לא מודד ולא עושה חשבון - כך פועל הגוף שאחראי לעליונות הטכנולוגית של צה"ל

הגוף שאמור ליזום טכנולוגיות מתוחכמות עבור צה"ל וחולש על מיליארדי שקלים בשנה, אינו מחזיק במערכת יעילה לניהול מידע, אינו מודד את האפקטיביות של התוכניות שבאחריותו ואינו יודע כמה כסף מושקע במו"פ הביטחוני ■ זה לא מפריע לו לדרוש עוד תקציבים - ולקבל

רותי לוי
רותי לוי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
מערכת כיפת ברזלצילום: REUTERS

לפני ארבעה חודשים, בכנס הסייבר הלאומי, עמד תא"ל (מיל') ד"ר דני גולד, ראש מפא"ת (המינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית), וסיפר לקהל איך מתמודדת מערכת הביטחון עם האיומים מבחוץ: "אנו מגדילים את תקציב המחקר והפיתוח (מו"פ)... מכיוון שאיננו יודעים מה הצד השני מסוגל לעשות, אנו זקוקים ליתרות, אך זה עולה כסף. ללא יתרות לא ניתן להתמודד עם אתגר לא ידוע".

גולד מוכר לציבור כאדם שהוביל את ההחלטה לפתח את כיפת ברזל - אחת ההצלחות הטכנולוגיות הגדולות של מערכת הביטחון, והוא בוודאי נשמע משכנע. הארגון שבראשו הוא עומד ומבקש להגדיל שוב את תקציבו הוא גוף מטה שאחראי על ייזום, תיאום וניהול הפעילות הענפה של המו"פ הביטחוני שאמור לשמש לבניית עוצמתה הצבאית של ישראל. ככזה הוא גם נהנה מהעובדה שקשה להתווכח על כספים שמופנים לצורכי ביטחון.

ואולם דו"ח מבקר המדינה שהתפרסם היום (ב'), מגלה כי מפא"ת מעולם לא סיפק הוכחה לצורך בהגדלת תקציב המו"פ המרכזי - והכספים זורמים אליו בלי שהציג תוכניות עבודה מסודרות ובלי שהתקיימה עבודת מטה שבחנה את החלופות למימוש צרכיו.

איפה הכסף?

מדו"ח המבקר עולה כי מפא"ת - גוף מטה משותף למשרד הביטחון ולצה"ל - אינו יודע לומר כמה כסף מושקע בכל תוכניות המו"פ הביטחוני במדינת ישראל, ואינו מודד את האפקטיביות של התוכניות שהוא מקדם - התנהלות המונעת חיסכון תקציבי.

במשך שנים עד 2015 תוקצב מפא"ת במאות רבות של מיליוני שקלים מתקציב צה"ל עבור פעילות המו"פ המרכזי. מ-2016 תקציבו גדל בכ-14%. באותה שנה, הציב מנכ"ל משרד הביטחון יעד - להגדיל את התקציב ב-25% נוספים, ובהמשך בעוד 10%. תקציב המו"פ המרכזי של מפא"ת מוערך ב800 מיליון שקל בשנה, והוא מצטרף למימון נדיב (50%-20% מכל תוכנית) של גופים חיצוניים בישראל ובחו"ל, לרוב תעשיות ביטחוניות, שמשתתפים ברוב תוכניות המו"פ שמפא"ת מוציא לפועל.

לטענת המבקר, במשך השנים הציג מפא"ת לוועדות שונות שבחנו את גודל תקציב המו"פ המרכזי ותמכו בהגדלת תקציבו (ברודט, טישלר, לוקר), נתונים כמותיים לא מלאים, בלי להסגיר את סכומי הכסף המשמעותיים שמגיעים אליו מגופים חיצוניים.

ראש מפא"ת, תא"ל (במיל') ד"ר דני גולדצילום: מוטי מילרוד

מתעלם מתפקידו

תחום המו"פ כולל את כל הפעילויות הנעשות ליצירת ידע מדעי או טכנולוגי חדש עד הוכחת היתכנות, כלומר הצגת אבטיפוס טכנולוגי. הפעילות הזאת נעשית על ידי גורמים רבים במשרד הביטחון, בצה"ל, בתעשיות הביטחוניות, במוסדות אקדמיים, בגופי מחקר ובשוק האזרחי.

מפא"ת מזמין מאות רבות של עבודות מהגורמים האלה: מחיר כל עבודה הוא מאות אלפי שקלים עד עשרות מיליוני שקלים, והיא עשויה להימשך שנתיים או יותר. בסיום פעילות המו"פ מציג מפא"ת לגופים בצה"ל את תוצריו, והם מחליטים אם לקדם מהתקציב שלהם את תוצרי המו"פ לכדי פיתוח מלא והצטיידות או לא.

מכיוון שמפא"ת הוא גם גוף הרכש של אמצעי הלחימה של צה"ל - הוא גם מנהל עבור הגופים השונים, מתקציבם, את כלל פרויקטי הפיתוח המלא. כך שבפועל, מפא"ת חולש על תקציב של מיליארדי שקלים בשנה.

בשל המידע הרב שעובר דרכו והסמכויות שניתנו לו, מפא"ת אמור להיות הגורם המרכזי שבוחן, מסנכרן ומכוון את כלל הפיתוח הטכנולוגי עבור צה"ל - תחום עתיר תקציבים ופעילות המחייב ראייה מערכתית. על מפא"ת מוטלת האחריות לדעת מה מפותח דרכו וגם מה שלא דרכו, לייצר תמונה שלמה של המחקר והפיתוח הביטחוני, ולהציגו למטכ"ל ולהנהלת משרד הביטחון. ואולם מדו"ח המבקר מתברר כי הוא נמנע לאורך שנים מהתפקיד הזה.

תקועים באקסל

למרבה האירוניה, אנשי מפא"ת האמונים על ייזום פיתוחים טכנולוגיים פורצי דרך, הודו בפני המבקר כי מערכת המידע הטכנולוגית המשרתת אותם לשימור הידע מוגבלת וחסרה. "לא קיים מאגר פרויקטים במסד נתונים מסודר, ולא ניתן לדעת ברגע נתון בצורה ממוכנת את סטטוס ההתקדמות של כל פרויקט", אמרו.

אף שמערכת המידע משמשת את מפא"ת לניהול תקציב תוכניות המו"פ, היא אינה משקפת אותו במלואו משום שהצוות אינו משתמש בשדות ייעודיים לנתונים שונים. כך, למשל, אף שסכומי ההשתתפות של התעשייה הביטחונית בתוכניות המו"פ מפורטת בחשבוניות ההזמנות שיוצאות אליה - הם אינם נכתבים במערכת. גם תקציבי זרועות צה"ל עוברים דרך מפא"ת, אך אלה כספים המיועדים לנושאים רבים ומגוונים, והמערכת של מפא"ת אינה יודעת לאחזר את הנתונים המתייחסים להשתתפות במו"פ בלבד. הצוות של מפא"ת טען בתגובה כי "לתחושתו", מדובר בשיעור השתתפות "מינורי" ממילא. בהיעדר מערכת מרכזית איכותית, מנהלי המחלקות מפיקים דו"חות לא אחידים בשיטות שונות שאימצו לעצמם ובגיליונות אלקטרוניים, כמו אקסל, המנוהלים באופן מקומי.

חיילים בתרגיל ברמת הגולן, במאי
חיילים בתרגיל ברמת הגולןצילום: גיל אליהו

ההתנהלות הזאת לא רק פוגעת בשימור הידע הארגוני וביכולת להעבירו בעת חילופי כוח אדם, אלא גם בתכנון, בבקרה, בלימוד ובהפקת לקחים. אחד מהממצאים המפתיעים בדו"ח המבקר הוא כי מפא"ת כלל אינו מודד את האפקטיביות של המו"פ המרכזי - למשל, באמצעות מעקב אחר היקף תוכניות המו"פ שצה"ל החליט לעשות שימוש בתוצריהן לפיתוח מלא והצטיידות, לעומת תוכניות המו"פ שלא קודמו.

בביקורת עלה כי התקשורת בין צה"ל למפא"ת אינה סדורה ואחידה: צה"ל אינו מעביר למפא"ת את דגשיו בנוגע לצרכיו העתידיים, והפעילות שמבצע מפא"ת בתחום המו"פ נעשית בעיקר על דעתו. במצב זה נפגעת האפקטיביות של צה"ל, שכן ייתכן כי יפותחו טכנולוגיות שאינן דרושות לו או שלא יפותחו כאלה שכן נחוצות.

אז מהו תקציב המו"פ?

הטיעון המרכזי ששימש את מפא"ת במשך השנים לצורך הגדלת תקציב המו"פ הוא שחיקתו ביחס לגודלו של כלל תקציב הביטחון. ואולם המבקר טוען כי תקציב הביטחון המלא כלל אינו רלוונטי לקביעת גודלו הרצוי של תקציב המו"פ. בתקציב הביטחון כלולים סעיפי הוצאה גדולים מאוד - שכר וגמלאות, קיום שוטף, בינוי ושיקום - שאין בינם והשינויים שחלו בהם לבין המו"פ זיקה ישירה.

הנתון הבסיסי הדרוש למקבלי ההחלטות כדי לבחון הגדלת תקציב המו"פ למפא"ת הוא כלל ההוצאה למו"פ ביטחוני במערכת הביטחון. למפא"ת אין נתון כזה, ומבקר המדינה טוען כי המידע אינו נמצא בידי נציגי משרד האוצר. הנתון קיים בדו"חות הכספיים של מערכת הביטחון ובלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אלא שהשוואה של סכומי ההוצאות ל-2016-2012 שביצע מבקר המדינה, מעלה כי ישנם פערים משמעותיים - לעתים של יותר מ-100% - בין שני מקורות המידע האלה.

משרד הביטחון מסר בתגובה כי בסוף 2017 סיכמו הגורמים הרלוונטיים על מתודולוגיה אחידה למיפוי ההשקעות במו"פ ביטחוני, ומשרד האוצר מסר כי לפני שינקוט פעולות כמו הגדלת תקציב המו"פ של מפא"ת הוא ישלים את המידע הנדרש לשם כך. כמו כן נמסר ממשרד הביטחון כי עבודות המטה לקביעת גודלו של תקציב המו"פ המרכזי התקיימו בוועדות ברודט, טישלר ולוקר, וכי כל עבודת מטה נוספת תהיה הליך ביורוקרטי שירחיק את יישום מסקנות הוועדות. עוד נמסר כי המלצות שלוש הוועדות לתגבור תקציב המו"פ המרכזי לא התבססו על חישוב אמפירי, אלא על ההבנה הכללית שנדרש להאיץ את המו"פ, ושהדרך לעשות כן היא בעיקר באמצעות הגדלת תקציב המו"פ המרכזי. לפי משרד הביטחון, ב-2018 הנחה מנכ"ל המשרד לבחון העברה של תקציב המו"פ המרכזי של מפא"ת מתקציב צה"ל לתקציב משרד הביטחון, על בסיס התובנה כי יש לפעול לשמירה על תקציב מו"פ יציב ולשאוף להגדילו.

בנוגע להשתתפות של התעשיות הביטחוניות בתוכניות המו"פ, נמסר כי אין למפא"ת השפעה על גובה תקציב ההשתתפות הכולל, ולכן גם לא ניתן לכלול אותו במערכות המשרד. באשר למדידה החסרה של מספר הפרויקטים שעוברים לפיתוח המלא, מסר משרד הביטחון כי לעתים מושגת במו"פ טכנולוגיה שתשולב רק בפיתוחים עתידיים, אך תחום התחקור במפא"ת אכן דורש שיפור. עוד נמסר כי בימים אלה מפא"ת מפתח מערכת מידע מתקדמת שתאפשר את הניתוחים השונים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker