יותר מ-200 גשרים במצב רע - אבל נתיבי ישראל לא ניצלה את תקציב השיפוץ

"למרות המספר הרב של הגשרים הדורשים טיפול, לא נמצאה בחברה תוכנית לטיפול מעמיק בגשרים בזמן הקרוב ולא נמצא כי הנושא נדון בהנהלת החברה" ■ לאחר סיום הביקורת הודיעה חברת נתיבי ישראל כי מונה בעל תפקיד חדש במחלקת הגשרים, והוגדל התקציב למימוש תוכנית העבודה

אורן דורי
אורן דורי
נפילת גשר על משאית בכביש 4. באוגוסט השנה. מצבו של הגשר הוגדר כ"מצוין" זמן קצר לפני התאונה
נפילת גשר על משאית בכביש 4. באוגוסט השנה. מצבו של הגשר הוגדר כ"מצוין" זמן קצר לפני התאונהצילום: עופר וקנין
אורן דורי
אורן דורי

לפני חודשיים נפל גשר הולכי רגל מעל כביש 4 ומחץ תחתיו למוות נהג משאית. מנוף המשאית, שהיה מורם למחצה, פגע בגשר וגרם לקריסתו. בחברת נתיבי ישראל (לשעבר מעצ) טענו כי הגשר היה במצב "מצוין" לפני התאונה, אבל כמה מהנדסים תהו כיצד הצליחה משאית בינונית בגודלה להפיל מקטע גשר כבד כל כך.

פרק שהוקדש לנושא תחזוקת התשתיות בנתיבי ישראל בדו"ח מבקר המדינה החדש שופך אור על הנושא, ומראה כי 217 גשרים לכלי רכב ולהולכי רגל בכבישים הבין־עירוניים נמצאים במצבים שהוגדרו "חמור", "גרוע" ו"גרוע מאוד". לקטגוריות אלה נכנסו יותר מ–1,000 מבנים סדוקים שנמצאים באחריות נתיבי ישראל, לרבות מעברים תחתיים לכלי רכב. סקירת הגשרים ויתר המבנים ההנדסיים נעשתה על נתיבי ישראל בשנה שעברה, ועל פי נתוניה, נדרש סכום של כ–300 מיליון שקל לשיקום המתקנים.

עוד מתאר הדו"ח כי בסקר מעצ לעמידות ברעידות אדמה שנערך ב–2011 התברר כי 72 גשרים מדורגים בשתי הקטגוריות החמורות ביותר. עד מועד סיום הביקורת של מבקר המדינה, במארס 2017, שיקמה החברה רק שני גשרים מבחינת עמידות ברעידות אדמה.

נתיבי ישראל מפקחת על כ–1,300 גשרים ומנהרות. למרות המצב התחזוקתי הירוד, החברה לא ניצלה את מלוא התקציבים שהוקצו לה לשיפוץ גשרים. ב–2015 נוצלו כ–66 מיליון שקל מתוך 80 מיליון שקל שתוקצבו (83%); וב–2016 נוצלו 79 מיליון שקל מתוך 86 מיליון שקל שתוקצבו (92%). התקציב בסעיף זה ל–2017 הוא 87 מיליון שקל.

משרד מבקר המדינה מעיר לחברה כי "בהתאם לתקציב ל–2017 ובהתאם לניצול התקציב בשנים הקודמות, אי־אפשר להבטיח את תקינות הגשרים שדורגו בקטגוריות החמורות. למרות המספר הרב של הגשרים הדורשים טיפול, לא נמצאה בחברה תוכנית לטיפול מעמיק בגשרים בזמן הקרוב ולא נמצא כי הנושא נדון בהנהלת החברה".

המבקר מפנה אצבע מאשימה גם למשרד התחבורה, ש"לא עסק בתחזוקת גשרים ולא נתן ההנחיות לתחזוקתם. מסיבה זו החברה (נתיבי ישראל; א"ד) פועלת בתחום זה ללא ליווי מקצועי, ואת ההנחיות המקצועיות שהכינה בעניין תחזוקת גשרים לא אישר שום גורם חיצוני".

לאחר סיום הביקורת הודיעה חברת נתיבי ישראל כי מונה במחלקת הגשרים בעל תפקיד חדש, וכן הוגדל התקציב למימוש תוכנית העבודה ולשיפור מצב הגשרים שבאחריות החברה. החברה הוסיפה כי חטיבת האחזקה הגבירה את תהליכי הבקרה על מימוש תוכנית העבודה ועל הניצול התקציבי, וכי היא חוזה ניצול מלא של התקציב המיועד ל–2017.

מחברת נתיבי ישראל נמסר: "כלל 1,600 גשרי החברה בטוחים לשימוש. גשר שיימצא במצב אחר ייסגר מיד עד להשלמת הטיפול בו. 100% מגשרי הולכי הרגל בעלי דירוג 'טוב מאוד' ו-92% מגשרי הרכבים בעלי דירוג 'טוב'. מדובר בסקר ראשוני שממליץ על תעדוף לביצוע בחינה פרטנית של עמידות הגשרים באירוע רעידת אדמה, ולא בתקינותם ההנדסית של הגשרים".

כביש 1 סמוך לירושלים
כביש 1 סמוך לירושלים. הגעתי למסקנה שאם אגיע במכונית לעבודה, הדבר האחרון שאספיק לעשות זה באמת לעבודצילום: אוליבייה פיטוסי

"מהלכים בניגוד לכללי מינהל תקין"

ראשי נתיבי ישראל בשלוש השנים האחרונות השקיעו מאמצים בשיקום מעמד החברה לאחר פרשות השחיתות שהתגלו בה בעבר. ואולם לפי דו"ח המבקר, עדיין נדרש שיפור במניעת פרצות שעלולות להוביל להתנהלות בעייתית.

"נוכח הסתמכות החברה על יועצים ועל מנהלי פרויקטים חיצוניים קיימת חשיבות גדולה לבקר באופן שוטף את גורמי הביצוע. הבדיקה העלתה ליקויים בקיום הליכי בקרה על נותני שירותים במיקור חוץ ועל מתן דיווחים לנתיבי ישראל כנדרש בהסכמים. כמו כן, נמצא כי מהלכים והחלטות בחברה בתחום התחזוקה אינם מגובים בתיעוד מספיק, ובחלק מהנושאים חסרים נתונים, בניגוד לכללי מינהל תקין", כותב המבקר.

בין היתר, מעיר משרד המבקר לחברה כי עליה לגבש קריטריונים אחידים לבחירת הכבישים שתתחזק ולוודא כי ההליך מבוצע בצורה אובייקטיבית ושקופה.

בשנים האחרונות חל גידול בהיקף התקציבים המוקצים לשיפוץ הכבישים. מתחילת 2017 הוציאה נתיבי ישראל כ–590 מיליון שקל רק על פרויקטים לקרצוף וריבוד מחודש של הדרכים — לעומת 470 מיליון שקל ב–2016 כולה, ו–400 מיליון שקל ב–2015. סך תקציב התחזוקה של החברה הוא כ–1.5 מיליארד שקל בשנה.

20% מתקציב הפרויקטים לשיקום הכבישים מנוהל מחוץ לתעדוף הכלכלי האוטומטי של מערכת ניהול האחזקה, ומנותב לשיפוץ קטעי כביש בהתאם לשיקול הדעת של המנהלים המרחביים בנתיבי ישראל, בכפוף לאישור מנהל התחזוקה הארצי.

"מעיון ברשימת קטעים של הכבישים ששוקמו מחוץ לתעדוף האוטו", כותבים במשרד המבקר, "עולה כי ב–2015–2016 נכללו כ–50 כבישים שנמצאו ברובם לאותם אזורים גיאוגרפיים — שמונה קטעים מאזור אילת; שישה מאזור אשקלון; 12 מאזור טבריה; ושישה מאזור רמת הגולן". רוב הקטעים האלה "אינם מוגדרים כבעלי נפח שימוש גבוה, ובחלקם הגדול אינם נאמדים ביחס עלות־תועלת המצדיק לתחזק אותם ולא קטעים אחרים. במשרדי החברה לא נמצאו נימוקים מקצועיים להליך בחירת הכבישים מהמרחבים השונים".

בחברה הממשלתית מסבירים את השיטה הזאת בכך שלעתים מצב הכבישים מידרדר מאז עריכת הסקירות, בעיקר אחרי עונת הגשמים, ובפרט על תוואי השבר הסורי־אפריקאי.

אלפי עבודות תחזוקה מבוטלות שלא לצורך

הדו"ח מביע ביקורת גם על שיעור ביטולי עבודות התחזוקה הרב של נתיבי ישראל. ב–2014, למשל, בוטלו סמוך לתחילת העבודה 3,041 עבודות תחזוקה. כשמינית מהן בוטלו בין היתר בעקבות בעיות תכנון או תפעול של החברה או של בעלי תפקידים חיצוניים, שאותן מגדיר המבקר "סיבות לא מוצדקות", ולא בשל כוח עליון או גורם חיצוני. מספר העבודות שבוטלו זינק בשנים לאחר מכן — ל–4,437 ב–2015, ול–5,254 ב–2016. גם שיעור הביטולים הבלתי־מוצדקים טיפס משמעותית, לכ–70% וכ–50%, בהתאמה.

"במשרדי החברה לא נמצאו נתונים מרוכזים או דו"חות בדבר ביטולי העבודות, ואת המידע שנמסר למשרד מבקר המדינה הכינה החברה לבקשת הביקורת", נכתב בדו"ח המבקר. "יצוין כי למרות פניות לחברה, עד מועד סיום הביקורת לא העבירה החברה למשרד מבקר המדינה את מספר העבודות הכולל שתוכנן בכל אחת מהשנים 2016–2014".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker