הקניות באינטרנט יצמחו ל-15 מיליארד שקל – אך ישראל אינה ערוכה

מחסור בנתונים, חוסר תיאום ואתרים שאינם שולחים לישראל - דו"ח מבקר המדינה חושף את הבעיות של המסחר המקוון בישראל: "קופת המדינה מפסידה כ–200 מיליון שקל בשנה בשל אכיפה לקויה של החיוב במכס על מוצרים שהגיעו בדואר"

הדר קנה
הדר קנה
סחר מקוון דואר ישראל
מרכז הסחר המקוון של דואר ישראל, מודיעין צילום: עופר וקנין
הדר קנה
הדר קנה

עולם המסחר המקוון (אי־קומרס) בישראל, הכולל בתוכו את כל תחום היבוא האישי מחו"ל, הוא אחד התחומים הצומחים בישראל. הוא מקיף פעילויות מגוונות — מהזמנת כרטיסי טיסה וחופשות, דרך רכישת מוצרי צריכה ועד ביצוע פעולות פיננסיות כמו קבלת הלוואות.

חלק מרכזי מהמסחר המקוון הוא זה של מוצרים קמעוניים, הנמכרים באופן מסורתי ברשתות ובחנויות - תחום שצמח ב-2014–2016 בכ-25% בשנה בממוצע. ב-2016 הוערך שוק זה ב–7 מיליארד שקל, והיה כ–6% מהשוק הקמעוני כולו. עד 2020 הוא צפוי להכפיל את עצמו ואף יותר מכך, ולהגיע על פי הערכות לשווי של כ-15 מיליארד שקל - 12% מהשוק.

רכישות מחו"ל, היבוא האישי, מהוות חלק נכבד מהמסחר הקמעוני המקוון, וחלקן גדל בהתמדה. בענפי צריכה שבהם יש ליבוא אישי נוכחות משמעותית גוברת באופן טבעי רמת התחרות - תהליך המוביל לירידת מחירים. הצרכנים והצרכניות הישראלים כבר הבינו את הפוטנציאל הענק של רכישת מוצרי אופנה, אלקטרוניקה וטואלטיקה דרך האינטרנט, ועברו בהמוניהם לקנות אונליין כדרך להתמודד עם יוקר המחיה.

צמיחה מטאורית

ב–2016 כבר היה היבוא האישי כ–40% מהשוק הקמעונאי המקוון בישראל, והוערך בכ–2.9 מיליארד שקל. בשנה זו כ–3.7 מיליון ישראלים ביצעו יבוא אישי. כך, לפי נתוני משרד הכלכלה, נהפכה ישראל למעצמת קניות אונליין. יעידו על כך נתוני דואר ישראל על הזמנת חבילות לישראל, ששוברים שיאים חדשים מדי שנה: ב-2017 הזמינו הישראלים כ–62 מיליון חבילות מחו"ל, וב–2018 הצפי הוא כבר ל–70 מיליון חבילות. מכאן החשיבות של בדיקת התחום על ידי משרד המבקר.

דו"ח המבקר ל-2017 מצא שורת ליקויים בכל הנוגע להיערכות המדינה לגידול העצום בהיקף המסחר המקוון בכלל, וביבוא האישי בפרט. כך, קופת המדינה מפסידה כ–200 מיליון שקל בשנה בשל אכיפה לקויה של החיוב במכס על מוצרים שהגיעו בדואר, וקיימת אפליה מובנית בבדיקה המכס בין דואר ישראל לחברות השילוח הפרטיות. חוסר ההיערכות בא לידי ביטוי גם בעיכובים בקבלת החבילות הנוצרים בשל מיון ידני של הדואר, ובשימוש בנתונים ישנים וחסרים.

ישראל בצמרת

נתונים חסרים, חלקיים ומוטים

מאחר שתחום המסחר המקוון הוא חדש יחסית, ותפח לממדים משמעותיים רק בחמש השנים האחרונות, נוצר צורך בהסדרת התחום. חלק מהליקויים המרכזיים שמצא המבקר נוגעים להיעדר אסדרה, אי יישום מהלכים להסרת חסמים והעובדה שהגופים האמונים על התחום נאלצו להתבסס על נתונים חסרים, חלקיים ומוטים.

במהלך השנים נעשו ניסיונות אסדרה, אך המחסור בנתונים הקשה על התהליך, וכך החלטת ממשלה מ–2014, שעניינה הסרת חסמים, לא יושמה במלואה. "משרד הכלכלה והאוצר עדיין לא השלימו את הקמת המערכת ממוחשבת ליבוא אישי, הרשויות המוסמכות עדיין לא השלימו את השינויים האסדרתים הנוגעים ליבוא אישי וחוקיות היבוא, וצו יבוא חופשי לא תוקן באופן שמאפשר הנפקת אישור על עמידה בדרישות", נכתב בדו"ח.

חבילות של אמזון
חבילות של אמזוןצילום: בלומברג

בדו"ח מובאת הדוגמה של ועדת ההיגוי הממשלתית (ועדת גרינברג), שמטרתה היתה להסיר חסמים ולהפוך את היבוא המקוון ליעיל ופשוט יותר. הוועדה, שמסקנותיה פורסמו ביוני, התבססה על נתונים חסרים. בין היתר לא הוצגו לה נתונים ממשלתיים עדכניים על היקף היבוא האישי בשנים האחרונות, חלק מהנתונים שהועברו מגורמים לא ממשלתיים לא היו עדכניים ונתונים רבים הגיעו מגופים לא ממשלתיים "שסיפקו נתונים שונים זה מזה וייתכן שחלקם היו מוטים", מציין המבקר. המבקר מוסיף כי משרד הכלכלה כלל לא מחזיק במידע על היקף הפגיעה של הייבוא האישי במגזר הקמעוני המסורתי (חנויות ורשתות פיזיות), ומכאן שגם לא גובשה תוכנית להתמודדות עם הבעיות שכבר החלו לצוץ בפועל. דוגמה לבעיה כזו הוא כמו הקושי אליו נקלע ענף האופנה הישראלי, המתבטא בירידה במכירות, פשיטות רגל וסגירות סניפים.

המבקר מדגיש את בעיות החסמים ואי פתירתם, שכן חלק מהעיכובים ומהבעיות במשלוחים נוצרים בשל קשרים לקויים בין ישראל לחו"ל — חלק מהאתרים הבינלאומיים אינם מספקים משלוחים ישירים לישראל, או שעושים זאת בעלויות גבוהות ובזמני אספקה ארוכים. בנוסף, ישראל מוגדרת ביעדי המשלוח של חברות שילוח בינלאומיות בקטגוריה "שאר העולם", ולא בקטגוריה של מדינות אירופה, ושינוי המצב יכול להוזיל את המשלוח. נקודות אלו ניתנות לתיקון באמצעות אסדרה מתאימה, ולשם כך הוקמו הוועדות להסרת החסמים.

האופנה בראש

אפליה מובנית לטובת דואר ישראל

בעיה מהותית בתחום המסחר המקוון היא האפליה המובנית הקיימת במכס לטובת דואר ישראל בהשוואה לחברות השילוח האחרות. המבקר מציין כי האכיפה הלקויה של המכס לגבי החבילות שמגיעות דרך דואר ישראל גורמות לאובדן מס פוטנציאלי. נושא זה עלה כבר בדו"ח המבקר מ–2016, אז הוערך אובדן המס ב–200 מיליון שקל בשנה.

על פי נתוני המבקר, 99% מפרטי הדואר הנכנסים לארץ מגיעים דרך דואר ישראל, ורק אחוז בודד מגיע דרך חברות השילוח הפרטיות. ואולם בעוד המכס מקבל כבר לפני הנחיתה מידע על החבילות שמגיעות באמצעות חברות השילוח, וכך יכול לאתר חבילות שנדרש לגבות בגינן מס (במידה שערך חבילה עובר את סף הפטור, העומד על 75 דולר, ה"ק), או חבילות החשודות בהברחה, הרי שמהדואר לא מתקבל מידע מקדים, ולכן לגביו מתבצעות רק בדיקות מדגמיות ידניות. המשמעות היא שרוב החבילות המגיעות דרך הדואר כמעט לא נבדקות. מצב זה גורם, על פי דו"ח המבקר, לאובדן מס פוטנציאלי עצום, וגם מותיר פתח להברחות מוצרים לישראל.

מאז פרסום הליקויים בדו"ח המבקר של 2016 נעשו ניסיונות לשפר את המצב מבחינת המידע המגיע. לדוגמה, הדואר פונה למנהלי דואר בעולם ולחברות מסחריות בבקשה לקבל מידע מקדים על החבילות. עם זאת, המבקר קובע כי בסופו של דבר "החבילות עדיין מגיעות ללא מידע מקדים". בנוסף, הדואר מצוי בעיצומו של פיתוח תהליך תפעול חדש, הכולל פענוח מהיר באמצעות קורא אופטי (OCT), שאמור להעביר את המידע למערכת הניהול של המכס - אך העברת המידע בין הצדדים עדיין לא מתפקדת כראוי.

בשל דרישת המכס לקבלת מידע מסודר, פנתה בינואר חברת דואר ישראל למשנה ליועץ המשפטי לממשלה, וביקשה את עמדתו בנוגע לסמכויות המכס בעניין קבלת המידע. למרות ישיבות פנימיות שנערכו בנושא במשרד המשפטים, עד למועד סיום בדיקת המבקר לא התקבלה הכרעה בעניין. המשמעות היא שדואר ישראל ממשיכה שלא להעביר את המידע המוקדם שיש ברשותה על החבילות המגיעות לארץ.

גם לרשות המסים יש אחריות בעניין זה. בספטמבר 2017 פתח הדואר מרכז מיון חדש במודיעין, שאמור לייעל משמעותית את שיטת המיון והחלוקה של המשלוחים. ואולם מהביקורת עולה כי עדיין לא נבנה בית מכס במתחם החדש, כך שרוב המיון מתבצע עדיין בבניין הישן והמרוחק יותר. מידי יום מועברות כ–1,000 חבילות לבית המיון הישן, וכולן מסווגות "מעוכבות במכס", בלא שמצוינת סיבת העיכוב. מרשות המסים נמסר כי נציגי המכס צפויים לעבור לבית המיון החדש בנובמבר 2018, ואף להתחיל לתפעל מערכת חדשה למחשוב כל החבילות.

בינתיים, אף כי יש במרכז החדש של הדואר מערכת OCR - מסועים ומכונות שיקוף שבהם החבילות עוברות באופן אוטומטי - היא מופעלת רק בשליש מהעמדות, כך שבשני השלישים הנותרים תהליך המיון נעשה עדיין באופן ידני. המבקר טוען כי השיטה הידנית אינה אידאלית, וכותב כי "פעולות ידניות הן פתח לטעויות ועיכובים אפשריים. על החברה לקדם את האוטומטיזציה של בית המיון כדי לייעל את הטיפול בחבילות".

מחדלים קשים בהגנה על הפרטיות

מעבר לנושאים שהוזכרו, המבקר מצא עוד ליקויים רבים בנושא המסחר המקוון שעדיין לא נפתרו. בין היתר הדגיש את נושא הפרטיות - שחשיבותו עלתה בשנים האחרונות. זאת לאור העובדה שאתרי מסחר שונים אוספים מידע על הצרכנים ומנתחים את התנהגות הגולשים, לעיתים גם ללא ידיעתם. המבקר מציין כי הרשות להגנת הפרטיות לא מסרה מידע על הפרות חוק הגנת הפרטיות בנושא, למשל על מקרים של העברת מידע בין אתר אחד לאחר שלא למטרה שלשמה נמסר המידע, או על היקף השימוש שעשתה בסמכותה כדי להטיל קנסות כספיים על מפרי התקנות.

המבקר מציין לרעה גם את ההנגשה הלקויה לאנשים עם מוגבלויות, המחסור בנתונים לגבי עסקים מקוונים בחברה הערבית וחוסר תכנון מתאים לגבי עתידם של מרכזיים מסחריים קיימים לאור הגידול המואץ ברכישות אונליין.

מרשות המסים נמסר בתגובה: "רשויות המכס בעולם מנסות מזה מספר שנים למצוא פתרון לתופעת הסחר האלקטרוני, בהתחשב בעובדה שלדברי הדואר לא נלווה מסר ממוחשב, דבר שהיה מגדיל משמעותית את יכולת האכיפה. מאחר שמדובר במאות מיליוני חבילות בשנה, האתגר המונח בפתחי רשויות המכס בעולם הנו מורכב. מינהל המכס הישראלי ודואר ישראל מפתחים בשנה האחרונה מערכת משותפת, שתאפשר יצירת מסד נתונים לגביית מיסי היבוא. בד בבד, בכל הקשור לאכיפת נושא חוקיות היבוא, כל החבילות שאמורות להיכנס לישראל, יעברו שיקוף ביטחוני ומכסי, שמטבע הדברים יגדיל משמעותית את יכולת האכיפה של מינהל המכס בדואר - הן בתחום חוקיות היבוא והן בגביית מיסי יבוא".

מדואר ישראל נמסר: "מאז פתיחת מרכז הסחר המקוון חולקו לציבור עשרות מיליוני חבילות ובזכות השיפור בתהליכי המיון והמסירה, המספרים גדלים משנה לשנה. אנו רואים לנגד עינינו את הלקוחות ונמשיך לשפר את התהליכים. החברה עוברת תהליך מואץ של ייעול התשתיות והטמעת מערכות טכנולוגיות חדשות בכל חטיבות החברה,
ששיפרו משמעותית את חווית הלקוח. בשנה הקרובה יוכנסו מערכות אוטומציה נוספות למקום, לרבות פתיחת מתקן מכס חדש ומתקדם בתוך המרכז. זהו תהליך של  שיפור מתמיד העוקב אחר צרכי ודרישות הלקוחות, והתפתחויות טכנולוגיות. אנו ממשיכים לפעול במרץ להמשך יישום התוכנית האסטרטגית של החברה".

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ