים, ומוסיף שהמחיקות כוללות "את הממצאים החמורים ביותר שיכולים להטריד את בנימין נתניהו".

הדו"ח, שחיבר צוות מתוך החטיבה לביקורת על משרדי הממשלה בראשות יובל חיו, כלל ממצאים קשים על הבחישה של הדרג הפוליטי במועצת הכבלים והלוויין וברשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו. בפרט, עוסק הדו"ח במינויים פוליטיים ברשות השנייה בתקופתו של איוב קרא כשר התקשורת. המאבק של אנשי הביקורת בכוונתו של אנגלמן למחוק את עיקרי הדו"ח נעשה כשברקע ראיות שפורסמו בתקשורת לכך שקרא פעל במשרדו כעושה דברו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו.

עיסוקו של אנגלמן בדו"ח הוא בלתי צפוי, ואולי חריג. זאת, מכיוון שהעבודה על הדו"ח הושלמה בתקופת שפירא.

"העבודה המקצועית על הדו"ח הסתיימה לחלוטין באמצע השנה", מספר מקור שהיה שותף לעבודה על הדו"ח. "הדו"ח כבר עבר להערות המבוקרים ולאחר יישום ההערות גובש נוסח סופי. בימים שלפני תום הקדנציה של שפירא, שקלנו לפרסם את הדו"ח כדו"ח מיוחד (דו"ח שאינו חלק מדו"ח המבקר השנתי; ג"מ), אבל בגלל עומס של דו"חות שפורסמו באותם ימים החלטנו להשאיר לאנגלמן את ההחלטה מתי הוא יפורסם".

בספטמבר פורסם ב–TheMarker שהמבקר נמנע מפרסום הדו"ח ערב הבחירות אף שהעבודה עליו הסתיימה. בעקבות זאת הוגשו לבג"ץ עתירות על ידי המחנה הדמוקרטי והתנועה למען איכות השלטון, בדרישה שבית המשפט העליון יורה לאנגלמן לפרסם את הדו"ח עוד לפני הבחירות.

בתשובה לעתירה טען משרד המבקר כי אנגלמן עצמו עדיין לא קרא את הדו"ח ואישר את נוסחו. ממילא, הסבירו במשרד, הדו"ח כנראה יהיה חלק מהדו"ח השנתי של משרד המבקר שיפורסם בסוף 2019. לאור התגובה — העתירה נדחתה. מאז קרא אנגלמן את הדו"ח ובימים האחרונים העביר לצוות הביקורת טיוטה חדשה ובה מחיקות רבות.

זכות הציבור, גרסת אנגלמן

הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו היא הרגולטור האחראי על ערוצי הטלוויזיה המסחריים ועל תחנות הרדיו הפרטיות בישראל; מועצת הכבלים והלוויין היא הרגולטור הממונה על החברות yes ו–HOT ועל חלק מערוצי הטלוויזיה הלא מסחריים המשודרים על גבי הפלטפורמות של החברות האלה, ובהם ערוץ הכנסת וערוץ הקניות. שני הגופים הללו, יחד עם מועצת תאגיד השידור הישראלי ומשרד הביטחון האמון על שידורי גלי צה"ל, הם המפקחים על התקשורת המשודרת בישראל. זו עברה לא מעט תהפוכות בשנים האחרונות — שחלק מהן מתקשר ישירות לחקירות ראש הממשלה.

יוסף שפירא, לשעבר מבקר המדינה
יוסף שפירא, לשעבר מבקר המדינהצילום: אמיל סלמן

חלק מהדו"ח של משרד המבקר נגרע ממנו עוד לפני ימי אנגלמן בשל חקירת תיק 4000. המבוקר העיקרי בחלק זה היה מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר, שלמה פילבר, שחתימתו על הסכם עד מדינה הקשתה עליו להגיב לדו"ח. בעצה אחת עם הפרקליטות, החליט המשרד להימנע מלעסוק בהתנהלותו של פילבר בכל הנוגע ללחצים ולמינויים ברשות ובמועצה. לאחר גריעת החלק הזה, עסקה עיקר הביקורת בשר קרא.

קרא מונה לתפקידו באמצע 2017, לאחר שנתניהו כבר הורחק ממשרד התקשורת על רקע קשריו עם שאול אלוביץ', אז בעל השליטה בחברת בזק, ב–yes ובאתר וואלה. בטיוטת הדו"ח המקורית תוארו לפרטים מערכות הקשרים בין קרא למינויים שבוצעו במועצת הרשות השנייה, כחלק ממאמציו להשיג שליטה בגופים הללו ולפגוע בעצמאותם. קרא השיג שליטה מרשימה במועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, לאחר שבאותה שנה מינה לראשות המועצה את ח"כ לשעבר יוליה שמאלוב־ברקוביץ'.

חלק מהמידע שבחן משרד המבקר מקורו בכתבה שפירסם נתי טוקר ב–TheMarker על דרך מינויה של שמאלוב־ברקוביץ' ושני חברים נוספים במועצת הרשות, ד"ר אודליה מינס וליאור גלבוע. גלבוע הוא חבר ליכוד, שהתגאה ברשתות החברתיות במפקד מאורגן שערך במפלגה.

החוק מחייב את השר להתייעץ עם גופים ציבוריים לפני בחירת מועמדים לחברות במועצה, שמינוים מובא לאישור הממשלה. כפי שחשפה בקשת חופש מידע שהגישה תנועת הצלחה, הגוף היחיד שסיפק חוות דעת ממשית — וחיובית למדי — בנוגע לשלושת המינויים היתה האגודה לזכות הציבור לדעת. עמותה זו נוהלה על ידי חבר סניף הליכוד בירושלים, אלעד מלכא. מלכא ויו"ר האגודה, זיו מאור, עבדו בעבר באתר הימין מידה.

מייסד אתר מידה הוא רן ברץ, מקורבו של נתניהו, ששימש בעבר אף יועץ לענייני הסברה במשרדו. אחד מהתורמים להפעלת האתר הוא בן דודו של ראש הממשלה, נתן מיליקובסקי. באותה תקופה בחן קרא גם אפשרות למנות את ברץ ליו"ר מועצת הרשות. האגודה לזכות הציבור לדעת, כמובן תמכה. בפועל ההתייעצות עם ה"ארגונים הציבוריים" היתה התייעצות עם אנשי שלומו של ראש הממשלה. את כל זה אתם יכולים לקרוא בעיתון. זכותכם לדעת. אך לא ברור אם תקראו בדו"ח הביקורת של משרד המבקר, לאחר שאנגלמן יסיים את עריכתו מחדש.

"מועצה בשליטה"

מנקודת ראותו של ראש הממשלה, האיש ששתל את קרא במשרד התקשורת, שמאלוב־ברקוביץ' בהחלט סיפקה את הסחורה. במהלך כהונתה היא אימללה את ערוץ הטלויזיה שנוא נפשו של נתניהו, שפעם נקרא ערוץ 10, ובהמשך ערוץ 14 ומשדר כיום מאפיק 13 לאחר שמוזג עם רשת. שמאלוב־ברקוביץ' תקעה במשך חודשים את המיזוג של הערוץ החבוט עם רשת, והזחילה את בכירי הערוץ על ארבע.

יפעת בן חי־שגב, יו"ר מועצת הכבלים והלוויין
יפעת בן חי־שגב, יו"ר מועצת הכבלים והלווייןצילום: אייל טואג

לעומת זאת, במועצת הכבלים והלוויין, קרא ניסה להשיג שליטה אך לא ממש הצליח. הדבר הקשה על השר להעניק הקלות לערוץ 20 התומך באופן גורף בנתניהו, בפרט בנוגע לאפשרות לשדר מהדורת חדשות. יפעת בן חי שגב, שהיתה יו"רית מועצת הכבלים והלוויין, התנגדה לרעיון. הערוץ קיבל רישיון כערוץ לענייני מורשת ויהדות, ובפועל הוא התנהל כערוץ אקטואליה, ויו"רית מועצת הכבלים סברה שאין סיבה לתגמל אותו על הפרת תנאי הרישיון.

אחת מהראיות המוחצות לניסיונות ההשפעה של נתניהו וקרא על המועצה היא הקלטה שפירסם העיתונאי ספי עובדיה באותו ערוץ 13 בספטמבר האחרון. בהקלטה נשמעים נתניהו, קרא ואדם נוסף דנים בניסיון לאשר לערוץ לשדר מהדורה. נתניהו, שהגיע לטונים לא נעימים במיוחד בשיחה, לחץ על קרא לטפל בעניין באמצעות חיסול מועצת הכבלים והלווין. "אתה יכול לפזר את המועצה?", שאל. קרא השיב שיבחן זאת. אך נתניהו הזועף מיהר להציע צעד דרסטי יותר: "למה לפזר? בוא נבטל אותה". קרא הבטיח לבחון גם את האפשרות הזו.

בשיחה נשמע קרא מתאונן על הקושי שלו לשלוט בנעשה במועצת הכבלים והלווין: "שמה יש בעיה... קיבלתי מועצה לעומתית, כולם אנטי". מנגד התגאה בכך ש"במועצת הרשות השנייה אני שולט לגמרי".

בסופו של דבר, בפברואר 2018 אישרה הכנסת את התיקון לחוק הרשות השנייה, שכונה חוק ערוץ 20. מעבר לפתרון בעיית מהדורת החדשות — החוק העביר את הסמכות הרגולטורית לפקח על הערוץ שנתניהו רצה ביקרו ממועצת הכבלים והלוויין (שכולה "אנטי", כלשונו של קרא) לידי מועצת הרשות השנייה (שבה היתה לשר "שליטה מלאה", לדבריו). באותה תקופה כבר הסתובבו במשרד התקשורת אנשי משרד המבקר והתעניינו אם וכיצד שולט קרא במועצת הרשות.

בשורת איוב

יחסיו של קרא ויו"רית מועצת הרשות השנייה עברו תפנית בלתי צפויה בנובמבר 2018, כשהשר החליט שלא להאריך את כהונתה של שמאלוב־ברקוביץ' לתקופה נוספת. החלטתו נוגעת כנראה לדו"ח שחיבר מנכ"ל המשרד, נתי כהן, על התנהלותה של באותם ימים. כהן הסיק ששמאלוב־ברקוביץ' גיבשה את חוות דעתה שהתנגדה למיזוג, שהוביל להקמת רשת 13, עוד לפני שהתחילה בהליך שימוע סדור, באופן שהעלה סימני שאלה בנוגע לכשרות מהלכיה. שלושה ימים לאחר ההודעה של קרא אושר המיזוג במועצת הרשות השנייה. שמאלוב־ברקוביץ' הצליחה לבסוף לשרוד בתפקיד לאחר שהממשלה דחתה את הרכב המועצה החלופי שהציג לה קרא, שמאז עזב את המשרד.

יו"ר הרשות השנייה, יוליה שמאלוב-ברקוביץ'
יו"ר הרשות השנייה, יוליה שמאלוב-ברקוביץ'צילום: מיכל פתאל

קרא טען שהמהלך בעניינה של שמאלוב־ברקוביץ' עלה לו בקריירה הפוליטית שלו. בפריימריז האחרונים בליכוד הידרדר קרא למקום 39 ברשימה ונדחק החוצה מהכנסת. לשיטתו, מישהו הורה לבית הדין של הליכוד לעשות לו "כיפה אדומה", כשבית הדין אילץ אותו לרוץ ברשימה הארצית בפריימריז — במקום במשבצת משוריינת לנציג לא יהודי, כפי שנעשה בעבר. "מישהו בסביבת ראש הממשלה לא אהב את ההחלטה הזאת (בנוגע לשמאלוב־ברקוביץ'; ג"מ), והתחילו ללכת על הראש שלי", טען בראיון ל"ישראל היום" ביולי.

בהקלטת שיחה שפורסמה על ידי גידי וייץ ונתי טוקר ב"הארץ" בספטמבר, נשמע קרא מספר כיצד כמה ימים לפני ההחלטה קיבל פנייה מאיש הליכוד הוותיק אברהם נתן, שהציג עצמו לכאורה כשליח מטעם נתניהו ואמר לקרא (לדבריו) את הדברים הבאים: "אתה רואה אותי? אני ראש הממשלה. אל תפטר את ברקוביץ'. אם תפטר אותה — אתה גמרת. אתה תשלם על זה. אתה לא תהיה יותר בכנסת". נתן הכחיש את הטענות.

הפוליטיקאים רצו שוט

השאלה המרכזית בנוגע לרגולציה על שידורים במדינת ישראל היא מדוע צריך שני גופים לפקח על השידורים המסחריים — מועצת הכבלים והרשות השנייה; גוף נוסף שיפקח על השידור הציבורי — מועצת תאגיד השידור הציבורי; ותחנת רדיו נוספת, הכפופה למשרד הביטחון.

צוות משרד המבקר סקר את העיסוק של הממשלה והכנסת בנושא בשנים האחרונות. במהלך השנים עלו לא מעט יוזמות להקים רשות תקשורת עצמאית אחת שתפקח על כל הגופים, תחסוך במשאבי ציבור וגם תהיה עצמאית. בהצעות החוק להקמתה פורטו מנגנונים שיעניקו לה עצמאות מהשפעת פוליטיקאים.

איוב קרא מחוץ למטה להב 433, אתמול
שר התקשורת לשעבר איוב קראצילום: מוטי מילרוד

בהתאם, ממשלת נתניהו החליטה לקדם הצעת חוק כזו שהוגשה לראשונה עוד ב–2013, אך לא קידמה את החקיקה בפועל. המסקנה שהסתמנה בדו"ח היא עגומה למדי. צוות הביקורת ביקש לכתוב בדו"ח כי הממשלה נמנעה מקידום ההחלטה ולמעשה הנציחה את הכאוס בתחום הרגלוציה על השידור מתוך ניגוד עניינים. צוות הביקורת סבור שהפוליטיקאים פשוט ביקשו לשמור לעצמם שוט, שיקנה להם השפעה על ערוצי הטלוויזיה והרדיו. כמו מרבית ממצאי הדו"ח — קיים חשש שאנגלמן לא ייתן לאמירות אלה לראות אור בדו"ח הסופי.

דוברו של אנגלמן מסר: "בג"ץ פסק חד משמעית בנושא פרסומו של דו"ח זה (לצד דו"חות נוספים) כי דין העתירות להידחות על הסף. בפסק הדין פורטה עמדת המבקר כי המלאכה לגיבוש הדו"חות על ידי הצוותים המקצועיים במשרד המבקר עדיין לא הושלמה, ומכל מקום ההליכים מתקיימים בהתאם לנהלי המשרד והחוק.

"עוד נאמר בפסק הדין כי המבקר ציין בתשובתו לעתירה כי משיובא פרק זה לעיונו הרי שבסמכותו לערוך בו שינויים או להורות על בדיקות השלמה".

הכאוס במשרד המבקר הגיע לעימותים קולניים

מתיחות קשה שוררת בימים האחרונים במשרדו של מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, שהגיעה לכדי עימותים קולניים בינו לכמה מראשי החטיבות במשרד, על רקע התעקשותו למחוק עיקרים בדו"חות שפרסומם צפוי בקרוב ולקדם שלל שינויים מעוררי מחלוקת.

מאז כניסתו של אנגלמן לתפקידו הוא החליף את הרכב הוועדה למתן היתרים שקיבלה החלטות לא נוחות לראש הממשלה, בנימין נתניהו; ביטל את האגף למאבק בשחיתות; הכריז על רפורמה שנויה במחלוקת לפרסום "ביקורת בונה" על המבוקרים; וניסה למנוע יוזמה לבירור הפרות לכאורה בתחום מימון הבחירות, הנובעות מכך שמשפחתו של ח"כ מאיר פרוש (יהדות התורה) מחזיקה בעיתון משלה, "המבשר". בנוסף, פגש בארבע עיניים את נתניהו, ובהמשך ביקש להעביר לידיו מסמכים חסויים מהמשרד שהיו דרושים לו לשם השימוע שנערך לו בתיק 4000, אך נחסם בידי הייעוץ המשפטי של המשרד.

נתניהו בירושלים
נתניהו בירושליםצילום: אמיל סלמן

אנגלמן נמצא בעימות חסר תקדים עם מחברי דו"ח הגירעון הנוגע למשרד האוצר. לאחר שהמבקר החליט למחוק את עיקרי הדו"ח, מחבריו הודיעו לאנגלמן שאינם עומדים עוד מאחורי הדו"ח. אנגלמן לא נרתע מהמהלך — והבהיר שיפרסם את הדו"ח גם בניגוד לעמדת המחברים.

דו"ח הגירעון עסק בלחצים שהפעילו שר האוצר, משה כחלון, ומנכ"ל משרדו, שי באב"ד, על בכירי האוצר ורשות המסים, כדי לעמוד ביעד הגירעון ל–2018, שהתפרסם בינואר 2019, שלושה חודשים לפני הבחירות לכנסת — באמצעים פסולים לכאורה. אנגלמן מחק, בין היתר, את הביקורת על דחיית תשלומים של המדינה לשנת 2019, כדי לשפץ את הנתון על הגירעון.

גם בחטיבה לביקורת תחומי החברה והרווחה במשרד גוברת המרירות, בין היתר בעקבות החלטת המבקר להכריח את אנשי החטיבה לערוך שימוע למנכ"ל משרד הדתות, באופן חסר תקדים, בטענה כי פרק השבחים בדו"ח אודות שירותי הקבורה במשרדו אינו מפרגן מספיק. בנוסף, אנגלמן מתעקש להסיר חלקים מדו"ח העוסק בחברה הממשלתית לתיירות, עניין שמוסיף למתיחות במשרד.

המשבר הפוליטי מגביר את הכאוס במשרד המבקר. על רקע מערכת הבחירות השלישית ברציפות, כבר שנה שאין בכנסת ועדה מתפקדת לביקורת המדינה. הוועדה היא הגורם המשמעותי היחיד שיכול לדרוש מאנגלמן דין וחשבון.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker