נקנסתם ונעקצתם: כך גבו מהנהגים בכביש שש 160 מיליון שקל מיותרים

משרדי התחבורה והאוצר גררו רגליים ואיפשרו לזכיינית חוצה ישראל, חברת דרך ארץ, לגבות קנסות גבוהים מדי מנהגים שפיגרו בתשלומים ■ במקום לדרוש את הכסף בחזרה - המשרדים סיכמו עם הזכיינית על פשרה מעוררת מחלוקת, לפיה הסכום יושקע בתאורה

אבי בר-אלי
אבי בר-אלי
כביש 6. תעריף הגבייה אמנם הופחת חמש פעמים, אבל בשיעור נמוך מהנדרש — ובאיחור
כביש 6. תעריף הגבייה אמנם הופחת חמש פעמים, אבל בשיעור נמוך מהנדרש — ובאיחורצילום: עופר וקנין
אבי בר-אלי
אבי בר-אלי

נוסעי כביש חוצה ישראל (כביש 6) שנדרשו לשלם קנסות בגין פיגור בתשלומים, הזרימו בשנים האחרונות 156 מיליון שקל מיותרים לכיסה של זכיינית הפרויקט, חברת דרך ארץ - כך עולה מדו"ח מבקר המדינה.

התשלום העודף נגרם מפני שהמדינה מעדכנת באיחור את תעריפי הגבייה של הזכיין, ובשיעורים נמוכים מדי ביחס להמלצות גורמי המקצוע. לפיכך, מצטברים בקופת הזכיין עודפי גבייה בסך של עשרות מיליוני שקלים מדי שנה.

על מחדל זה הצביע מבקר המדינה בדו"ח שפירסם עוד ב-2011 - אך כעת מתברר כי דבר לא השתנה, בעוד פערי הגבייה מהנהגים רק תופחים והולכים.

נוסעי כביש 6 שמפגרים במועד התשלום, נדרשים בתוספת תשלום (קנס פיגורים). הקנס נועד לפצות את הזכיינית בגין האיחור, ולכסות את הוצאותיה בגין גבייה מאוחרת. הסכום שנגבה בסוף כל שנה אמור לחפוף את הוצאות האכיפה של הזכיין באותה שנה. אבל אם הסכום היה גבוה מההוצאות בפועל, חברת חוצה ישראל הממשלתית, הממונה על פרויקטי הזכיינות התחבורתיים, היתה אמורה להפחית בשנה העוקבת את סכום הקנס בהתאם. הכלל נועד להבטיח כי פעולות האכיפה לא יניבו לזכיין רווח יתר.

מאז פתיחת הכביש ב-2004 ועד היום הופחת תעריף הגבייה חמש פעמים - וביותר מ-90% - לאחר שהתברר כי נופח תחילה באופן מופרז. אלא שבכל פעם שהופחת, שיעור ההפחתה היה אמור להיות גבוה יותר, וגם ההפחתות שבוצעו, יצאו לפועל באיחור של שנתיים עד ארבע שנים, תוך שהן מאפשרות לזכיין לצבור בינתיים פערי גבייה על חשבון ציבור הנהגים.

מכיוון שדרך ארץ, שבבעלות קרנות תש"י ונוי, לא ביצעה הפרדה חשבונאית שתאפשר לבודד את הוצאותיה בגין אכיפת קנסות משאר הוצאותיה התפעוליות, נוצר בכל פעם פתח להתכתשות משפטית וכלכלית מתמשכת בינה לבין המדינה. עד לכל הפחתה שיצאה לבסוף לפועל הספיק הזכיין שוב ושוב "לגרד" עוד ועוד תשלומים עודפים.

ב-2011 מצא מבקר המדינה כי משרד התחבורה נקט יד סלחנית כלפי דרץ ארץ, והורה לקזז את הכנסותיה בשיעור נמוך משהומלץ על ידי גורמי המקצוע - לאחר שהזכיין הלין על פגיעה קשה ביכולת האכיפה שלו. כעת מתברר כי משרדי התחבורה והאוצר המשיכו לגרור רגליים בסוגיה גם בשנים הבאות, בעוד הזכיין נהנה מההפקר.

"עדכון התקנות בוצע בעצלתיים, עקב בדיקות חוזרות ונשנות של הנתונים ועקב כך שהתקיימו כמה שימועים בעקבות העלאתן של טענות חדשות", מתאר מבקר המדינה את הסחבת. "אופן תפקודם של משרדי הממשלה, שהיו אמורים להכריע בסוגיה בהקדם האפשרי, אינו תקין. בשל התנהלות זו לא יושמו המלצות הרשות הממונה ועוכבה מאוד ההחלטה בדבר עדכון סכומי הפיצויים והחזר ההוצאות, וזאת כאשר סכומי העודפים המשיכו להצטבר", נכתב עוד בדו"ח.

יסתמכו על נתוני הזכיין במקום לבדוק

ממסמכי חוצה ישראל עולה כי המדינה התייחסה לעודף המצטבר של ההכנסות מהאכיפה כאל "קרן עודפים", שתשמש בעתיד לביצוע פרויקטים שונים בכביש ותישחק. אלא שבפועל, קרן העודפים הזאת רק תפחה והלכה.

מהדו"ח עולה עוד כי בתחילת 2016 הגיעו משרדי התחבורה והאוצר לפשרה מול הזכיין, לאחר שנדרש להפחתה נוספת של 30% בתעריף הגבייה, לצד החזר ההוצאות.

במסגרת הפשרה הוחלט לנצל רק 109 מיליון שקל מהסכום שנצבר, עבור התקנת תאורה לאורך הכביש ותחזוקתה עד תום הזיכיון ב-2029. אם לא די בכך, הסכימו הצדדים על תיקון הסכם הזיכיון, שלפיו סכומי הפיצוי והחזרי ההוצאות ייקבעו מעתה לפי העלויות הנורמטיביות שיספק הזכיין - במקום להסתמך על הבדיקות הריאליות הדו־שנתיות שבוצעו עד כה.

"לדעת משרד מבקר המדינה ראוי כי משרד התחבורה ואגף החשב הכללי ישמרו על זכותה של המדינה לערוך בדיקה עתידית על ידי הרשות הממונה עבור המדינה, כדי לשמור על העיקרון הקבוע בתקנות, שלפיו הזכיין אינו צריך להרוויח או להפסיד מאכיפת הגבייה", העירו במשרד המבקר.

תגובת משרד האוצר לא נמסרה עד למועד הדפסת הגיליון.

גם המבקר תוהה: אם עומדים בפקק מדוע משלמים אגרה?

בשולי הביקורת על מנגנון הקנסות בכביש 6, העיר מבקר המדינה על עומסי התנועה התכופים בכביש האגרה, הנרשמים עקב הביקוש הרב לנסיעה בו, ומתארכים למרות הרחבות הנתיבים שבוצעו לאורך הכביש.

"המשתמש בכביש בשעות העומס נדרש לשלם את מלוא האגרה על אף ההאטה שחלה במהירות הנסיעה בשעות אלה", העיר המבקר. עוד הוא מציין כי "בהסכם הזיכיון לא נקבעה מהירות מינימלית לשירות ולא נקבע מנגנון המפצה את המשתמש, בהנחה או בהחזר סכום האגרה, עקב האטה ניכרת במהירות הנסיעה, הנובעת מעומסי תנועה או מסגירת נתיב עקב תאונת דרכים".

אמנם, בהסכם הזיכיון נקבע כי הזכיין ידאג לכך שכביש האגרה וכל קטע ממנו יהיו פתוחים לתנועה, וכי זרימת התנועה תהיה נוחה ובטיחותית. ואולם, בהסכם נכתב כי אם התנועה מתעכבת הזכיין נדרש רק לעשות כמיטב יכולתו כדי שהתנועה תזרום במהירות המרבית.

בתשובתה למבקר המדינה ציינה חברת חוצה ישראל הממשלתית, שאמונה על הפיקוח בפרויקט, כי "אילו היה נקבע מראש, במכרז או בהסכם הזיכיון, מנגנון להחזר האגרה באופן שיגרום להפחתת הפדיון של הזכיין - היה עולה הצורך לפצותו על כך".

כתבות מומלצות

גילה פימה. "בשיא הקושי שלי ראיתי שאני יכולה להעלות חיוך למישהו אחר שקשה לו"

"לעבודה שלי יש סטיגמות, היא לא נחשקת. אבל לא אכפת לי מה חושבים"

אילו מניות עשויות לשרוד טלטלות קשות?

"שגר ושכח": האם יש מניה ששווה להשקיע בה ל-20 שנה?

ארוחה של מקדונלד'ס. המגמה הכללית של השמנה לא יכולה להיות מיוחסת רק להתנהגות של הפרט, אלא גם לסביבה שבה כולנו חיים

בשקט בשקט, העלימה מקדונלד'ס אופציה מהתפריט – והיא יודעת בדיוק למה

האי סנטוריני ביוון.
גלויות הכתובות כאגדות
עם מודרניות

"פעם, בקיץ עוד אפשר היה למצוא טיסה ליוון ב–150 דולר. היום, זה כבר 450"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

כרם התימנים. "נהייתה שכונה של אנשים מפונפנים"

"יש מיליונרים מכל העולם שהוקסמו מהשכונה, רוצים כאן נכס - ולא מעניין אותם המחיר"

שיעור תכנות בבית ספר בנס ציונה. תפקידם של המורים נהפך לקשה מתמיד

עמדתי בשקט ליד הלוח וחיכיתי, ביקשתי שקט, ואז הרמתי את הקול. כך נראה הרגע בו הבנתי שאני צריך לקחת הפסקה מהוראה