שכר העובדים בחברת החשמל נופח במיליארד שקל - אבל זיהום האוויר נשאר - דו"ח מבקר המדינה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שכר העובדים בחברת החשמל נופח במיליארד שקל - אבל זיהום האוויר נשאר

התקנת המסננים בתחנות הכוח הפחמיות של חברת החשמל תסתיים באיחור של עד ארבע שנים - ובחריגה של כ-3 מיליארד שקל מהתקציב ■ הסיבה העיקרית: שכר עובדי המונופול ששולבו בפרויקט זינק ב-112% - ונגס 31% מתקציב הפרויקט כולו

13תגובות
מסננים להפחתת זיהום אוויר על ארובות בתחנת הכוח אורות רבין
צפריר רינת

פרויקט הסולקנים (מסננים) של חברת החשמל, שיצא לדרך ב-2011 במטרה להפחית את הזיהום מארובות תחנות הכוח הפחמיות באשקלון ובחדרה, עתיד להסתיים באיחור של 4-2 שנים ביחס ללוח הזמנים המקורי ובחריגה תקציבית של 2.8 מיליארד שקל — כך קובע משרד מבקר המדינה.

בהתבסס על נתוני המשרד להגנת הסביבה, אמד משרד המבקר את הנזק הסביבתי שנגרם כתוצאה מהעיכוב בהתקנת הסולקנים ב–2.4–4 מיליארד שקל. אם לא די בכך, גם השלמת הפרויקט בהצלחה תותיר את תחנות הכוח של חברת החשמל הגורם המזהם הגדול במשק.

בדו"ח המבקר, שסקר את השתלשלות הפרויקט הסביבתי הכושל, עולה התהייה אם היה בכלל מקום להוצאת הפרויקט לפועל — לאחר שכבר נודע על תגליות הגז הטבעי הגדולות שלחופי ישראל. זאת, לאחר שמשרד האנרגיה לא בחן חלופות להתקנת הסולקנים, לצורך הפחתת הפליטה המזהמת מהתחנות הפחמיות.

תחנת הכוח רוטנברג באשקלון
אילן אסייג

כך, למשל, המבקר מעיר כי היה מקום לבחון את השבתת התחנות הפחמיות לטובת הקמת תחנות כוח במחזור משולב (מחז"מ). תחנות אלה מופעלות בגז טבעי ובעלות תפעול נמוכה יחסית של 47 דולר לקילו־ואט מותקן, לעומת 60 דולר בפחמיות עם הסולקנים, מה שהיה עשוי לחסוך לציבור עשרות מיליוני שקלים מדי שנה.

"התרחישים מלמדים על כך שבעת אישור התוכנית להפחתת פליטה לאוויר שהגישה חברת החשמל ביולי 2011, לא היתה התקנת סולקנים בכל יחידות הייצור המופעלות באמצעות פחם בהכרח החלופה המיטבית", מעיר מבקר המדינה.

אחת הסיבות האפשריות להיעדר שיקול הדעת, כך נרמז בדו"ח, היא היקפי כוח האדם שמעסיקה חברת החשמל בתחנות הפחמיות לעומת התחנות הגזיות: "לצורך תפעול ותחזוקה של יחידת ייצור בתחנת כוח פחמית נדרשים 90–120 עובדים, ואילו לצורך תפעול של יחידת ייצור בתחנת כוח המופעלת באמצעות גז טבעי נדרשים 7–15 עובדים".

ואמנם, תשומת הלב שנתן מונופול החשמל הממשלתי לתנאי ההעסקה של עובדיו עומדת במוקד הביקורת על הגידול בעלויות הפרויקט. דירקטוריון חברת החשמל אישר ב–2012 לטובת הפרויקט תקציב של 5.6 מיליארד שקל. ב–2016 מצאה החברה כי תקציב זה אושר "על בסיס הערכת חסר ניכרת" — ולפי אומדן חדש שהכינה, דרשה תקציב של 7.1 מיליארד שקל. באפריל 2016 אושר התקציב החדש, שעליו הוסיפה עלויות מימון בסך 1.3 מיליארד שקל.

אורות רבין בחדרה. התחנות החדשות יהוו חלופה
דודו בכר

לפי נתונים שהעבירה חברת החשמל, ל–85% מהתוספת התקציבית אחראי רכיב הבנייה וההרכבה בפרויקט, שצמח ב–1.28 מיליארד שקל. עם זאת, לפי חישובי משרד המבקר, ברכיב זה עודכן התקציב לקבלנים רק ב–6% (כ–80 מיליון שקל) — ואילו התקציב לעובדי החברה זינק ב–112% (974 מיליון שקל).

בהסברים שמסרה, טענה חברת החשמל כי שכר העובדים גדל בשל החלפתם של עובדים ארעיים בעובדים קבועים ששכרם ועלות העסקתם גבוהים יותר: "בשל המומחיות המיוחדת והצורך להכיר את תנאי העבודה המיוחדים בתוככי תחנות הכוח הפעילות — מבוצעים נתחי העבודה הדורשים מומחיות כזו על ידי עובדי החברה".

לפי חישובי משרד המבקר, ב–2013 היתה עלות השכר של עובדי חברת החשמל המעורבים בפרויקט כ–1.2 מיליארד שקל, שהם 22% מהתקציב הכולל של המיזם; וב–2016 היתה עלות השכר כ–2.2 מיליארד שקל, שהם 31% מהתקציב המעודכן של הפרויקט לאותה שנה.

מחברת החשמל טרם נמסרה תגובה.

מבקר המדינה, יוסף שפירא
אוליבייה פיטוסי

נזק של 5.6 מיליארד שקל

דו"ח מבקר המדינה נמנע מלעסוק בוויכוח סביב ייצור החשמל המיטבי בעבור המשק — בפחם או בגז טבעי. עם זאת, במשרד תקפו פעם נוספת את היעדר התכנון שמאפיין כמעט דרך קבע את משק האנרגיה, כמו גם את התזזיתיות הרגולטורית ששוררת בו.

למשל, בהתייחס להחלטת שר האנרגיה יובל שטייניץ מאוגוסט, לסגור את יחידות הייצור הפחמיות 1–4 בתחנת אורות רבין שבחדרה, תמה המבקר כיצד החליט שטייניץ רק חצי שנה לפני כן על התקנת סולקנים ביחידות אלה, לפני ששינה את דעתו.

לפי חישובי משרד מבקר המדינה, השינויים התכופים בהחלטות סביב אופי הפעלתן של יחידות 1–4 גרמו לאיחור של חמש שנים במועד שקבע המשרד להגנת הסביבה להפחתת הפליטות — ולעלויות חיצוניות שנאמדות ב–5.6 מיליארד שקל.

משרדי חברת החשמל
יובל טובול

משרד המבקר העיר לשטייניץ ולשר האוצר משה כחלון כי למרות החלטתם לבטל את הקמת התחנה הפחמית הנוספת באשקלון (פרויקט D), עד כה לא נקבעה תוכנית פיתוח מעודכנת למשק החשמל, שתשקלל החלטה זאת.

למעשה, ולמרות ביקורות חוזרות ונשנות, הזכירו אנשי המבקר כי משרד האנרגיה לא הציג עדיין תוכנית אב למשק החשמל.

יותר מדי חשמל?

בפרק אחר בדו"ח, חוזר המבקר על ביקורת שכבר הטיח בעבר במשרד האנרגיה וברשות החשמל, ושלפיה חילקו רישיונות ייצור חשמל רבים מדי, ויצרו עודף בכושר ייצור החשמל.

לפי חישובי משרד מבקר המדינה, ב–2016 נהנה המשק מרזרבה של 31% בייצור — לעומת יעד רזרבה של 20% בלבד. זאת, כשהספק ייצור החשמל במשק היה גבוה בכ–1,000 מגה־ואט מההספק הנדרש. עודף זה שווה ערך להקמה של 2.5 טורבינות גז, בעלות של כ–4.2 מיליארד שקל.

ילדים והוריהם הולכים על שפת הים בחוף שדות ים, כשבקע נראות ארובות תחנת הכוח של חברת החשמל - "אורות רבין"
רמי שלוש

מהנתונים עולה כי גם ב–2018–2023 צפויה להיות הרזרבה גבוהה מהנדרש (35%), תוך שהיא גובה מהציבור תשלומים עודפים של כ–280 מיליון שקל בשנה.

ברשות טענו בתגובה כי התנודתיות בביקושים לחשמל במשק אינה מאפשרת חיזוי מדויק, וכי ההגבלה שהטילה חברת החשמל על הקמת תחנות כוח חדשות חייבה היערכות משקית באמצעות ייצור פרטי מוגדל.

במשרד המבקר דחו את הדברים והתריעו מפני עלויות כספיות מהותיות שיוטלו על צרכני החשמל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#