הקטסטרופה בבתי החולים כתובה על הקיר: אין תקציב, ותוכניות החיזוק תקועות - דו"ח מבקר המדינה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
דו"ח המבקר

הקטסטרופה בבתי החולים כתובה על הקיר: אין תקציב, ותוכניות החיזוק תקועות

לפי דו"ח מבקר המדינה במקום 280 מיליון שקל שהיו אמורים להיות מושקעים בחיזוק בתי החולים ב–2011–2017, תוקצבו רק 54 מיליון שקל ■ התוצאה: רוב הפרויקטים הופסקו בשלב התכנון ובתי החולים לא ערוכים לרעידת אדמה

4תגובות
חדר מיון
ניר כפרי

לבתי החולים תפקיד קריטי בשעות ובימים שלאחר רעידת אדמה ומוטלת עליהם משימה מורכבת במיוחד: לתפקד באופן מלא ולקלוט ולטפל בפצועים תוך כדי המשך טיפול במאושפזים בהם. על פי הערכת ועדת ההיגוי הבין־משרדית להיערכות לרעידות אדמה, הנזק לכמה מבתי החולים במקרה של רעידת אדמה יהיה קיצוני: צפוי הרס כבד עד קריסה חלקית של עד שלושה מבתי החולים — זיו, העמק, פוריה, נהריה, רמב"ם ויוספטל — ושיקומם לא יושלם אלא כעבור חודשים או שנים. כן צפויים הרס כולל של מערכות ומתקנים בארבעה או חמישה בתי חולים באזורים שונים, פגיעה בתשתיות רפואיות חיוניות ונזקים עקיפים עקב הפסקות חשמל ומים שישבשו את תפקוד המערכות.

>> דו"ח מבקר המדינה על רעידות אדמה | סיקור מיוחד

אך מי שחשב שהמדינה תדאג בראש ובראשונה לחיזוק בתי החולים — טעה: דו"ח מבקר המדינה קובע כי עבודות החיזוק מתנהלות בעצלתיים בלשון המעטה, התקציבים לא עוברים, ובתי החולים לא ערוכים לרעידת אדמה.

כבר ב–2008 הוחלט להקצות 40 מיליון שקל בשנה לחיזוק בתי החולים הממשלתיים. משרד הבריאות ביצע מיפוי מורכב של הצרכים, וקבע סדר עדיפויות בחיזוקם על פי רמת הסיכון לפגיעה במקרה של רעידת אדמה. בעקבות כך הוחלט להתמקד תחילה בחיזוקם של בתי החולים זיו בצפת, בני ציון ורמב"ם בחיפה ופוריה בטבריה. הוחלט שהחיזוק בחלק מבתי החולים ייעשה באמצעות טכנולוגיות חדשות.

אלא שהתוכנית המסודרת נתקלה במציאות הביורוקרטית הישראלית: ב–2011 ו–2012 הוקצו 40 מיליון שקל בשנה לצורך כך, אך בגלל החלטת ממשלה על קיצוצים רוחביים, צומצם התקציב ל–36 מיליון שקל בשנה. ואולם הכסף לא הגיע ליעדו: ההליך התכנוני נמשך זמן רב יחסית, העבודות נדחו, וכל התקציב שנצבר — 72 מיליון שקל — הועבר לרזרבה הכללית של קופת המדינה.

ב–2013 הופסק המימון של משרד האוצר לחיזוקם של בתי החולים, וגם ב–2014 לא תוקצב הפרויקט. בשורה התחתונה, בין 2011 ל–2014 לא תוקצב כלל פרויקט חיזוק בתי החולים מפני רעידות אדמה, ורק ב–2018 התקבלה התוספת התקציבית של משרד האוצר למטרה זו. לפי תחשיב מבקר המדינה, במקום 280 מיליון שקל שהיו אמורים להיות מושקעים בחיזוק בתי החולים ב–2011–2017, תוקצבו רק 54 מילון שקל. התוצאה: רוב הפרויקטים הופסקו בשלב התכנון, בשל היעדר תקציב.

"עבודות החיזוק המתוכננות בבתי החולים, שנבחרו על פי רמת המסוכנות שלהם, רחוקות מלהגיע לסיומן", נכתב בדו"ח המבקר. "לטענת כמה מן היועצים ההנדסיים שעמם נפגש משרד מבקר המדינה, העבודות החלקיות שנעשו בבית החולים זיו עלולות דווקא להחליש עוד יותר את עמידות המבנה ברעידת אדמה". משרד הבריאות ציין בתשובתו כי לפי עמדתו אין בחיזוק החלקי בבית החולים זיו כדי להפחית את עמידות המבנה ברעידת אדמה. עם זאת, המשרד מסכים כי עד שחיזוק המבנה יושלם, אי־אפשר יהיה להחשיב את המבנה כעמיד ברעידות אדמה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#