הדו"ח החמור - שהתקבל בשמחה הכי גדולה אי פעם על ידי המבוקרים - דו"ח מבקר המדינה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הדו"ח החמור - שהתקבל בשמחה הכי גדולה אי פעם על ידי המבוקרים

המפקחים על הביטוח לדורותיהם ידעו כי הביטוח הסיעוד הקבוצתי מסוכן, אך לא עצרו את מכירתו לציבור. דו"ח המבקר עשוי לסייע למפקחת הנוכחית דורית סלינגר, שהחליטה לבטל סופית את הביטוחים הללו, ומסנדל את שני הפוליטיקאים שבוחשים בתחום: כחלון וניסנקורן

8תגובות
ראש רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, דורית סלינגר
אמיל סלמן

סתירה פנימית, משעשעת למדי, עולה מהדו"ח החמור של מבקר המדינה על מחדל ביטוחי הסיעוד הקבוצתיים. הדו"ח מפרט את הכשלים בתהליכי קבלת ההחלטות של המפקחים על הביטוח לדורותיהם, שכבר ב–1998 ידעו שביטוח הסיעוד הקבוצתי הוא מוצר ביטוחי מסוכן, ובכל זאת אישרו את מכירתו לציבור.

רק ב–2011 נזכר הפיקוח על הביטוח, תחת עודד שריג, להכריז על ביטול ביטוח הסיעוד הקבוצתי. בפועל, המוצר צפוי להתבטל רק בסוף השנה הנוכחית — 20 שנים אחרי שעבודת המטה שנעשתה בפיקוח קבעה כי מדובר במוצר מסוכן, שאסור לאפשר את מכירתו לציבור. "מחדל חמור ומתמשך של אגף שוק ההון והביטוח", מכנה זאת מבקר המדינה, בניסוח החמור ביותר שהוא היה יכול לבחור בו.

למרות ההתנסחות החמורה, דו"ח הביקורת של מבקר המדינה הוא פחות או יותר הבשורה הכי משמחת שהמפקחת על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, דורית סלינגר, היתה יכולה לאחל לעצמה. ככל שמבקר המדינה מעמיק בפירוט המחדל, כך הוא משרת טוב יותר את האינטרסים של סלינגר, ומסנדל עמוק יותר את שני הפוליטיקאים שבוחשים בנושא — שר האוצר, משה כחלון, ויו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן.

ההסתדרות התחילה באחרונה בקמפיין חוצות נגד סלינגר, ובפועל נגד שר האוצר, כדי להביא להמשך מכירתם של ביטוחי הסיעוד הקבוצתיים. והנה מגיע דו"ח מבקר המדינה ושופך גיגית של מי קרח על הקמפיין הזה: אם מכירת ביטוחי הסיעוד הקבוצתיים מוגדרת על ידו כ"מחדל חמור ומתמשך" של המפקחים על הביטוח לדורותיהם, ברור שידיה של סלינגר כבולות ואין שמץ של סיכוי שהיא תיסוג מהחלטתה לבטל את הביטוחים הקבוצתיים באופן מוחלט בסוף 2017.

הדו"ח של המבקר, לפיכך, הוא הדו"ח הכי חמור שהתקבל בשמחה הכי גדולה על ידי מבוקריו, אי פעם. במידה רבה הדו"ח הזה יסתום כנראה את הגולל על הלחצים הפוליטיים הלא לגיטימיים של ההסתדרות להמשיך את ביטוחי הסיעוד הקבוצתיים — תוך שההסתדרות מסתירה כי גם ידיה במעל.

"בלי לגרוע מחומרת המחדל של אגף שוק ההון בכך שאיפשר את המשך שיווק פוליסות ביטוח הסיעוד הקבוצתי במשך שנים — למרות הידיעה הברורה שאין הן משרתות את תכלית הביטוח", כותב המבקר — "אחריות רבה מוטלת גם על אלה מבין בעלי הפוליסות, היועצים והסוכנים, שלא הזהירו במפורש את המבוטחים מהסכנות החמורות שעליהן התריע אגף שוק ההון. בעלי הפוליסות פעלו לכאורה שלא לפי הוראות הדין, ושלא לפי חובתם לפעול מתוך נאמנות מלאה למבוטחים ומתוך שקידה על טובתם בלבד".

בעלי הפוליסות במקומות התעסוקה הגדולים, נזכיר, היו המעסיקים וועדי העובדים שלהם. כלומר ההסתדרות, דרך ועדי העובדים שלה, שותפה למחדל המתמשך של מכירת מוצר ביטוח מסוכן ל–1.1 מיליון עובדים במשק, ולהבדיל מהפיקוח על הביטוח — שמאז 2011 מנסה להביא להפסקת מכירת המוצר — היא מתעקשת להמשיך ולמכור אותו, תוך הפרת חובתה "לפעול מתוך נאמנות למבוטחים ומתוך שקידה לטובתם בלבד".

לפיכך, בניגוד לדרך שבה נקרא דו"ח המבקר, המפסידה הגדולה ממנו אינה המפקחת על הביטוח, אלא דווקא ההסתדרות. זוהי הסתירה המשעשעת העולה מהדו"ח.

עודד שריג
עופר וקנין

ביטוח למראית עין

ואולם זו אינה הסתירה המשעשעת היחידה. במידה רבה, הדו"ח הזה מתפרסם באיחור של שש שנים לפחות, והוא מחדש מעט מאוד, אם בכלל. מאז 2011 המפקחים על הביטוח — שריג ואחריו סלינגר — נאבקים בניסיון לבטל את ביטוח הסיעוד הקבוצתי. הטעות שנעשתה על ידי המפקחים הקודמים להם, שאישרו את מכירת המוצר מאז 1997, כבר הוכרה על ידם. המבקר מציין כי שריג חזר ב–2011 על אותן הנמקות ואותן הצעות בנוגע לביטוח הסיעוד הקבוצתי, שנכללו בטיוטת חוזר של המפקחת על הביטוח ציפי סאמט ב–1998. סאמט הותירה את החוזר כטיוטה, ומעולם לא הפכה אותו למחייב. שריג, באיחור אלגנטי של 13 שנים, הפך את החוזר ההוא למחייב.

איפה היה הפיקוח במשך 13 שנים, תוהה מבקר המדינה, ומכנה את השיהוי הזה "מחדל מתמשך". המבקר צודק, כמובן, אבל הוא נזכר לכתוב זאת שש שנים לאחר שהמחדל הזה הפך כבר לנחלת הכלל. מכאן גם חוסר הזעזוע שבו מתקבל הדו"ח בלשכתה של סלינגר — מאז 2013 היא עסוקה בניסיון לבטל את המחדל, שבכל מקרה אינו שלה.

טיבו של המחדל הוא העובדה שביטוח הסיעוד הקבוצתי היה ביטוח סיעוד זול במיוחד, ולכן גם זכה לפופולריות עצומה — מספר המבוטחים זינק מ–30 אלף ב–1998 ל–1.1 מיליון ב–2011. אלא שהמחיר הנמוך לא היה מקרי: היה מדובר במוצר תחרותי מאוד, אבל בעיקר במוצר שלא היה שווה את הנייר שהוא כתוב עליו, ולכן קל היה לחברות הביטוח למכור אותו בזול כל כך.

ביטוח הסיעוד הקבוצתי הבטיח כיסוי ביטוחי לגיל המבוגר, כלומר עשרות שנים קדימה, אבל בה בשעה הוא ניתן היה לביטול כל חמש שנים. בשעת האמת, כאשר הגיע הרגע לשלם את הביטוח, לחברות הביטוח היתה שמורה הזכות לבטל את הפוליסה. מהבחינה הזאת מדובר היה בביטוח למראית עין בלבד: עובדים קנו ב–30 שקל ביטוח לגיל 75, בשעה שלא היתה התחייבות אמיתית של חברת הביטוח לכבד את הביטוח בהגיעם לגיל זה. המחיר הנמוך של הביטוח, לכן, היה בפועל יקר להחריד: מה הטעם לשלם 30 שקל עבור ביטוח שאינו מבטיח דבר?

מחזק את ידי הפיקוח על הביטוח

הביטוח הקבוצתי היה המוצר הסיעודי התחרותי ביותר בישראל — המבקר מפרט איך חברות הביטוח הפסידו את המכנסיים ממכירתו: ב–2005–2014 מכרו חברות הביטוח פוליסות ביטוח קבוצתי בתמורה להכנסות (פרמיות) של 3 מיליארד שקל בסך הכל, והפסד מצטבר של 389 מיליון שקל. זה היה הסיכוי היחיד של מבוטחים רבים לרכוש ביטוח סיעוד משופר במחיר מוזל, ובמשך 13 שנים הוא גם הצליח.

למרות כל האזהרות על הסכנות בדבר ביטול הפוליסות ברגע האמת, בפועל רק פוליסות בודדות בוטלו. יועצי ביטוח רבים טוענים כי במקומות עבודה גדולים, שיש בהם כניסה של עובדים צעירים כל הזמן, ניתן היה להבטיח את המשך קיום הפוליסות כמעט ללא חשש. ביטול ביטוח הסיעוד הקבוצתי משמעו היה הרעה במצבם של 1.1 מיליון מבוטחים, כפי שניתן לראות מהתגובה הקשה של אותם 1.1 מיליון מבוטחים, ושל נציגתם ההסתדרות, להחלטה לבטל את הביטוח הקבוצתי.

המחדל המתמשך, לפיכך, לא נבע מעיוורון או מחוסר תשומת לב של הפיקוח על הביטוח, אלא מהתלבטות מתמשכת אם להפסיק את מכירתו של מוצר ביטוח הסיעוד הזול והכדאי בישראל. בסופו של דבר התקבלה ההכרעה כי הסיכון הכרוך במוצר רב מדי, ולכן חיוני להפסיק אותו. מבקר המדינה מסכים עם ההחלטה הזאת, ובכך הוא מחזק את ידי הפיקוח על הביטוח — ולא מחליש אותו. למרות הכותרת של "מחדל חמור ומתמשך".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#