דו"ח המבקר |

"המונופול של מכון התקנים מגלגל עלויות לצרכנים"

מבקר המדינה קבע כי "יישום מדיניות התקינה בישראל אינו תואם את רוח החוק שנועד להסיר חסמי יבוא, 
להגביר את התחרותיות במשק ולאפשר את שילובה של ישראל בשווקים הבינלאומיים"

אורה קורן
אורה קורן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אורה קורן
אורה קורן

מכון התקנים, שהוא מונופול בתחום אישור העמידה של מוצרים מיובאים בתקנים, "פועל כמונופול בתחום זה ללא בקרה ופיקוח מספיקים" - קובע מבקר המדינה בדו"ח שפירסם אתמול.

מכון התקנים מחויב לאמץ תקינה בינלאומית שתחליף את כל התקינה הישראלית, למעט במקרים מיוחדים. המכון קיבל בשנים האחרונות כ–60 מיליון שקל לצורך זה. אימות תקנים הבינלאומיים הוא חשוב, מפני שכאשר קיימים תקנים ישראליים ייחודיים, מוצרים מיובאים נדרשים לעבור בדיקות נוספות בישראל - גם אם הם עומדים בתקן בינלאומי. "עלויות הבדיקה הנוספת נכבדות והן מגולגלות על הצרכן הישראלי", כתב המבקר.

מנכ"ל מכון התקנים, דני גולדנשטיין

לפי הצהרת מכון התקנים ומשרד הכלכלה, היעד של אימוץ תקנים בינלאומיים הושג, ובסוף 2013 מקורם של כ–60% מכלל התקנים ושל כ–90% מהתקנים הרשמיים (תקנים מחייבים משיקולי בטיחות, בריאות או סביבה) הוא בתקנים בינלאומיים. ואולם בבדיקה שערך משרד המבקר התברר כי המספרים בפועל שונים מאוד.

"על אף הצהרת מכון התקנים ומשרד הכלכלה, רק כ–30% מכלל התקנים המאומצים אומצו כלשונם, והיתר אומצו עם שינויים ותוספות ייחודיים לישראל. יתרה מזאת, מתוך התקנים הרשמיים המאומצים, רק 5% אומצו כלשונם. בכל הנוגע לתקנים רשמיים בתחום המזון - התקנים עודם תקנים ישראליים מקוריים, ורק ב–2011 החל מכון התקנים ברפורמה להמרתם לתקנים בינלאומיים, שצפויה להסתיים רק ב–2014", נכתב.

משרד המבקר מעיר למכון התקנים כי עליו לזרז את המעבר לתקנים בינלאומיים. המבקר קובע כי "מצב שבו רק 5% מהתקנים אומצו כלשונם(...)אינו תואם את רוח החוק ואת הרציונל העומד בבסיס הוראות הסעיף בחוק, שנועד להסיר חסמי יבוא, להגביר את התחרותיות ולאפשר את שילובה של ישראל בשווקים הבינלאומיים. דבר זה עלול לפגוע בצרכן הישראלי, הן בשל רמת המחירים המושפעת מכך והן בשל צמצום במגוון המוצרים המיובאים".

המבקר מצא גם כי בוועדת התקינה של מכון התקנים, התעשיינים נהנים מייצוג גדול משמעותית מזה של הסוחרים ושל הצרכנים: שיעור נציגי התעשיינים בוועדות המרכזיות היה כ–25% בממוצע, לעומת כ–6% בממוצע לנציגי הסוחרים וכ–11% לארגוני צרכנים. "מאחר שלהרכב ועדות התקינה השפעה מהותית על התקנים בישראל, מן הראוי כי משרד הכלכלה בשיתוף מכון התקנים יבחנו בשנית את הרכב הוועדות, ויפעלו לשם יצירת איזון נכון בין הנציגים השונים", קבע המבקר.

בישראל יש 550 תקנים רשמיים, וב–2013 הוסכם בין משרד הכלכלה למכון כי עד מארס 2014 צפויה הסרת רשמיות של 90–120 תקנים. בפברואר 2014, לאחר מועד סיום הביקורת, הוסרה הרשמיות מ–61 תקנים, והתהליך נבלם בגלל התנגדויות של משרדי ממשלה ושל מכון התקנים. המבקר מצא כי הממונה על התקינה לא קבע נוהל עבודה להסדרת המנגנון לקביעה או להסרה של תקנים רשמיים לפי קריטריונים ברורים ושקופים.

המבקר התייחס למעבדות הפרטיות, שרשאיות לעסוק רק באישור עמידה בתקן למוצרים ליצוא, וקבע כי "מן הראוי שמשרד הכלכלה יבחן את אישור כניסתם של מכוני בדיקה נוספים לתחום בדיקות ההתאמה לתקן רשמי לטובין מיובאים". בנוסף המליץ המבקר לחייב את מעבדות מכון התקנים לקבל הסמכה ממשלתית כדי לקיים עליהן ביקורת, כנהוג מול מעבדות פרטיות.

בנוסף ציין המבקר כי "בשל העובדה שהמכון הוא גוף עסקי המצוי בתחרות בשוק בדיקות היצוא, יש טעם לפגם בהיותו הגורם החותם על הסכמי הכרה הדדיים המשפרים את מעמדו בתחרות הקיימת בשוק זה. מן הראוי כי משרד הכלכלה ירחיב את הסכמי ההכרה בדרג של מדינות, כדי שמעמדן של המעבדות הפרטיות לא ייפגע".

המבקר קבע כי משרד הכלכלה לא נערך כראוי לרפורמת היבוא שקידם ולא מינה עשרות פקחים שאמורים לפקח בשוק על עמידת מוצרים בתקנים, אף שהרפורמה נכנסה לתוקף. כן לא אישר משרד הכלכלה את תעריפי מכון התקנים, אף שיבואנים מתלוננים כי הם יקרים ומחוללים עליות מחירים בשוק.

בנוסף ציין המבקר כי קיים ניגוד עניינים בין שני כובעי המכון - תקינה ובדיקת עמידה בתקן רשמי. "ההסתמכות הרבה של המכון על בדיקות היבוא כמקור הכנסה משמעותי עלולה להשפיע על ההתאמות הנעשות בתקנים הבינלאומיים המאומצים בוועדות התקינה, שכן היקף ההתאמות משפיע על עבודת המכון בבדיקות הטובין המיובאים", נכתב. המבקר ציין כי "ראוי שמשרד הכלכלה יבחן את האפשרות לניתוק הקשר בין תהליך התקינה לבין בדיקות היבוא וכן בין הפעילות הממשלתית לבין הפעילות המסחרית של המכון".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

"למטפלים זוגיים יש הרבה הוצאות, זה לא מקצוע שמתעשרים ממנו"

"מצדי תפתחו את היחסים": הכסף הגדול מאחורי התפרקות מוסד הנישואים

עדי שרעבני

"בוודאי שהייתה בועה": עדי שהרבני חזר להיי-טק אחרי הפסקה של שנתיים - זה מה שהוא גילה