מפעל הפיס: המפקחים נרדמו בשמירה והיו"ר עוזי דיין עשה בחברה כבשלו - דו"ח מבקר המדינה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מפעל הפיס: המפקחים נרדמו בשמירה והיו"ר עוזי דיין עשה בחברה כבשלו

מבקר המדינה מעביר ביקורת חריפה על התנהלותו של יו"ר מפעל הפיס, עוזי דיין, ומזכיר החברה, ירון לוסקי — שהיו מעורבים בניהולה השוטף של החברה בניגוד לכללי מינהל תקין ■ בנוסף, הוא קובע כי הדירקטוריון, האסיפה הכללית וכן הממונה על השכר באוצר התרשלו בתפקידם כמפקחים

12תגובות
יו"ר מפעל הפיס, עוזי דיין
עופר וקנין

יו"ר דירקטוריון מפעל הפיס, עוזי דיין, חרג מסמכויות הפיקוח המוטלות עליו מכוח תפקידו, והיה מעורב בעצמו ובאמצעות מזכירו, ירון לוסקי, בניהול השוטף של החברה — כך קובע מבקר המדינה בדו"ח השנתי, שמתייחס לפברואר־ספטמבר 2016. המבקר קובע כי היו"ר "חטא לתפקידו העיקרי כמפקח על פעולות הנהלת המפעל".

הדו"ח מציג כמה דוגמאות למעורבות פסולה זו של היו"ר בהחלטות ניהוליות בחברה. כך, למשל, דיין הורה למנהלת אגף משאבי האנוש במפעל הפיס כי "כל פעולה בהתייחס לקליטה, פיטורים, שינוי בדרגה, איוש תקנים שהתפנו ושינוי בשכר במפעל — תתבצע אך ורק באישור מראש של היו"ר", זאת, בניגוד לנהלים ולתקנון. 

הקומבינות, המיליארדים שנעלמו וההפקרות: סיפורים שצריך להכיר מדו"ח המבקר 

על פי המבקר, דיין מנע את ביצוע החלטת הדירקטוריון לקיים ליועצת המשפטית שימוע, בעקבות חשד כי היתה מעורבת במקרה חריג במסגרת העבודה, וחתם עמה על הסכם להסדרת הפסקת עבודתה מבלי ליידע את המנכ"ל באותה עת, אלי דדון. לאחר מכן, האריך דיין את תקופת העסקתה, גם הפעם ללא אישור; לבסוף הוא ביטל את ההסכם ואיפשר ליועצת המשפטית לשוב לעבודה סדירה.

גם המזכיר לוסקי חרג מתחומי אחריותו, שעה שהיה מעורב בהליכי העבודה במפעל הפיס, לא פעם בידיעת היו"ר. בין השאר היה המזכיר מעורב במתן הנחיות עבודה ישירות למנהלת אגף משאבי אנוש בחברה ולעובדיה, בעניינם של עובדים אחרים ובענייני שכרו שלו, וכן בתחומים נוספים.

עובדים ללא פיקוח

למבקר ביקורת קשה על הדירקטוריון והאסיפה הכללית, שאמורים לפקח על פעילות מפעל הפיס. כך, למשל, הוא כותב בדו"ח כי "חלק מהדירקטורים נעדרו מישיבות רבות שקיים הדירקטוריון, לעתים החליטו החלטות ללא שדרשו שמלוא המידע יהיה בידיהם, או אישרו את החלטות יו"ר הדירקטוריון מבלי להרהר אחריהן ובוותרם על שיקול דעת עצמאי. כך, למשל, היועץ המשפטי לדירקטוריון מונה לתפקיד על אף קשרים שלא דווחו עם יו"ר הדירקטוריון, ומזכיר מפעל הפיס מונה מבלי שהדירקטוריון בחן את הסכם העסקתו, את עיסוקיו הנוספים ואת החשש שיהיה בניגוד עניינים, וכך קרה גם במינויים אחרים שלהם היכרות קודמת עם היו"ר, שלא דווח עליהם".

לפי הדו"ח, האסיפה הכללית לא מילאה את תפקידה כנדרש בעת שהחליטה על מינוי חברי ועדת הביקורת. היו"ר הציע את המועמדים, והאסיפה הכללית לא דרשה פירוט ומסמכים לביסוס ההחלטה, ואישרה את הצעת היו"ר כפי שהועלתה, אף שהיו"ר כבר הכיר קודם לכן את המועמדים שהציע.

עוד כותב המבקר כי מפעל הפיס הוציא כ–18 מיליון שקל ב–2013–2016 על ייעוץ משפטי, שכלל העסקה של עורכי דין פרטיים, "גם בגין נושאים הקשורים לליבת פעילותו, וזאת ללא פיקוח ובקרה של היועצת המשפטית של המפעל".

גם הממונה על השכר במשרד האוצר אינו מעורב במתרחש במפעל הפיס. לפי הדו"ח, המפעל לא העביר הסכמי העסקה אישיים רבים לאישורו של הממונה על השכר באוצר, ערך שינויים בנוסח הסכמי ההעסקה, חרג מהכללים שאישר הממונה והעלה את שכרם של כמה מבכירי המפעל — כל זאת מבלי לקבל את אישורו של הממונה. יתרה מכך, חלק מהמנהלים הבכירים לא דיווחו על עיסוקיהם הנוספים ולא קיבלו לכך אישור כנדרש, בניגוד להנחיות הממונה על השכר ובניגוד לנהלי המפעל; אגף משאבי האנוש לא פיקח כראוי על אופן הדיווח על העיסוקים הנוספים של עובדי המפעל ומנהליו; הדירקטוריון לא בחן אם העיסוקים הנוספים של היו"ר והמזכיר עומדים בהנחיות הממונה על השכר ובכללי המפעל, ואם יש צורך בקביעת הסדר למניעת ניגוד עניינים בין העיסוקים הנוספים לבין תפקידיהם במפעל הפיס.

המבקר מתאר עוד כמה התנהלויות תמוהות בחברה: בכמה התקשרויות נמצא כי מפעל הפיס פעל בניגוד לכללים החלים עליו וראויים לגוף שמטרותיו ציבוריות, למשל בעניין התקשרות עם משרד עורכי דין והתקשרויות עם ספקים ונותני שירותים בפטור ממכרז. בנוסף, מליאת המועצה לתרבות ואמנות, שהיא ארגון של המפעל ומתקצבת מענקים בתחום התרבות והאמנות, אישרה תקצוב פרויקטים ללא קריטריונים ברורים לבחירתם וללא הליך שקוף המפורסם לידיעת הציבור לרבות פרסום אמות מידה ברורות.

לפי הדו"ח, מזכיר החברה לא שמר על כללי בטיחות דיגיטליים, והוא והיו"ר נהגו להשתמש במיילים הפרטיים שלהם בניגוד לנהלים. הוא גם פנה ישירות לקצין הביטחון של המפעל לשם ביצוע חקירה על התנהלות אישית של נושא משרה, תוך חשש לפגיעה בפרטיות העובד. בניגוד לנהלי מפעל הפיס, המזכיר בדק באופן אישי את המידע שהובא לפניו, מבלי לעדכן את הגורמים המוסמכים הרלוונטיים במפעל על פעילותו.

"האחריות מוטלת בראש ובראשונה על דירקטוריון המפעל ועל היו"ר העומד בראשו", מסמן המבקר את האחראי הישיר לליקויים. עם זאת, מעבר לאסדרת הנושאים הבעייתיים שעלו בדו"ח, הוא אינו כולל המלצה קונקרטית כלשהי. לממונה על השכר באוצר ממליץ המבקר להדק את הפיקוח הרגלטורי הרופף על מפעל הפיס.

ממפעל הפיס נמסר בתגובה: "מפעל הפיס מברך על דו"ח מבקר המדינה ככלי עבודה חשוב ומינה צוות לתיקון ליקויים. חלק מהערות המבקר המופיעות בדו"ח כבר תוקנו. אלוף (במיל') עוזי דיין כיהן כיו"ר מפעל הפיס מתחילת מאי 2011, וסיים את תפקידו לפני מספר ימים, בתום תקופה בת שבע שנים - הכהונה המקסימאלית המותרת על פי תקנון הפיס.

"במהלך כהונתו יישם הפיס שורה ארוכה של מהלכים חשובים בתחומי הממשל התאגידי, המנהל התקין ומדיניות חברתית, לרבות: רישום מפעל הפיס כחברה לתועלת הציבור, אימוץ כללי ממשל תאגידי ומדיניות חברתית, חידוש פעילות מועצה ציבורית לאתיקה, מינוי ועדת ביקורת חיצונית בלתי תלויה, ייצוג הולם לנשים, קליטת כל עובדי הקבלן כעובדי הפיס, ועוד.

"יו"ר מפעל הפיס הנו 'יו"ר פעיל' ופעל בהתאם לסמכותו וחובתו, ע"פ תקנון הפיס, לפקח על הנהלת הפיס, אך לא התערב בסמכויות המנכ"ל וההנהלה. היו"ר לא היה מעורב מעולם באיתור וקליטה של עובדים, למעט עובדים  במשרת אמון שלו. מרבית המקרים בדו"ח המייחסים ליו"ר התערבות פעילה בניהול הפיס, נעשו במהלך שנת 2016 בה התנהל מפעל הפיס ללא מנכ"ל. לפיכך, מינה הדירקטוריון את היו"ר לממלא מקום מנכ"ל והוא נשא בתפקיד כפול שחייב אותו לקבל גם החלטות ניהוליות ע"מ שמפעל הפיס ימשיך לתפקד ולעמוד ביעדיו.

"במשך תקופה זו, הקפיד היו"ר על הפרדה בין שני התפקידים שנשא בהם, ובחלק מן המקרים התבקשו נושאי משרה אחרים בפיס וביניהם המזכיר, למלא באופן זמני תפקידים שנועדו למנכ"ל החברה. עם מינוי מנכ"ל קבוע לפיס באוקטובר 2016, הועברו כל התפקידים למנכ"ל. בהתייחס ליועצת המשפטית יצוין כי הכל נעשה בהחלטה ובשיתוף עם הדירקטוריון".

נשכרה חברה חיצונית לבדיקת האזנות סתר

מפעל הפיס מעסיק חברת אבטחה ובכלל זה קצין ביטחון ייעודי הכפוף ישירות למנכ"ל המפעל. נוהל מפעל הפיס "תחומי פעילות הקב"ט" קובע, כי הקב"ט הוא האחראי לבדוק שלא הותקנו אמצעים להאזנות סתר במפעל.

למרות האמור, פנה בינואר 2016 מזכיר מפעל הפיס לחברת אבטחה ושירותי מידע שהמפעל לא העסיק באופן קבוע לשם בדיקת קיום האזנות סתר, עקב חשד כי מאזינים ליו"ר הדירקטוריון ולמזכיר. המזכיר בחר בעצמו את חברה א', לטענתו, נוכח רגישות הנושא. בסוף ינואר 2016 ביצעה חברה א' את בדיקתה והגישה דוח מפורט למזכיר המפעל.

היו"ר והמזכיר כתבו בתשובתם ממארס 2017 כי היו"ר הנחה את המזכיר לבצע את בדיקת ההאזנה האמורה, לנוכח המתיחות ששררה באותה תקופה בין לשכות היו"ר ללשכות המנכ"ל דאז וסמנכ"ל הכספים. לטענתם, ביצע בעבר קב"ט המפעל בדיקה של האזנות סתר עבור לשכת המנכ"ל דאז, ולכן לא היה אפשר להזמין מהקב"ט ביצוע עבודה דומה עבור היו"ר והמזכיר, מחשש להכשלתה. בשל כך, פנה היו"ר, באמצעות המזכיר, לחברה א' כדי שתבצע את הבדיקה, מבלי ליידע את הקב"ט. יצוין כי הבדיקה עצמה נערכה כשלושה שבועות לאחר שהמנכ"ל הקודם כבר סיים את תפקידו.

משרד מבקר המדינה העיר ליו"ר ולמזכיר כי נוכח הנסיבות שהשתנו - המנכ"ל דאז כבר סיים את תפקידו - ונוכח רגישות הפעולה, ראוי היה כי ההחלטה לבצע את הבדיקה תישקל שנית, ואם יימצא בה צורך - הקב"ט הוא שיבצע את ההזמנה, ולא המזכיר. אם כך או אחרת, ראוי היה שהם ישתפו גורם נוסף במפעל בדבר ההחלטה לבצע את הבדיקה, כך שהחלטה הנוגעת להם עצמם לא תתקבל על ידם בלבד.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#