דו"ח המבקר |

שופכים כסף בלי חשבון בחשכת החיסיון: הסיפור על מ', ל', נ, ס', ו-ע'

חודשיים אחרי שוועדת המשנה לוועדה לביקורת המדינה החליטה להתיר את פרסומו של דו"ח מבקר המדינה בעניין החברה מ' – מתפרסם דו"ח המפרט את התנהגותם המופקרת לכאורה של מנהלי החברות הממשלתיות ל', מ', נ', ס, וע'

חגי עמית
חגי עמית
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
צלליות אנשים
גם תחת חיסיון, הזלזול בכספי הציבור שנחשף בדו"ח קשה לעיכולצילום: בלומברג

אחד הפרקים המעניינים בדו"ח מבקר המדינה נוגע לקבוצה של חמש חברות שהוחלט שלא לחשוף את שמן. החיסיון אינו ברור, שכן עיקר הביקורת נוגעת לאי סדרים בהעסקת בכירים ותגמולים שניתנו בניגוד לנהלים — ולא לנושאים הקשורים לפעילותן השוטפת של החברות. לשם המחשה, גם אם היה מדובר באחד הגופים החסויים ביותר בישראל, כמו הכור הגרעיני בדימונה — ולמען הסר ספק לא מדובר בדו"ח העוסק בכור בדימונה — האויב לא היה משיג דבר אם היה מגלה שיו"ר הכור העסיק יועץ פוליטי אישי ללא הצדקה, בניגוד לנהלים ועל חשבון הציבור, ונהנה מתגמול מופרז.

אם פירוט המעשים המתוארים בדו"ח המבקר לא היה מטריד במיוחד, היינו עשויים להיות משועשעים מהמסתוריות שאופפת אותו, ומראשי התיבות שהעניקו לחברות השונות בקבוצה המבוקרת — ל', מ',נ',ס', ע' — וב' לשמו של יו"ר הדירקטוריון. אם המטרה של מתן ראשי התיבות היתה לרכך מעט את הביקורת — זה לא עבד. גם תחת חיסיון, הזלזול בכספי הציבור שנחשף בדו"ח קשה לעיכול. 

הקומבינות, המיליארדים שנעלמו וההפקרות: סיפורים שצריך להכיר מדו"ח המבקר 

עדות לעוצמת הלחצים ניתן למצוא בכך שבמקביל לפרסום דו"ח המבקר, מסרה אתמול (ג') יו"ר הוועדה לביקורת המדינה שלי יחימוביץ' כי היא אסרה על כניסת יועצים חיצוניים לוועדת המשנה החסויה של הוועדה. "איסור זה היה צעד חיוני במאמץ לפרסם את הדו"ח על חברה ל'. נמשיך לאפשר פרסום דו"חות חשובים גם על גופים ועל חברות העוסקים בביטחון – כל עוד הדבר לא פוגע כמובן בביטחון המדינה", אמרה.

יד רוחצת יד?

דו"ח המבקר חושף כי כאשר כיהן מר ב' כיו"ר דירקטוריון של חברה ל' וכן כיו"ר דירקטוריון חברה מ', הוא ביקש לשכור את שירותיו של יועץ אישי חיצוני המתמחה בתחום הפוליטי. חברה נ' היא שחתמה על הסכם ההתקשרות עם היועץ. בהסכם נקבע כי הוא לא יעבוד פחות מ–120 שעות בחודש, שבו ירוויח 35 אלף שקל. בהמשך עודכן הסכום ל–55 אלף שקל בחודש. אחר כך ההסכם הוארך, ושכרו של היועץ נקבע על 50 אלף שקל בחודש. בסך הכל קיבל היועץ 1.8 מיליון שקל בשלוש שנים.

כל זאת, בזמן שמינוי יועץ כזה ליו"ר בחברות ממשלתיות הוא חריג ולא נהוג - ובדרך כלל עלות שכרו מסתכמת ב–25 אלף שקל ל–186 שעות חודשיות. אם לא די בכך שהיועץ קיבל שכר כפול ממה שנהוג, חברה נ' גם שילמה ליועץ על שעות חריגות ולא הגדירה מהם התוצרים שעליו לספק.

עוד התייחס המבקר למצב שבו דירקטורים בקבוצה מכהנים יותר מ–12 שנים בתפקידם – בניגוד לנהלים. לפי הדו"ח, ב–2012–2015 שולם לשמונה דירקטורים גמול בסך 3.3 מיליון שקל — חריגה של 2.4 מיליון שקל מהסכום שהיה צריך להיות משולם להם על בסיס תקנות גמול בחברות ממשלתיות. עודף התשלום הזה עשוי להסביר במידת מה את התפקוד הלקוי של הדירקטוריון שנחשף בדו"ח – ומעלה חשש כי הדירקטוריון וההנהלה אימצו נורמה של יד רוחצת יד בכל הקשור לתגמולים מופרזים אחד לשני.

הדו"ח חושף גם כי הדירקטוריון אישר ברוב קולות לבכיר בחברה חל"ת לזמן ממושך – כאשר הוסכם שהחופשה תחודש מעת לעת ותינתן לו אפשרות לחזור לתפקידו בהתראה שנקבעה. על פי הדו"ח, היציאה הזו לחל"ת נעשתה בניגוד לנהלים בחברות ממשלתיות, ומבלי שנקבע בחברה נוהל יציאה לחל"ת. אותו בכיר גם מינה את אחד הדירקטורים במקומו כבעל התפקיד לתקופה ארוכה, וזו הוארכה בלי ועדת איתור.

מחדל נוסף שחושף הדו"ח נוגע להסכם שעליו חתמה חברה ס' בקבוצה, לפיו היא תחזיק במניות חברה מ'. סמנכ"ל הכספים הכין מודל פיננסי לכדאיות ההשקעה בפעילות, לפיו שיעור התשואה על ההון מההשקעה היה אמור להגיע ל–18% בשנה. בפועל, שיעור התשואה מההשקעה היה נמוך הרבה יותר — והלך וירד לאורך השנים.

שלי יחימוביץ' בוועדה לביקורת המדינה, בנובמבר
שלי יחימוביץ' בוועדה לביקורת המדינה, בנובמברצילום: אוליבייה פיטוסי

המבקר מתייחס למחדלים רבים נוספים. הוא מזכיר כי מינהל מקרקעי ישראל החכיר לחברה בקבוצה המדוברת שטח כדי שתחכיר אותו בחכירת משנה לחברה פרטית שאינה חלק מהקבוצה. אלא שכאשר בוטל ההסכם עם החברה הפרטית — החברה לא עידכנה בכך את המינהל.

עוד מציין המבקר כי היו"ר של חברה ל' כיהן במקביל גם כיו"ר של החברה הבת שלה, מ', אף שבכהונה הכפולה הזו היה חשש לניגוד עניינים מובנה. כמו כן, דווח לרשם החברות שאושרו דו"חות כספיים של חברה ע', אף שע' לא היתה פעילה בשנים אלו ולא הפיקה דו"חות כספיים.

ליקוי נוסף נוגע לכך שנושא משרה בכיר שעמד לפרוש קיבל שכר של שלושה חודשים, נוסף על פיצויי פרישה בשיעור של 200% שנקבעו בחוזה העסקתו. באותה עת החליטה ועדת איתור מטעם הדירקטוריון לבחור מחליף, לו אושר שכר של 35 אלף שקל בחודש בצירוף תנאים נלווים. שנה אחר כך אישררה ועדת הביקורת של הדירקטוריון להעניק לו משכורת 13, ולעדכן את שכרו ל–38,800 שקל בחודש.

התגוננות מפני המבקר — על חשבון הציבור

הקטסטרופה האמיתית מתגלה דווקא בסוף הדו"ח. מסתבר שהקבוצה המבוקרת שכרה שירותים של יועץ שפעל באמצעות משרד עורכי דין. היועץ נשכר לצורך הכנת מענה למשרד מבקר המדינה, כאשר מלבדו עסקו בנושא שתי עורכות דין וחברת ייעוץ נוספת.

לחברת עורכי הדין שולמו 540 אלף שקל בתשעה חודשים. לחברת הייעוץ שולמו 103 אלף שקל בחמישה חודשים. התגוננות הקבוצה מפני המבקר עלתה לאזרחי ישראל אם כך 650 אלף שקל. אם היה מדובר באזרח פרטי המתגונן מפני האשמות, ניחא. פה מדובר בחברה ממשלתית שאמורה לקבל את הביקורת כמתווה שיפורים — לא להתגונן ולהיאבק נגדה.

אלא שהמבקר מעיר שגם היועצים האלה הועסקו ללא הסכמי שכר חתומים. לא בוצעה בקרה על החשבונות שהם הגישו והם חרגו מהתקציבים המאושרים להם - חריגות שאושרו על ידי הדירקטוריון רק בדיעבד. במצב עניינים זה הציבור הישראלי צריך להודות לקבוצה שהיא לא שכרה יועצים נוספים כדי להתגונן נגד הביקורת בגין העסקת יועצים אלו, שנשכרו כדי להתגונן מדו"ח הביקורת הראשוני.

לאור הפזרנות הזו בשכירת יועצים מפתיע לגלות שחלק מביקורת המבקר נוגעת לכך שאין לקבוצה יועץ משפטי פנימי והיא נשענת רק על יועצים משפטיים חיצוניים. כתוצאה מכך, היועמ"ש החיצוני שהעסיקה הקבוצה עלה לה 4.2 מיליון שקל ב–2015-2014. כמו כן, לא נעשתה בקרה על הוצאות היועמ"ש, כאשר החברה סמכה על דיווחי עורך הדין עצמו. ההוצאות היו גבוהות מהתעריפים שקבעה רשות החברות. בנוסף, בשנה וחצי (2015-2014) הוציאה חברת נ' על יועצים 3.8 מיליון שקל. שוב, בלי בקרה.

לאור מסכת האירועים הארוכה המתוארת בדו"ח מבקר המדינה, נותר רק לצטט את סיכום הדו"ח בו נאמר כי "הביקורת העלתה ליקויים מתמשכים בתפקודה של החברה ובהתנהלותה. ליקויים שבחלקם חרגו מכללי מינהל תקין. מן הראוי שהחשאיות תשמש אך ורק להגנה על אינטרסים החיוניים והביטחונים של המדינה כדי לאפשר דיון ציבורי ראוי בנושאים המתאימים, ולקדם תיקון אמיתי של הליקויים שהעלה משרד מבקר המדינה".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker