"אגף התקציבים מציג תמונה תקציבית שגויה לציבור ולממשלה" - דו"ח מבקר המדינה - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
דו"ח המבקר

"אגף התקציבים מציג תמונה תקציבית שגויה לציבור ולממשלה"

הרזרבות בתקציב מאפשרות לשר האוצר ככלי לנהל את התקציב לאורך השנה ■ ואולם, דו"ח המבקר טוען כי משרדי הממשלה השונים אינם יכולים להשתמש ברזרבות ללא אישור אגף תקציבים. עודף הרזרבות מעיד על כוח ריכוזי גדול של האגף - כוח המפחית את האפקטיביות של עבודת הממשלה

8תגובות
ראש אגף התקציבים באוצר, שאול מרידור
אוליבייה פיטוסי

דו"ח מבקר המדינה המתפרסם היום (ד') עוסק באחד החלקים המשמעותיים בתקציב המדינה שהציבור אינו מודע לו: הרזרבות בתקציב - חלק ששוויו היה ב-2018 כ-20 מיליארד שקל – 5.3% מהתקציב, וב-2017 15.7 מיליארד שקל – 4.4% מהתקציב.

הרזרבות הללו אולי אינן מוכרות – אבל כשהציבור תוהה כיצד יכול להרשות לעצמו שר הביטחון, אביגדור ליברמן, לדרוש תוספת של 8 מיליארד שקל לתקציב הביטחון, מבלי להסביר מהיכן יגיע הכסף, וכשאנשי משרד האוצר מודיעים בשבוע אחד שאין להם אפשרות להעביר כסף לצורכי העלאת קצבאות הנכים, ובשבוע שני מסתבר שיש כסף – התשובה לחידה טמונה ברזרבות הללו.

אלו הן אותן רזרבות שניתנו לשר האוצר ככלי שיאפשר לו לנהל את התקציב לאורך השנה: לבצע בו שינויים לפי הצורך, בהתאם לקצב הביצוע של המשרדים, ולממן אירועים לא צפויים במהלך השנה. מהדו"ח עולה כי בפועל אגף התקציבים משתמש בהן פעמים רבות כדי לרסן את הוצאות הממשלה.

דו"ח המבקר מתמקד בעובדה שנושא הרזרבות יצא מכלל שליטה. לאור העובדה שמשרדי הממשלה השונים אינם יכולים להשתמש ברזרבות ללא אישור אגף תקציבים – עודף הרזרבות מעיד על כוח ריכוזי גדול של האגף - כוח המפחית את האפקטיביות של עבודת הממשלה.

שיעורי הרזרבות

המבקר מזהיר כי אגף התקציבים קובע את שיעור הרזרבה שינוכה מתקציבי המשרדים לצורכי התייקרויות – בלי להתבסס על כל מתודולוגיה ובלי קשר לאומדנים הצפויים של מדד המחירים.

הוא מזהיר כי בחלק מהמשרדים אגף התקציבים ניכה רזרבות בשיעורים השונים מהנהלים שהאגף עצמו קבע. כך יצא שב-16 סעיפים של משרדי ממשלה ב-2018-2017 היו שיעורי רזרבה גבוהים מהממוצע, שהגיעו לכ-10% ויותר מהתקציב בסעיפים אלה, והסתכמו בכ-25% מכלל הרזרבה, ואילו בסעיפים אחרים לא ניכו רזרבה כלל.

המבקר טוען כי שיעור הרזרבה על סעיפים שהם עתירי קניות והשקעה בתקציב משרדי הממשלה גבוה במיוחד. הוא מזהיר כי הדבר משפיע על סדרי העדיפויות של הממשלה, בלי שהסוגייה הובאה להחלטתה וללא שקיפות כלפי הציבור.

המבקר גם מזהיר כי אגף התקציבים לא בחן מאז 2008 את תקפות מודל זחילת השכר – וכי שיעור עליית השכר בפועל גבוה מבמודל של האגף. דבר שמביא לכך שמשרדי הממשלה תלויים ברזרבה התקציבית לצורך ביצוע התקציב.

המבקר מתריע גם על מקרים שבהם רזרבות לא מנוצלות ומועברות משנה לשנה. כמו במקרה של תקציב הפיתוח של משרד השיכון – שבו תקציב "רזרבה להתייקרויות אשראי" – לא נוצל שנים רבות והועבר כעודפים משנה לשנה, מה שמעיד על חוסר יעילות.

מצד שני המבקר מזהיר מפני מקרים שבהם אגף תקציבים מעביר לשימוש המשרדים סכומי רזרבות גדולים בהיקף של מיליארדי שקלים רק בדצמבר – מהלך שמכריח את המשרדים להוציא את הכספים בלוח זמנים קצר ודחוק.

לפי המבקר, בקבצים שמפרסם משרד האוצר באתר האינטרנט שלו ובמערכת הדיגיטלית שלו, מרכב"ה, לא ניתן לזהות ללא עיבוד נוסף האם הרזרבות הופשרו במהלך שנת הכספים.

לדוגמה, ב-2016-2012, המבקר מתאר כיצד תוקצבו באופן עודף מתמשך 42 תוכניות שונות, ובתוספת העודפים שלהן משנה קודמת - שימשו תוכניות אלו מקור להעברת כספים לשימושים אחרים במשך שלוש שנים לפחות.

דוגמה נוספת: באותן שנים אותרו 120 תוכניות שונות, שהיו יעד לקבלת תקציבים בשל תקצוב חסר מתמשך. סך התקציב שהועבר אליהן ב-2014 היה גבוה במיוחד: כ-16.2 מיליארד שקל, שהם כ-5.1% מהתקציב.

"היקף הסכומים של הרזרבות, הנובע מתקצוב יתר מתמשך, מצביע על תכנון לקוי ולא יעיל של הכנת התקציב", מסכם המבקר. "תכנון זה מציג לממשלה, לכנסת ולכלל הציבור תמונה שגויה וחסרה של המקורות הכספיים במשרדי הממשלה, ואף של יעדיהם האמיתיים. הימצאותן של תוכניות רבות, המשמשות בפועל כרזרבה, בשל תקצוב יתר מתמשך בשלב אישור תקציב המדינה, תורמת להשפעת שר האוצר ואגף התקציבים על קביעת סדר העדיפויות של הממשלה בשלב ביצוע התקציב, ופוגעת בשקיפות אישור תקציב המדינה בכנסת. זאת ועוד, תהליך העברת הכספים הנדרש בין התוכניות מעצים את המעורבות של אגף תקציבים בפעילות המשרדים, ומביא לעומס עבודה מיותר על ועדת הכספים של הכנסת, שנדרשת לאשר את השינויים המבוקשים במהלך שנת העבודה".

ח"כ סתיו שפיר (המחנה הציוני), הנלחמת כבר שנים רבות בנושא הרזרבות התקציביות, אמרה כי "דו"ח המבקר מאשר את טענותיי על השיטה היחודית של האוצר להסתיר בדרך זו כספים, שהיה אפשר להשקיע בשירותים חברתיים. במקום זאת האוצר מפנה את הכספים הללו להוצאות שונות, כשלציבור אין דרך לדעת מה עולה בסופם. מדובר בתהליך שיש בו אפס שקיפות.

"כבר בתחילת כהונתי שמתי לב בוועדת הכספים -  שכספי הרזרבות נשארים במיני הסכמים פוליטיים, בעוד שפעמים רבות החלקים שהאוצר התחייב להעביר למשרדי ממשלה, לצורכי שירותים חברתיים, מועברים רק בדצמבר. במקרים רבים רוב הכסף חוזר לקופת המדינה מבלי שהצליחו להשתמש בו. כך נוצרת תופעה של עודפי תקציב שמתגלגלים משנה לשנה ומגיעים לסכומים עצומים.

"בכל פעם שאומרים לנו 'אין כסף לנושאים חברתיים', מחביאים לנו את הכספים האלו בתקציב. אין סיבה שנשלם מסים גבוהים כל כך אם משרד האוצר מתנהל כך. הכסף שיושב בקופה יכול לשמש בצורה יעילה יותר כדי לתת שירותים חברתיים טובים יותר. במצב הנוכחי הוא אפילו לא משמש להקטנת חוב. הוא פשוט יושב בקופה, ואין דרך לעקוב אחריו. וכשאתה מדבר עם נותני שירותים לאוכלוסיות מוחלשות, הם מספרים איך מבטיחים להם תקציב כל השנה, וכשהוא מועבר אליהם בסוף בדצמבר הם לא יכולים להשתמש בו".

ממשרד האוצר נמסר: "שימוש ברזרבות תקציביות הנו כלי ניהולי מקובל לצורך ניהול סיכונים ושמירה על מרחב גמישות בניהול תקציב. היקף הרזרבות בכלל תקציב המדינה, בהתאם לדו"ח מבקר המדינה, עומד על כ-4% עד 5% מסך התקציב, נתון שהוא להערכתנו סביר בכל קנה מידה אפשרי. עם זאת, משרד האוצר שואף לשפר משנה לשנה את דיוק תחזיות התקציב, וזאת תחת מגבלות לוחות הזמנים להכנת ואישור התקציב.

"כלל נתוני התקציב, שעל בסיסם נכתב דו"ח המבקר, זמינים לעיון הציבור בחוברות התקציב שמוגשות לכנסת, באתר האינטרנט של משרד האוצר (ובצורה גולמית באתר data gov) ואנו מברכים על כל התעניינות ציבורית בהם. ברוח זו אנו גם נלמד לעומקו את דו"ח המבקר מתוך שאיפה להפיק ממנו מסקנות שיסייעו בהנגשת נתוני התקציב".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#