רשות שדות התעופה חולבת את זכייני הדיוטי פרי - והמחיר מגולגל על הנוסעים

מבקר המדינה: רשות שדות התעופה גובה ממפעלי החנויות תשלומים שעלולים להגיע ל-60% מהפדיון. רש"ת: "השקענו יותר מ-7 מיליארד שקל בבניית תשתיות תעופתית לטובת הציבור"

רינה רוזנברג קנדל
רינה רוזנברג קנדל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מתחם הדיוטי פרי בנתב"ג
דיוטי פריצילום: דודו בכר

ההסכמים העסקיים שחותמת רשות שדות התעופה (רש"ת) עם זכיינים בנתב"ג נועדו למקסם את רווחיה, תוך התעלמות מהסיכונים הגבוהים המוטלים על הזכיינים ומהמחיר הגבוה שמגולגל בשל כך לצרכנים בחנויות הדיוטי פרי - כך עולה מבדיקה שערך משרד מבקר המדינה בין ספטמבר 2016 לפברואר 2017. לפי המבקר, עולה כי רש"ת גובה דמי הרשאה (תשלומי זכיינים) גבוהים, וכי הכנסותיה כתוצאה מכך הגיעו ב-2015 לכ-1.5 מיליארד שקל.

הרשות הודתה בתשובתה למבקר כי אכן מקסום רווחיה הוא היעד העיקרי לפעילותה, אך טענה כי רווחים אלה מושקעים בפיתוח תשתיות התעופה בישראל ומיועדים לטובת הציבור. בתגובה להסבר זה ענה המבקר: "אף שהרווחים המתקבלים מושקעים, בין היתר, בפיתוח תשתיות לטובת הציבור, עדיין יש למצוא איזון בין המגמה למקסום הרווחים מהפעילות המסחרית לבין האינטרס הישיר של ציבור הנוסעים וטיב השירות שניתן לו".

אחת הדוגמאות בדו"ח המבקר מדגימה את הפערים הקיצוניים בין הפעילות המסחרית בנתב"ג לבין זו שמתקיימת בשוק הרגיל. מדו"ח שהזמינה רש"ת מחברת ייעוץ כלכלי ביוני 2016, עלה כי דמי השכירות הממוצעים בקניון היקר ביותר בישראל הגיעו ל-1,059 שקל בחודש למ"ר בממוצע בחודש ב-2015, ואילו דמי ההרשאה בטרמינל 3 בנתב"ג היו גבוהים פי שישה כמעט - 7,313 שקל למ"ר בממוצע בחודש.

יותר נוסעים, אבל בלי רווחים

המבקר התייחס בהרחבה בדו"ח לבעיה מרכזית שעמה נאלצים להתמודד זכייני הדיוטי פרי בשנים האחרונות: גידול במספר הנוסעים בנתב"ג, מאז כניסתה לתוקף של רפורמת השמים הפתוחים ב-2013. גידול זה הוביל לעלייה בתשלום דמי ההרשאה של הזכיינים לרש"ת, מפני שהחוזים צמודים לשינוי בתנועת הנוסעים. אלא שתנועת הנוסעים המוגברת לא הובילה לעלייה בפידיון המכירות הכללי ובפדיון הממוצע לנוסע בפרט. אחת הסיבות לכך היא שנוסעים שהגדילו את תדירות נסיעותיהם לחו"ל, אך רוכשים בממוצע פחות בכל נסיעה בחנויות הדיוטי פרי. בנוסף, בשנים האחרונות הופעל מחדש טרמינל 1 בנתב"ג, ולפי נתוני רש"ת ל-2015, נוסע שעבר בידוק בטרמינל  1רכש מוצרים בדיוטי פרי ב-13% בממוצע פחות ממי שעבר בידוק בטרמינל 3.

בעקבות הגידול בדמי ההרשאה, ללא גידול תואם בהכנסות, ב-2015 שילמו כשליש מהזכיינים לרשות יותר מ-40% מפדיון המכירות שלהם. בחלק מהמקרים היה הפדיון אף קרוב ל-60%. המבקר ציין, כי רש"ת לא עידכנה את מנגנון ההצמדה של דמי ההרשאה המינימליים לחנויות בטרמינל 3 במכרז שפירסמה ב–2013, וזאת חרף התחזית לגידול בתנועת הנוסעים בנתב"ג. מנגנון ההצמדה, שנקבע למשל בחוזה מול חברת ג'יימס ריצ'רדסון מ-2014 הביא לכך שהיחס בין התשלומים לרש"ת לבין הפדיון של סניף החברה ב-2015 הגיע לכ-58% - גבוה ב-7% מב-2014. התוצאה היתה הפסדים גבוהים לחברה, שהביאו את רש"ת לערוך שינויים מהותיים בחוזה ולהקדים את סיום ההתקשרות בין השתיים. בניתוח כדאיות שהכין יועץ חיצוני לרש"ת במאי 2010, נמצא כי היחס האופייני שבין דמי הרשאה לפדיון של גופים קמעוניים בנמלי תעופה בעולם הוא 20%–30%.

"הבעיות שהתעוררו עם זכייני הדיוטי פרי מצביעות על חלוקת סיכונים לא מידתית בין הזכיינים לבין הרשות", נכתב בדו"ח המבקר. "במכרזים שפירסמה לטרמינל 3 לא דאגה הרשות ליציבות החוזים עם הזכיינים, אלא למקסום ההכנסה הקבועה של הרשות בעיקר". לפי הדו"ח, "התלות של הרשות בזכיין גרמה לכך שלא נותרה לה ברירה אלא לבוא לקראתו הן בפריסת תשלומים, והן בעריכת שינויים מהותיים בחוזה בדרך של מתן הקלות".

רש"ת ציינה בתשובתה למבקר המדינה: "בעת בחירת הזכיינים הנוכחיים, לא היה ניתן לחזות את הגידול במספר הנוסעים בטווח הקצר. ההנחה שפדיון הזכיינים יעלה ביחס ישר לתנועת הנוסעים היתה הנחת העבודה שהתבססה על ניסיון ונתונים כלכליים מהעבר. גם המתמודדים במכרז לקחו על עצמם התחייבויות כלכליות כבדות בלי שחשבו שהם מעמידים את עצמם בסיכונים כלכליים גבוהים — מכאן שגם הם לא צפו את השינויים". ב-2016 קבעה רש"ת שיעורים לדמי הרשאה מקסימליים לכל ענף: דמי הרשאה של עד 52% מהפדיון לחנויות LTPCCD (משקאות חריפים, טבק, בשמים, קוסמטיקה, ממתקים ועוד); עד 40% לבעלי ההרשאה בתחום הפעלת החנויות הקמעוניות האחרות; ועד 50% לבעלי ההרשאה בתחום ההסעדה.

לאחר סיום הביקורת, פירסמה רש"ת מכרזים חדשים, לרבות מכרז LTPCCD. בתשובתה ציינה הרשות כי במכרזים אלה יושם חלק נכבד מהביקורת - בין השאר, שינוי במרכיב ההצמדה לשינוי בתנועת הנוסעים; הפחתה ניכרת של שיעור ההצמדה; קביעת מנגנון שיטפל בגידול חד בתנועת הנוסעים וגידור הסיכון; מנגנון לטיפול בשינויים אקסוגניים בלתי-צפויים; והפחתת דמי ההרשאה המינימליים.

כמעט בלי תחרות

המבקר התייחס בדו"ח גם למספר הנמוך של הניגשים (מציעים) למכרזים רבים לפעילות בטרמינל 3: כשברוב המקרים מדובר באחד או שניים בלבד. המבקר ייחס זאת לגובה תשלומי הזכיינים שקובעת רש"ת. "כתוצאה מכך, כמעט לא מתקיימת תחרות בין מציעים במכרזים, והרשות אינה פועלת להגברתה - בניגוד להמלצות ועדת טרכטנברג ולמדיניות הממשלה", נכתב בדו"ח. מבדיקת מספר המציעים בהתקשרויות העסקיות של הרשות בשלוש השנים האחרונות עולה כי מתוך 15 התקשרויות בטרמינל 3, בשתיים מהן לא פורסם מכרז אלא נוהל משא ומתן, בחמישה מכרזים היתה הצעה אחת בלבד, ובחמישה מכרזים היו שתי הצעות.

בנוסף, לטענת המבקר, הבלעדיות שמקנה רש"ת לזכיין המפעיל את חנות הדיוטי פרי המרכזית, ג'יימס ריצ'רדסון, מאפשרת לו לקבוע מחירים גבוהים יותר בגלל היעדר התחרות. גם גובה דמי ההרשאה שמשלם הזכיין לרש"ת ואופן חישובם משפיעים על עליית המחירים. חברת ייעוץ שפעלה עם רש"ת טענה כי הכנסת גוף מתחרה עלולה להביא להקטנת הפדיון הכולל, בין השאר עקב "בזבוז" זמן קנייה של הלקוחות במעבר בין חנויות.

מרש"ת נמסר בתגובה: "בשנים האחרונות השקיעה הרשות יותר מ-7 מיליארד שקל בבניית תשתיות תעופתית לטובת הציבור בלי להישען על תקציבי המדינה. כרשות ציבורית שומרת רש"ת על האינטרס הציבורי בתחרות הוגנת ובמתן תמהיל מסחרי הוגן ומגוון. ההכנסות מממנות את התעופה הפנים־ארצית, את הבקרה האווירית בישראל, את הביטחון ופעילויות נוספות האמורות להיות ממומנות מתקציבי המדינה. הגידול בתנועת הנוסעים בישראל לא נחזה על ידי אף גורם מקצועי בישראל ובעולם, דבר שחייב שינויים בפעילות המסחרית והפניית תקציבים נוספים לבניית התשתיות התעופתיות, והכל כדי לתת שירות ברמת הבטיחות והביטחון הטובים בעולם. הרשות עמדה ועומדת בכל התחייבויותיה לציבור, לזכיינים, ולכלל בעלי העניין. באחרונה העבירה הרשות לידי המדינה 2.4 מיליארד שקל מהכנסותיה, כך שהאינטרס הציבורי נשמר באיזון מלא ובהגינות ציבורית ועסקית".

רש"ת איפשרה לפועלים מונופול על המרת המט"ח בנתב"ג

המבקר בדק גם את תחום המרת המט"ח בנתב"ג, שהכנסותיו לקופת רש"ת הסתכמו ב-38.8 מיליון שקל ב-2014 — כולם מבנק הפועלים, המפעיל הבלעדי בשדה התעופה של שירותים אלה.

מאז 2013 פורסמו ארבעה מכרזים בתחום זה, אבל בשלושה מהם לא היו מציעים כלל, ובאחד מהם נכשלה ההתקשרות לאחר שנה. "הרשות לא בדקה אפשרויות של הקלה בתנאי הסף של המכרז ובגובה דמי ההרשאה", נכתב בדו"ח המבקר. "מכאן עולה שהרשות לא פעלה מספיק כדי למצוא מודל התקשרות ראוי שיאפשר הכנסת זכיין נוסף שההתקשרות עמו תוכל להימשך לאורך זמן. המצב שבו נשאר זכיין בלעדי אחד, במקום שניים כפי שתוכנן, במשך כשבע שנים, הביא לידי גידול ממשי בהיקף הכנסותיו של הזכיין".

משרד מבקר המדינה מעיר לרשות כי היה עליה לנהל משא ומתן עם הבנק ולהתאים את דמי ההרשאה שלו למצב של מפעיל אחד בשוק המרת המט"ח בכל טרמינל 3. רש"ת הגיבה למבקר כי היא מקבלת את המלצותיו בכל הקשור לשירותי המרת מט"ח, והיא תבחן את תנאי הסף וגובה דמי ההרשאה המינימליים במכרז כדי להגדיל את מספר המציעים ולאפשר תחרות בין זכייני השירות בנתב"ג.

עוד מעיר משרד מבקר המדינה לרש"ת, כי בכך שאישרה את הרחבת ההתקשרות שנעשתה ב–2011 עם בנק הפועלים לגבי טרמינל 3 גם לטרמינל 1 שנפתח השנה - קיבעה את הבלעדיות של מפעיל אחד בשני הטרמינלים. "מן הראוי שבנסיבות אלה היתה הרשות שוקלת לפרסם מכרז חדש לאיתור מפעיל נוסף להמרת מט"ח", נכתב בדו"ח.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker