תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שחיתויות וחגיגה על כספי ציבור: הדו"ח המטריד של מבקר המדינה

לכתבה

המחיר האמיתי של הפסקות החשמל ■ ישראל לא ערוכה לזינוק האדיר בקניות באינטרנט ■ היום שבו אי אפשר יהיה להתקלח ■ מחדל בחלל: ההישגים של ישראל בלווייני תקשורת כמעט ירדו לטימיון ■ ואיך פועל הגוף שאחראי לעליונות הטכנולוגית של צה"ל

25תגובות

מסכימים עם הפרק בדו"ח? לחצו על הלייק. לא מסכימים? אגודל למטה

  • חברת החשמל

    חברת החשמל העלימה כספים - וישראל הפסידה 5 מיליארד שקל

    אורה קורן

    המשק הישראלי ניזוק ב-3.3-3.5 מיליארד שקל כתוצאה מהפסקות חשמל תכופות שאירעו בין 2010-2016 – כך עולה מדו"ח מבקר המדינה. בשקלול הנזקים שנגרמו למשק כתוצאה מהפסקות החשמל הממושכות בחורפים 2013 ו-2015 – הסתכם הנזק שספג המשק ב-5.1-5.4 מיליארד שקל. לפי דו"ח המבקר, החל ב-2010 החלה הרעה במספר דקות אי-אספקת החשמל במשק, ואלה הגיעו כבר ל-133-280 דקות הפסקת חשמל בממוצע ללקוח בשנה. הסיבה להפסקות החשמל נעוצה במצבה הרעוע של רשת החשמל בישראל – הן בגלל תקצוב חסר, והן בגלל שהכספים שחברת החשמל גבתה מהציבור לצורך תחזוקת הרשת הוסטו לקופתה. בכך מאשררים ממצאי מבקר המדינה את סדרת התחקירים שפרסם TheMarker בין 2012-2016 – ושבמהלכה חשף את האופן שבו חברת החשמל עושה שימוש בכספי ההשקעה ברשת הולכת החשמל וחלוקתו לצורך כיסוי הפסדיה – ומימון ההפרשות לפנסיה של העובדים. זאת, מבלי שהרגולטורים של החברה: משרד האנרגיה, משרד האוצר, רשות החשמל ורשות החברות הממשלתיות – נוקפים אצבע. לכתבה המלאה >>

  • כוס מים משק המים

    היום שבו אי אפשר יהיה להתקלח: כך קורס משק המים

    אורה קורן

    "רשות המים נקטה פעם אחר פעם מדיניות של הליכה על הסף, שהתבטאה בהתרת הרסן מיד בסיומה של שנת גשמים ברוכה אחת, תוך התעלמות מהשפעותיהם ארוכות הטווח של השינויים האקלימיים באזור", כך כתב מבקר המדינה. "היעדר תכנון בר-קיימא של משק המים וניהולו הכושל על ידי הרשות הציבו שוב את משק המים במשבר". המבקר ציין כי "משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את תפקודה של רשות המים, שהביאה את משק המים ואת מאגרי המים הטבעיים למצב משבר - זאת בתקופה שבה משק המים הישראלי ניצב בפני אתגרים רבים: היצע מים טבעיים מוגבל; רצף של אירועי בצורת קשה שפקדו את הארץ בשנים האחרונות; ועלייה בביקוש למים". לכתבה המלאה >>

  • סחר מקוון

    הקניות באינטרנט יצמחו ל-15 מיליארד שקל - וישראל לא ערוכה

    הדר קנה

    עולם המסחר המקוון (אי־קומרס) הישראלי, הכולל בתוכו את כל תחום היבוא האישי מחו"ל, הוא אחד התחומים הצומחים בישראל, וכלל פעילות מגוונת — מהזמנת כרטיסי טיסה וחופשות, דרך רכישת מוצרים קמעונאיים וביצוע פעולות פיננסיות ועד קבלת הלוואות. חלק מרכזי מהמסחר המקוון הוא זה של מוצרים קמעונאיים, הנמכרים באופן מסורתי ברשתות ובחנויות, תחום שצמח ב–2016–2014 בכ–25% בממוצע בשנה. ב–2016 הוערך שוק זה ב–7 מיליארד שקל, והיווה כ–6% מהשוק הקמעוני כולו, והוא צפוי להכפיל את עצמו, ואף יותר מכך, עד ל–2020, אז יגיע על פי הערכות ל–15 מיליארד שקל, ויהווה כ–12% מהשוק הקמעוני. למרות הצמיחה האדירה, דו"ח המבקר חושף את הבעיות של המסחר המקוון: מחסור בנתונים, חוסר תיאום ואתרים שאינם שולחים לישראל לכתבה המלאה >>

  • אנשים מוצללים

    כך פועל הגוף שאחראי לעליונות הטכנולוגית של צה"ל

    רותי לוי

    לפני ארבעה חודשים, בכנס הסייבר הלאומי, עמד תא"ל (מיל') ד"ר דני גולד, ראש מפא"ת (המינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית), וסיפר לקהל איך מתמודדת מערכת הביטחון עם האיומים מבחוץ: "אנו מגדילים את תקציב המחקר והפיתוח (מו"פ)... מכיוון שאיננו יודעים מה הצד השני מסוגל לעשות, אנו זקוקים ליתרות, אך זה עולה כסף. ללא יתרות לא ניתן להתמודד עם אתגר לא ידוע". גולד מוכר לציבור כאדם שהוביל את ההחלטה לפתח את כיפת ברזל - אחת ההצלחות הטכנולוגיות הגדולות של מערכת הביטחון, והוא בוודאי נשמע משכנע. ואולם דו"ח מבקר המדינה שהתפרסם היום (ב'), מגלה כי מפא"ת מעולם לא סיפק הוכחה לצורך בהגדלת תקציב המו"פ המרכזי - והכספים זורמים אליו בלי שהציג תוכניות עבודה מסודרות ובלי שהתקיימה עבודת מטה שבחנה את החלופות למימוש צרכיו. לכתבה המלאה >>

  • לוויינים לוויין לווין תקשורת

    מחדל בחלל: כך כמעט נעלמו הישגיה של ישראל בלווייני התקשורת

    גיא ארז

    עד כמה היתה ישראל קרובה לאבד את יכולותיה בתחום לוויני התקשורת, שהוגדר על ידה צורך אסטרטגי חיוני לביטחון הלאומי ולתחומי התעשייה, הכלכלה והטכנולוגיה ולמעמדה הבינלאומי? דו"ח המבקר בעניין חושף שורת מחדלים, המתפרשת על פני יותר מעשור, ושסיכנה את התשתית הטכנולוגית והאנושית בתחום, שנבנתה במשך עשרות שנים. הממצאים הולידו פנייה של מבקר המדינה ישירות לראש הממשלה, בנימין נתניהו, באפריל האחרון — שהביאה להחלטת ממשלה חריגה על הענקת סבסוד לחברת חלל הציבורית — בעשרות מיליוני דולרים — לרכישת לוויין מהתעשייה האווירית (תע"א). הדו"ח חושף את הדרמה והמחדלים שהטילו צל על תוכנית החלל הישראלית, בעיקר על רקע התלות למימושה בחברה ציבורית — שהחלטותיה עסקיות במהותן. כבר ב–2008 נקלעה ישראל למשבר בתחום לוויני התקשורת, בשל היעדר מדיניות לאומית מגובשת ותוכנית רב־שנתית להגדרה ויישום יעדי המדינה בתחום החלל

  • מסיןם

    השכר הנמוך ברשות המסים מקפיץ את העובדים לשוק הפרטי

    אפרת נוימן

    מבקר המדינה בדק את השכר ברשות המסים, לעומת השוק הפרטי. בעבר המליצה ועדה לשיפר את תנאי השכר של אקדמאים ברשות המסים, על מנת שעובדים טובים יישארו ולא יראו בעבודה ברשות קרש קפיצה לשוק הפרטי. ברשות עדיין נבחנות הדרכים לשימור ההון האנושי. מסקר שערכה חברת קודקס ביחס לנתוני 2015 עולה כי עורך דין בתחום המיסוי בעל ותק של חמש עד שבע שנים משתכר בממוצע בשוק הפרטי בין 17,500 ל-22,000 שקל בחודש בעוד השכר הממוצע של אקדמאים ברשות המיסים עומד על 15,461 שקל לחודש. עוד נכתב כי הכשרת מפקח מס אורכת לפחות כשנה (כולל קורס מפקחים), ופעמים רבות מפקחי מס פורשים מהרשות לאחר פחות מחמש שנים בתפקיד. המבקר ממליץ לרשות לגבש תוכנית ובה יעדים מוגדרים כמו העלאת תוחלת השירות ברשות של בוגרי קורס מפקחים לפני פרישתם למגזר הפרטי ובניית מסלול התמחות מגוון לעובד בכמה תפקידים כדי להפחית את שחיקתו בעבודה.

  • בנק הדואר משאית דואר

    ישראל החמיצה הזדמנות אדירה לתחרות בבנקים

    אמיתי זיו

    "...בנושא בנק הדואר, אני חושב שזה דבר אדיר ועוצמתי. זה יכול להוסיף הרבה לאוצר, ולמדינה בכלל. עצם החשיבה שיש בנק חברתי ממדרגה ראשונה - אני חושב שזה דבר מתבקש וחשוב ביותר" - כך אמר שר התקשורת איוב קרא בינואר השנה. הוא אינו הפוליטיקאי הראשון שמדבר על בנק הדואר כבנק חברתי שיוכל לתת מענה לאוכלוסיות חלשות ולהגביר את התחרות בענף הבנקאות. אלא שדו"ח מבקר המדינה לעניין בנק הדואר מצביע על שורה ארוכה של כשלים חמורים בבנק, שמונעים ממנו לממש את הפוטנציאל שלו.

  • רכש ממשלתי

    צריכים מסך מחשב? חכו שנתיים לפחות

    חגי עמית

    תושבי הצפון מתמודדים בימים אלה עם מחדל תחבורתי הנובע ממחסור בקטרים במסילת החוף ובקו לכרמיאל — שהועברו לטובת הקו החדש לירושלים. האחריות למחדל מונחת בראש וראשונה על כתפי שר התחבורה, ישראל כץ, ועל הנהלת רכבת ישראל. כל זה היה נחסך מתושבי הצפון אם רכבת ישראל היתה מזמינה את קרונות ההיגוי שלהם היא זקוקה כבר עכשיו רק במהלך 2017. דרך אגב, הם יגיעו רק באמצע 2019. הליכי רכש של ציוד כבד הם דבר שלוקח זמן. עם זאת, בכלל לא בטוח שגם אם היו מזמינים ברכבת ציוד סטנדרטי, כמו מסכי מחשב, היו מקבלים אותו מהר יותר. דו"ח מבקר המדינה בנוגע לפעילות מינהל הרכש במשרד האוצר עוסק בדיוק בכך. לפי דו"ח מבקר המדינה, ב–2014–2017 פרקי הזמן שחלפו משלב פרסום מכרז מרכזי ועד לכניסתו לתוקף הגיעו בחלק מהמקרים לשנה וחצי־שנתיים. ב–15 מכרזים מתוך 30 שנבדקו, זה לקח יותר משנה.

  • מים וביוב

    הסירחון שעולה מאיגודי הערים לביוב

    אורה קורן

    רשות המים לא קבעה אסדרה לאיגודי ערים לביוב (המאגדים כמה רשויות מקומיות), כמו אמות מידה לשירות והגשת תוכניות עבודה שנתיות, ולא מינתה ועדה שתפקח עליהם. "המצב שבו איגודי ערים לביוב פועלים ללא אסדרה ופיקוח בעניינם עלול לאפשר התנהלות בלתי תקינה, ולעתים אף בזבוז כספי ציבור", כותב מבקר המדינה, יוסף שפירא. דו"ח המבקר, שנערך באפריל-נובמבר 2017, חשף שורה ארוכה של אי סדרים. אחד מהם נחשף באיגוד איילון בתקופת כהונתו של יואל לביא כיו"ר האיגוד. לביא, שהיה גם ראש עיריית רמלה, פרש מתפקידיו - ומונה במאי 2017 ליו"ר אשרא, החברה הממשלתית לביטוח סיכוני סחר חוץ. המבקר מצא כי ב-2016-2015, האיגוד העניק הלוואה לקבלן, שהוגדרה "הקדמת תשלומים" בסך של כ-11 מיליון שקל, למרות עיכובים ניכרים בביצוע העבודות. זאת, בלי שניתן אישור מראש ממועצת האיגוד, וללא דיווח לרשות המים. המקדמות ניתנו לאחר שחלף מועד סיום עבודות השדרוג, ואף שבפועל המשיך ביצוען להתעכב. "בנסיבות אלה, קצב ההתקדמות של הקבלן בביצוע העבודות ודאי לא הצדיק מתן מקדמות", ציין המבקר.

  • מעבדת ננו טכנולוגיה באוניברסיטת בר אילן

    המעבדה הלאומית לפיזיקה מתפוררת - החברות פונות לחו"ל

    אורה קורן

    "יש לראות בחומרה את התנהלות משרד הכלכלה, שהביאה להפסקת רוב פעילות המעבדה הלאומית לפיזיקה בלי למצוא לה חלופה. פעילותה אינה תואמת את הסטנדרטים הנדרשים מהתעשייה בישראל, וממילא היא אינה עומדת בסטנדרטים בינלאומיים". כך קובע מבקר המדינה, יוסף שפירא, בדו"ח שפירסם היום (ב'). לדברי המבקר, "האי-עמידה בסטנדרטים פוגעת במחקר ובפיתוח בתעשייה המקומית, ועלולה לפגוע גם ביצוא הישראלי ובפעילות הבינלאומית של ישראל". כמו כן, נכתב בדו"ח: "צורם במיוחד הפער בין מעמדה הטכנולוגי המתקדם של ישראל בעולם לבין המצב החמור של מעבדתה הלאומית לפיזיקה". המבקר אף כתב כי "הזדקקותן של חברות ישראליות לשירותי מעבדות בחו"ל היא תעודת עניות לתעשייה הישראלית".

  • כרמל שאמה הכהן

    אי הדיווח על ההוצאות בפריז עלה לכרמל שאמה הכהן 200 אלף שקל

    אבי וקסמן

    משרד החוץ נאלץ לנכות יותר מ-200 אלף שקל משכרו של שגריר ישראל ל-OECD לשעבר, כרמל שאמה הכהן, כיוון שלא דיווח כנדרש על הוצאות האירוח שלו, אף שקיבל תמורתן תשלום. שאמה הכהן פרש הקיץ מתפקידו כדי להתמודד על ראשות עיריית רמת גן. שגרירים ושליחים של המדינה הנדרשים במסגרת תפקידם לארח זרים ואורחים מישראל זכאים ל"קצובת ייצוג", שנועדה לכסות הוצאות של קבלות פנים וארוחות בבית, בבתי מלון ובמסעדות, וכן על מתנות וחברות במועדונים. הקצובה אמורה לשמש החזר הוצאות, אבל משולמת מראש כשיעור מסוים מהשכר. תקנון שירות החוץ קובע כי עובד שמקבל אותה צריך לדווח על הוצאותיו אחת לשלושה חודשים, ומשרד החוץ מתחשבן עמו אחת לשנה על אי-ניצול שלה. לפי דו"ח המבקר, מ-2015 עד דצמבר 2017 שאמה הכהן שמונה לשגריר בסוף 2014 לא דיווח על הוצאות האירוח שלו, "אף שמשרד החוץ פנה אליו כמה פעמים בעניין זה". למרות זאת, ואף ששולמו לו קצובות ייצוג בסך יותר מ-200 אלף שקל, משרד החוץ לא ערך עמו התחשבנות שנתית.

כתבו בתגובות: מה הכי הרגיז אתכם בדו"ח המבקר - ואיך אפשר לשנות

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות