ניפוח שעות עבודה והטעיית בתי עסק: השיטות הפסולות של משגיחי הכשרות נחשפות - דו"ח מבקר המדינה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ניפוח שעות עבודה והטעיית בתי עסק: השיטות הפסולות של משגיחי הכשרות נחשפות

מבקר המדינה מצא שורת ליקויים במערך הכשרות, המביאים לניפוח הוצאות והכבדה על בתי העסק והצרכנים ■ בין הליקויים: דיווח על 24 שעות עבודה ביממה למשגיח כשרות, גביית תשלומים שלא כדין והחמרת דרישות הכשרות משיקולים זרים

43תגובות
תעודת כשרות בשווארמה
אמיל סלמן

שיטות פסולות של הטעיית בתי עסק, תשלום מופרז למשגיחים וגביית תשלומים גבוהים מהמקובל בחלק מהערים — אלה הם רק חלק מהליקויים שגילה מבקר המדינה במערך הכשרות בישראל. המבקר קובע כי ליקויים אלה גורמים לעלויות עודפות ומכבידים את נטל יוקר המחיה על בתי העסק ועל הצרכנים.

הליקויים שנמצאו כוללים דרישות כשרות חמורות רק ביישובים או בתי עסק מסוימים, והמשרד לענייני דת אף אישר למבקר כי "יש גורמים במערכת הכשרות שמנצלים אפשרות זו על מנת להקל או לפגוע בבתי עסק מטעמים שאינם קשורים לכשרות".

עוד מצא המבקר כי כמה מועצות דתיות מפעילות ביוזמתן חסמי כניסה למוצרים ויצרנים, וכי לא קיימת נוסחת חישוב אחידה מחייבת לשעות השגחה, על פי מאפייני בתי העסק. התברר כי בתל אביב המחיר גבוה במיוחד. הבדלים בתעריפים התגלו אפילו בין עסקים זהים, כך שבשמונה פיצריות בנתניה נע התעריף לשעת השגחה בין 500 שקל ל–1,750 שקל.

התוצאה של עיוותים אלה היא תוספת עלויות ככל שנקבעות יותר שעות השגחה. נמצאו מקרים שבהם אושרו למשגיחים שעות השגחה בלתי סבירות, למשל 20–24 שעות עבודה ביממה למשגיח. המבקר מצא מקרים של היעדר נוכחות של משגיחים בחלק ניכר מהזמן שנקבע להם והיעדר פיקוח על כך; וגביית אגרות השגחה מבעלי עסקים במגזר הלא יהודי בניגוד לחוק.

עוד נמצא, כי בחלק מהמועצות הדתיות מופעלים חסמי כניסה למוצרים שקיבלו הכשר. למשל, ירקות ופירות שהופרש מהם מעשר בשוק הסיטוני צריפין ומיועדים למכירה בירושלים צריכים לעבור דרך השוק הסיטוני בירושלים ולהפריש שוב מעשר, שמעלה את המחיר לצרכן.

"שעות ההשגחה" אינן "שעות עבודה"

המבקר מצא כי האחריות למצב הלקוי מתחלקת בין הרבנות הראשית למשרד לשירותי דת. אף שגופים אלה מודעים זה זמן רב לתופעות האלה, הם לא יזמו מהלכים לפתרון בעיות אלה: "ממצאי הביקורת מעידים על כשל חמור של המועצות הדתיות שנבדקו, ובהן המועצות הדתיות ירושלים ונתניה, בכל הנוגע לאכיפת הוראות נוהל הכשרות", קבע המבקר. לדבריו, "המועצות הדתיות מאפשרות העסקה בלתי תקינה של משגיחי כשרות, ובכלל זה העסקה בהיקף שעות עבודה שלא ניתן לבצעו בפועל. הדבר מעמיד בספק את איכות עבודת המשגיחים. מדובר בעצימת עיניים חמורה ביותר של המועצות הדתיות, העלולה לפגוע ברמת הכשרות ובאמון הציבור במערך הכשרות שהמדינה אמורה להבטיח את קיומו, ואף בהטעיה של בתי העסק המשלמים בעבור שעות השגחה שלא תמיד מבוצעות בפועל".

המועצות הדתיות בירושלים ובנתניה טענו כי "שעות ההשגחה" אינן "שעות עבודה" אלא שעות האמורות לשקף את תחום האחריות של המשגיח. המבקר לא קיבל את הסבריהן, וקבע כי לפיכך "המשגיחים מקבלים שכר מצטבר בעבור שעות עבודה שאין ביכולתם לבצע. בהתנהלותן זו הן נותנות יד להטעיית בתי העסק, המשלמים בעבור שעות עבודה בהיקף שלא ניתן לביצוע".

המבקר מוסיף: "אגב כך, נוצר מצב נוח ומתאים לכל הצדדים, דהיינו - בתי העסק משלמים עבור ההשגחה, אך היא מתבצעת באופן חלקי המאפשר להם גמישות ונוחות; המשגיחים מצדם משתפים עמם פעולה וזוכים להכנסה נוספת קבועה ושוטפת. לדוגמה, נמצא כי 69 מתוך 412 המשגיחים במועצה הדתית ירושלים (כ-17%) קיבלו להשגחתם בתי אוכל בהיקף של 24-12 שעות מדי יום".

המבקר מצא, בין השאר, כי משגיח א' הוצב ב-18 בתי עסק בשכונות שונות בירושלים. לפי חישוב שעות ההשגחה ליום שנקבע לכל אחד מ-18 בתי העסק, ההיקף המצטבר של שעות ההשגחה של משגיח א' מגיע ל-27 שעות מדי יום. בנוסף לכך, משמש משגיח א' גם משגיח בשבת באחד מבתי המלון בעיר; שעות אלה לא נספרו במניין שעות עבודתו האמורות.

בפגישה עם נציגי משרד מבקר המדינה, מסר משגיח א' שהוא משגיח רק ב-17 בתי עסק ולא ב-18 כפי שרשום בקובץ הנתונים. מנתוני המועצה עולה כי מספרן המצטבר של שעות ההשגחה בבתי עסק אלו הוא 24. המשגיח התבקש לציין את מספר שעות ההשגחה שלו בפועל בכל אחד מבתי העסק, וסך כל השעות שנקב הסתכם ב-24 שעות מדי יום.

את מערך הכשרות, הכולל כ-3,900 משגיחים, מאפיין ניגוד עניינים מכיוון שהם מקבלים שכר מהעסק המפוקח. המבקר ציין כי תוכניות לשינוי המצב, בהן הפרטה והקמת חברה ממשלתית, לא בוצעו. המבקר התייחס גם לעניין המגדר, וציין כי רק לאחר עתירת תנועת אמונה – תנועת האשה הדתית הלאומית — הוסמכו בשנים האחרונות רק 12 נשים למשגיחות, פחות מאחוז מהעוסקים בתחום.

בנו של רב היישוב מפקח על עצמו

ניגודי עניינים נוצרו גם מהעסקת קרובי משפחה. למשל, במועצה הדתית אבן יהודה מעסיק רב היישוב את בנו כמשגיח וחותם על תעודות הכשרות של בתי העסק שבנו משגיח בהם. הבן משמש גם מפקח יחיד במועצה — כלומר מפקח על עצמו.

כפל תשלומים של בתי עסק נמצא בירושלים, שם 41 בתי עסק בירושלים מחזיקים בתעודת כשרות מטעם הרבנות בירושלים וגם מטעם בד"ץ פרטי. בתי העסק האלה משלמים כנדרש אגרת כשרות שנתית למועצה הדתית, אף שאין בהם משגיח מטעם המועצה הדתית.

על פי סקר שבוצע עבור משרד האוצר, נאמדו עלויות הכשרות ב-2.8 מיליארד שקל ב-2015, כ-3% מעלות צריכת המזון ומעלות ההסעדה בישראל. בטיוטת הסקר צוין עוד כי הנטל העודף בשל המונופול של הרבנות נאמד ב-600 מיליון שקל לשנה. אגף התקציבים מסר בתשובתו למשרד מבקר המדינה מינואר 2017 כי הוא מכין גרסה מעודכנת לדו"ח.

בשל התנגדותם של המשרד לשירותי דת ושל הרבנות, ואף שחלפו כארבע שנים מאז קיבלה הממשלה את החלטתה בדבר הפחתת עלויות הכשרות המוטלות על בתי המלון בארץ, לא עלה בידי משרד התיירות ומשרד ראש הממשלה להביא לידי יישומה.

המבקר ממליץ כי "על הדרגים הבכירים ביותר במשרד וברבנות, לרבות השר לשירותי דת, הרבנים הראשיים ומועצת הרבנות, לנקוט את כל האמצעים העומדים לרשותם כדי לקדם את הסדרתן של הסוגיות שעלו בדוח זה". כמו כן, הוא דורש לקבוע אמות מידה שקופות ובנות-השוואה לצורך קביעת כמות שעות ההשגחה בבתי עסק בעלי מאפיינים דומים. "לנוכח הממצאים החמורים בכל הנוגע לפעולות המועצות הדתיות בתחום הכשרות, ראוי ונכון הוא שהשר לשירותי דת יפעיל את סמכותו ויתערב ללא דיחוי לצורך הנהגתה של רפורמה מקיפה להסדרת מערך הכשרות במועצות הדתיות", הוסיף.

מהרבנות הראשית לישראל נמסר בתגובה: "במועד כתיבת הביקורת, הוועדה לבחינת מערך הכשרות טרם סיימה את עבודתה. הרבנות הראשית רואה חשיבות רבה ביישום המלצות הוועדה, ויישום מסקנותיה יוביל לפתרון מלא של הליקויים אשר הוצגו בדו"ח המבקר".

ברבנות הוסיפו כי על פי המלצות הוועדה, יפוצל תפקידו של משגיח הכשרות: את העבודות הטכניות יבצע נאמן שהוא אחד מעובדיו הסדירים של בית העסק, ואת הפיקוח הכשרותי יבצע בקר שיועסק על ידי המועצה הדתית — כך שתבוטל התלות בין משגיח הכשרות לבין בית העסק, ותימנע האפשרות לתשלומים שנוגדים את החוק. בנוסף, הומלץ על ידי הוועדה כי יונהגו נהלי כשרות אחידים.

המשרד לשירותי דת מסר בתגובה כי "הדברים בעיקרם ידועים וגלויים והביאו את הרב הראשי לישראל, הרב דוד לאו, להקים כבר לפני כשנה צוות לבחינת מערך הכשרות בישראל. צוות זה, לאחר עבודה מקיפה ומעמיקה, הגיש בימים האחרונים דו"ח שאומץ על ידי הרב הראשי ומועצת הרבנות הראשית. מדובר במערך שדורש תיקון - על כך אין חולק.

"במקביל, הורה מנכ"ל המשרד לשירותי דת למינהל תחום הכשרות במשרד ללמוד את דו"ח מבקר המדינה לפרטיו ולרכז את עבודת תיקון הליקויים, מתוך כוונה להוביל שינוי ושיפור במערך הכשרות המקומי והארצי כאחד, בתיאום מול הרבנות הראשית לישראל והמועצות הדתיות. הנהלת המשרד, השר והמנכ"ל, מתוך האחריות והחשיבות שהם נותנים למערך הכשרות, מתכוונים לעקוב מקרוב אחר עבודת צוות היישום ולוודא שזו מתקדמת והצוות משלים את עבודתו בחודשים הקרובים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#