מחדל בחלל: כך כמעט ירדו הישגיה של ישראל בתחום לווייני התקשורת לטמיון

מבקר המדינה מצביע על שורת מחדלים בתחום לווייני התקשורת בתוכנית החלל של ישראל - למרות הגדרתו כ"צורך אסטרטגי" ■ הדו"ח לא דן בהחלטה לסבסד את פעילות התעשייה האווירית בעשרות מיליוני דולרים, אך הפנייה לראש הממשלה עשויה לנקות חשדות סבירים בדבר ההקשר הפוליטי שבהחלטה

גיא ארז
גיא ארז
שיגור לווייני התעשייה אווירית
שיגור לווייני התעשייה אוויריתצילום: אריאנספייס
גיא ארז
גיא ארז

עד כמה היתה ישראל קרובה לאבד את יכולותיה בתחום לוויני התקשורת, שהוגדר על ידה צורך אסטרטגי חיוני לביטחון הלאומי ולתחומי התעשייה, הכלכלה והטכנולוגיה ולמעמדה הבינלאומי? דו"ח המבקר בעניין חושף שורת מחדלים, המתפרשת על פני יותר מעשור, ושסיכנה את התשתית הטכנולוגית והאנושית בתחום, שנבנתה במשך עשרות שנים. הממצאים הולידו פנייה של מבקר המדינה ישירות לראש הממשלה, בנימין נתניהו, באפריל האחרון — שהביאה להחלטת ממשלה חריגה על הענקת סבסוד לחברת חלל הציבורית — בעשרות מיליוני דולרים — לרכישת לוויין מהתעשייה האווירית (תע"א).

הדו"ח חושף את הדרמה והמחדלים שהטילו צל על תוכנית החלל הישראלית, בעיקר על רקע התלות למימושה בחברה ציבורית — שהחלטותיה עסקיות במהותן. כבר ב–2008 נקלעה ישראל למשבר בתחום לוויני התקשורת, בשל היעדר מדיניות לאומית מגובשת ותוכנית רב־שנתית להגדרה ויישום יעדי המדינה בתחום החלל. על פי הדו"ח, באותה שנה התריעה תע"א על "משבר חמור המסתמן בתוכנית החלל הלאומית עד כדי סכנה לסגירתה", אך ממשלות ישראל, על פי הדו"ח, "לא קבעו מדיניות בנוגע לקידום תוכנית החלל ולא קיבלו החלטה להקצאת תקציבים לחיזוק התחום על נגזרותיו".

הדו"ח מצביע על שורת הצהרות מטעם מל"ל, משרד המדע, ועדת החלל וגופים נוספים, שנועדו למנוע את המשבר שבפתח — אך אלה לא לוו במהלכים אקטיביים במהלך השנים, והמתווים שגובשו בוצעו "ללא קביעה של מספר הלוויינים שיפותחו, ייוצרו וישוגרו; ללא קביעת לוחות זמנים מפורטים במישור הרב שנתי; וללא הקצאת התקציבים הנדרשים למימוש". על פי הדו"ח, התוצאה היא "חוסר יציבות וחוסר יעילות בתחום, ופגיעה ביכולתה של תע"א להמשיך ולהחזיק בקו הפיתוח והייצור של הלוויינים". לפיכך ממליץ הדו"ח למטה לביטחון לאומי, משרד המדע והטכנולוגיה וגופים נוספים לפעול בראייה ארוכת טווח, ולנקוט ללא דיחוי פעולות שיבטיחו את השימור והקידום של יכולות המדינה בתחום הלוויינים, "ולהציג לממשלה את כלל החלופות העומדות על הפרק, על משמעויותיהן, עלויותיהן והסיכונים שבאי־יישומן".

בדיקות של עמוס 6
בדיקות של עמוס 6צילום: תעשייה אווירית

הדו"ח לא עוסק בפרק האחרון של הפרשה, אולי המעניין ביותר — החלטת הממשלה לסבסד את רכישת הלווין "עמוס 8" על ידי חברת חלל בעד 90 מיליון דולר. זאת, לאחר שתע"א הפסידה במכרז לבניית הלווין לחברת לוראל האמריקאית, שהצעתה היתה זולה ויעילה יותר. "ייבוש" של תע"א לכמה שנים ללא בניית לוויין, היה עלול להוריד לטמיון את ההישגים שישראל כבר רשמה בתחום. בעקבות פניית המבקר והחלטת הממשלה ביטלה חלל את ההסכם מול לוראל — בניגוד להצהרותיה הקודמות. נראה כי תיקצוב ממשלתי ראוי, מבעוד מועד ובהתאם להצהרות, היה מאפשר לתע"א תחרותיות עדיפה בבניית הלוויין, והדרמה שאיימה על פרויקט החלל הלאומי כולו היתה נמנעת. החלטת הסבסוד שלהממשלה התקבלה על רקע קשרים הדוקים בין ועד עובדי תע"א למרכז הליכוד. אף כי פניית המבקר לראש הממשלה לגבי הצורך לפעול בעניין ללא דיחוי יכולה להסיר חלק מסימני השאלה הכרוכים בהשתלשלות האירועים, נותר באוויר הקושי סביב אמירתו של יו"ר ועד עובדי תע"א, יאיר כץ, לפיה "אם הם (מקבלי ההחלטות; ג"א) היו מאכזבים אותנו, סביר להניח שהם לא היו מקבלים בשנית את אמון העובדים במסגרת הפריימריז בליכוד".

חסר משקיף עם סיווג ביטחוני מתאים

הדו"ח אף מציין לחומרה כי במשך כ-15 שנה, עד ל–2015, לא עידכן משרד התקשורת את תנאי הרישיון המיוחד של חלל, למרות השינויים המהותיים בפעילותה ופניותיה בעניין. בנוסף, חלל, מצדה, לא הסדירה את סוגית הסיווג הביטחוני של עובדיה, למרות פניות מצד רשות ביטחונית מוסמכת, וזאת "גם לאחר תיקון הרישיון ב–2015, שכלל חובה להסדיר את סיווג הדירקטורים ובעלי התפקידים", נכתב בדו"ח. המבקר גם התריע כי לאחר תיקון הרישיון לא מונה לדירקטוריון החברה משקיף בעל סיווג והתאמה ביטחוניים, שיבטיח כי היא פועלת בהתאם לחובותיה, "מצב של היעדר פיקוח ובקרה באמצעות משקיף עלול להביא לפגיעה באינטרסים של מדינת ישראל ויש לתקנו לאלתר".

ממשרד התקשורת נמסר: "משרד התקשורת הגן על האינטרסים של המדינה באמצעות תיקונים לרשיון החברה, תיקונים אלה עסקו בנושאים פרטניים שהינם אינטרסים של המדינה. הפרקטיקה שהיתה נהוגה עד 2015 היתה ביצוע תיקונים באמצעות צירוף דו"חות ונספחים לרשיון הקיים, אין זה אומר שלא עודכן הרשיון. מאז 2015 שינויים ברשיון מתבצעים באמצעות תיקון הרשיון לגופו".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ