האיום החדש על התאגיד: הצעת חוק של הליכוד להפרטתו

שלמה קרעי הגיש הצעה לפיה תאגיד השידור, למעט רשת ב', יימכר במסגרת מכרז של הרשות השנייה ■ "התאגיד לא מספק סחורה רב גונית ייחודית ויעידו על כך אחוזי צפייה נמוכים במיוחד", הוא טען

חגי עמית
חגי עמית
ח"כ שלמה קרעי
ח"כ שלמה קרעיצילום: אוליבייה פיטוסי
חגי עמית
חגי עמית

כבר חצי שנה שיש לעובדי תאגיד השידור הציבורי שקט יחסי. הפעם האחרונה שבה הם קיבלו תזכורת בנוגע לשבריריות הקיום שלהם תחת כהונת ראש הממשלה הנוכחי היתה בחודש מאי האחרון. גורמים בסביבת ראש הממשלה דיווחו אז על כוונה לקצץ בשני שליש את תקציב התאגיד שמתקרב ל-800 מיליון שקל. עתה מסתבר כי אם תוקם ממשלה בישראל, זהותה עשויה להשליך על מקום עבודתם.

במקרה שבו בעבר היו הצעות לבטל את הקמת התאגיד, לסגור אותו ולפצל אותו - הפעם מדובר על תוכנית חדשה: חבר הכנסת שלמה קרעי מהליכוד הניח על שולחן הכנסת הצעת חוק להפרטת התאגיד על ידי מכרז שתוציא הרשות השנייה.

קרעי מנמק את המהלך בטענה כי 800 מיליון השקלים המוזרמים לתאגיד בכל שנה הם "סכום אסטרונומי שאפילו המאמינים בחשיבותו של שידור ציבורי נפעמים מהיקפו", ובכך ש"מדינת ישראל צריכה לפעול בתחום התקשורת ובכלל לכיוון שוק חופשי ותחרות. הפיכת הגוף האדיר הזה, התאגיד, מציבורי לפרטי או סגירתו מהווה צעד ראשון וחשוב בדרך זו".

תאגיד השידור כאן
תאגיד השידור כאןצילום: מוטי מילרוד

לדבריו של קרעי, בעידן של טלוויזיה רב ערוצית ואינטרנט נגיש כבר אין צורך בערוץ ציבורי כדי לתת מענה לרב תרבותיות הישראלית. עוד הוא טוען כי על אף תקציבו "התאגיד לא מספק סחורה רב גונית ייחודית ויעידו על כך אחוזי צפייה נמוכים במיוחד". היוצאת מן הכלל לפי קרעי היא רשת ב', שאותה הוא גורס כי יש להמשיך להפעיל כגוף ממשלתי עצמאי לאור זאת שמדובר ב"תחנה פופולרית ומצליחה שבעזרת חסויות ותשדירי שירות לא תיאלץ להסתמך כמעט על תקציב ממשלתי".

ניתן לנהל דיון בנוגע לשאלה אם ראוי שמדינת ישראל תתקצב תקשורת ממלכתית בהיקפים שבהם היא עושה זאת כיום. בשנה הקרובה צפוי להתנהל דיון ער באוצר בנוגע למקומות שבהם יהיה צריך לבצע קיצוץ כדי להפחית את הגירעון בתקציב - והאפשרות של קיצוץ בתקציב התאגיד תעמוד על הפרק.

עם זאת, במציאות שבה רק ביום חמישי התפרסמו בתוכנית 'המקור' תמלולים מחקירתה של שרה נתניהו, שבהם היא מסווגת את השר לביטחון פנים גלעד ארדן בתור "ימני מתחזה" רק מכיוון ש"יצא מאחורי גבו של ראש הממשלה והוביל אותו בשקר ובכזב להקים את תאגיד השמאל של נוני מוזס", נראה שכל עוד נתניהו בשלטון אי אפשר להפריד מהלך לסגירת התאגיד מההקשר הפוליטי שלו. קרעי אולי יזם את ההצעה, אבל מתואם בהחלט עם נתניהו בהגשתה.

אלדד קובלנץ
אלדד קובלנץצילום: אייל טואג

קרעי הוא זה שתקף את התאגיד במאי האחרון בעקבות סרטון שהפיק לקראת תחרות האירוויזיון, דבו התייחסות הומוריסטית לתכונות סטריאוטיפיות המיוחסות ליהודים ולישראל. "תאגיד כאן פירסם לקראת האירוויזיון סרטון מבזה, מגוחך, כמעט אנטי-ישראלי, המנציח סטריאוטיפים בעלי ניחוח אנטישמי", טען אז קרעי.

קורצים לחקלאים

במקביל להצעה הנוגעת לתאגיד, קרעי יזם הצעת חוק נוספת שמטרתה לאפשר לחקלאים הישראלים שימושים חורגים בקרקעות החקלאיות שבבעלותם. קרעי, המתגורר במושב זמרת שבנגב, אומר כי יש להגביל את סוג השימוש כך שלא יכלול תעשיות מזהמות או אתרי הטמנת פסולת, למשל אלא מסעדות, מחסנים או צימרים.

לדבריו, שיעור הקרקע שבו ניתן יהיה להשתמש צריך להגיע עד ל-20% מהשטח החקלאי. מכיוון שהיקף השטחים החקלאיים בישראל כיום מסתכם בכ-4 מיליון דונם, מדובר במהלך שעשוי להביא להפשרה של שטח עצום של 800 אלף דונם לטובת שימושים חורגים שכאלה.

ספק אם ההצעה של קרעי תקודם בקרוב. היא עשויה לייצג ניסיון נוסף של הליכוד להתקרב להתיישבות העובדת. צומת, המפלגה שרצה בבחירות האחרונות על בסיס קולות המגזר החקלאי, זכתה ב-15 אלף קולות, וכחול לבן זכתה גם היא להישגים גבוהים במושבים. בליכוד צריכים את הקולות האלה.

באותו עניין, במפלגה עדיין ממתינים להחלטת נתניהו בנוגע לזהות שר החקלאות הבא. הרצון להתקרב לחקלאים אמור להביא למינוי ח"כ נוסף מהליכוד לתפקיד בממשלת המעבר, שמי יודע כמה זמן תכהן.

נתניהו צריך לבחור בטובת מי הוא רוצה. זה לא התפקיד היחיד שהוא יכול לאייש כדי להגביר את נאמנותם של חברי המפלגה אליו. גם תפקיד שר הרווחה נותר לא מאויש מאז שחיים כץ נאלץ לפרוש לאור ההמלצה להגשת כתב אישום נגדו.

נתניהו מחכה. כל מינוי של ח"כ אחד משמעותו פגיעה בח"כים אחרים. מחר בבוקר (ראשון) תתבקש הממשלה לאשר את הוספת תואר שר העבודה והרווחה לרשימת תאריו של נתניהו.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ