גל השריפות של 2016

משקי הבית פוצו על נזקי השריפות - אבל עיריית חיפה עדיין תלויה באוויר

לרשויות ציבוריות נגרם בגלל השריפות לפני כשנתיים נזק ב-400 מיליון שקל, אך הן קיבלו פיצוי ממשלתי על 29% בלבד מהסכום ■ עיריית חיפה וקק"ל עדיין מתווכחות עם רשות המסים בשאלה אם מגיעים להן פיצויים על שטחי חורש

אבי וקסמן
אבי וקסמן
השריפה בחיפה ב-2016
השריפה בחיפה ב-2016צילום: גיל אליהו

"סחבת נמשכת" ו"גלגול אחריות" - אלה שניים מהביטויים שנוקט מבקר המדינה בדו"ח ביקורת חדש, על התנהלותן של רשויות המדינה לפני גל השריפות שהתחולל בישראל בנובמבר 2016, ובמהלכן.

בדו"ח מיוחד שפורסם היום (א') על תפקוד הרשויות המקומיות בגל השריפות, מצייר המבקר "תמונה עגומה, שלפיה הרשויות המקומיות שנבדקו וגופי החירום - רשות חירום לאומית (רח"ל), פיקוד העורף (פקע"ר), משטרת ישראל ורשות הכבאות - לא יישמו במלואם את הלקחים מאירועי חירום קודמים, ואת ההמלצות שהובאו בדו"חות ביקורת שפירסם מבקר המדינה בעקבותיהם".

לדברי המבקר, "הכתובת על הקיר": שריפות רחבות היקף נוספות יתרחשו במוקדם או במאוחר, ו"במציאות הנוכחית יתקשו הגופים הרלוונטיים לתת מענה לסכנה המוחשית הצפויה לחיי אדם ולרכוש".

לעומת הביקורת, המבקר מוצא כי בכל הנוגע לפיצוי הניזוקים מגל השריפות, הנושא בכללותו טופל כשורה, בייחוד בכל הנוגע לפיצוי של משקי בית. עם זאת, דווקא כמה רשויות מקומיות לא הצליחו עדיין להגיע לעמק השווה עם רשות המסים על תשלום פיצויים.

אומדן הנזק חלקי

בגל השריפות נשרפו 41 אלף דונם, נפגעו כ-1,900 דירות שכ-580 מהן נפסלו למגורים, וניזוקו 123 כלי רכב, לפי דו"ח המבקר. הדו"ח אומד את הנזק ותוספת העלויות שנגרמו בשל גל השריפות ב-647 מיליון שקל, שמהם 248 מיליון שקל למשקי בית, 182 מיליון שקל לרשויות מקומיות, והשאר למשרדי ממשלה וגופים אחרים. 

הגל לא חלף

אומדני המבקר חלקיים; לדוגמה, הסכום הנקוב כאומדן הנזק למשקי בית הוא הסכום שבו פוצו מגופים ממשלתיים, ובראשם קרן הפיצויים של מס רכוש (רשות המסים). אומדן זה אינו כולל נזק שלא הוגשו בגינו תביעות לקרן או לחברות ביטוח, או שהתביעות בגינו נדחו. הוא גם אינו כולל נזק עקיף שנגרם משיבוש שגרת החיים בחלקים נרחבים של ישראל.

משרד מבקר המדינה מצא כי רשויות המדינה שילמו בגין נזקי השריפה פיצויים והחזרי הוצאות בסך כ-366 מיליון שקל (56.5% מאומדן הנזק של המבקר), ואילו על נזק ועלויות בסך 281 מיליון שקל לא ניתן פיצוי. עם זאת, אם מנכים את הנזק למשקי בית (שלפי תחשיב המבקר זכה בפיצוי של 100%), מתקבל כי לגופים ציבוריים (רשויות מקומיות, משרדי הממשלה, בתי חולים, תאגידי מים, קק"ל וכד') נגרמו עלויות ונזק ב-399 מיליון שקל, שהפיצויים עליהם הסתכמו ב-117 מיליון שקל בלבד (29.3%).

מיהרו להכריז על פעולות טרור

מרבית הפיצויים ששולמו למשקי בית ולרשויות הגיעו מקרן הפיצויים - שנועדה לשלם פיצויים לנפגעים מנזקי לחימה ופעולות איבה. התשלומים מהקרן לא היו מתאפשרים אלמלא מנהל רשות המסים בעת גל השריפות, משה אשר, הזדרז וקבע כי מקורם של 11 אירועי שריפה הוא בהצתות על רקע לאומני. ההכרזה נעשתה לפני מיצוי החקירות בדבר הסיבות לפרוץ הדליקות.

קרן הפיצויים השלימה, נכון לסוף מאי האחרון, את הטיפול ברוב המוחלט של התביעות שהוגשו לה - 2,711 מתוך 2,798 תיקי תביעה שנפתחו. היא שילמה פיצויים בגובה 260 מיליון שקל, שכ-180 מיליון שקל מהם לניזוקים מאזור חיפה. בין מיעוט התביעות שהטיפול בהן לא הושלם, בולטות תביעות של גופים ציבוריים, ובייחוד של כמה רשויות מקומיות, ובראשן עיריית חיפה. דו"ח המבקר מחלק את האחריות למצב זה בין הרשויות המקומיות לבין רשות המסים, וטוען כי הרשויות לא נערכו כנדרש להגשת התביעות לקרן. עם זאת, קרן הפיצויים לא הנחתה לאחר השריפות את הרשויות בדבר הליך התביעה וסוגי הנזק המזכים בפיצוי. הקרן גם לא פירסמה עדיין נוהל בדבר הזכאות לפיצוי בגין שטחי יער וחורש.

שריפה בחיפה. 2016
שריפה בחיפה. 2016צילום: גיל אליהו

לפי דו"ח המבקר, עיריית חיפה מעריכה את נזקיה מגל השריפות ב-135 מיליון שקל, והוציאה 35.8 מיליון שקל עד 7 באוקטובר 2018 על שיקומם - אך קיבלה מקרן הפיצויים רק 11 מיליון שקל. הדו"ח מציין כי גם לאחר ניסיונות להגיע להסכמה, הצדדים "לא הצליחו להגיע להסכמה על גודל שטחי היער והחורש שבגינם זכאית העירייה לפיצוי, ואף לא על דרך חישוב הפיצוי לנזק בשטחים אלה".

באשר למועצה המקומית זכרון יעקב, מצא משרד המבקר כי לא עלה בידיה לבצע "שיקום משמעותי" של נזקי השריפות. הסיבות לכך הן היעדר מקורות מימון למעט קרן פיצויים, הדיונים המתמשכים בתביעת המועצה, ומחלוקת בדבר הפיצוי על נזק לשטחי יער וחורש. המועצה האזורית מטה יהודה שממערב לירושלים, לעומת זאת, כבר ויתרה על סיכוי לקבל פיצוי מקרן הפיצויים. לפי דו"ח המבקר, המועצה תבעה את הקרן, "אך לא המציאה קבלות מקוריות על שיקום הנזק. משנדחתה תביעתה אף לא הגישה ערר על דחיית התביעה".

דו"ח המבקר מתעכב על אי-הסדרתה של סוגיית הפיצויים בגין שטחי יערות - חרף החשיבות הרבה שלה לגופים שספגו נזק רב, כגון עיריית חיפה וקרן קיימת לישראל (קק"ל). על רשות המסים היה לקבוע עוד לאחר מלחמת לבנון השנייה מדיניות, כותבים במשרד מבקר המדינה.

בגל השריפות נשרפו שטחי יער וחורש שבאחריות קק"ל בגודל כ-15.6 אלף דונם. קק"ל דרשה על כך פיצוי בסך 58 מיליון שקל. בקרן הפיצויים דחו את התביעה בנימוק שהיערות שניזוקו אינם בשטחי היישובים שהשריפות בהם הוכרו ככאלה שמקורן בפעילות טרור, וכן כי עצי חורש ויער אינם מוגדרים כ"נכס" בחוק מס רכוש, ולכן אינם מזכים בפיצוי. קק"ל הגישה ערר על דחיית התביעה, שעדיין לא הוכרע, לפי דו"ח המבקר.

לצד זאת, הדו"ח מעיר לרשות הטבע והגנים על כך שלא הגישה תביעה לקרן הפיצויים, אף שגם לה נגרם נזק בגל השריפות. הרשות השיבה כי לפי ניסיונה, הקרן אינה מפצה בגין נזק לטבע ולאתרי מורשת, "ופיצוי בגין נזקים אלו נדון בדרך כלל מול משרד האוצר או מקבל מענה מיוחד בהחלטת ממשלה", לפי דו"ח המבקר.

לצד הביקורת על קרן הפיצויים, המבקר משבח את עבודת השטח של רשות המסים ואת הירתמותה לטיפול באלפי התביעות שקיבלה. "קרן הפיצויים הקימה בתוך כמה ימים מפרוץ האירועים ארבעה מוקדי טיפול בניזוקי גל השריפות, ושלחה את נציגיה ואנשי מקצוע מטעמה לאזרחים שרכושם ניזוק לצורך תיעוד הנזקים ובירור התביעות", נכתב בדו"ח.

הסכם "לפנים משורת הדין"

דו"ח המבקר מזכיר בקצרה את הדינמיקה העדינה שנוצרה סביב גל השריפות בין הממשלה לחברות הביטוח. בתחילה חששו חברות הביטוח כי יידרשו לפצות אזרחים שביטחו את בתיהם. חששות אלה התפוגגו כשרשות המסים הכריזה שרבות מהשריפות הן אירועי טרור שהפיצוי בגינם אמור ליפול על הממשלה, ולא על חברות הביטוח.

בדצמבר 2016 ובינואר 2017 חתמו מרבית חברות הביטוח על מסמך עקרונות שבו צוין כי "לבקשת שר האוצר וסגנו נעתרו החברות לפנים משורת הדין, ולמרות ההחרגה בפוליסת הביטוח, להשתתף בנזקי השריפה", כלשון דו"ח המבקר. במסמך נקבע כי חברות הביטוח שהסכימו לחתום עליו ישלמו פיצויים בגין נזקים לתכולת דירות בלבד.

הסכום שישולם יהיה ההפרש בין הסכום ששילמה קרן הפיצויים לבין זה שהיה מגיע לניזוקים לפי תנאי הפוליסות שבידיהם.על פי דו"ח המבקר, "העובדה שרק חלק מחברות הביטוח הצטרפו להסדר האמור מעלה חשש כי חלק מהניזוקים שרכשו ביטוח באופן פרטי נותרו ללא כיסוי מלא לנזק שנגרם להם. על משרד האוצר והרשות לבחון את יעילות ההסדר ואת השלכותיו".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker