הרשות לבטיחות בדרכים התנוונה - ומספר ההרוגים בתאונות זינק

הממשלה הקימה לפני 9 שנים רשות למלחמה בתאונות בדרכים, אך סמכויותיה הופקעו, תקציבה נחתך, עובדיה לא מקצועיים והתוצאות העגומות לא איחרו לבוא ■ משרד התחבורה הודה: "הרשות לא הוקמה בצורה מיטבית" והבטיח לעגן מעמדה בחקיקה

אורן דורי
אורן דורי
תאונה בצומת מגידו
תאונה בצומת מגידו. במקביל לקריסת הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים נרשם מאז 2012 גידול עקבי במספר ההרוגים בתאונותצילום: גיל אליהו
אורן דורי
אורן דורי

"הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים היא גוף סטטוטורי שהוקם בצורה לא מיטבית, ללא סמכויות מול משרדים אחרים, וללא תקציב מעוגן ומובטח שפחת במהלך השנים" - במילים אלה בחר משרד התחבורה, ולא מבקר המדינה, לתאר את המחדל ארוך השנים בהפעלתה של הרשות שנהפכה לכלי ריק מסמכויות, וחבול תקציבית. זאת, כשבמקביל לקריסתה נרשם מאז 2012 גידול עקבי במספר ההרוגים בתאונות דרכים.

הרשות הלאומית בדרכים הוקמה לפני תשע שנים במטרה לנצח על הפעולות במאבק בתאונות ולתאם את פעולותיהם של משרדי הממשלה והגופים האחרים המטפלים בנושא. אלא שהמדינה לא השכילה להעניק סמכויות לרשות, שכוחה נשחק עם השנים תוך סכסוכים עם משרדי הממשלה השונים. תקציביה של הרשות נחתכו בכ-60% מאז הקמתה, משרדיה רוו מאבקים פנימיים ופעילותה הידלדלה לכדי התמקדות בתשדירי רדיו.

תקציב הרשות פחת בהדרגה במהלך השנים: אם ב-2008 עמד תקציבה על 550 מיליון שקל, הרי שב-2015 הגיע ל-230 מיליון שקל בלבד. הרשות הקטינה בהתאם במהלך השנים את התקציב שהיא מעבירה למשרדי הממשלה ולגופים אחרים לצורך סיוע במאבק בתאונות הדרכים. זאת, כשממעל מרחף נזק שנתי עצום למשק בגובה של כ-15 מיליארד שקל מנזקי תאונות דרכים, כולל תאונות ללא נפגעים.

לעתים העבירה הרשות את הצעת התקציב לאישור משרדי האוצר והתחבורה באיחור. משנת 2012 אישרו שרי התחבורה והאוצר את תקציב הרשות באיחור רב. למשל, בשנת 2013 אושר התקציב באיחור של 17 חודשים. לפי המבקר, העיכובים פגעו באפשרות לתכנן ולבצע את תכניות העבודה של הרשות ופעילויות שהיא מסייעת במימונן.

"בפועל, אין לרשות סמכות להוביל את הטיפול של כל הגורמים המעורבים במאבק בתאונות הדרכים", קובע המבקר, ומנמק את הידרדרות המצב בכבישים בהשלכות של חולשת הרשות, בין היתר על הגופים הנתמכים מתקציביה, כמו אגף התנועה במשטרה וחברת נתיבי ישראל המתחזקת את הכבישים הבינעירוניים.

"הביקורת העלתה כשלים רבים בפעילותם של משרד התחבורה והרשות, וגם בהיבטים מסוימים בפעילותם של גופים אחרים העוסקים אף הם במאבק, בהם המשטרה ומשרד החינוך. הרשות לא הצליחה להיות גורם מוביל במאבק המתמשך בתאונות הדרכים, בין היתר עקב קציבת זמן פעילותה (חוק הרשות שמתוקפו היא פועלת יפקע בסוף 2017 - א"ד), היעדר סמכויות מספיקות להובלת הנושא, הרכב חסר ולא מקצועי דיו של המועצה, ירידה בתקציב הרשות במשך השנים וכשלים שונים בתפקודה", נכתב בדו"ח.

לדעת משרד מבקר המדינה, "חשיבות המאבק בתאונות דרכים מחייבת את הממשלה לגבש מדיניות כוללת בנושא זה ובמסגרת זו להעריך את האפקטיביות בפעולתה של הרשות במודל הסטטוטורי הנוכחי. פקיעת החוק בסוף שנת 2017 מחייבת התארגנות מראש, שכן ללא שום פעולה מצד הממשלה הרשות תחדל להתקיים במועד זה".

מרדכי בהירי דואני, מנכ"ל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

בתגובתו לדו"ח מבקר המדינה הודיע משרד התחבורה כי בכוונת השר, ישראל כ"ץ, למנות בשבועות הקרובים ועדה שתבחן ותגבש המלצות בנוגע להיקף סמכויותיה ולמעמדה של הרשות לקראת חקיקת חוק חדש. זאת, אגב, בעוד שמשרד התחבורה היה הגורם שפעל בשנים האחרונות בעצמו להפקעת סמכויות הרשות ולהחלשתה.

חמישה מנכ"לים בשמונה שנים

מבקר המדינה לא חסך בביקורת גם על ההתנהלות הפנימית בהרכב הרשות הלאומית. בשמונה השנים הראשונות לפעילותה היו לרשות חמישה מנהלים (או ממלאי מקום). לדעת משרד מבקר המדינה, "חילופי האישים התכופים בתפקידי מנהל הרשות ויו"ר המועצה פגעו ביציבותה של הרשות, ביכולתם של בעלי התפקידים האמורים לצבור ידע וניסיון בתחומי העיסוק של הרשות, בתכנון לטווח ארוך, בבקרה על ביצוע המשימות - ועקב כל אלה נפגע הטיפול בתאונות הדרכים".

כמו כן, מזכיר הדו"ח, במשך השנים פעלה המועצה בהרכב חסר, ובמועד סיום הביקורת, ינואר 2016, כיהנו בה רק חמישה חברים, במקום 15 חברים כנדרש בחוק.

ב-2015-2013 הגיש שר התחבורה לאישור הוועדה לבדיקת מינויים בשירות הציבורי רק שלושה מועמדים לתפקיד חברי מועצה, על אף החוסר המתמשך במליאת המועצה. יצוין כי הוועדה לא אישרה את מינוים של מועמדים אלה לחברי מועצה, בעיקר בהיעדר ייצוג הולם לנשים וחוסר ניסיון מקצועי.

בדו"ח הודגש כי "היעדר עובדים במשרות בכירות ברשות, כגון מנהלי חטיבות ואגפים, והיעדר עובדים בעלי ידע וניסיון ייחודי בתחום פוגעים ביכולת הרשות לבצע את המשימות החשובות שהוטלו עליה. לנוכח זאת על הרשות לפעול בהקדם לאיוש התפקידים האמורים".

מספר הניידות פחת ב-60%

הנוכחות המשטרתית בכבישים הבין עירוניים ברחבי הארץ, בהם מתרחשות מרבית התאונות הקטלניות, פחתה מאוד בשנים האחרונות. אחת הסיבות העיקריות לכך הייתה סכסוך בין הרשות לבין אגף התנועה על רקע אופי השימוש בניידות התנועה. המצב הוביל להקפאה של העברת כספים להצטיידות בניידות מהרשות.

אם ב-2010 עמדו לרשות המשטרה 308 ניידות לאכיפת עבירות נהיגה, הרי שמספרם הגיע לשפל של 113 כלי רכב בלבד בסוף 2015 ומספר סיירי התנועה צומצם. זאת, בניגוד מוחלט להחלטת ממשלה מ-2005 לחזק את משטרת התנועה כגורם מרכזי אשר יביא לשינוי של ממש בהתנהגות בכבישים, בין השאר באמצעות הגדלת מספר הניידות במשמרת שיוצבו בכבישי הארץ ל-450 ניידות כדי ליצור נוכחות מסיבית, בעיקר בדרכים הראשיות. בד בבד, מספר ההרוגים בדרכים בין עירוניות גדל בכ-30% מאז שנת 2012.

דו"ח המבקר מעיר כי בעקבות הקיטון המשמעותי במצבת הניידות והשוטרים "קטנה ההסתברות למפגש של נהג עם ניידת תנועה בכביש בין עירוני ופחתה יכולת האכיפה וההרתעה של המשטרה". לדברי המבקר, "לא הוקצו בשנים האחרונות המשאבים הדרושים מתקציב המדינה כדי לתגבר את נוכחותן של ניידות המשטרה בכבישי הארץ וכתוצאה מכך ירד היקף האכיפה של המשטרה בשיעור ניכר".

המשטרה הודיעה בתשובתה למבקר כי במשך השנים, בעקבות הפחתת תקציבי הרשות הלאומית, קוצצו גם התקציבים שיועדו לפעולות אכיפה של אגף התנועה, דבר שהביא לפגיעה בתחזוקה והחלפת כלי רכב ובכך להקטנת הצי. ואולם, יש לציין כי תקציבי הרשות קוצצו גם בעקבות תת-ניצול שלהם, שנבע מחילוקי דעות עם אגף התנועה וגופים הנתמכים ברשות.

למה הכבישים האדומים לא מטופלים?

למרבה האבסורד, זרוע אחרת שאחראית על בטיחות הדרכים בתחום התשתיות ותחזוקת הכבישים הבין עירוניים, חברת נתיבי ישראל, כלל לא ניצלה בשנים 2013-2015 את מלוא התקציבים השנתיים שהוקצו לה לצורך טיפול בכבישים ובצמתים מסוכנים.

ב-2014, למשל, נוצלו רק 135 מיליון שקל מתקציב של 200 מיליון שקל לשיפור הבטיחות בכבישים ה"אדומים". בדו"ח נכתב כי ביוני 2015 התריע הממונה על התקציבים במשרד האוצר, אמיר לוי, לפני מנכ"ל משרד התחבורה דאז, עוזי יצחקי, כי נתיבי ישראל מתקשה לנצל את התקציבים שהוקצו לה ומתעכבת בביצוע פרויקטי בטיחות. לוי ביקש מיצחקי לשקול מחדש את מנגנוני הקצאת התקציבים בתחום הבטיחות בדרכים כדי לאפשר טיפול יעיל ומהיר במגמת הגידול במספר ההרוגים שהסתמנה.

משרד התחבורה מסר בתשובתו למבקר המדינה כי משנת 2017 ישונה סדר העדיפויות הרב-שנתי של חברת נתיבי ישראל לטיפול במוקדי סיכון. למשל, שיפור תשתיות בעת פניות שמאלה יתוקצב בראש סדר העדיפויות, ללא מגבלת תקציב, ויועדף על פני פרויקטים גדולים.

מדוע המשטרה לא רוצה לאכוף עצירת רכב לפני מעבר חציה?

אנקדוטה קצרה שמובאת בדו"ח משקפת היטב את בעיית האכיפה במוקדי סיכון, שמרוכזת בידי המשטרה. הסיפור נסוב סביב תיקון לתקנות התעבורה שנכנס לתוקף בשנה שעברה, לפיו אם התקרב נהג למעבר חציה ובנתיב אחר עצר רכב לפני מעבר החציה, יעצור הנהג אף הוא.

במאי 2015 פנה מנכ"ל הרשות דאז, מרדכי בהירי-דואני, לראש אגף התנועה דאז, ניצב ירון בארי, בבקשה לאכוף תקנות אלה. בארי ציין בתשובתו למנהל הרשות כי אגף התנועה אינו אוכף את תקנות המשנה המגנות על הולכי הרגל, כיוון שאלה לא נכללו בצו התעבורה, כלומר, אין קנס בגין עבירה עליהן.

כך הפכה התקנה לאות מתה, בזמן שהולכי רגל נמנים עם קבוצת משתמשי הדרך הפגיעים ביותר. השיעור היחסי של ההרוגים שהם הולכי הרגל מכלל ההרוגים בתאונות עמד על 42%-30% בשנים 2014-2012. שיעור זה גבוה לעומת השיעור הממוצע במדינות ה-OECD שעמד על כ-20%. בשנת 2014, למשל, נהרגו 76 בני אדם בעת חציית כביש - 32 מהם במעבר חצייה מסומן. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), בשנת 2014 כ-1,800 (כ-14.8%) מכלל הנהגים שעברו עבירת תנועה בעת תאונת דרכים לא נתנו זכות קדימה להולכי רגל.

לפי המבקר, על המשטרה לאכוף את התקנות שתוקנו לגבי הרחבת זכות הקדימה של הולכי רגל במעבר חציה, כפי שנקבע בצו התעבורה.

32,944 בני אדם

יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ קארין אלהרר, התייחסה לדו"ח המבקר ואמרה כי "הכשלים המוצגים בדו"ח רק מדגישים את מה שניכר בשטח - יותר הרוגים ופצועים בשנה האחרונה בתאונות הדרכים מבשנים הקודמות. משרד התחבורה והשר שעומד בראשו עושים רבות לשיפור המערך התחבורתי במדינת ישראל, אך בכל הקשור במלחמה האמיתית בתאונות הדרכים הם נכשלים כשלון חרוץ. מספר דגלים אדומים הורמו בעניין ודבר לא נעשה. בכוונתי לקיים על כך דיון, ולדרוש ממשרד התחבורה, ובעיקר מהשר כץ, לקחת אחריות ולהציג לנו תוכנית פעולה".

מהרשות הלאומית לבטיחות בדרכים נמסר כי "הרשות לומדת את הדוח ומסקנותיו בכל הקשור לפעילותה. ממצאי דוח מבקר המדינה מדברים בעד עצמם בדבר נחיצותה של רשות לאומית קבועה (שאינה במעמד זמני), חזקה ובעלת סמכויות. מאז הקמת הרשות הלאומית בשנת 2007, היא לא קיבלה את המעמד הראוי לה כגוף חזק וקבוע כמצופה במדינה בה נהרגו מיום היווסדה 32,944 בני אדם. קיים צורך הכרחי לקבע את נושא הקטל בדרכים כמשימה לאומית של כלל הגורמים ורק רשות לאומית חזקה בישראל יכולה להוביל משימה כזו".

ממשרד התחבורה נמסר בתגובה: "בשנת 2008 תוקצבה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ב-550 מיליון שקלים, אולם בפועל היא ניצלה רק מעט יותר ממחצית הסכום. מאז, תקציב הרשות עומד על כ-300 מיליון שקלים. תקציב האכיפה של משטרת ישראל מועבר כיום במלואו ישירות דרך המשרד לביטחון פנים, ולא באמצעות הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים.

"למרות העלייה במספר ההרוגים שנרשמה בשלוש וחצי השנים האחרונת, מספר ההרוגים בישראל עדיין נמוך בכ-50% ממספר ההרוגים שנרשם לפני פחות מעשור. זאת, למרות גידול של עשרות אחוזים במספר כלי הרכב והנסועה (קילומטרז') בישראל. הטענה כי משרד התחבורה משקיע בפרויקטים תחבורתיים שאינם בעלי אלמנטים בטיחותיים לעומת השקעה מופחתת בכבישים אדומים, היא מגוחכת ונובעת מבורות מוחלטת.

"משרד התחבורה מקדם בחמש השנים האחרונות פרויקטים תחבורתיים-בטיחותיים בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים. ההשקעה השנתית בפרויקטים אלה מגיעה ל-12 מיליארד שקלים. מדובר בפרויקטים הכוללים הקמה של כבישים חדשים, מחלפים, גשרים, רשת רכבות והפרדות מפלסיות - שנועדו לקדם רשת תחבורתית מודרנית ובטיחותית, הכוללת חלופות נסיעה מהפריפריה למרכז הארץ ובתוך המטרופולינים".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בנייני דירות בסין. המחירים יצאו משליטה - הגיע זמן לתיקון?

האוויר מתחיל לצאת משוק הדיור ברחבי העולם. להלן חמש דוגמאות

קומת המסחר בבורסת ניו יורק. נדרש אומץ לב גדול כדי לקנות כשהשווקים נופלים

אחרי נפילה של יותר מ-20%, הגיע הזמן לקנות מניות? זה המדד שצריך לבדוק

מטוס של וויז אייר. החברה הציעה פיצוי של 600 יורו

אל על מובילה בביטולים, המטוס של וויז אייר "קיבל מכת ברק": קיץ כאוטי בנתב"ג

רכבת תחתית בספרד. הקמת המטרו בישראל מוערכת בעלות של 150 מיליארד שקל

מיליארדים מהפקעות קרקע, סמכויות אגרסיביות, ופוליטיקה קטנה: המלחמה על חוק המטרו

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

סטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים. שיעורי התעסוקה עולים בהתמדה עם העלייה ברמת ההשכלה

איך מטפסים לעשירון השכר העליון — ומי מצא דרך עקיפה כדי להגיע אליו

גמר אקס פקטור. הוחלט שלא תשמש יותר לבחירת הנציג לאירוויזיון

"הכל זה הוא": שורת עזיבות ורייטינג צונח - למה רשת מובסת בקרב מול קשת?