כשלים בבנק הדואר: כך החמיצה מדינת ישראל הזדמנות לתחרות בענף הבנקאות - דו"ח מבקר המדינה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כשלים בבנק הדואר: כך החמיצה מדינת ישראל הזדמנות לתחרות בענף הבנקאות

התוכנית לפיתוח בנק הדואר, שנועדה להרחיב את התחרות ולסייע לעסקים קטנים, לא הושלמה עד היום - כך עולה מדו"ח המבקר ■ דירקטוריון הבנק לא התכנס מאז אפריל 2017 ■ השירות אינו טוב מבחברת האם: 29 דקות בטלפון, עד 72 דקות בסניפים, ובלי כל אופציה מקוונת

2תגובות
סניף דואר ישראל באום אל-פאחם
רמי שלוש

"בנושא בנק הדואר, אני חושב שזה דבר אדיר ועוצמתי. זה יכול להוסיף הרבה לאוצר, ולמדינה בכלל. עצם החשיבה שיש בנק חברתי ממדרגה ראשונה - אני חושב שזה דבר מתבקש וחשוב ביותר" - כך אמר שר התקשורת איוב קרא בינואר השנה. קרא אינו הפוליטיקאי הראשון שמדבר על בנק הדואר כבנק חברתי שיוכל לתת מענה לאוכלוסיות חלשות ולהגביר את התחרות בענף הבנקאות. אלא שדו"ח מבקר המדינה בעניין בנק הדואר מצביע על שורה ארוכה של כשלים חמורים בבנק, שמונעים ממנו לממש את הפוטנציאל שלו. פעולת הביקורת נעשתה באוגוסט-דצמבר 2017 ואלה הממצאים העיקריים בה.

בנק הדואר פועל ממארס 2006 כחברה בת של דואר ישראל. לפי החוק, מיולי 2012, החברה פועלת בהפרדה מבנית מלאה בינה לבין חברת הדואר. בנק הדואר מחזיק ב-450 אלף חשבונות; הכנסותיו הן 400 מיליון שקל לשנה והן מהוות 20% מהכנסות דואר ישראל. לפי המבקר: "אופי הפעילות הפיננסי של בנק הדואר, טיפולו באוכלוסייה ממגזרים מוחלשים והיותו מנוע צמיחה משמעותי של חברת הדואר, מחייבים אותו להתנהל באופן מקצועי ולהקפיד על חיסכון, על יעילות ועל כללי מינהל תקין". אלא שהמסקנות מראות אחרת.

נקודה מרכזית בדו"ח היא אי-פיתוח בנק הדואר. ביולי 2012, פורסם ברשומות תיקון 11, המאפשר להרחיב את פעילויות בנק הדואר והשירותים שהוא מספק - לרבות הנפקת ניירות ערך, השכרת כספות, ייעוץ פנסיוני וייעוץ השקעות (למעט מתן הלוואות ותשלום ריבית על פקדונות). פעילויות אלה היו יכולות לייצר הכנסות נוספות לבנק הדואר, אלא שכדי לקבל אישורים לכל אלה, הדואר היה צריך לעמוד בכמה תנאים, ובראשם גיוס הון עצמי מזערי של 62 מיליון שקל. אף שב-2015, רשות החברות הממשלתיות והממונה על התקציבים הסכימו להשקיע את הסכום, התהליך לא הסתיים עד היום והבנק לא החל בפעילויות העסקיות החדשות. זאת, למרות הערה קודמת של מבקר המדינה בנושא. אי-השלמת פיתוח בנק הדואר פוגעת הן בתחרות כולה בענף הבנקאות, והן בערך חברת דואר ישראל, לקראת ההפרטה המתוכננת שלה.

לעניין התחרות כתב המבקר: "במערכת הבנקאות בישראל יש תאגידים בנקאיים ספורים בלבד. ריכוזיות זאת משפיעה בין השאר על מחיר האשראי, על רמתם של שירותי האשראי ועל תנאי הקצאתו. חשיבותה של התחרותיות במערכת הבנקאית מחזקת את הצורך ביישומו המהיר של תיקון 11". המבקר מזכיר את הקושי של עסקים זעירים בישראל לגייס אשראי, וגם את הנגישות המועטה לאשראי בקרב בעלי ההכנסות הנמוכות. הוא מסכם: "נוכח המצב המתואר לעיל, וחשיבותם של העסקים הקטנים לכלכלת ישראל ולצמיחה במשק, על שר האוצר ושר התקשורת לבחון את שילובו של בנק הדואר, על כל סניפיו, במערך ההלוואות לעסקים הקטנים. במהלך כזה יש כדי להגדיל את נגישותם של עסקים אלה להלוואות בתנאים סבירים, ולשפר את מצבם ואת הנגשתו של אשראי בנקאי לאוכלוסיות מוחלשות, ובכך לסייע לפיתוח המשק הישראלי".

לעניין ההפרטה כותב המבקר: "האינטרס הציבורי מחייב את המדינה לפעול למקסום התמורה שתקבל בעת ההפרטה של חברת הדואר. ביישום תיקון 11 יש כדי לחזק את הפוטנציאל הגלום בבנק הדואר". המבקר עומד על כך שיישום התיקון והרחבת העסקים של בנק הדואר הכרחיים גם לחברה. זאת, מכיוון ש-38% מהכנסות בנק הדואר הן מ"גבייה" עבור משרדי הממשלה השונים, אך פעילות זו נשחקת בהדרגה בגלל המעבר לתשלום מקוון.

דואר ישראל סניף תל אביב
ניר כפרי

בלי מנכ"ל, בלי דירקטוריון

אבל לא רק דרישות ההון העצמי עומדות כמכשול בפני בנק הדואר. מתברר כי בנק הדואר זקוק לחמישה דירקטורים כדי לפעול כחוק. כהונתו של דירקטור אחד הסתיימה ביולי 2017, ומאז לא מונה דירקטור חדש. בשל כך, לא מתאפשרת התכנסות מועצת המנהלים במניין חוקי. יתרה מכך, מאפריל 2017 לא התכנס דירקטוריון דואר ישראל, וב–2016 כולה התכנס הדירקטוריון רק שלוש פעמים. המבקר מסכם: "נוכח הקמת נבחרת הדירקטורים, יש היצע מתאים של מועמדים, ועל חברת הדואר למנות לאלתר דירקטור כדי להשלים את הקוורום, ולהקפיד על מינוי דירקטור חדש בד בבד עם פרישתו של דירקטור שעוזב".

בדו"ח על בנק הדואר מפנה המבקר זרקור לפרשייה עגומה נוספת: מינוי דורון ארבלי (לשעבר ראש רשות המסים) למנכ"ל בנק הדואר. ארבלי כיהן תקופה קצרה בבנק, בין ינואר 2016 ליולי 2017, אבל מהדו"ח עולה כי הוא כלל לא מילא תפקיד מנכ"ל. "חברת הדואר לא ראתה במר ארבלי את מנכ"ל בנק הדואר, אלא פרויקטור למימוש ההפרדה לפי תיקון 11. לדוגמה, למרותו של מר ארבלי סרו עוזרתו ונהגו בלבד, והוא כמעט לא היה שותף בהחלטות הקשורות לפעילותו השוטפת של הבנק". ארבלי גם לא חתם על הדו"חות הכספיים בתקופתו.

ארבלי הגיב למבקר והשיב כי המצב המתואר לעיל נוצר בכוונת מכוון של מקבלי ההחלטות בחברת הדואר, כדי להצר את צעדיו ולהוציאו מן החברה. ארבלי הוסיף כי לא הורשה להשתתף בישיבותיה של הנהלת בנק הדואר, מלבד ישיבה אחת שבה הוצג לחברי ההנהלה.

שירות מחפיר

סניף דואר במודיעין
אמיתי זיו

המבקר כותב גם על השירות המחפיר במוקד הטלפוני של בנק הדואר. משרד המבקר מצא כי זמן ההמתנה במוקד הטלפוני היה 29 דקות בממוצע, והליקוי חזר על עצמו ב-2017 וב-2018. "באוקטובר 2017 לבדו אירעו 15 תקלות שונות במוקד פניות הציבור של בנק הדואר, עקב תקלות בשרתים או במערכת פניות הציבור". המבקר מספר על לקוחה ש"נתבקשה לפקסס שוב ושוב למוקד טופס שמורה על ביטול עיקול, בתואנה שהמסמך לא הגיע בצורה ברורה, ואף שהגיעה בעצמה לסניף, בעייתה לא נפתרה". הוא מעיר: "עוד נמצא כי לא ניתן להעביר למוקד בנק הדואר פניות באמצעות כלים אינטרנטיים כמו פייסבוק, כפי שנהוג במוקדי שירות מתקדמים. מצב זה מונע פניות של אוכלוסייה שזמנה דוחק ומגביר את העומס על המוקד הטלפוני".

בסניפי בנק הדואר המצב אינו טוב יותר. "מדו"ח מערכת ניהול התורים של חברת הדואר עולה כי בסניפים רבים, זמן ההמתנה ארוך מאוד באותם תאריכים. לדוגמה, זמן ההמתנה הממוצע ב-15 בנובמבר 2017 עמד בסניף רהט על 48.6 דקות, ובסוכנות כפר חב"ד על 72 דקות".

חוסר מוכנות לשעת חירום

סעיף אחר בדו"ח המבקר מצביע על שורה של כשלים בבקרות ובמערכות ה-IT של בנק הדואר. מערכות המחשוב של הבנק ישנות, מה שמהווה חסם נוסף בפני הפיכתו של הבנק לשחקן תחרותי רלוונטי. כך, למשל, קורה שהשרת המרכזי אינו עומד בעומס. לפי הערכה של מנכ"ל הדואר, נדרשים 300 מיליון שקל לשדרוג מערכות הבנק.

הדו"ח סקר בהרחבה את חוסר המוכנות של החברה בכלל ושל מערכות ה-IT בפרט למקרי חירום, כמו גם את היעדרה של תוכנית התאוששות מאסון, וזאת אף ששירותי הדואר מוגדרים כשירות חיוני בשעת חירום. המבקר כותב: "לא הוגדר ולא הוקם אתר שישמש כאתר חירום למשתמשים; לא הוכנו מבנה ותשתיות עבור ההנהלה והעובדים במטה הבנק למקרה שיושבת מטה בנק הדואר; אין אתר חירום לפעילותם של מוקדי השירות; ולא גובשו כל התהליכים והנהלים להפעלת כל שירותי הבנק והמערך הטכנולוגי, כפי שנדרש בהוראה". לעניין מערכות המחשוב נכתב: "שירותים רבים אינם מגובים במלואם, לרבות מערכות המוקד, מערכות הלבנת הון ואתר האינטרנט".

המבקר מתח ביקורת גם על "היעדר אופציה לבנקאות דיגיטלית ולפעולות באינטרנט" בבנק הדואר - שמתאפשרות בכל בנק אחר באמצעות אפליקציה סלולרית. בשולי הדברים חושף המבקר כי במשך חמש שנים התבצעו 98 מעילות כספים בבנק הדואר, חלקן בחשבונות של לקוחות, ובסכום כולל של 2 מיליון שקל.

חברת דואר ישראל, בניהולו של דני גולדשטיין, היא כוכבת קבועה בדו"חות מבקר המדינה. בדו"ח הביקורת מ-2016 נמצא כי החברה לא נערכה כראוי לאתגר הסחר המקוון, ובדו"ח 2017 נמצאו כשלים מהותיים בניהול נכסי הנדל"ן של החברה, שגרמו לאובדן הכנסות.

מדואר ישראל טרם נמסרה תגובה לממצאי הדו"ח.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#