דו"ח המבקר |

מספר גניבות הרכב ירד - אך חברות הביטוח מסכנות את הנהגים

אלפי כלי רכב בשנה חוזרים לכביש אחרי תאונות קשות, לאחר שעברו תיקונים מרושלים בעזרת חלפים משומשים, שלפי הערכות רבע מהם גנובים - מבלי ליידע את הלקוח ■ ישראל היא מהמובילות בעולם המפותח במספר גניבות הרכב - ורק רבע מהמכוניות הגנובות נמצאות

דניאל שמיל
דניאל שמיל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
דניאל שמיל
דניאל שמיל

למרות הירידה בגניבת מכוניות בשנים האחרונות, ישראל נמצאת במקום שישי ב–OECD במספר הגניבות לאלף נפש. שיעור המכוניות שנמצאו לאחר הגניבה בישראל - כ–33% ב–2009 - נמוך משמעותית משל מדינות אחרות באירופה. מרבית המכוניות הגנובות (70%) מועברות לשטחי הרשות הפלסטינית (שטחי A ו–B) ומפורקות לחלקי חילוף. אלה נכנסים לישראל, ומהווים לפי הערכות רבע מכלל החלפים המשומשים בשוק. בנוסף, אלפי מכוניות ישראליות משוקמות, אחרי תאונה קשה, במוסכים שבשטחי הרשות. אלה רק חלק מהממצאים בדו"ח מבקר המדינה בנושא גניבות רכב.

הסכנה הגדולה ביותר בגניבות הרכב אינה רק אובדן הביטחון האזרחי, אלא חלקי החילוף הגנובים שמשמשים לשיקום מכוניות אחרי תאונה, שהופכים אותן למסוכנות מאוד, טוען המבקר. חלקי חילוף לא תקינים וכריות אוויר שנלקחו ממכוניות שנגנבו, שנמכרות בידי חברות הביטוח, משמשים לשיקום - והמכוניות חוזרות לכביש אחרי שעברו ריתוכי שלדה ותיקונים רשלניים.

גניבת המכוניות בישראל דווקא ירדה ב–52% בין 2006 ל–2013, נתון שמעיד על הצלחה של המשטרה, אך הדו"ח מבקר חושף כי הבעיה האמיתית היא תיקון מכוניות אחרי תאונה קשה, שכולל החלפה של חלקי מרכב והתקנת כריות אוויר ממכוניות משומשות, מבלי ליידע את הלקוח.

הדו"ח מעלה ממצאים קשים נגד יחידת אתג"ר של המשטרה ונגד משרד התחבורה, שבעזרת רגולוציה נרפית ולקויה עוזרים לחברות הביטוח להרוויח מאות מיליוני שקלים בשנה ממכירת מכוניות אחרי תאונה קשה. יחידת אתג"ר (איתור גניבות רכב) מופקדת על צמצום מספר הגניבות. 40% מתקציבה מגיע מהמגזר הפרטי - האיגודים של חברות הביטוח ושל חברות הליסינג. עם זאת, חברות הביטוח גם מרוויחות מגניבות הרכב.

צילום: מוטי קמחי

על פי תקנות שחלו עד אוגוסט האחרון, כשמכונית עוברת תאונה שבה עלות תיקון הנזק עולה על 60% (נזק המוגדר "אובדן גמור") היא נמכרת לפירוק במחיר של 8% עד 12%. לעומת זאת, אם עלות תיקון הנזק היא 40%–59% ממחיר המכונית ("אובדן להלכה"), היא נמכרת לסוחרי רכב המתמחים בכך במחיר של 43%–47% מערכה. לכן, נכתב בדו"ח המבקר, יש לחברות הביטוח "עניין כלכלי מובהק שמצבו של כלי רכב שניזוק יוגדר מצב של אובדן להלכה, ולא מצב של אובדן גמור". הרווח הכלכלי מהגדרת מכוניות כאובדן להלכה, כלומר כאלה שיכולות לשוב ולעלות על הכביש, מסתכם במאות מיליוני שקלים בשנה עבור חברות הביטוח. הבעיה היא, אומר המבקר, שתיקון המכוניות האלה לוקה בחסר, ומסוכן מאוד.

כשחברת הביטוח מוכרת את המכונית לסוחר מכוניות, שמתקן אותה, היא משאירה את הרישיון אצלה ומעבירה אותו לסוחר רק אחרי שהציג אישור מוסך. אלא שבדיקה של אתג"ר מגלה כי נמצאו מאות ליקויים בנושא - ובהם זיופים של אישור המוסך, חשבוניות תיקון על חלקים ממוסך אחר וקבלות על תיקונים שבוצעו אחרי מתן אישור התקינות מטעם המוסך. לפעמים מופיעים במסמכים מספרי רישיון של מוסכים שאינם קיימים.

לחברות הביטוח קל לאתר זיופים, בזכות רשימת מוסכים מורשים של משרד התחבורה, אך הן לא עושות זאת. בעיה אחרת היא הלחמות של חלקי מרכב, שלפי הנחיות משרד התחבורה חייב להיעשות באישור יצרן הרכב, בפועל - לא נמצא אישור כזה, אך הלחמות מבוצעות באלפי מכוניות בשנה. באחת מחוות הדעת של שמאי למכונית כזאת נכתב כי "ייתכן שחיבורים והלחמות אלה ייפתחו או יתפרקו במשך הזמן". המבקר מציין כי כלי רכב מהווים סכנה בטיחותית לנוסעיהם וליתר המשתמשים בדרך, וכי לאחר ביצוע התיקון וצביעת כלי הרכב "קשה לאתר את התיקון שבוצע".

המשטרה לא פועלת נגד הלבנת הון

יחידת אתג''רצילום: מוטי קמחי

חברת הביטוח זקוקה לחוות דעת של שמאי, הבודק את המכונית לפני התיקון, ולחשבונית של המוסך המעידה על התיקונים שבוצעו בו. ההפרשים בין הערכות השמאי לתיקון עצמו עצומות. בבדיקה שערכה אתג"ר ב–2009 נמצא כי עלות התיקון הממוצעת היתה רק 19% מעלות התיקון שהעריך שמאי הרכב. לפי אתג"ר, המתבססת על "גורמי מקצוע בכירים בענף הרכב", "הוזלות אפשריות במחירי התיקון נעוצות באיכות החלפים המשמשים לצורך התיקון". להערכתם, אם בוצע תיקון העומד בדרישות הדין "ניתן להגיע להוזלה מקסימלית שלא תעלה על 30%–40% מהסכום שקבע שמאי הרכב".

במלים אחרות, כדי לתקן מכוניות בסכום נמוך כל כך, מקור החלפים חייב להיות לא כשר, ואולי גנוב, וייתכן גם כי לא כל התיקונים הנדרשים בוצעו בפועל. אחד מכלי הרכב, למשל, נדרש לתיקון בסכום של 45.8 אלף שקל, אך עלות העבודה והחלפים היתה 1,280 שקל בלבד, פחות מ–3%. ההפרשים האלה, קובע המבקר, אינם סבירים, ועל המשטרה לפעול עם משרד התחבורה כדי לבדוק "את המשמעויות של פערי המחירים".

חלק מפערי המחירים, חושדים במשרד המבקר, הם גם ניסיון להלבין הון שחור. המשטרה יודעת על התופעה מ–2009, לכל המאוחר, אך לא פעלה בעניין.

חברות ליסינג והשכרה יכולות למכור מכונית שעברה "אובדן להלכה" ללא כל בקרה על הליך התיקון. על המוסכים המתקנים יש חובה להעביר את המכונית בדיקה, הקובעת כי היא בטיחותית וכשירה לתנועה - אך עד לאחרונה הנוהל היה חסר ומיושן, ולא כלל למשל בדיקה של כריות אוויר. לכן, במכוניות רבות שעברו תאונה הותקנו כריות אוויר ממכוניות משומשות, חלקן מדגם אחר לגמרי, והן עלולות שלא להיפתח בתאונה או להיפתח בנסיעה רגילה. לפי הדו"ח, "מאחר שהעלות של כריות אוויר חדשות גבוהה, יש תמריץ כלכלי להתקין בכלי רכב כריות משומשות או גנובות, הזולות במידה ניכרת מכריות חדשות, או לא להתקין כריות כלל".

ב–1 באוגוסט נכנסה לתוקף תקנה 309 המחודשת, שכוללת הנחיות למוסכים גם לגבי כריות האוויר, אך לרבים מהמוסכים המורשים לתיקון מכונית אחרי תאונה אין בכלל ציוד מתאים לבדיקת כריות אוויר, שעלותו גבוהה. למשרד התחבורה אין הנחיות לבדיקה מיוחדת למוסכים שמתקנים מכוניות אחרי תאונה קשה, לפי תקנה 309, אך הוא מנפיק להם רישיונות שנתיים. אתג"ר, מצדה, מבצעת מעט מאוד בקרות בשנה. ב–2013, למשל, בוצעה רק פעמיים בקרה בחברות ביטוח, ושלוש במגרשי הסדר, המוכרים מכוניות משומשות שעברו שיקום. גם כאשר יחידת המשטרה מוצאת ליקויים, הנתונים לא מועברים למשרד התחבורה ולאגף הפיקוח על הביטוח באוצר.

בפברואר שונו תקנות התעבורה, ובמכונית שעברה נזק בטיחותי כבד יירשם ברישיון כי "נזק בטיחותי תוקן ונבדק". על כך מעיר המבקר כי נמצאו ליקויים רבים בהליך השיקום של כלי הרכב, ובעיות חמורות גם בכלי רכב ש"תוקנו ונבדקו", לכאורה. המבקר קובעי כי "הרישום אינו מספק, ויש להדק את הפיקוח על התיקון של כלי רכב אחרי תאונה, כדי למנוע הטעייה". מדו"ח הביקורת עולה תמונה מעוררת דאגה, שלפיה אלפי כלי רכב בשנה חוזרים לכביש אחרי תאונות קשות, לאחר שעברו תיקונים מרושלים בעזרת חלפים משומשים ואולי גם גנובים, והם מהווים סכנה לנוסעים בהם ולשאר כלי הרכב על הכביש.

תאונת דרכים בכפר מנדאצילום: רמי שלוש

"לבדוק את המימון של יחידת אתג"ר"

חברות הביטוח, שלהן אינטרס מובהק להשאיר את המכוניות על הכביש, ולאפשר לסוחרים לתקן אותן במחיר נמוכים, אולי גם באמצעות חלפים גנובים, מממנות כאמור את יחידת אתג"ר. התרומה הכספית הוסדרה ב–2005, בנהלים שנועדו להבטיח את עצמאות היחידה. כך למשל, נציגי אתג"ר יכולים להיפגש עם נציגי חברות הביטוח רק במתקן משטרתי, ובפורום הכולל את נציגי המשרד לביטחון פנים. הפגישות חייבות להיות מתועדות בפרוטוקול. בפועל - הפגישות נערכו במשרדי איגוד חברות הביטוח, ללא נציגות המשרד לביטחון פנים וללא שום פרוטוקול.

איגוד חברות הביטוח ניסה להשתמש באתג"ר כאמצעי לחץ על משרד התחבורה, ועובד באיגוד ביקש מקצין באתג"ר לכתוב חוות דעת על נוהל של המשרד לו התנגד. הקצין לא עשה זאת - אך אתג"ר לא דיווחה על הדרישה למשרד לביטחון פנים.

הנוהל לפיו פועלת אתג"ר נחשב במשטרה לטיוטת נוהל, ויחידת אתג"ר עצמה אינה מכירה אותו. הסיכום של המבקר חד־משמעי: "גם אם נאלצה המדינה מסיבות תקציביות לאשר הסדר כזה, נוכח הליקויים שהועלו ביישומו לא ראוי לראות בו הסדר קבוע. על היועץ המשפטי לממשלה להכריע אם ראוי כי חברות הביטוח יממנו את אתג"ר, נוכח הצורך שלה לבצע פעולות בקרה ואכיפה הנוגעות לפעילותן של חברות אלה ובהתחשב בממצאי דו"ח זה". עוד מוסיפים במשרד המבקר כי "יש לתת את הדעת על כך שמדובר בגורם המונחה גם על ידי שיקולים כלכליים ושחבריו הם חלק ממערך הסחר בכלי רכב שמצבם הוגדר כאבדן להלכה".

בדו"ח הביקורת נמצא כי לרוכשי מכוניות משומשות עדיין אין אפשרות לברר מה ההיסטוריה שלהן, ולבחון אם המכונית עברה תאונה קשה. ביקורת מופנה גם כלפי אכיפה לקויה של האיסור לתיקון מכוניות בשטחי הרשות הפלסטינית, שם חלק מהתיקונים נעשים בעזרת חלפים גנובים.

מיחידת אתג"ר נמסר בתגובה: "משטרת ישראל בכלל ויחידת אתג"ר בפרט, מבצעים אכיפה ממוקדת לצמצום גניבות הרכב באופן נחוש ומקצועי הן בפנים הארץ והן לאורך קו התפר ובשטחי הרשות הפלסטינית, שהביאה לירידה יוצאת דופן של למעלה מ–45% בכמות גניבות כלי הרכב בשנים האחרונות. יחידת אתג"ר מתמחה בעבירות שעניינן גניבות כלי רכב ועבירות הנלוות לתופעת פשיעה זו, אולם כדי להעמיד דברים על דיוקם, נדגיש כי האחריות לבדיקת בטיחות והליך שיקום של כלי רכב שהוגדרו 'אובדן להלכה' הינה לפתחו של משרד התחבורה.

צילום: עופר וקנין

"ראוי לציין, כי בצד האכיפה במישור הפלילי והכלכלי נגד עבריינים ומחוללי גניבות הרכב, פעלה יחידת אתג"ר גם במישור החקיקה לקידום תיקונים ב"חוק הרישום", במטרה לשפר את הפיקוח והאכיפה בתחום שיקום כלי רכב שניזוקו, ובכך להבטיח שימוש בחלפים חוקיים, בצד תרומה מרובה לביטחון הציבור".

ממשרד התחבורה נמסר: "האחריות לעבודה המקצועית והתאמת חלקי החילוף ברכב מוטלת על המנהל המקצועי במוסך. בהתאם משרד התחבורה מבצע פיקוח ובקרה על המוסכים. יחד עם זאת ובמסגרת שיתופי הפעולה עם יחידת אתגר במשטרה, משרד התחבורה מבצע פעילות פיקוח משותפת עם היחידה לעמידת המוסכים ברישום החוקים המחויב במסגרת החקיקה בנושא רישום".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

עדי שרעבני

"בוודאי שהייתה בועה": עדי שהרבני חזר להיי-טק אחרי הפסקה של שנתיים - זה מה שהוא גילה

רעות וקנין. "יש מוצרים שגם אם אני מוכנה לשלם ורוצה להביא אותם, אין מצב"

מדוע הפיצות בפסח לא יכולות להיות עגולות? האישה שיודעת למה כל כך יקר פה