"לא מבינים לאן אנחנו הולכים": כך מתקבלות החלטות של מיליארדים על בניית דירות

מועצת מקרקעי ישראל היא הגוף המנהל של רשות מקרקעי ישראל ■ דו"ח המבקר קובע כי הרשות והאוצר הדירו נתונים מהמועצה, ואילצו אותה בכך לקבל הכרעות חפוזות שהסתמכו על מידע חסר בנושאים שונים - ובהם תוכנית מחיר למשתכן והקרקעות החקלאיות

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
פרויקט מחיר למשתכן בגליל ים
פרויקט מחיר למשתכן בגליל יםצילום: אייל טואג

מתווה תוכנית מחיר למשתכן, שאושר על ידי מועצת מקרקעי ישראל לרמ"י (רשות מקרקעי ישראל), היה שונה מזה שמבוצע בפועל. כך עולה מדו"ח מבקר המדינה שדן בתפקוד המועצה, שצריכה לשמש כגוף מתווה מדיניות לרשות ולפקח על פעילותה. בפועל, כך עולה מהדו"ח, המועצה היא גוף חלש שאינו מצליח למלא את תפקידו בהצלחה, ובמקרים רבים אינו ממלא אחר כללי ההתנהלות שלו עצמו.

המועצה כוללת 14 חברים: יו"ר המועצה הוא שר האוצר, משה כחלון, שאליו נוספים עוד שבעה חברי משרדי ממשלה ושישה חברי דירקטוריון קק"ל. המבקר בדק את פעילות המועצה ב–2015–2016 — שכוללת את עבודת המטה לפני גיבוש הצעות החלטה, סדר הדיון והמעקב אחרי ההחלטות והפיקוח על רמ"י. 

הקומבינות, המיליארדים שנעלמו וההפקרות: סיפורים שצריך להכיר מדו"ח המבקר: 

עבודת מטה לקויה

בדו"ח מצייר המבקר תמונה של מועצה שלא מקבלת מידע מספק מצד הרשות: ל–73 מתוך 79 הצעות החלטה שנבדקו על ידי המבקר לא צורפו חוות דעת משפטיות, ול–63 לא צורפה חוות דעת כלכלית ואף לא נתונים שהיו אמורים לתמוך בקבלת ההחלטה. עוד עולה מהדו"ח כי קיצור זמני העבודה של המועצה על ידי כחלון מ–14 ימים לשבוע גרם לכך שלחברי המועצה לא התאפשר להתכונן באופן יסודי לישיבות. הישיבות נמשכו כשעתיים, ובכל אחת מהן נדונו כשבע הצעות — מה שהותיר זמן קצר מדי לדיון בכל אחת מההצעות.

המועצה לא דנה בדו"ח הפעילות של רמ"י ב-2015–2016 ובמידת עמידתה ביעדים שהוצבו בפניה. בנוסף, רמ"י לא דיווחה על יישום מספר החלטות שנדרשה לדווח עליהן, והמועצה גם לא דנה בתוכניות העבודה של הרשות ובהצעת התקציב הדו־שנתי של הרשות ל–2017–2018. למעשה, ועדת התקציב של המועצה כלל לא התכנסה כלל בין 2015 ל–2017.

אחת הדוגמאות הבולטות לעבודת מטה לקויה היא הטיפול באישור מתווה תוכנית מחיר למשתכן שהגה כחלון. החלטת מועצת מקרקעי ישראל לאשר את התוכנית ניתנה ביולי 2015, והמבקר מצא, כי "אף שמדובר בהחלטה עקרונית ברמה הלאומית, הנהלת רמ"י לא צירפה להצעת ההחלטה דברי הסבר, נתונים על היקף השיווקים, על פרישתם הגיאוגרפית ועל תחשיבי עלות מפורטים לקופת המדינה". נתונים שכאלה, אם היו מובאים, יכלו לעורר מראש את שאלת הצפת הקרקעות שיצאו למכרז בחלק מאזורי הפריפריה, ולווסת אינפלציה של מכרזים באזורים מסוימים — בהם קבלנים מתקשים כיום למכור את הדירות בפרויקטים שבהם זכו. ואולם הנתונים לא הובאו לחברי המועצה, שמיהרו לאשר את התוכנית ללא המידע האמור.

סטייה משמעותית בשיעור הסבסוד

רמ"י אמנם הגיבה למבקר וטענה כי נעשתה עבודה מקיפה של משרד האוצר לגבי ההחלטה, ושהתוכנית אף הוצגה בפני הממשלה, ואולם המבקר העיר כי העבודה לא הוצגה בפני חברי המועצה. עוד מצא המבקר כי בהצעת ההחלטה שהובאה בפני חברי המועצה נקבע ששיעור ההנחה במחיר הקרקע ליזמים יגיע ל–80%, אך לא יעלה על 120 אלף שקל ליחידת דיור — זאת בעוד שהחלטת הממשלה קבעה כי שיעור ההנחה במחיר הקרקע בכל מכרז יעמוד על 10%–60%, ובכל מקרה לא יעלה על 250 אלף שקל ליחידת דיור. מדובר גם בסטייה משמעותית בשיעור הסבסוד של התוכנית, וגם הנחה שאפשרה לרמ"י לשווק קרקעות יקרות למבצע גם במרכז הארץ — מה שעורר עליה ביקורת.

לגבי ממצאי המבקר כי האגף המשפטי של רמ"י כמעט שלא סיפק חוות דעת להצעות ההחלטה של המועצה, הגיבה רמ"י כי האגף מקבל לעיונו את כל ההצעות לדיון, וכשיש לו הערות, ההצעות מתוקנות עוד במהלך הכנת ההצעה. אשר לממצא שלפיו רבות מההחלטות לא ניתנו חוות דעת כלכליות, נטען על ידי הרשות כי רק ל–42 מתוך 79 ההחלטות שנבדקו על ידי המבקר היתה משמעות כלכלית, וכי רק ב–19 מהן חסרה התייחסות כלכלית.

המבקר הגיב כי גם לשיטת רמ"י, מדובר בשיעור לא־מבוטל של הצעות החלטה שהוגשו לדיון המועצה ללא חוות דעת כלכלית. כך למשל, לא הוגשה חוות דעת כלכלית בנוגע להצעה שעלתה לדיון בוועדה בנושא גיבוש מדיניות בתחום ההתחדשות העירונית — אחד מהנתיבים הקריטיים להגדלת היצע הקרקעות באיזורי הביקוש וצורך לאומי מובהק. בדברי ההסבר אמנם הוצע להגדיל את התמריצים הקרקעיים והכלכליים שמעניקה רמ"י כדי להוביל את המיזמים לכדאיות כלכלית, אולם למרבה הפלא, להצעה שדנה בהיבטי כדאיות (לציבור ולקופת המדינה) לא צורפה כלל חוות דעת כלכלית.

בדיון אחר, שעסק בנושא רכישת זכויות למגורים במגזר החקלאי, העיר חבר מועצה מטעם קק"ל: "אנחנו מקבלים שרשרת של החלטות כאשר אנחנו לא מבינים לאן אנחנו הולכים. יש פה דברים שיהיה קשה להגן עליהם מבחינת השוויון החלוקתי". ואולם ההחלטה בנושא נתקבלה באותה הישיבה, לדברי המבקר — מבלי שנבחנו נתונים הנוגעים לשווי הצפוי של ההטבות שיוענקו למגזר החקלאי, ושל ההשפעות החברתיות והכלכליות שיהיו להענקתן.

מהדו"ח עולה כי גם ועדת הביקורת של המועצה שאמורה לפקח על רמ"י, לצד ועדת הביקורת של רמ"י עצמה, לא פועלות כסדרן. אף על חובתן להתכנס שש פעמים שנה, הרי שב–2015 התקיימה ישיבה אחת בלבד; ב–2016 שלוש ישיבות; ובמהלך שלושת הרבעונים הראשונים של 2017 היא לא התכנסה כלל. בתגובה לכך אמרה רמ"י כי אין היתכנות מעשית למספר המפגשים הנדרשים לוועדת הביקורת, וכי בכוונתה לצמצם את מספר הדיונים לשניים בשנה.

בסיכום הדו"ח על מועצת מקרקעי ישראל, כתב המבקר, בין היתר, כי "ממצאי ביקורת זו מצביעים על כך שהמועצה הפגינה חולשה בתפקידה כקובעת מדיניות וכמפקחת על פעילות רמ"י. המועצה הסתפקה במקרים רבים במידע לוקה בחסר שהציגה לפניה רמ"י. במקרים מסוימים, שבהם חברי מועצה ניסו לתהות על המידע שהוצג בפניהם ודרשו לקבל נתונים נוספים, סיפקה לכך רמ"י מענה דל, ולמרות זאת הוא סיפק את חברי המועצה". המבקר אף הוסיף כי "בהיעדר מלוא המידע, עולה החשש שהתקבלו החלטות שאינן מושכלות".

ביקורת ישירה הופנתה גם כלפי כחלון, שבה הציע לו המבקר לפעול ללא דיחוי כדי למנות בעלי תפקידים חסרים כמו נציג בני מיעוטים ומשקיף למועצה, ו"להתקין תקנות שיסדירו את עבודתה של המועצה ושל ועדותיה". נראה כי במסגרת המרוץ להורדת מחירי הדיור לקראת הבחירות, כחלון אינו מתפנה לטיפול בביורוקרטיה ובוועדות ביקורות שעלולות לסרבל אותו.

מרמ"י נמסר בתגובה: "הרשות קיבלה לידה את דו"ח הביקורת ובימים אלה שוקדת על למידתו והפקת הלקחים הנדרשים ממנו. כבר בשלב גיבוש התגובה לטיוטת הדו"ח, החלה רמ"י ביישום וצמצום הפערים שהועלו על ידי המבקר. בין היתר, יזמה הרשות שינויים בתקנון מועצת מקרקעי ישראל שעיקרם חובת הצגת תשתית נתונים ראויה להצעות ההחלטה, לרבות התייחסות היועמ"ש והתייחסות להיבטים תקציביים ככל הנדרש. בנוסף, כדי שהמועצה תוכל להקדיש את עיקר משאביה לניהול המדיניות הקרקעית של ישראל בצורה היעילה והטובה ביותר, הקימה המועצה ועדת משנה לבחירת הנושאים שיובאו לדיון במליאת המועצה".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker