המדינה מעבירה מאות מיליוני שקלים בשנה לסוכנות היהודית לתוכניות שתועלתן אינה ברורה - דו"ח מבקר המדינה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המדינה מעבירה מאות מיליוני שקלים בשנה לסוכנות היהודית לתוכניות שתועלתן אינה ברורה

ב–2015 העבירה הממשלה 100 מיליון שקל לתוכנית מסע - אולם מעולם לא בדקה את האפקטיביות שלה, טוען המבקר ■ 25 מתוך 26 ההתקשרויות של גופים ממשלתיים עם הסוכנות היהודית ב–2016 נעשו בפטור ממכרז ■ הסוכנות נהנית מפטור ממס שמעולם לא נאמד שוויו

תגובות
נתניהו עם נוער יהודי
אי־פי

המדינה משקיעה סכומים גדולים, המצטברים לאורך השנים למאות מיליוני שקלים, בשיתופי פעולה עם הסוכנות היהודית. אלא ששיתופי הפעולה בין הגורמים לא תמיד נעשים באופן תקין — כך טוען מבקר המדינה.

שליש מהמימון הממשלתי הניתן לפרויקטים משותפים עם הסוכנות מיועד לחיזוק הזהות היהודית בתפוצות, וכשליש לדיור ציבורי. לפי הדו"ח, 25 מתוך 26 ההתקשרויות של גופים ממשלתיים עם הסוכנות היהודית ב–2016 נעשו בפטור ממכרז, ובחלק מההתקשרויות נעשתה פרשנות מרחיבה יתר על המידה של תפקידי הסוכנות, שעלולה לפגוע ביכולתם של גופי המגזר השלישי להתחרות על אספקת השירותים האלה לממשלה.

כך למשל, המבקר בדק התקשרות בין משרד הבינוי ואגף החשב הכללי במשרד האוצר לסוכנות היהודית, לשם הקמה ותחזוקה של 2,650 דירות שמיועדות לדיור ציבורי, לתקופה של 25 שנה עם אופציה להארכה ל–20 שנים נוספות. סכום ההתקשרות הכולל, עד לתום תקופות האופציות, היה כ–1.9 מיליארד שקל, שאת רובו עתידה לממן המדינה. המבקר העלה ספק אם יש להליך הזה יתרון כלכלי, משום שלא נערכה בחינה מעמיקה של האפשרות לבצע את ההתקשרות באמצעות הליך תחרותי בין כמה מציעים.

עוד מצא המבקר, כי בשלוש מתוך ארבע תוכניות שבהן התקיים שיתוף פעולה בין משרדי ראש הממשלה והחינוך לבין הסוכנות — בהשקעה של כ–200 מיליון שקל ב–2011–2015 — לא נבדקה האפקטיביות שלהן. אחת מהן היא תוכנית מסע, המיועדת ליהודים בני 18–30 המתגוררים בחו"ל, ומטרתה להעמיק את הזהות היהודית שלהם ולחזק את זיקתם לישראל. ב–2015 העבירו הממשלה והסוכנות כ–100 מיליון שקל כל אחת למימון התכנית.

ב–2012 מיפתה יחידת הביקורת באגף החשב הכללי את ההתקשרויות של חמישה משרדי ממשלה עם הסוכנות והחברות הבנות שלה. אלא שהחשב הכללי לא העביר לידיעת משרדי הממשלה שנבדקו את ממצאי הביקורת. רק בינואר 2014 התחיל צוות מטעמו לקיים דיונים כדי להסדיר את שיתוף הפעולה עם הסוכנות, אף הוחלט על גיבוש תקנות בנושא, אך אלה לא הופצו. במאי 2015 — שלוש שנים לאחר הבדיקה הראשונית — הוקם צוות נוסף לבחינת הנושא.

הסוכנות נהנית גם מפטור נרחב ממס, ואולם משרד האוצר ורשות המסים לא אמדו את שווי הפטור. בנוסף, רשות המסים לא עמדה על כך שהסוכנות תגיש דו"חות כספיים כסדרם, ב–2003–2011 וב–2013.

המבקר סבור שעל היועץ המשפטי לממשלה להכריע בהקדם איזו פרשנות יש לתת לתפקידי הסוכנות על פי החוק המעניק לה מעמד מיוחד. הוא ממליץ גם להבהיר את התחומים שבהם יינתן פטור ממכרז. בנוסף, הוא ממליץ להציג את שווי הפטור ממסים שניתן לסוכנות בדיווח השנתי של האוצר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#