הערים החזקות מציעות שירותים מקוונים לתושבים; לערים החלשות אין אפילו אתר

המבקר קובע כי קיימים פערים דיגיטליים משמעותיים בין הרשויות ■ לאור הכשלים הרבים שנמצאו, מציע המבקר כי הממשלה תיקח אחריות על הדיגיטציה של השלטון המקומי

אמיתי זיו
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
חדר בקרה, עיר חכמה
חדר בקרה, עיר חכמהצילום: עמרם סויסה

דו"ח מבקר המדינה בנושא ערים חכמות חושף פערים דיגיטליים משמעותיים בשלטון המוניצפאלי בישראל. בעוד ברשויות גדולות וחזקות יש לרוב מגוון שירותים מקוונים לתושבים, ברשויות קטנות וחלשות המצב הפוך, ולעתים אפילו אין להן אתר אינטרנט. בדומה, ברשויות החזקות יש על פי רוב מנהלי מערכות מידע, אך מדובר רק במיעוט הרשויות שיש בהן בעל תפקיד זה. פער דומה מתקבל גם באשר להגנת הסייבר, כאשר הרשויות החלשות חשופות יותר גם לאיומי סייבר. בשונה משירותים דיגיטליים בשלטון המרכזי (שמאוגדים תחת רשות התקשוב הממשלתית), לשלטון המוניציפאלי אין "אבא" בתוך הממשלה, טוען המבקר.

דו"ח מבקר המדינה שמתפרסם כעת דן ב"היערכות הממשלתית ליישום טכנולוגיות מתקדמות ברשויות המקומיות", או בשם המקוצר בדו"ח "ערים חכמות". המבקר עומד על כך ש-90% מאוכלוסיית ישראל מתגוררת במרחבים העירוניים. המבקר מציין כי היכולת לאמץ טכנולוגיה בקרב המועצות והעיריות יכול להוביל "להשגת מטרות חברתיות וכלכליות בעיר, ובכלל זאת לשיפור רווחת התושבים, לאיכות חייהם ולביטחונם; להגדלת היעילות והאפקטיביות של גופי העירייה והרשויות הפועלות בעיר; להגברת השגשוג והצמיחה הכללית ולשיפור איכות הסביבה והקיימות". הפרויקטים יכולים לנוע בין מערכות IT פנימיות של העירייה (שירות לקוחות, חיוב, גבייה וכן הלאה), דרך מערכות לניהול התנועה, מצלמות רחוב לאכיפה ובקרה, תאורה חכמה, חיישנים לטובת ייעול איסוף האשפה ועד מערכות השקייה מחוברות.

למרות זאת, תמונת המצב בישראל קוטבית. "יש רשויות המתקשות לספק שירותים בסיסיים לתושביהן, לעומת זאת יש רשויות אחרות המציעות לתושביהן שפע של שירותים מתקדמים ובאיכות גבוהה. הרשויות נעות בין כאלה המקדמות פרויקטים מורכבים של ערים חכמות לרשויות שעדיין אין להן אתר אינטרנט פעיל או שירותים מקוונים", כותבים אנשי משרד המבקר.

"פערים גדולים בתחומי אבטחת המידע"

באופן לא מפתיע, קיים מתאם בין חוזק הרשויות מבחינה כלכלית לשירותים הדיגיטליים שהן מספקות. המבקר נסמך בקביעה זו על מחקר שערך משרד הפנים ב-2019, שבו נבדקו 50 אתרים של רשויות מקומיות. המחקר העלה קשר בין רשויות עם ציון דיגיטלי גבוה למספר התושבים שבהן, דבר שקשור כמובן לתקציב. "בחמש הרשויות בעלות הציון הגבוה ביותר גרים יותר מ-200 אלף תושבים, ואילו בחמש הרשויות בעלות הציון הנמוך ביותר גרים פחות מ-50 אלף תושבים", נכתב בדו"ח.

מהפכת הדיגיטל

על פי מבקר המדינה יש בישראל 257 רשויות מקומיות אך רק ב-95 יש מנהל מערכות מידע "חלקם במיקור חוץ". ואם באזור תל אביב וירושלים ל-83% מהרשויות יש מנהל מערכות מידע, במחוז הצפון מדובר ב-19% בלבד.

הקוטביות בין הרשויות עולה גם בהיבט אבטחת המידע. המבקר קובע כי "רשויות בעלות תשתית חזקה של מערכות מידע מסוגלות להעמיד פתרונות וכן מערכות העומדות בחזית הטכנולוגיה. לעומת זאת רשויות שבהן מערך המחשוב אינו גדול חסינות פחות בפני התקפות סייבר וחסרות את המשאבים, את כוח העבודה ואת הידע הדרוש להעמדת הפתרונות הדרושים בעידן הנוכחי".

המבקר חושף כי נבדק החוסן הקיברנטי של 50 רשויות מקומיות ורובן (30 מהן) קיבלו ציון של מתחת ל-60. "ברשויות מקומיות רבות שנדבקו קיימים פערים גדולים בתחומי אבטחת המידע", קובע המבקר.

המבקר מזכיר בדו"ח שתי מתקפות סייבר שפגעו ברשויות מקומיות בישראל, בלי להזכיר את שמן, אך כפי הנראה מדובר במתקפות על עיריית נצרת עילית מ-2016 והמתקפה על מועצה אזורית חוף אשקלון מאפריל 2018.

הפער הדיגיטלי ברשויות המקומיות אינו חדש. בראיון ל-TheMarker ביולי 2018 התייחסה לסוגיה השרה לשוויון חברתי גילה גמליאל ואמרה:

"תל אביב זכתה במקום הראשון בכנס הערים החכמות בברצלונה — באמת כל הכבוד, אבל יש 100 רשויות בישראל שאין להן אפילו אתר אינטרנט, או שכל מה שיש להן באתר זה פרצוף של ראש העיר. לכן, יצאנו לדרך עם קול קורא לשדרוג הפלטפורמות הבסיסיות של השלטון המוניציפלי. מתוך 254 רשויות מקומיות, 232 נענו לקול הקורא — בהן 100% מהרשויות הערביות — וקיבלנו את כל הבקשות".

אלא שהמבקר חזר ולבדוק את התוכנית הזאת, והוא מצביע על כישלונה: "עד יולי 2019 לא מומש חלק ניכר מהתחייבות מטה ישראל דיגיטלית בהתאם לקול הקורא. מתוך סך התקציב של 44 מיליון דולר, שולמו לרשויות 3.4 מיליון שקל (8%)".

מתקפת סייבר. אילוסטרציה
מתקפת סייבר. אילוסטרציהצילום: Kacper Pempel / REUTERS

אגב, זו לא ההחלטה הראשונה שנשארה על הנייר בלבד. בינואר 2017 הכריזה הממשלה על הפיכת חיפה ל"עיר חכמה ומוגנת בסייבר" ונקבע כי בתוך תשעה חודשים תגובש תוכנית אסטרטגית לעיר ברוח זו. דבר זה לא קרה עד היום.

מגדל בבל

לבסוף, משרד המבקר בדק ומצא גם כפילויות והיעדר תיאום בפעילות של משרדי הממשלה השונים מול השלטון המקומי. למשל פרויקט להתקנת תאורה חכמה, שמקודם על ידי משרד האנרגיה (מטעמי חיסכון) חופף לפעילות "מיזמים דיגיטליים" של המשרד לשוויון חברתי ופרויקט "פריפריה חכמה" של המשרד לפיתוח הנגב והגליל.

גם הרשויות עצמן מאופיינות בתהליכי רכש עצמאיים - מה שמוביל לכפילות בתהליכי אפיון ורכש, בלי לעמוד בסטנדרט אחיד ובלי ליהנות מהנחות לגודל. מרכז השלטון המקומי מסר למשרד מבקר המדינה כי "פעמים רבות מתואר תחום הערים החכמות בארץ 'מגדל בבל' של טכנולוגיה. בכל יום מצטרפת טכנולוגיה נוספת לאחת הערים ללא קביעת סטנדרטים וללא יכולת תקשורת אחת עם רעותה בתוך הרשות, ובוודאי לא עם רשות שכנה אף אם מדובר על טכנולוגיה הנותנת מענה לאותו הצורך... מגוון הטכנולוגיות שנכנסות לרשויות השונות לא רק שיוצרות כאוס טכנולוגי, יתרה מזאת, הן פתח לכשלים של שמירה על פרטיות הנתונים ומתקפות סייבר".

לאור כל הכשלים הנ"ל מציע המבקר כי הממשלה תיקח אחריות על הדיגיטציה של השלטון המקומי ותקים "זרוע תקשובית להובלת הרשויות המקומיות": "מוצע להעמיד גורם ממשלתי מתכלל, שיבטיח כי פעילות משרדי הממשלה וגופים ציבוריים שונים להטמעת טכנולוגיות מתקדמות ברשויות המקומיות תיעשה באופן מושכל, תוך ראייה כוללת ורחבה, תיאום, שיתוף פעולה ואיגום משאבים. בדבר זה יש כדי לסייע במניעת כפילויות, בייעול העבודה של משרדי הממשלה ובהבטחת סטנדרט גבוה ואחיד בתחומים שונים (כגון תשתיות, אבטחת מידע, שרידות והגנת הפרטיות)".

המבקר מציע להטיל את המשימה על משרד הפנים בהיוועצות עם מרכז השלטון המקומי, מטה ישראל דיגיטלית ורשות התקשוב הממשלתית.

ממשרד הפנים נמסר בתגובה כי "משרד הפנים רואה לחיוב הקמת רשות תקשוב מוניציפלית, הגוזרת סמכויותיה ממשרדנו. הרשות תקבע סטנדרטים מחייבים ותפעל בשת"פ עם הרשויות המקומיות. על אף שהמשרד קידם מגוון פעולות שהביאו לשיפור בנושא בשנים האחרונות והגבירו את שיתוף הפעולה בין רשויות לקידום הדיגיטציה, הרי שכיום משרד הפנים אינו משמש כרגולטור בתחום הדיגיטציה, ולכן יכול להגדיר סטנדרט מומלץ בלבד.

"יצוין כי חלק ניכר מהרשויות מתקשות בסגירת הפערים מסיבות שונות, וכי בהקשר זה, המשרד מגבש תכנית אסטרטגית שנועדה בבסיסה להבטיח טיפול נאות ברשויות המתקשות לקדם את התחום באופן עצמאי". 

ממטה ישראל דיגיטלית נמסר בתגובה כי "כל הרשויות שביקשו תשתיות בתחום הערים החכמות קיבלו התחייבות לכך, אך הוצאת התקציב לפועל נמצאת באחריות הרשות המקומית. חלקים מתוך התקציב לא מומשו משום מכיוון שחלק מהרשויות המקומיות לא ביקשו לקדם את הנושא, על אף שמטה ישראל דיגיטלית מעודד ומקדם את הנושא בקרב הרשויות. בנושא תוכנית כוללת בתחום הערים החכמות, התוכנית מגובשת כיום על ידי מטה ישראל דיגיטלית וצפויה לצאת לפועל במהלך השנה".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker