מחיר הביורוקרטיה למשק: 58 מיליארד שקל

מבקר המדינה השתדל להחמיא לשיפורים שערכו משרדי הממשלה, אך השורה התחתונה של הדו״ח שפירסם חד משמעית: ישראל מפסידה 58 מיליארד שקל בשל ביורוקרטיה סבוכה ■ היעדר שת"פ בין רשויות ופיגור בתהליכי דיגיטציה הם הגורמים העיקריים לפגיעה בעסקים

סיון קלינגבייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
בתי עסק בשכונת הדר בחיפה
בתי עסק בשכונת הדר בחיפה. למצולמים אין קשר לנאמר בכתבהצילום: רמי שלוש

המשבר הבריאותי והכלכלי העצום שישראל נתונה בו היה יכול לגמד את דו"ח מבקר המדינה לכדי אירוע שולי ולא חשוב. ואולם בדו"ח מופיע פרק רלוונטי מאוד ליכולתה של ישראל להשתקם מהשבתת המשק עקב נגיף הקורונה: פרק "פעילות הממשלה לצמצם הנטל הביורוקרטי המוטל על עסקים".

לאורך כל 81 עמודי הדו"ח מנסה המבקר, מתניהו אנגלמן, למצוא נקודות אור וסיבות להחמיא למשרדי הממשלה על פעולות שנעשו ועל שיפורים שקרו, אבל השורה התחתונה חד־משמעית: "הנטל הרגולטורי והביורוקרטי העודף מכביד על תכנון והקמה של פעילות עסקית, הרחבת פעילות עסקית קיימת, ובחלק מהמקרים מהווה גורם לסגירתם של עסקים, בעיקר קטנים ובינוניים".

במשרד המבקר מעריכים כי הפחתת הנטל הרגולטורי והביורוקרטי ב-30% תוסיף 58 מיליארד שקל לפעילות במשק. במשרד המבקר גם קובעים כי הנטל מגולגל אל הצרכנים, גורם בין היתר לעלייה ביוקר המחייה ופוגע ברמת החיים.

"הדירוג של ישראל במדד קלות עשיית העסקים של הבנק העולמי, וההרעה במדד לאורך השנים, נובעים בין היתר מכך שישראל לא פעלה מספיק לצמצום הנטל הרגולטורי והביורוקרטי ביחס למדינות אחרות בעולם; רוב מדינות OECD ממוקמות בדירוג קלות עשיית העסקים במקום גבוה יותר מישראל".

כל משרד ודרישותיו

ישראל מדורגת נמוך בין מדינות OECD גם בפעולות שנוקט הגורם האחראי להפחתת הביורוקרטיה, במקרה זה — משרד ראש הממשלה. למרות החלטות הממשלה מאז 2014 ופעולות המשרדים השונים להקטנת הנטל הביורוקרטי, מצבה של ישראל במדד קלות עשיית העסקים של הבנק העולמי הורע במשך כמה שנים. רק בדו"חות ל–2019 ו–2020 חל שיפור מסוים. ישראל דורגה במיקום נמוך במיוחד בתחומים רישום נכסי מקרקעין, תשלומי מסים, אכיפת חוזים וחיבור לחשמל.

החלטת ממשלה מ–2014 דנה באסדרה ובהפחתת הנטל הביורוקרטי העודף באמצעות הקמת תשתיות ומנגנונים להפחתת רגולציה קיימת ורגולציה חדשה, ובמשרד ראש הממשלה אף הוקם צוות ייעודי לנושא והמשרדים התבקשו להגיש תוכניות חומש בנושא. ואולם בפועל, רק 12 מתוך 41 תוכניות שהוגשו מיושמות; ומבין כ–370 תוכניות שהיו אמורות להתגבש עד תום מועד תוכנית החומש, גובשו רק כ–160 תוכניות, וכמה מהן מבוצעות באופן חלקי.

לפי הדו"ח, כתוצאה מכך, "כל משרד בחר באופן עצמאי ופרטני ובהתאם לשיקול דעתו באילו תחומי פעילות להתמקד לצורך עמידה ביעד הפחתת הביורוקרטיה. כלומר — הפחתת הביורוקרטיה מתבצעת שלא מתוך ראייה מתכללת של צורכי המגזר העסקי ואינה מבטאת שאיפה לטפל בתהליכים עסקיים הכפופים לרגולציה חוצת משרדים". כמו כן, עולה כי חסרה מדידה שיטתית ומסד נתונים עדכני בדבר הנטל הביורוקרטי על המגזר העסקי והשפעתו על הכלכלה והמשק.

בתי עסק בנתניהצילום: אייל טואג

הדו"ח מצביע על ליקויים בשיתוף הפעולה והתאום בפעילות משרדי הממשלה, ופערים בהנגשת שירותי הממשלה באמצעות שיפור התשתית הטכנולוגיות והאינטרנט. בעוד שמדינות רבות הקימו גוף ממשלתי שמרכז שירותים ציבוריים שונים תחת קורת גג אחת, "משרד ראש הממשלה, משרד הכלכלה ורמ"י טרם בחנו את האפשרות הזו".

גם ברשויות המקומיות, הכפופות למשרד הפנים, הליך רישוי עסקים אינו נעשה באופן מקוון. עם זאת, המשרד לשוויון חברתי אמון על הקמת מערכת כזאת והתאמתה לרשויות השונות. לפי דו"ח המבקר בקרוב יחל פיילוט שימשך כשלוש שנים ולאחריו יפנו להתממשק למערכות של רשויות נוספות. המבקר גם טוען כי משרד ראש הממשלה מסר בתשובתו כי הוחלט להקים מרכזי שירות משותפים לכלל הרגולטורים ולרשות המקומית כדי שכל הרגולטורים הנוגעים לרישיון העסק יתנו מענה מרוכז־מקוון. כמו כן, הוחלט להקים מערכת מקוונת לרישוי עסקים כדי לתת בעתיד מענה מרוכז־מקוון להליך הרישוי. הרשות המקומית הראשונה בה יינתן מענה מרוכז־מקוון להליך הרישוי היא עיריית תל אביב.

המבקר נדרש גם להליך רישום עסק. הליך זה דורש פניה נפרדת לכמה רשויות: רישום חברה ברשם התאגידים, פתיחת תיק במע"מ, פתיחת תיק במס הכנסה, פתיחת תיק מבוטח במוסד לביטוח לאומי (בט"ל), ופתיחת תיק ניכויים במס הכנסה ובבט"ל. כיום, כל אחד מההליכים דורש פנייה לגוף אחר ועמידה בדרישות אחרות. גם טפסים עם נתונים זהים יש להגיש בנפרד לכל רשות. בחלק מהרשויות נדרשת התייצבות המקום ואין אפשרות לעבוד בצורה דיגיטלית. למרות החלטות ממשלה קודמות ולמרות שנת 2010 פועלים להקמת אתר או טופס מאוחד דבר לא קרה. על פי ניתוח של הבנק העולמי לשנת 2019, בישראל, תהליך רישום עסק, על כל שלביו, אורך כ-12 ימים בממוצע. מבין 36 מדינות ה-OECD, ישראל נמצאת במקום ה-19. במדינות המובילות בתחום זה כמו ניו-זילנד וקנדה התהליך אורך בין מספר שעות ליומיים, ההליך ממוחשב ומקושר בין הגופים הרלוונטיים לצורך רישום העסק.

בתי עסק בדרום תל אביב. למצולמים אין קשר לנאמר בכתבהצילום: אייל טואג

בעלי עסקים נעזרים במאכערים

חלק מהותי בדו"ח מוקדש לרשות המסים. ישראל נמצאת במקום 33 מבין 36 מדינות OECD במדד תשלום מסים. נישומים בישראל משלמים 28 תשלומים שונים עד שבעה תשלומים בשנה בשבע המדינות המובילות - ישראל מדורגת במקום ה-35 מבין 36 מדינות ה-OECD במדד מספר התשלומים לרשות המסים. "מורכבות המשפיעה על משך הזמן שמשקיע בעל העסק או שאינה מותירה בידיו ברירה, אלא להעסיק מייצגים בתשלום, על מנת להימנע מקנסות ועיצומים של רשות המסים", נכתב בדו"ח.

ישראל ממוקמת במקום ה-31 מבין 36 מדינות ה-OECD במשך הזמן המוקדש לדיווח ולתשלום לרשות המסים. על פי נתוני הבנק העולמי, עסק נאלץ להקדיש 239 שעות מדי שנה בשנה כדי לעמוד בדרישות החוק. המבקר מצביע על כך שחלק גדול מהפעולות (60%) נעשות באמצעות עם שוברים בבנקים ולא באמצעים דיגיטליים.

הדו"ח בוחן גם את הליכי רישוי העסק. נמצא כי הליך הרישום מורכב ודורש עבודה מול רשויות שונות: תכנון ובנייה, רשות הכבאות, משרד הבריאות, משטרת ישראל, המשרד להגנת הסביבה, משרד העבודה, משרד החקלאות, רשות מקומית, נגישות ועוד. נמצא כי רשות הכבאות היא הגוף שממנו הכי קשה לקבל אישור. כמו כן, למרות שהאגף לרישוי עסקים במשרד הפנים אמור לקדם לתהליכים וחקיקה לפישוט הרישוי, לא נאספו בו נתונים על איכות השירות שנותנים הגופים השונים.

המבקר נדרש שוב לסוגיית ה"מאכערים" שבהם נאלצים להיעזר בעלי עסקים בגלל התהליכים המסורבלים והארוכים והקושי לקדמם. המבקר קובע כי "לעתים נוצר מעגל רגולטורי הנמשך זמן רב" וכי "נמצא כי בעלי עסקים נדרשים להשקיע זמן רב ולפנות לגורמי הרישוי או בוחרים להעסיק 'מאכערים' לקבלת מידע ולזירוז הליכים".

בתי עסק סביב כיכר ציונה דיזינגוף בתל אביבצילום: מגד גוזני

גם הניסיון להקים מסלול היתר מזורז לא הביא פתרון. "נמצא כי המסלול של היתר מזורז לא השיג את מטרתו בהקלת ביורוקרטיה, הוא נגע למספר עיסוקים מצומצם, כ-30 עיסוקים בלבד מתוך כ-200. עיסוקים אלו נוגעים לכשליש מבין  136 אלף העסקים הפעילים. לדוגמה, המסלול אינו רלוונטי לתחום המזון, בתי אוכל, מסעדות ובתי קפה, תחומים שפועלים בהם כ-60 אלף עסקים", נכתב בדו"ח.

בעיה נוספת היא העדר מפרטים אחידים. ב-2010 נקבע כי ייקבעו מפרטים אחידים לרישוי וכי משרד הפנים יתכלל בין המשרדים השונים כדי למנוע מקרים בהם יש סתירה בין המפרטים. עד לפרסום הדו"ח פורסמו מפרטים רק עבור 11 מכ-200 תחומי עיסוק. לפי המבקר הדבר פוגע בכ-100 אלף עסקים. במשרד ראש הממשלה טוענים כי ב-2021 אמורה להיות רפורמה ברישוי העסקים שתביא ההקלה בביורוקרטיה.

לסיכום קובע המבקר כי יש לפעול לצמצום הנטל הביורוקרטי באמצעות דיגיטציה והאחדת תהליכים וכי "על הממשלה ומשרד ראש הממשלה לקבוע יעדים כגון הפחתת יוקר המחיה, קיטון עלות הקמת עסק והפעלתו, שיפור בשרידות עסקים; לבצע מדידה שתספק מידע על שיעור ההצלחה ויעילות ההפחתה; להפיק לקחים מדי תקופה; להשוות וללמוד מהנעשה במדינות המתקדמות בעולם, ולהתמיד בשיפור התהליכים".

ממשרד הפנים נמסר: "הרפורמה ברישוי עסקים אותה הוביל המשרד יצאה לדרך מזמן וההתקדמות בשטח כבר ניכרת. עד כה פורסמו 20 מפרטים של עסקים נחוצים, ועוד בטרם פרץ משבר הקורונה, היעד שהוצב הוא, שעד סוף 2020 יפורסמו 32 מפרטים נוספים. יצוין כי רק לאחרונה, פנה מנכ"ל משרד הפנים למשרדי הממשלה נותני האישורים וביקש כי יידרשו לנושא.

"יודגש כי החובה והאחריות לכתיבת המפרטים האחידים מוטלות לפתחם של המשרדים נותני האישור. משרד הפנים עושה כל מאמץ ליישם ולהמשיך את הרפורמה, לטובת ההקלה ברגולציה על העסקים בישראל ועידוד המשק, גם בעת הזו. מטבע הדברים ובשל הנסיבות הבריאותיות, הכלכליות והפוליטיות, הנושא עלול להתעכב".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker