"כמו להרוג פיל עם פצצת אטום": נזקי התוכנית החשובה ביותר של בנט וליברמן

התוכנית הנרחבת שהציגה הממשלה למאבק ברגולציה כוללת הקמה של רשות-על רגולטורית, ומניעת כניסה של רגולציה חדשה עד 2023 ■ בקרן ברל כצנלסון טוענים שהצבת יעד להפחתת רגולציה היא טעות - וחוששים מהכוח הנוסף שיקבלו משרדי רה"מ, האוצר והמשפטים

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
רה"מ נפתלי בנט. "המטרה שלנו ברורה והמבחן שלנו פשוט - לצמצם משמעותית את הביורוקרטיה על עסקים בישראל"צילום: אוהד צויגנברג

אם יש דבר אחד שאין איש חולק עליו בנוגע למדיניות הכלכלית של ישראל, הוא שהמדינה צריכה לעשות כמה צעדים קדימה בכל הקשור לרגולציה הממשלתית. מנגנונים מיושנים, מנופחים ולא יעילים פוגעים קשות בכלכלת ישראל וביכולת עשיית העסקים בה. לפי דו"ח של ארגון OECD, שיפור הרגולציה בישראל יכול להעלות את התוצר לנפש ב-5.75% בתוך עשור. במספרים מוחלטים המשמעות היא תוספת של 75 מיליארד שקל לתוצר הישראלי.

זו הסיבה שהתוכנית הנרחבת הראשונה שהציג ראש הממשלה נפתלי בנט, יחד עם משרדי האוצר והמשפטים, נוגעת לצמצום הרגולציה. במסיבת עיתונאים לפני כשבועיים, אחרי עוד לילה ללא שינה בכנסת, הצהיר בנט כי "ממשלה צריכה לשרת את האזרחים ולא להביא את האזרחים לרדוף אחריה. המטרה שלנו ברורה והמבחן שלנו פשוט - לצמצם משמעותית את הביורוקרטיה על עסקים בישראל". גם שר האוצר אביגדור ליברמן הבהיר כי התוכנית להפחתת הרגולציה היא החשובה ביותר מבחינתו, וכי היא תאפשר גידול מהיר בצמיחה בישראל.

התוכנית הממשלתית כוללת שורה של יעדים להפחתת הרגולציה בישראל, ולמניעה של הטלת רגולציות חדשות. גולת הכותרת היא הקמת רשות ממשלתית חדשה, רשות הרגולציה, שתהיה אחראית על כלל גופי הרגולציה בישראל. כחלק מהחוק החדש, כל רגולטור יחויב לבחון את ההשלכות של כל רגולציה שהוא מציב, למשל כמה היא תעלה למפוקחים, איך היא תשפיע על התחרות ויוקר המחיה, או האם היא מותאמת לעסקים קטנים ובינוניים.

אלא שיש מי שסבור שהתוכנית הממשלתית הנוכחית רק תפגע בישראל, וכי היא אף מסוכנת לאזרחיה. בנייר עמדה שכתבו אביעד הומינר-רוזנבלום, מנהל מדיניות וחוקר בקרל ברל כצנלסון, וניצן כהנא, מנהלת תחום ממשל בקרן, עולה התנגדות חריפה לתוכנית הנוכחית. "יש בעיה ברגולציה בישראל, לא צריך להכחיש", אומר הומינר-רוזנבלום, שבעצמו עבד עד לאחרונה כיועץ של שר הרווחה לשעבר, איציק שמולי. "הרגולציה בישראל אכן לא נעשית בצורה סדורה. עבדתי בממשלה. זה לא תמיד נעשה כמו שצריך. אבל התוכנית הנוכחית זה כמו להרוג זבוב עם תותח. צריך להודות שהבעיות בתחום הרגולציה הן לא זבוב, אז הדימוי הנכון הוא כמו להרוג פיל עם פצצת אטום".

"השירות הציבורי הוזנח במשך שנים"

שורה של מחקרים מוכיחים שהרגולציה בישראל אכן לא יעילה. ישראל אמנם טיפסה במדד עשיית עסקים של הבנק העולמי למקום 35, אבל היא עדיין מדורגת נמוך - כאשר הביורוקרטיה הממשלתית והרגולציה הן הגורמים המקשים ביותר על עשיית עסקים.

הומינר-רוזנבלום סבור כי אחת הבעיות שגרמו לכך שהרגולציה בישראל הפכה ללא יעילה היא דווקא ההזנחה המכוונת של הרגולטורים מצדן של הממשלות האחרונות, בעיקר אלה שהיו תחת כהונתו של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו. "השירות הציבורי הוזנח באופן שנים. נתניהו מינה בכוונה אנשים לא מתאימים לתפקידים בשירות הציבורי. אלה היו אנשים חלשים. לכן הרבה דברים טובים שהיו צריכים לקרות לא קרו. למשל, כשנציבות שירות המדינה חלשה, היא לא יכולה להוביל תהליכים במגזר הציבורי" הוא אומר. "נתניהו פשוט לא האמין בשירות הציבורי על כל חלקיו. אפשר להניע תהליכים כאלה מתוך הממשלה, אבל צריך גב של אנשים חזקים יותר, גם מצד הדרג הפוליטי. זו הסיבה שזה קורה עכשיו. התוכניות האלה שהוצגו על ידי הממשלה כעת הן לא תוכניות חדשות. עכשיו פשוט למישהו אכפת ממה שקורה".

אביעד הומינר-רוזנבלום. "התוכניות שהוצגו כעת הן לא תוכניות חדשות. עכשיו פשוט למישהו אכפת ממה שקורה"צילום: אליה טל

למרות זאת, בקרן ברל כצנלסון סבורים כי יש לערוך מקצה שיפורים במתווה הנוכחי. הבעיה, לגישתם, מתחילה בעיקר בתפישה. השיח הציבורי כיום הוא אנטי-רגולציה, כאילו הפיקוח הממשלתי הוא שורש כל הרע ויש למגר אותו. זו הטעות, מסביר הומינר-רוזנבלום: "לפי התפישה שלנו, רגולציה זה דבר חשוב. אפשר לראות איך מדינות מתפתחות בלי רגולציה נראות, כמו הודו ומדינות באפריקה. יש סיבות לכך שמדינות מתעקשות על שמירה על הסביבה, על בריאות ובטיחות".

להפחית רגולציה - או לשפר אותה?

לאנשי קרן ברל כצנלסון יש שורת בעיות עם התוכנית של ממשלת בנט, גם ברזולוציות הנמוכות שלה. לפי התוכנית, אחת המטרות של הרשות הרגולטורית החדשה היא הפחתה שנתית קבועה מראש של הרגולציה בישראל. ההפחתה אמורה להיות מבחינה איכותית וכמותית, ורשות הרגולציה היא זו שתהיה מוסמכת לדווח לממשלה על עמידת המשרדים ביעדי הפחתת הנטל.

הומינר-רוזנבלום סבור כי הצבת יעד להפחתת רגולציה היא טעות. "היעד צריך להיות רגולציה טובה ויעילה. יש מקומות שבהם אכן צריך להוריד רגולציה, אבל יש מקומות שדווקא צריך להגדיל אותה. יעד טיפשי להורדת רגולציה הוא לא המטרה הנכונה", הוא אומר.

היעדים של משרדי הממשלה להפחתת הרגולציה אינם חדשים. במהלך העשור האחרון התקבלו כמה החלטות ממשלה שנועדו להציב יעדים למשרדים להתמודדות עם בעיית הרגולציה. במסגרת החלטות אלה גם הוקם במשרד ראש הממשלה אגף מקצועי ייעודי, שמטרתו לפעול להפחתת הרגולציה. לאגף הזה יש נציגים בכל משרדי הממשלה, שתפקידם לפעול כמעין שומרי סף לתחום, ולוודא שהמשרד אכן מפחית את הרגולציה בתחומו.

שר האוצר, אביגדור ליברמן. הבהיר כי התוכנית להפחתת הרגולציה היא החשובה ביותר מבחינתוצילום: אוהד צויגנברג

המודל שלפיו עובדים באגף ובשלוחות השונות נקרא RIA - Regulatory Impact Assessment, מודל שנועד להעריך את ההשפעות של הרגולציה. משרדי הממשלה אמורים לפרסם דו"ח שנתי קבוע בסוגיה זו. אלא שבשורה התחתונה, הומינר-רוזנבלום מסביר כי הדו"חות שמופקים אינם טובים, ולא מספקים תמונה בהירה על המצב הרגולטורי בכל משרד. "לעובדים שאחראים על הפחתת הרגולציה אין מספיק כלים. הציבו עובד או שניים בכל משרד והם אמורים להתמודד מול כל מכרז וכל החלטה במשרד. הפתרון הוא דווקא לחזק את הפונקציה הזו של הנציגים בתוך המשרדים", הוא אומר.

לפי התוכנית הנוכחית, יש אמנם כוונה לחזק את אותם נציגים, אבל הומינר-רוזנבלום חושש כי הקמת הרשות הריכוזית תחליש אותם ותעביר את כובד המשקל לרשות ולא לנציגות בתוך המשרדים. החשש העיקרי כעת הוא יצירת מוקד כוח ריכוזי נוסף שיחליש את המשרדים המקצועיים. לפי התוכנית, הרשות החדשה תורכב מהאגף הנוכחי במשרד ראש הממשלה וממועצה ויו"ר שייבחרו כולם, כולל נציגי הציבור, על ידי משרדי רה"מ, האוצר והמשפטים.

"כבר היום, משרדי האוצר, רה"מ והמשפטים אלה משרדי מטה עם כוח מטורף", אומר הומינר-רוזנבלום. "כעת הם יהיו אחראים על רשות הרגולציה - זה ייתן להם עוד המון כוח. משרדי ממשלה היום חלשים מאוד בכתיבת מדיניות כי הם לא קובעים כלום בתקציב. הכל מרוכז באגף התקציבים. החלישו את משרדי הממשלה, לא הציבו שם אנשים שיודעים להתמודד עם תקציב. הרשות הרגולטורית תחליש עוד יותר את שאר משרדי הממשלה".

"זה מטורף. לא ראיתי דבר כזה בחיים"

גם הסמכויות שיינתנו לרשות החדשה מדאיגות את הומינר-רוזנבלום. אמנם לא תהיה לרשות החדשה סמכות בלתי מוגבלת כמו זו שיש לאגף התקציבים באוצר, אבל היא עדיין תוכל לבקר רגולציות קיימות ולעכב ב"מקרים חריגים", כך לפי החלטת הממשלה, רגולציות חדשות. "מקרים חריגים זו הגדרה אמורפית. זה יכול להתרחב ולהצטמצם", אומר הומינר-רוזנבלום.

בשורה התחתונה, בקרן ברל כצנלסון לא סבורים שצריך לבטל לחלוטין את ההחלטות שנכללו במדיניות הפחתת הרגולציה, אלא לרכך אותן. "צריך לחזק את אגפי הרגולציה במשרדים. שיהיה שם כלכלן ומשפטן אחד. לתת להם עוד אנשים שיוכלו לבצע מחקרים", אומר הומינר-רוזנבלום. "צריך לתת סמכויות בתוך המשרד, שהם יוכלו לאתר רגולציה בתוך המשרד ושהשר יצטרך לאשר הפחתה".

נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן. "מבקש להטיל רגולציות חדשות ולהיאבק בעסקים החזקים"צילום: בלומברג

בנוגע לרשות הרגולציה, הומינר-רוזנבלום סבור כי יש להרחיב את הגוף הבוחר של הרשות, ולשבץ בו גם נציגי מעסיקים ועובדים, בדומה למודלים הקיימים באירופה. הוא טוען בנוסף יש לתת לחברי הכנסת כלים לפיקוח על הרגולציה, שכן כעת אין להם אמצעים מספקים לעשות זאת.

לבסוף, ישנו סעיף אחד שגורם להומינר-רוזנבלום להיעמד על הרגליים האחוריות. במסגרת תוכנית הביניים, נכתב בהחלטת ממשלה שאי-אפשר יהיה להכניס רגולציות חדשות עד סוף 2023. "זה מטורף. לא ראיתי כזה דבר בחיים", הוא אומר. "זה מתרחש בדיוק כאשר נשיא ארה"ב ג'ו ביידן אומר להטיל רגולציות חדשות ולהיאבק בעסקים החזקים. ביידן הכניס רשימה ארוכה של מרכיבים חדשים כמו אי-שוויון ואיכות הסביבה להיבטים שעל פיהם ממשלות צריכות לקבל החלטות. בהחלטות של הממשלה בישראל לצמצום הרגולציה יש סעיף עמום מאוד של אינטרס ציבורי, אבל המטרה העליונה היא שוק חופשי ותחרות חופשית, בלי שום שיקול חברתי או אחריות סביבתית".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker