צה"ל התחייב אך יתקשה להוריד את פנסיית הגישור ל12 אלף שקל

התחייבויות המדינה לפנסיה תקציבית גדלו בתוך 12 שנה מ48.6% ל56.4% מהתמ"ג, בעיקר בגלל הפנסיה במערכת הביטחון הנתונים מוטים כלפי מטה מפני שאינם כוללים את פנסיית הגישור המבקר חושש כי ההתחייבות להוריד את פנסיית הגישור הממוצעת במערכת הביטחון ל12 אלף שקל בחדש אינה בת יישום המתיחות ביחסים בין אגף החשב הכללי לצה"ל גרמה להקפאה של העברת המידע בין הגופים

מוטי בסוק
מוטי בסוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
תזרים התשלומים הצפוי לפנסיה תקציבית, במיליארדי שקלים*
מוטי בסוק
מוטי בסוק

מוטי בסוק

מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, מתריע בדו"ח מיוחד שפירסם אתמול על ליקויים בהסדרי הפנסיה בישראל. לפי הדו"ח, נתוני הפנסיה התקציבית של הממשלה מעוותים, מכיוון שאינם כוללים את ההתחייבויות לפנסיית הגישור התקציבית למשרתי מערכת הביטחון.

העובדים עדיין תורמים רק 2% משכרם

לפי נתוני משרד האוצר, התחייבות הממשלה לפנסיה תקציבית (ללא פנסיית הגישור) למי שכבר פרשו לגמלאות, הסתכמה בסוף 2015 ב–648.5 מיליארד שקל — 56.4% מהתמ"ג. יחד עם ההתחייבות העתידית שתיווצר בגין עובדים פעילים במשק הציבורי בשנות עבודתם הצפויות, ההתחייבות המלאה לסוף 2015 מוערכת ב–746 מיליארד שקל — 64.9% מהתמ"ג.

התחייבות המדינה לפנסיה תקציבית נמצאת במגמת עלייה בשנים האחרונות, מ–48.6% מהתמ"ג ב–2003 ל–56.4% ב–2015 (בגין מי שכבר פרשו בלבד). הסיבה העיקרית לגידול היא העלייה הדרמטית בהתחייבויות מערכת הביטחון לפנסיה תקציבית, מ–17.8% מהתמ"ג ב–2003 ל–23.9% ב–2015. התחייבות המדינה בגין המשרתים הפעילים והגמלאים במערכת הביטחון היוו בסוף 2015 לא פחות מ–42.4% מסך התחייבות המדינה לפנסיה תקציבית.

המבקר מציין כי אף שהממשלה החליטה לפני 11 שנה להגדיל את השתתפות העובדים בשירות הציבורי במימון הסדר הפנסיה התקציבית ולהגביר את השוויון בינם לבין עמיתי הפנסיה הצוברת, ההחלטה לא יושמה עד היום. בחוק ההסדרים ל–2003 נקבע כי החל ב–2005, ינוכו 2% ממשכורתם של עובדים הזכאים לפנסיה תקציבית, כמעין השתתפות — ולו סמלית — בעלויות הפנסיה.

ב–2005 הטילה הממשלה על שר האוצר לסכם עם ההסתדרות על הגדלת שיעור הניכוי, והחליטה כי אם המשא ומתן עם ההסתדרות לא יניב פירות עד סוף נובמבר 2005, תגובש חקיקה להעלאת הניכוי. עם זאת, מאז 2005 נגררו הדיונים בעניין זה, וגם המגעים עם ההסתדרות, המתנגדת לצעד המוצע, נגררו. המבקר מותח ביקורת על אגף התקציבים במשרד האוצר על שלא קידם את יישום החלטת הממשלה.

בתשובת אגף התקציבים למבקר צוין כי בכוונת האגף להמליץ לשר האוצר לקדם את הנושא בתוכנית הכלכלית הקרובה. עם זאת, בהצעת חוק ההסדרים ל–2017 אין זכר לכך.

הפער בשווי הכלכלי של הפנסיה הצוברת והתקציבית גדול. מבקר המדינה מציג חישוב שערך אגף התקציבים, שנועד לבדוק מה תהיה העלות של השוואת התנאים של חוסכים בשני סוגי הפנסיה. לפי החישוב, שמתבסס על הנחות מסוימות, המדינה (כמעסיק) היתה נדרשת להכפיל כמעט את הפרשות המעסיק לפנסיה, מ–13.5% כיום ל–26%, כדי להביא עובד בפנסיה צוברת לפנסיה של 70% משכרו האחרון, כפי שנהוג בפנסיה התקציבית.

העיוות בדו"חות
גדל מדי שנה

כדי לרסן את המשך הגידול בעלויות הפנסיה למדינה ולמנוע סכנה פיננסית עתידית למדינה או פגיעה עתידית בתשלום הפנסיה, החליטה הממשלה בעבר כי עובדים חדשים לא יזכו עוד לפנסיה תקציבית על חשבון המדינה, אלא יחסכו לפנסיה צוברת כמו רובו המכריע של המגזר הפרטי. במערכת הביטחון, המעבר של אנשי הקבע לפנסיה צוברת נעשה לגבי מי שהתחייבו לשירות קבע מתחילת 2004.

ב–2007 סיכמו משרדי האוצר והביטחון את עקרונות המעבר לפנסיה צוברת, ונקבע כי משרתי הקבע יקבלו פנסיית גישור על חשבון תקציב המדינה ממועד פרישתם משירות עד גיל הפרישה הרשמי (לגברים — 67 שנה). נקבע כי גובה פנסיית הגישור התקציבית יהיה לפי קצבת הפנסיה הצפויה להתקבל מקרן הפנסיה של אנשי הקבע בגיל הפרישה.

מבקר המדינה מציין כי אף שאגף החשב הכללי מעיר על כך בעקביות בדו"חות הכספיים של המדינה בעשור האחרון, הדו"חות אינם כוללים את ההתחייבויות בגין פנסיית הגישור לאנשי קבע, אזרחים עובדי צה"ל ועובדים נוספים במערכת הביטחון. "החבות האקטוארית לפנסיה תקציבית המוצגת בדוח"ות הכספיים מוטה אפוא כלפי מטה", מעיר המבקר. המבקר מוסיף כי ההטיה כלפי מטה נצברת וגדלה בכל שנה.

באגף החשב הכללי השיבו למבקר כי דרישותיו להתייחס לפנסיית הגישור בחישוב ההתחייבויות לפנסיה מחייבות שינויי חקיקה, וכן כי "כמות ההנחות שיידרשו לצורך ביצוע החישוב עולה על הנתונים הידועים לנו... נוכל לבצע חישובים המתבססים על סטטיסטיקות סבירות לאחר שיהיו בידינו מספיק נתונים".

כך למשל, בדו"ח הכספי של הממשלה ל–2015, שפורסם ביולי 2016, טען אגף החשב הכללי כי צה"ל לא העביר לו את לוחות השכר הצפויים בצבא בעקבות הסיכומים ממאי 2016 בין משרד האוצר למשרד הביטחון, ולכן לא היה באפשרותו לחשב נתונים מהימנים על פנסיית הגישור.

המבקר מעיר כי לרשות האגף עמדו יותר משבע שנים להשלים את הנתונים והמידע החסר מיום חתימת הסכם פנסיית הגישור במארס 2008 עד השינויים שחלו בהסכם עם חתימת הסיכום התקציבי בין משרדי האוצר והביטחון בנובמבר 2015, והעקרונות ליישום הסיכום במאי 2016.

לדעת המבקר, לא ניתן יהיה לדעת בוודאות חלק מהנתונים שאגף החשב הכללי מלין כי חסרים לו, והאגף יידרש להניח הנחות סבירות בנוגע לערכם, כמקובל בחישובים אקטואריים. המבקר סבור כי החשבת הכללית, מיכל עבאדי־בויאנג'ו, צריכה לבצע עבודת מטה יסודית, בסיוע מומחים, למיפוי פערי המידע ולקביעת דרכים להתמודד עמם.

מריבות בין צה"ל לחשבת הכללית באוצר

צילום: אמיל סלמן

צה"ל ומשרד הביטחון הודיעו למבקר כי אינם יודעים כיצד החשבת הכללית מחשבת את החבות האקטוארית, אף שביקשו פעמים רבות לקבל פרטים על אופן החישוב, כדי שיוכלו להיות שותפים לחישובו. מבקר המדינה העיר לאגף החשב הכללי כי אין זה ראוי למנוע מנציגי צה"ל מידע בנוגע לדרך חישוב החבות האקטוארית של משרתי הקבע וגמלאי צה"ל.

החשבת הכללית השיבה למבקר באוגוסט 2016 כי בעקבות טיוטת דו"ח של המבקר, התברר לה כי צה"ל העביר הנחיה, על בסיס הנחיה של הרמטכ"ל, להסתיר ממנה חלק מהטבות השכר הנהוגות בצה"ל, הבאות לידי ביטוי גם בגמלאות ומוכרות כ"הטבות הרמטכ"ל" (ראו עמ' 2–3). בעקבות זאת, כתבה החשבת, "הוריתי על השעיית כלל העברת המידע לצה"ל עד לבירור מקיף".

ההסכמים לא נחשפו

מסמך העקרונות על מעבר צה"ל לפנסיה צוברת, שסוכם במארס 2008 בין משרדי האוצר והביטחון, קבע כי משרתי קבע יקבלו במועד פרישתם מענק בגובה 12 משכורות חודשיות בממוצע, לפי משכורתם ערב הפרישה. מספר המשכורות לכל פורש יהיה תלוי בפרופיל השירות שלו, והמענק מותנה בשירות מינימלי של עשר שנים בקבע.

מבקר המדינה אינו כותב זאת, אבל פרטי ההסכם לא נודעו לציבור עד המחצית השנייה של 2015. סיכום תקציבי נוסף שנוגע לתקציב הביטחון נחתם בנובמבר 2015 בין שר האוצר, משה כחלון, לשר הביטחון דאז, משה יעלון. גם פרטיו של סיכום זה לא פורסמו עד כה, חרף הבטחות חוזרות ונשנות של החתומים עליו — והנושא נידון כיום בהליך משפטי. הסיכום מ–2015 התייחס לפנסיית הגישור, אך לא למענק 12 המשכורות.

עבאדי־בויאנג'ו, שלא היתה בסוד ההסכם ב–2015, הגיבה לסיכום התקציבי במכתב ששלחה למנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, בדצמבר 2015. במכתב ציינה החשבת הכללית כי התשלום בגובה 12 משכורות לכלל הפורשים בצה"ל נאמד ב–245 מיליון שקל בשנה. מכתב זה נחשף לראשונה בדו"ח מבקר המדינה.

לא ברור איך 
ייושמו הסיכומים

הסיכום התקציבי מנובמבר 2015 בא לתקן את הסיכום מ–2008 באמצעות קביעת שתי הגבלות. הוחלט כי הקצבה החודשית בפנסיית הגישור לא תעלה על הקצבה בפנסיה התקציבית, וכי משרד הביטחון יעשה את כל הפעולות הנדרשות כדי להביא לכך שהקצבה החודשית הממוצעת לקצינים שפרשו לא תהיה גבוהה מ–12 אלף שקל.

לפי מבקר המדינה, החשבת הכללית והממונה על השכר באוצר דאז, קובי אמסלם, הטילו ספק ביכולת ליישם את שתי המגבלות. בין השאר, טענו השניים כי הגבלת הקצבה ל–12 אלף שקל אינה ריאלית, בין השאר מכיוון שהסכמים שונים יגדילו את הקצבה במרוצת השנים, ומכיוון שלא נקבע כיצד בדיוק ייעשו החישובים הנדרשים.

החשבת הכללית טענה במכתב ששלחה לבאב"ד כי "אם צה"ל יכוון לממוצע המוצע (12 אלף שקל) ויעמוד בו, ייווצר מצב שבו צה"ל מפריש עובדים בעלי דרגות נמוכות ומשאיר את הקצינים הוותיקים לצבירת זכויות, צעד שיגדיל את עלויות השכר והפנסיה, ונוגד את רעיון ההתייעלות".

במכתב נוסף לבאב"ד ששלחה לאחר חתימת הסיכום היא הוסיפה כי "אנו חוזרים ומדגישים בהקשר לסעיפי המגבלות השונות שהוטלו בהסכם זה, כי לדעתנו הם אינם ניתנים ליישום... כי אין ביכולתנו לבצע בקרה על חלק מהמגבלות".

אמסלם הזהיר כי ההוראה על הפחתת הקצבה הממוצעת ל–12 אלף שקל צפויה להתברר כבלתי־ניתנת ליישום בעתיד, כשיתחילו לפרוש אנשי קבע החוסכים בפנסיה צוברת. במכתב לשר האוצר כתב אמסלם: "מכיוון שמדובר בסעיף שלא ייושם עד 2023, בסמוך למועד זה יגיעו למסקנה ידועה מראש, שלא ניתן לעמוד ביישום סעיף זה, בצורה הזאת".

בדו"ח שפירסם אתמול מהדהד המבקר את החששות שהעלו החשבת הכללית והממונה על השכר, ומעיר כי צה"ל ומשרד הביטחון עלולים שלא לעמוד ביעד הפנסיה הממוצעת (12 אלף שקל). המבקר מוסיף כי אף שלמענק 12 המשכורות יש השפעה משמעותית על פנסיית הגישור, הסיכום התקציבי אינו כולל התייחסות למענק.

המבקר העיר למנכ"ל משרד האוצר ולאגף התקציבים באוצר כי הסיכום התקציבי שנחתם עם משרד הביטחון ב–2015, ללא טיפול יסודי בהסכם פנסיית הגישור, לרבות נושא המענק של 12 משכורות — עשוי ליצור עלויות גבוהות בשל פנסיית הגישור.

במאי 2016 נחתם הסכם עקרונות בדבר אופן יישום הסיכום התקציבי מנובמבר 2015, שנועד לתת מענה לחלק מהאי־בהירויות בנוגע לסיכום. לפי המבקר, הסכם העקרונות אמנם קידם את יישום ההסכם שנחתם בין כחלון ליעלון, אך לא פתר את כל הבעיות — בוודאי לא בנושא פנסיית הגישור.

מערכת הביטחון: הגמלאות יקטנו

בתגובת צה"ל ומשרד הביטחון למבקר המדינה צוין כי "הסיכום התקציבי בין משרד האוצר למשרד הביטחון וצה"ל צפוי להביא לצמצום ניכר נוסף בגמלאות של משרתי הקבע, וזאת משום שגיל הפרישה הממוצע של הקצינים צפוי להיות נמוך במידה משמעותית ולעמוד על 43... לנציגי צה"ל ומשרד הביטחון ודאות מלאה ביכולתם של הגורמים המוסמכים במערכת הביטחון לנהל את כוח האדם בצה"ל, את תנאי השכר ואת תנאי הגמלאות, באופן שיאפשר עמידה מלאה במגבלות שנקבעו בסיכום התקציבי. מערכת הביטחון התחייבה לעמוד במגבלות תקציב הגמלאות ב–2016–2020.

"לעומת זאת, מתווה תקציב הגמלאות לשנים שלאחר מכן הוא בבחינת אומדן בלבד. ברור אפוא שלא ניתן היה להתחייב כבר עתה באופן חד־משמעי לגובה גמלה ממוצעת ב–2023, שעה שתקציב הגמלאות לאותה שנה הוא בבחינת אומדן גרידא".

מבקר המדינה מסכם כי הוא "רואה בחיוב את השינויים שביצעו צה"ל, משרד הביטחון ומשרד האוצר בהסכם העקרונות ממאי 2016 באופן יישום הסיכום התקציבי מנובמבר 2015. לדעת המבקר, ראוי כי שלושת הגורמים יקבעו אבני דרך למעקב שוטף על יישום הסיכום התקציבי והסכם העקרונות במטרה לאפשר מתן מענה בזמן סביר במקרים שבהם תהיה חריגה מהעמידה במגבלות שנקבעו".

המבקר קורא גם לבחון את אופן חישובה של פנסיית הגישור ואת נחיצותו של מענק 12 המשכורות, ולהתייחס בבדיקה גם להשפעות על תקציב המדינה בראייה ארוכת טווח. במקרה שיימצא כי יש צורך בתיקונים, המבקר קורא לתקן את הסיכומים בהסכמה.

המבקר מעיר כי הדבר רלוונטי לא רק לצה"ל — ומציין כי בנובמבר 2009 נחתם סיכום בנוגע למעבר לפנסיה צוברת בגוף אחר במערכת הביטחון. סיכום זה כולל גם הוא מענק ממוצע של 12 משכורות לשם הגדלתה של פנסיית הגישור.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בית למכירה

המתווכת מצאה קונה שמוכן לשלם יותר - והרגיזה את בעלת הדירה: "קילקלתי לה את התוכניות"

לימור סוקניק. "המעבר מחיים כשכירה לעצמאית היה מטורף"

"הייתי בכלוב של זהב. איך ששמעו שאני עוזבת – מיליון איש קפצו על התפקיד"

אחרי שהריבית עלתה, הפיקדונות הבנקאיים נעשו אטרקטיביים יותר

הטבלה המלאה | מהבנק הנדיב ועד הקמצן ביותר: פערי הריביות העצומים נחשפים

מ-2008 ועד היום: איך הגענו לאינפלציה הנוכחית

יוני ומיכל רכשו דירה במחיר דמיוני. כך הם איבדו שליטה על המשכנתא

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

ריחאניה. "מרגישים אירופה"

"יש שני יישובים בישראל שבהם הכל נקי, הולכים ברחובות ומרגישים אירופה"

גיף הסכם ממון 2

״הייתי בהלם, עורך הדין אמר לי: ׳חתמת על הסכם של כלה מאוקראינה׳"