רעידת אדמה בלילה או בשבת? הכל מונח על כתפיו של סטודנט אחד - דו"ח מבקר המדינה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
דו"ח המבקר

רעידת אדמה בלילה או בשבת? הכל מונח על כתפיו של סטודנט אחד

מבקר המדינה מציין בדו"ח שפורסם היום כי היחידה האמונה על ההכרזה על רעידות אדמה עדיין לא הוקמה - אף שהחלטה על כך התקבלה ב-2009 ■ לרשות הארצית לכבאות והצלה אין מידע טוב מספיק על תחנות הכבאות שצפויות להיפגע ברעש אדמה

3תגובות
חדר מצב במכון הגיאופיסי לישראל בלוד
גיל כהן מגן

מי יכריז על רעידת אדמה קשה בישראל, אם תתרחש, כך שהגופים האמונים על הטיפול בה ייכנסו לפעולה? מתברר כי היחידה המופקדת על כך עדיין לא קמה.

אף שהממשלה החליטה על כך כבר ב–2009, "עדיין לא הוקמה היחידה הסייסמולוגית במכון הגיאולוגי, האמורה לפעול בכל שעות היממה ובכל ימות השנה ולהעסיק מומחים לרעידות אדמה שתפקידם לקיים הערכות מצב בעת רעידת אדמה. ללא יחידה כזאת, יש קושי מבצעי לנתח התרחשויות של רעידת אדמה, להחליט רשמית על התרחשותה ולהודיע עליה לאוכלוסייה", נכתב בדו"ח המבקר המפורסם היום (ד').

>> דו"ח מבקר המדינה על רעידות אדמה | סיקור מיוחד

הקמת היחידה הוקצו 3.5 מיליון שקל עד סוף 2017, אבל במכון הגיאולוגי — וגם במכון הגיאופיסי, המפעיל בינתיים יחידה דומה — אומרים כי נציבות שירות המדינה, משרדי הממשלה ורשויות המדינה אינם מעניקים את התמיכה הנדרשת. שני המכונים ציינו בפני משרד המבקר כי "הם עובדים בשיתוף פעולה ועושים כל שביכולתם לזרז את הקמת היחידה הסייסמולוגית".

מכבי אש
נתי חג'ג' / דוברות שירות הכבאות

עד הקמת היחידה במכון הגיאולוגי, עובדי היחידה הסייסמולוגית במכון הגיאופיסי "נותנים מענה בשעות העבודה הרגילות, ומעבר לשעות העבודה נשאר כונן במשרת סטודנט, וחלק מעובדי המכון הגיאופיסי נמצאים בכוננות בביתם", נכתב בדו"ח. שני המכונים אמנם גיבשו תוכנית זמנית, שלפיה במכון הגיאופיסי ישהה בכל עת, לצד הסטודנט, גם עובד בכיר מהיחידה הסייסמולוגית הקיימת — אבל "תוכנית זו עדיין לא הופעלה בשל היעדר האישורים הנדרשים להפעלתה".

כשתהיה אזעקה — כנראה לא נשמע אותה

במקרה של רעידת אדמה, לכוחות כיבוי האש תפקיד חשוב מאין כמותו בחילוץ ובכיבוי שריפות. לאור זאת, מעיר מבקר המדינה כי דווקא לרשות הארצית לכבאות והצלה אין מידע טוב מספיק על תחנות הכבאות שצפויות להיפגע בעצמן ברעש אדמה. לפי הדו"ח, בישראל כ–120 תחנות כבאות, וכ–50 או יותר מהן נבנו לפני 1980, כך שיש חשש לעמידותן במקרה של רעידת אדמה. דו"ח המבקר מזכיר גם כי משרד האנרגיה לא העביר לרשות הכבאות מידע על מיקומיהם של כל מכלי גז הבישול הגדולים (צוברים), אף שברעידת אדמה עלולים להיגרם שריפות ופיצוצים כתוצאה מפגיעה בצנרת הגז.

הקמתה של מערכת לאומית לזיהוי של רעידות אדמה והתרעה מפניהן לא הושלמה עדיין קובע המבקר. גם כשהמערכת תהיה מוכנה, ייתכן שהציבור לא ישמע את ההתרעה שהיא תספק, מפני שהתקציב שהוקצה לרכישת מכשירי התרעה קולית, "כרוזיות", אינו מספיק.

החלטת הממשלה על הקמת מערכת ההתרעה "תרועה", שתפעל באמצעות חיישנים שימוקמו ברחבי הארץ, התקבלה כבר ב–2012. כשהמערכת תזהה רעידה, היא תעביר איתות לפיקוד העורף, שבאחריותו להפיץ את ההתרעה לציבור באמצעים שונים.

"החברה שזכתה במכרז צפויה להשלים את התקנת המערכת עד סוף 2018, הכוללת פרישה של 120 תחנות חיישנים", נכתב בדו"ח המבקר. "לדברי המכון הגיאולוגי, יידרשו לו עוד כשלוש שנים להשלמת הבדיקות הנחוצות לשם הכרזה על המערכת כמבצעית".

לפי דו"ח המבקר, חשוב למצוא פתרון לחיבור של שני גורמי ההתרעה — מערכת תרועה והמערכות המקומיות — עד שמערכת תרועה תיהפך למבצעית. ללא פתרון כזה, יש חשש שייווצרו "בלבול, חוסר אמון בהתרעה, ואי־ודאות לגבי נכונות ההתרעה", נכתב בדו"ח המבקר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#