איום המנהרות הוצב בראש סדר העדיפויות רק לאחר סיום "צוק איתן" - דו"ח מבקר המדינה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המנהרות, ראש המוסד והמידע על הפיגוע האסטרטגי שהוסתר: כל מחדלי "צוק איתן"

מבקר המדינה קובע: בחודשים שקדמו למבצע לא התקיים כל דיון משמעותי על הרצועה ■ נתניהו ויעלון הסתירו מידע מהקבינט ■ לא נבחנו חלופות לבלימת ההסלמה ■ רק מחצית מהמנהרות הושמדו ■ פריסת המערכת לאיתורן טרם הושלמה ■ ברק רביד וגילי כהן

התחל  
  • <

    7 מתוך 8

    >

    איום המנהרות הוצב בראש סדר העדיפויות רק לאחר סיום "צוק איתן"

    [

    דו"ח המבקר חושף את הפער בין חומרת איום המנהרות לבין הרצינות שבה התייחסו אליו הדרג המדיני וקהילת המודיעין. הדו"ח ביקר את ראש אמ"ן וראש השב"כ שלא קידמו את הנושא, ואת נתניהו ויעלון שלא פיקחו עליו,

    דו"ח המבקר בנושא "צוק איתן" שהתפרסם היום (שלישי) קובע כי למרות חומרתו, איום המנהרות לא הוצב בסדר העדיפויות המודיעיני הלאומי עד שנת 2015. הדבר השפיע על המשאבים שהוקצו לטיפול בבעיה, ופגע ביכולת של ישראל להתמודד עם המנהרות. ,

    אף שראש הממשלה, בנימין נתניהו, וראשי מערכת הביטחון, הגדירו את המנהרות איום אסטרטגי, עד שלב מאוחר הוא לא שולב בצי"ח הלאומי – ציון הידיעות החשובות המגדירות עבור קהילת המודיעין את המשימות המרכזיות ואת סדרי העדיפויות שלהן. רק בתחילת שנת 2015, לאחר מבצע "צוק איתן", הוכנס הנושא לצי"ח – ובעדיפות עליונה.,

    "הקפיצה של האיום בסדר העדיפויות – מהיעדרו בצי"ח הלאומי של שנת 2014, להופעתו בצי"ח הלאומי של שנת 2015 כנושא שני בחשיבותו – מדגישה את הפער שהיה קיים בין חומרת האיום שנשקף מהמנהרות... לבין החשיבות שנתנו לאיום זה קהילת המודיעין והדרג המדיני במשך השנים", נכתב בדו"ח המבקר. הדבר פגע בהקצאת המשאבים של גופי המודיעין לטיפול באיום המנהרות, ובהתאם לכך היה בו כדי לפגוע בהתמודדות הכוללת בנושא המנהרות. המבקר מעיר כי היה ראוי שראש אמ"ן, האלוף אביב כוכבי, וראש השב"כ, יורם כהן, ישפיעו על מיקום נושא המנהרות בצי"ח הלאומי, וכי על הדרג המדיני – ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון משה יעלון – היה לפקח בנושא.,

    תחקיר "הארץ": בלי תוכניות, אימונים וציוד - כך התמודד צה"ל עם המנהרות // מה קרה ב"יום שישי השחור" של רפיח // מלחמת המודיעין: פערי ההערכות בין אמ"ן לשב"כ במלחמה בעזה,

    למעשה, שב"כ ואמ"ן הגבירו את פעילותם לאיסוף מידע על איום המנהרות רק בסוף שנת 2013, לאחר שהתגלו בתוך כשנה שלוש מנהרות חמאס שחצו את הגבול לשטח ישראל. המבקר קובע כי "הפעלת חלק מאמצעי האיסוף בעת ההיא היתה כבר מאוחרת, ועד למבצע 'צוק איתן' הם הניבו ככלל תוצרים מודיעיניים מעטים על המנהרות ההתקפיות, או תוצרים מודיעיניים חלקיים שקשורים בהן". חרף זאת, קובע המבקר כי המידע המודיעיני שהועבר לכוחות – כולל על המנהרות – מהווה "הישג מודיעיני חשוב".,

    עם זאת, מציין המבקר כי גם לאמ"ן וגם לשב"כ היו פערי מודיעין משמעותיים, במיוחד ביחס למנהרות ההגנתיות (אלו שאינן פונות לשטח ישראל, אך נועדו לשמש את פעילי חמאס למעבר מתחת לאדמה). המבקר קובע כי העדר המידע היקשה על הכוחות להשיג את אחד היעדים המרכזיים – להשמיד ולנטרל את כל המנהרות, והאריך את הזמן שנדרש למשימה זו.,

    המבקר מותח ביקורת גם על כך שהאחריות למחקר המודיעיני על המנהרות היתה נתונה בידי פיקוד הדרום ואוגדת עזה, ולא בידי חטיבת המחקר באמ"ן – גוף המחקר המודיעיני הראשי של צה"ל. הדבר נקבע בשנת 2012, ועד סמוך למבצע צוק איתן, כאשר הגיע מידע התרעתי משמעותי על פיגוע שתוכנן בכרם שלום, אמ"ן לא חקר את איום המנהרות ההתקפיות.,

    המבקר מעיר בדו"ח כי ההתייחסות למנהרות כאל נושא טקטי שחטיבת המחקר אינה צריכה לחקור אינה מתיישבת עם מהות האיום ועם הקביעה של בכירי מערכת הביטחון כי מדובר באיום אסטרטגי. המבקר מוסיף כי היו פערים בפענוח השטח בעזה – וייתכן כי פעולה שיטתית יותר היתה יכולה להביא להתרעות ואף מניעת התקפות שבוצעו באמצעות המנהרות. ,

    תגובת צה"ל,

    מצה"ל נמסר כי הצבא "קיבל את דו"ח המבקר, לומד את עיקריו ויפיק את הלקחים הנדרשים. ערב צוק איתן היה בידי צה"ל מידע משמעותי על מרבית המנהרות והתווך התת-קרקעי. השנתיים וחצי שחלפו מאז מערכת "צוק איתן" היו מהשקטות ביותר מאז 1967 בגבול רצועת עזה. לאורך תקופה זו צה"ל קיים עבודה סדורה והשקיע למעלה משני מיליארד שקלים בסוגיית התת-קרקע ומציאת פתרון טכנולוגי. צה"ל שיקף את חומרת איום המנהרות לממונים עליו, העניק לו פרשנויות, הבהיר את המשמעויות המבצעיות ובדיוני הקבינט הגדיר את האיום כאחד מחמשת האיומים המרכזיים.,

    בין היתר, דאג צה"ל לעדכן גם את חברי ועדת חוץ וביטחון בתמונת המצב ואלה אף ביקרו במנהרה שנחשפה וקיבלו את הסקירה הרלוונטית על התופעה כפי שהייתה ידועה לצה"ל באותם ימים. אגף המודיעין השקיע, עוד בטרם המערכה, מאמץ איסופי נרחב ושיטתי, ומשאבים רבים לטובת טיפול בסוגיית המנהרות, ולראייה, במבחן התוצאה, המודיעין שסיפק אמ"ן אודות המנהרות ההתקפיות, הוא זה שאפשר לכוחות הלוחמים לאתר את מרבית המנהרות ולחשוף את התוואי שלהן.,

    נדגיש כי אין אמצעי או פתרון טכנולוגי שלא נבחן בידי צה"ל במסגרת ההכנות להתמודדות עם המנהרות. צה"ל מקיים הערכת מצב שוטפת שעל בסיסה מושקעים משאבים ומאמצים תוך הסתכלות כוללת על מכלול האיומים וניהול סיכונים מושכל. יודגש כי נושא תת הקרקע מטופל בצורה מקיפה ויסודית, וצה"ל מיישם הלכה למעשה את רוב ההערות המופיעות בדו"ח, כחלק מתוכנית עבודה סדורה ומתהליך מתמשך של נקיטת צעדים חסרי תקדים בהתמודדות עם איום המנהרות.,

    בין היתר הושקעו מאמצים ומשאבים רבים בתהליכי פיתוח והצטיידות של מערכות טכנולוגיות בהתאם למידת מוכנותן, בהכשרת הכוחות הלוחמים להתמודדות עם האיום, בהגדרת האיום ותרחיש הייחוס ובכתיבת תפיסה מטכ"לית בנושא. הדו"ח בחר להתמקד באיום אחד בלבד מתוך איומים רבים אשר היו קיימים ועדיין מצויים על סדר היום גם בימים אלו לצד איום המנהרות אשר לא ירד ממפת האיומים של מדינת ישראל".]

  • 4 מתוך 15

    מוקדם יותר הודיעו חברי הסיעה כי לא ישתתפו בדיונים ובהצבעות עד לפיטוריו של רמי סדן, יו"ר חדשות 10 הנכנס. בש"ס מבהירים: ההצבעה הייתה חד פעמית - החרם יימשך

    4 מתוך 15

    לתפריט הראשי >>

    שלח במייל
  • רוצים להמשיך לקרוא?

    לחצו כאן לרכישת מנוי ב-₪4.90 בלבד לחודש הראשון