היום שבו לא ניתן יהיה להתקלח: כך קורס משק המים - וכמה זה עולה לנו

מבקר המדינה תוקף בחריפות את ניהול משק המים בישראל, שאותו הגדיר "הליכה על הסף" ■ כבר ב-2018 חסרים מים שיגבו מהציבור 150 מיליון שקל נוספים בחשבונות ■ הנזק למשק: 1.1 מיליארד שקל ■ האחראים: רשות המים ומשרד האנרגיה

אורה קורן
כנרת, החודש
כנרת, החודשצילום: גיל אליהו
אורה קורן

"רשות המים נקטה פעם אחר פעם מדיניות של הליכה על הסף, שהתבטאה בהתרת הרסן מיד בסיומה של שנת גשמים ברוכה אחת, תוך התעלמות מהשפעותיהם ארוכות הטווח של השינויים האקלימיים באזור" - כך כתב מבקר המדינה יוסף שפירא בדו"ח שפירסם היום (שני). "היעדר תכנון בר קיימא של משק המים וניהולו הכושל על ידי הרשות הציבו שוב את משק המים במשבר".

הדו"ח מתייחס בעיקר לתקופה שבה מנהל רשות המים היה אלכס קושניר, שהוחלף באמצע 2017 על ידי גיורא שחם. באותה תקופה שר האנרגיה היה סילבן שלום, שהוחלף ב-2015 על ידי יובל שטייניץ.

המבקר ציין כי "משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את תפקודה של רשות המים, שהביאה את משק המים ואת מאגרי המים הטבעיים למצב משבר - בתקופה שבה משק המים הישראלי ניצב בפני אתגרים רבים: היצע מים טבעיים מוגבל; רצף של אירועי בצורת קשה שפקדו את הארץ בשנים האחרונות; ועלייה בביקוש למים".

מתקן התפלה בפלמחים
מתקן התפלה בפלמחים

לדבריו, שר האנרגיה ורשות המים לא פעלו להגשת תוכנית אב למשק המים לאישור הממשלה, כנדרש בהחלטת ממשלה מ-2010. "בהיעדר תוכנית אב מאושרת, ניהול משק המים מונע מאילוצי ההתמודדות עם המשבר המתפתח", כתב שפירא.

המבקר קובע כי רשות המים גם לא הגדירה סדר עדיפויות למשק המים, כנדרש בהחלטת הממשלה מאוקטובר 2010, ולא קבעה יעדים לטווח הארוך לביצוע מיזמים שיאפשרו את תכנון משק המים ואת פיתוחו באופן מיטבי. כתוצאה מכך, משק המים אינו מנוהל באופן מיטבי ומתהווים בו מצבי משבר.

אף שהחל ב-2015 שוב עלתה צריכת המים לנפש, רשות המים לא נקטה צעדים לעידוד חיסכון במים עד 2018 . מנגד, היא נחפזה להגדיל את מכסות המים לחקלאות לפני שהביאה את המאגרים למצב ההידרולוגי הנדרש ומבלי שווידאה שלמשק יהיו מקורות מספיקים לכך. בניגוד להמלצות קודמות של המבקר ולהמלצות השירות ההידרולוגי, הרשות לא קבעה קווי תפעול (קווים אדומים) לכל מאגרי המים של ישראל, למעט הכנרת - מה שעלול לסכן את קיומם. הרשות גם לא החלה בביצוע קידוחים חדשים ובשיקום קידוחים קיימים לשימור יכולת ההפקה בהיקף הנדרש.

לא נמצאו חלופות למתקן ההתפלה באשדוד

רשות המים שינתה את יעד היקף ההתפלה שקבעה הממשלה ללא קבלת אישור מהממשלה, בניגוד לסדרי ממשל תקינים. ב-2014 קבעה הרשות שניתן להסתפק בהתפלת 600 מלמ''ק עד שנת 2020, וכי אין צורך להגיע ל-750 מלמ"ק כפי שנקבע בהחלטת הממשלה מ-2013.

הרשות גם לא הביאה את השינוי לאישור מועצת הרשות (הקובעת את הסדרת משק המים ומפקחת על ביצועה, א"ק). שינויים אלה הביאו לאי פיתוח מתקני התפלה במועד ובהתאם לצרכי המשק. הרשות לא קידמה הקמת מתקני התפלה, אף שלפי נתוניה מ-2017 יש להקים כל שלוש שנים מתקן התפלה שיתפיל 100 מלמ"ק כדי לעמוד בתחזית הביקוש.

החלטת רשות המים על צמצום ההתפלה בשנים 2013 ו-2015 הובילה לתחזית של מחסור במים ב-2018 של 210 מלמ"ק - מצב המוערך כנזק של 1.1 מיליארד שקל למשק. לצורך הקטנת המחסור, צומצמה תכנית שיקום מאגרי המים, כך שהמחסור במים ב-2018 עומד על 40 מלמ"ק, המוערכים בנזק של 150 מיליון שקל. בשנת 2020 צפוי מחסור של 82 מלמ''ק, המוערך בנזק של 370 מיליון שקל. לצורך השוואה, לו היה מוקם מתקן התפלה שלא היה נדרש להפיק מים בפועל, התשלום למפעילו היה עומד על 150 מיליון שקל בשנה (הוצאות קבועות).

מסמכי הרשות מ-2017 מצביעים על כך שבאמצע השנה זוהה צורך בהתפלה של 250 מלמ''ק נוספים עד שנת 2023. למרות שמשך הזמן להקמת המתקן עד להזרמת המים עומד על כשבע שנים, עד סיום הביקורת (תחילת 2018) טרם הוחלט ברשות על הקמת המתקנים.

עוד עולה מדו"ח המבקר כי רשות המים לא מצאה חלופות לאספקת המים למשק כשמתקן ההתפלה של מקורות באשדוד לא פעל במלוא התפוקה המתוכננת. הרשות גם טרם מימשה חלופות אספקת מים לצפון, שם מתעכבת הקמת מתקן ההתפלה בגליל המערבי. נכון למאי 2018, "הקמתו אינה נראית באופק".

המבקר קבע כי על רשות המים לפעול ללא דיחוי להבטחת ניהול יעיל של משק המים ולתיקון נזקי העבר. על משרדי האוצר והבריאות לפעול להוספת מגנזיום וסידן למים המותפלים, שהמחסור בהם גורם נזק בריאותי לציבור. המבקר ציין כי ביוני 2018 אישרה הממשלה את תוכניתו של שטייניץ, הכוללת הגדלת התפלה והעברת מים לצפון. המבקר מתח ביקורת על כך ששר האנרגיה אינו מקים את מועצת מים כנדרש בחוק המים, וציין כי בכך נפגע הציבור שאמור להיות מיוצג בה. לדברי שפירא, יש למצוא דרך להביא לביטוי את האינטרס הציבורי בקבלת החלטות בנושא המים.

מרשות המים נמסר בתגובה כי "דו"ח המבקר מתייחס לליקויים שכבר אותרו על ידי רשות המים ומרביתם טופלו זה מכבר ונמצאים בתהליכי עבודה מתקדמים. רצף נדיר של 5 שנות הבצורת שמכה את מדינת ישראל אינו יכול לקבל מענה תכנוני מוקדם מפני שמענה כזה מחייב השקעות אדירות המשפיע ישירות על תעריף המים לצרכן. משק המים הישראלי עובד מתוך ראייה מערכתית רחבה ולטווח ארוך המאמץ את קווי המדיניות הנגזרים מתוכנית אב מסודרת.

"תכנון וניהול משק המים הישראלי הוא מהמוצלחים ומהמתקדמים בעולם כולו ומהווה דוגמא למדינות העולם כיצד להתמודד ולהתאים את משק המים לשינויי האקלים ותכנון ארוך טווח. תוכנית שנותנת מענה למצב הנדיר אליו נקלע האזור אושרה ע"י שר האנרגיה ומועצת רשות המים, הובאה לממשלה כהחלטת ממשלה ונמצאת בתהליכי ביצוע. עם זאת, רשות המים לומדת את הערות המבקר ופועלת לתיקון הנדרש".

ממשרד האנרגיה נמסר: "כלל הסמכויות לניהול משק המים ניתנו בחוק לרשות המים ולמועצת המים. עם זאת, לאור העובדה שזו שנת הבצורת החמישית ברציפות שחווה ישראל, הוביל המשרד תכנית אסטרטגית שאושרה בממשלה, במטרה לתת מענה הולם למשבר במשק המים, בין היתר באמצעות תוכנית רב-שנתית לפיתוח משק המים, עקרונות תוכנית האב למשק המים ומדיניות הפעלת משק המים בעתות חירום. בכוונת המשרד להמשיך לפעול לקידום משק המים לטווח ארוך".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ