משרד הבריאות לא מסדיר את נושא העבודות הפרטיות של מנהלי בתי חולים

3 שנים לאחר דו"ח חמור נגד מנהלי שיבא ואיכילוב, שב מבקר המדינה לבדוק מה השתנה ■ הממצאים: פרופ' רוטשטיין מבצע חמש עבודות פרטיות בהיקף של 8 עבודה בשבוע ו- 20 אלף שקל לחודש - בהתאם להוראות התקשי"ר; פרופ' ברבש מועסק בשש עבודות מחוץ לתפקידו כמנהל איכילוב: חבר בדירקטוריון של שלוש חברות העוסקות בפיתוח ציוד רפואי ותרופות - באחת מהן, אלרון , הועסק גם כיועץ

רוני לינדר-גנץ
רוני לינדר
רוני לינדר-גנץ
רוני לינדר

לפני שלוש שנים פירסם מבקר המדינה דו"ח ביקורת נוקב ואישי נגד מנהלי שני המרכזים הרפואיים מהגדולים והחשובים בישראל: פרופ' זאב רוטשטיין מנהל שיבא (תל השומר) ופרופ' גבי ברבש מנהל איכילוב. באותו דו"ח צוין כי השניים ביצעו במקביל לעבודתם בבתי החולים עבודות רבות נוספות (11 עבודות נוספות לרוט שטיין ושבע לברבש), חלקן מבלי לבקש ולקבל אישור. הביקורת העלתה כי משרד הבריאות ונציבות שירות המדינה לא הסדירו את נושא העבודה הנוספת של מנהלי בתי חולים וכי המצב הקיים מתאפיין בחוסר שקיפות והיעדר דיווח של מנהלים על עבודותיהם הפרטיות. עתה שב מבקר המדינה ובדק מה השתנה ומה תוקן מאז הדוח הקודם. מהביקורת עולה כי לא כל ההערות של המבקר הופנמו וכי משרד הבריאות ונציבות שירות המדינה לא קידמו מאז דו"ח הביקורת האחרון את הסדרת התחום הרגיש, ואף הפרו החלטת ממשלה בנושא.

מנהל שיבא, זאב רוטשטיין

באשר לפרופ' רוטשטיין, נמצא כי נכון לסיום הביקורת, באוקטובר 2011, עבד רוטשטיין בחמש עבודות פרטיות בהיקף של 8 עבודה בשבוע ו- 20 אלף שקל לחודש - היקפים התואמים את הוראות התקשי"ר (תקנון שירות המדינה). עם זאת, מציין המבקר כי כאשר הגיש רוטשטיין בקשה לקבלת היתר הוא לא פירט כנדרש את מהות כל אחת מהעבודות והיקף ההשתכרות בה, ולמרות זאת קיבל על כך אישור מהמשרד ומהנציבות לחמש שנים. "הדבר פגם באפשרות לבחון אם העסקתו של פרופ' רוטשטיין עמדה במגבלות שנקבעו בתקשי"ר בנוגע להיקף עבודותיו הפרטיות, ולא איפשר לבחון אם מתעורר מצב של ניגוד עניינים", נכתב בדו"ח.

באשר לברבש התמונה שמצייר המבקר מורכבת יותר: נכון למועד סיום הביקורת עסק ברבש בשש עבודות מחוץ לתפקידו כמנהל איכילוב: חבר בדירקטוריון של שלוש חברות העוסקות בפיתוח ציוד רפואי ותרופות - באחת מהן, אלרון , הועסק גם כיועץ. בנוסף, עסק בהוראה (עבודה שהפסיק בנובמבר אשתקד) וייעוץ לחברה נוספת מתחום המשקאות הקלים. המבקר קובע כי ראוי היה לבדוק לעומק את ניגודי העניינים האפשריים בין עיסוקיו של ברבש בחברות הללו לבין תפקידו כמנהל איכילוב, ובמידת הצורך אף להחתימו על טפסי ניגוד עניינים - דבר שלא נעשה. לגבי חברת אלרון בה עבד הן כיועץ והן כחבר דירקטוריון, מצהיר המבקר כי למרות שהאישור של ברבש לשמש כיועץ לחברה פג בפברואר 2010, "הוא המשיך לעסוק בכך בלי לבקש אישור מגורם מוסמך כנדרש".

בנוסף, בפברואר 2007 אושר לברבש לכהן כחבר דירקטוריון של חברה בת של חברת 3DV - חברה בת של אלרון, חברה בה הוא משמש כדירקטור. ואולם לפי דיווחי החברה מאפריל 2010 לרשות ניירות ערך ולבורסה, ברבש כיהן כיו"ר דירקטוריון החברה ולא כחבר בו. זאת למרות שכאשר קיבל את האישור לעבוד עבור החברה התחיב להודיע על כל שינוי בעבודתו. "היה על פרופ' ברבש לדווח על השינוי בתפקידו", כותב המבקר. "לשינוי זה נודעת חשיבות שכן כהונה בתפקיד של יו"ר דירקטוריון נבדלת מכהונת חבר דירקטוריון; ליו"ר דירקטוריון סמכויות נרחבות מאלה של חבר דירקטוריון. בין היתר, היו"ר מעורב בקביעת תכנית הפעולה של החברה ובקבלת החלטות לגבי פעולות ועסקות הטעונות אישור דירקטוריון לפי התקנון".

באשר לחברה למשקאות קלים לה מייעץ ברבש, מבקר המדינה מציין כי בדצמבר 2010 אמנם הגיש ברבש בקשה לקבלת היתר לייעוץ לחברה ובקשתו אושרה, אך את הבקשה לא הגיש לוועדה האמונה על כך אלא לשני עובדי המרכז הרפואי הכפופים לו - סמנכ"ל המרכז הרפואי וסמנכ"ל למשאבי אנוש. "פנייתו של פרופ' ברבש לעובדים שכפופים לו מתוקף תפקידו כמנהל המרכז הרפואי תל אביב, כדי שאלה יאשרו את בקשתו לעבוד בשכר בחברה מסחרית פרטית, אינה תקינה, ומקשה עליהם לקבל החלטה שאיננה נגועה בשיקולים זרים", קובע המבקר.

פרופ' גבי ברבש, מנהל בית החולים איכילובצילום: ניר כפרי

"עולה השאלה אם ההיקף הניכר של עבודות מחוץ לתפקיד מותיר להם שהות מספקת למלא כהלכה את תפקיד מנהל בית החולים, מהן התוצאות של ריבוי היתרי העבודה מחוץ לתפקיד מהבחינה הציבורית וכיצד הדבר משפיע על תדמית השירות הציבורי", מסכם המבקר, וקורא למשרד הבריאות ולנציבות להסדיר את התחום ולקבוע כללים אחידים שיחולו על מנהלי בתי חולים. הוא אף מציע לשקול קביעת הסכמי שכר אישיים גבוהים למנהלים "אשר יבטיחו כי אותם מנהלים יקבלו שכר הוגן ובה בעת יעגנו את חובתם של המנהלים לייחד את מירב זמנם לניהול בית החולים".

"כל העיסוקים הפרטיים אושרו ע"י העירייה ונציבות שירות המדינה"

"כל העיסוקים הפרטיים של פרופ' ברבש אושרו ע"י גורמי עיריית ת"א ועל פי בקשתו המיוחדת של פרופ' ברבש, גם ע"י הועדה המשותפת של העירייה ונציבות שרות המדינה", נמסר מאיכילוב. "האישור שניתן ע"י שני הסמנכ"לים של בית החולים היה בעצם הארכה אוטומטית של היתר שאושר קודם לכן ע"י הועדה המשותפת לעיריית תל אביב ולנציבות המדינה. באשר לאי-הדיווח על שינוי בתפקידו מחבר דירקטריון ליו"ר דירקטוריון, מבהיר פרופ' ברבש כי עפ"י יעוץ משפטי שקיבל אין נפקא מינה בין מעמד כחבר דירקטריון ליו"ר, ואולם הוא מקבל את הערת המבקר בנושא. יש לציין כי חלק מהביקורת בדו"ח - מקורה בחילוקי דעות בין עיריית ת"א לאנשי המבקר על הנוהל התקין".

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "נציב שרות המדינה הקים צוות לבחינת כללים לעבודות נוספות של רופאים ומנהלי בתיה"ח בשרות המדינה. הוועדה החלה עבודתה בנושא בהם ועלו נושאי עבודה פרטית של מנהלי בתי חולים, חשש מניגוד עניינים והיקף שעות עבודה פרטית. טופס אחוד לבקשות לעבודה פרטית ידון במסגרת הוועדה המשותפת למשרד הבריאות ונציבות שרות המדינה".

מנציבות שירות המדינה נמסר בתגובה: "סוגיית עבודות נוספות של רופאים נמצאת בעיצומה של עבודת צוות שהחל עבודתו לפני כחצי שנה. הצוות בוחן כללים לעבודות נוספות של רופאים, ובנוסף עוסק בקביעת כללים לעניין עבודות נוספות של רופאים ומנהלי בתי חולים בשירות המדינה, קביעת כללים למניעת ניגוד עניינים בין העבודה בשירות המדינה לעבודות נוספות".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

קציר חיטה בסוריה, יוני 2022. הקציר מגדיל את היצע החיטה, אבל החשש ממיתון מקטין את הביקוש

פתאום ההשקעות הכי חמות צונחות: נפט, סחורות, תשואות – למה זה קורה?

העיר לא זולה, אבל זה היה משתלם מכל בחינה אחרת

"הבית שלי בגד בי": תל אביבית שעוזבת אחרי שלושה עשורים מגלה מה שבר אותה

שי שרון. "הרגשתי שאני מתאמץ בעיקר בשביל שהבעלים של חברת האופנה ירוויחו יותר"

"חייתי במסיבה תמידית, אבל זה היה כלוב מזהב. עבודה חסרת משמעות"

נמל חיפה. הפקק בשנה וחצי האחרונות גרם למשק הישראלי נזק של עשרות מיליוני שקלים ביום, לפי משרד האוצר

פקק האוניות מול נמלי ישראל דועך והולך, ולא מהסיבות הנכונות

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

"מבחוץ זה נראה סקסי ומגניב, אבל כשנכנסים פנימה מתברר שזאת עבודה קשה והיא חייבת להיות מדויקת"

"אפשר להרוויח 30-20 אלף שקל בחודש מעבר למשכורת": איזה עסק הכי רווחי - פלאפל, פיצה, סושי או שווארמה?

עורכי דין שפרשו מהמקצוע. ״הדור שלנו מחפש מהר, קצר, ענייני, ומבקש שיהיו לו דברים נוספים בחיים, לא רק עבודה"

"הדור הזה עובר בקלות בין עבודות - ומשאיר מאחור את משרדי עריכת הדין"