מצלמות בקלפיות? אלה הקולות שבאמת יכולים לגנוב את תוצאות הבחירות - פוליטי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
יומן בחירות

מצלמות בקלפיות? אלה הקולות שבאמת יכולים לגנוב את תוצאות הבחירות

מנתוני הלמ"ס עולה כי בישראל קיימים 5.8 מיליון אזרחים בעלי זכות בחירה - אלא שבפנקס הבוחרים רשומים כ-6.3 מיליון איש ■ פער זה נובע מכ-560 אלף ישראלים ששוהים בחו"ל - ורשאים להצביע ■ מה יקרה אם יעבירו את תעודות הזהות שלהם למקורביהם בארץ?

26תגובות
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, במסיבת העיתונאים בכפר המכביה, אתמול
תומר אפלבאום

"כל עוד דונלד טראמפ מכהן כנשיא ארה"ב, באיזו מידה חשוב שארה"ב תכיר בסיפוח של כל ההתנחלויות הקיימות בבקעת הירדן?" שאלה זו היתה חלק מסקר עומק שנערך על ידי הליכוד בשבוע שעבר. האופציות לתשובה שהוצעו לנשאלים נעו מ"חשוב מאוד" ועד ל"אין דעה". תוצאות הסקר לא הגיעו לידינו - אבל הן עשויות להיות הדלק המניע מאחורי מסיבת העיתונאים הדרמטית שכינס בנימין נתניהו אתמול (ג') בכפר המכביה, ובה הכריז על תוכניותיו החדשות לגבולותיה הרשמיים של מדינת ישראל.

ההשלכות הכלכליות של מהלך סיפוח כזה הן עצומות - החל משינוי מערך התשתיות בישראל וכלה בסכנת חרם כלכלי שיורחב גם על תוצרת ישראלית בתוך גבולות הקו הירוק - אבל מעל הכל נמצאת העובדה שמספרי המנדטים המוענקים לנתניהו ולגוש הימין בסקרים אינם מאפשרים לו להקים ממשלת ימין צרה שתחלץ אותו מכתב אישום - וגורמת לו ליציאה לקמפיין היסטרי לא מבוקר בימים האחרונים.

אחת לשעה עולה ראש הממשלה לשידור חי בפייסבוק, כאשר סוגיית הסכנה לזיופים בבחירות הפכה לחלק מרכזי בקמפיין הליכוד. הניסיון של הליכוד להעביר חקיקת בזק שתאפשר לנציגי המפלגות השונות לצלם את הנעשה בקלפיות עמד במרכז המהלך. ראש הממשלה הרחיק לכת אתמול והצהיר כי "נביא את חוק המצלמות מחר להצבעה במליאה כדי שנוכל לדעת מי בעד זיוף קלפיות ומי נגד".

קלפי ברהט, באפריל
רמי שלוש

לא משנה מה תהיה תוצאת הבחירות, כבר עתה ניתן לנבא כי אחד הצדדים יטען כי "גנבו לו את הבחירות" באמצעות זיופים. העיסוק בסכנת זיופים יכול היה לגרום למחוקקים להסב את תשומת לבם לכ-10% מבעלי זכות הבחירה בישראל - שמהווים קבוצת אוכלוסייה שעשויה להטות את תוצאות הבחירות. מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) עולה כי 5.8 מיליון אזרחים ישראלים בעלי זכות בחירה חיים כיום בישראל - אלא שבפנקס הבוחרים רשומים הרבה יותר אזרחים - כ-6.3 מיליון איש.

פער זה נובע, לפי הלמ"ס, מכ-560 אלף אזרחים ישראלים שאינם מתגוררים בארץ - ושוהים בחו"ל תקופה ממושכת. הקבוצה הזאת רשאית להצביע כמו כל אזרח אחר. ניתן רק להעריך כי רובה המכריע לא עושה זאת, שכן כנראה לא תגיע לכאן יום לפני הבחירות רכבת אווירית של כ-500 אלף איש. עם זאת, קבוצת האוכלוסייה הזאת מועדת לפורענות, משום שלא צריך הרבה דמיון כדי לחשוב על תסריט שבו תעודת הזהות של אזרח ישראלי השוהה בחו"ל מועברת לקרוב או חבר בעל חזות דומה לשלו כדי שישתמש בה בקלפי. יותר מכך - פטירתו של אזרח ישראלי תושב חוץ מעודכנת במרשם האוכלוסין הישראלי בצורה הרבה פחות מדויקת מזו של תושב ישראלי.

הערכה לגבי היקף התופעה נוכל לקבל אם נבחן את דו"ח מבקר המדינה מ-2013 שבחן אותה בבחירות לרשויות המקומיות. המבקר בדק אז את נתוני ההצבעה ב-12 רשויות מקומיות, וגילה כי 341 מתושביהן הצביעו אף שלפי נתוני המשטרה הם שהו בחו"ל ביום הבחירות. בבדיקת המבקר הובילו הרשויות הערביות בהיקף הזיופים.

בחירה חופשית

עיבוד של הנתונים שערכנו מעלה כי דובר על 3.5% מהאזרחים השוהים בחו"ל - שמישהו הצביע בשמם באופן לא חוקי, אף שלא היו בישראל. אם נשקלל לנתון זה את העובדה ששיעור ההצבעה בבחירות לכנסת גבוה באופן משמעותי לעומת הבחירות לרשויות המקומיות, ונוסיף אליו עוד כ-100 אלף ישראלים שאינם שוהים באופן קבוע בחו"ל אבל ינצלו את יום השבתון לגיחה אל מעבר לים - ניתן להעריך כי היקף הזיופים של הצבעות ישראלים השוהים בחו"ל יהיה שווה לכל הפחות מנדט אחד בבחירות לכנסת בשבוע הבא.

"שיעור ההצבעה עשוי להגיע לכ-80%"

עורכי הדין נסים נברו ואביב מוזס שמו לב לכמה סוגיות בעייתיות נוספות הנובעות מכך שאזרחים תושבי חוץ מופיעים בפנקס הבוחרים כאזרחים שחיים בישראל. כפי שהסבירו בפנייה שיזמו לפני כחודשיים לשר הפנים אריה דרעי וליו"ר הכנסת יולי אדלשטיין: "המשמעות היא ששיעור ההצבעה הרשמי שפורסם על ידי ועדת הבחירות הוא מוטעה ומטעה, ולמעשה אם לא מביאים בחשבון בעלי זכות בחירה אלה, שיעור ההצבעה המותאם מגיע כמעט ל-80%. אם היינו מנטרלים מצביעים אלה - היינו עשויים להיות מופתעים עוד יותר משיעור ההצבעה בחלק מהקלפיות. כפי שהגדירו זאת נברו ומוזס, "בקלפיות מסוימות במגזרים מסוימים שיעור ההצבעה היה גבוה מ-95%, דבר המעלה תהיות על טוהר הבחירות".

עו"ד אביב מוזס
פרג' אולפני צילום

לשני עורכי הדין היתה גם הצעה כיצד להתמודד עם הסוגיה. "בנסיבות המתוארות, ראוי לקבוע קלפיות מיוחדות לאזרחים שעל פי רישומי משרד הפנים שוהים בחו"ל יותר מתקופה מסוימת שתיקבע", הם הציעו בפנייתם. יש היגיון בהצעה זו. קשה להסביר מדוע ישראלי המתגורר בלוס אנג'לס במשך כמה עשורים יבוא להצביע במהלך ביקור בארץ דווקא בקלפי הממוקמת ליד הבית הישן שבו התגוררה אמו לפני 30 שנה. כפי שאמר לנו מוזס בשיחה עמו: "קלפיות מיוחדות לתושבים זרים היו מאפשרות בקרה פנימית נוספת על תושבים אלה".

איתור הזיופים בקרב אוכלוסיית תושבי החוץ יכול היה להיות פשוט - אלא שנדרש עבורו שיתוף פעולה בין רשות האוכלוסין וההגירה לבין ועדת הבחירות. שיתוף פעולה כזה הוא מורכב מדי עבור הרשויות המקומיות, ואינו מתקיים. למרות זאת, לא נרשמה בקרב המפלגות השונות הצעות בימים האחרונים למלחמה בזיופים דרך אפיק זה.

דרך נוספת שניתן באמצעותה להילחם בתופעה הוצעה השבוע על ידי אמיר חרמוני, פעיל בתנועה לטוהר המידות ובקבוצת משמר הבחירות. חרמוני פנה לוועדת הבחירות המרכזית בהצעה להחתים את הנציגים מטעם המפלגות השונות בקלפיות על הצהרה שלפיה הם מתחייבים לשמור על החוק ועל טוהר הבחירות, וכי במידה שיימצאו אי-סדרים בפעולתם - הם יהיו צפויים לעונש מאסר של עד חמש שנים. תזכורת שעשויה לגרום לאזרח מן השורה לחשוב פעמיים לפני שייתן יד לזיוף בקלפיות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#