האוניברסיטאות והמכללות לא נלחמות בתעשיית העבודות הקנויות - דו"ח מבקר המדינה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
דו"ח מבקר המדינה

האוניברסיטאות והמכללות לא נלחמות בתעשיית העבודות הקנויות

לפי דו"ח מבקר המדינה, המוסדות האקדמיים אינם פועלים ביד קשה אל מול התופעה ■ עוד נקבע כי "ממצאי הדו"ח מעידים על קוצר ידם של המוסדות במסגרת ההתמודדות עם עבירות משמעת של חברי הסגל"

6תגובות
האוניברסיטה העברית
אוליבייה פיטוסי

מבקר המדינה בדו"ח מתריע כי למרות קיומה של תעשיית עבודות קנויות, המוסדות האקדמיים אינם פועלים ביד קשה נגדה. במסגרת הבדיקה של רמת הטיפול בעבירות משמעת במוסדות אקדמיים, קבע עוד המבקר כי השיפוט של חברי סגל על ידי עמיתיהם מעורר קשיים, והמליץ כי המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) תקים גוף אחד שיבדוק עבירות משמעת של חברי סגל.

משרד מבקר המדינה בדק במחצית הראשונה של 2016 את הדרכים שבהן המוסדות האקדמיים מטפלים בעבירות משמעת, הן של הסגל והן של הסטודנטים, ואת הפעולות שהם נוקטים לצמצום העבירות. הביקורת בוצעה ב–26 מוסדות, ובדיקה מעמיקה יותר בוצעה באוניברסיטאות חיפה, בן־גוריון, העברית ותל אביב.

"ממצאי הדו"ח מעידים על קוצר ידם של המוסדות במסגרת ההתמודדות עם עבירות משמעת של חברי הסגל, הן במסגרת איתור עבירות אלה והדיווח עליהן והן במסגרת מיצוי ההליכים שננקטו נגד העבריינים", קובע המבקר. אחת הסיבות לכך היא שחברי רשויות המשמעת הפנים־מוסדיות נבחרים מקרב חברי סגל המוסד. הדבר יכול להקשות עליהם לנקוט הליכים משמעתיים באופן בלתי־תלוי נגד עמיתיהם, חברי הסגל.

לגבי הסטודנטים, בהתחשב בגידול שחל בשנים האחרונות במספר עבירות המשמעת שביצעו, ובפרט נוכח התופעה של רכישת עבודות והעתקה במבחנים — קובע המבקר כי "אין המוסדות להשכלה גבוהה משתמשים באופן המיטבי במגוון האמצעים העומדים לרשותם: המשמעתיים, ההסברתיים, החינוכיים והטכנולוגיים".

על פי הדו"ח, ב–2010–2015 לא קיימו מרבית המוסדות אף ישיבה בנוגע לעבירות המשמעת במוסד, אף שבחלק מהם חל בשנים אלה גידול ניכר בהיקף עבירות המשמעת. במקום זאת, מרבית המוסדות הסתפקו בביצוע פעולות הסברה שטחיות. "אחת הדרכים לצמצום מעשי הונאה במסגרת הגשת עבודה אקדמית היא שימוש בתוכנה לזיהוי העתקה. רק שלושה מוסדות (אחד מהם פרטי) משתמשים בתוכנה זו".

על פי המלצת היועץ המשפטי לממשלה, על המשטרה לסייע למוסדות להיאבק בתעשייה זו. "במועד סיום הביקורת של המבקר המשטרה עדיין לא החליטה כיצד לאכוף את חוק העונשין על מוכרי עבודות אקדמיות באינטרנט", קובע המבקר.

דו"ח המבקר מגלה גם כי יש פער ניכר במידת החומרה שמייחסים מוסדות לאותו סוג של עבירות משמעת, כפי שמשתקף בעונשים שגזרו המוסדות השונים.

כמו כן, מספר גדול במיוחד של עבירות משמעת נמצא בקרב סטודנטים ערבים ב–2010–2015: שיעורם של הסטודנטים מהמגזר הערבי בקרב הסטודנטים שזומנו לוועדות המשמעת גדול פי שלושה משיעורם בקרב כלל הסטודנטים. "המוסדות אינם בודקים את היקף עבירות המשמעת של הסטודנטים מהמגזר הערבי", קובע המבקר, "ועל כן לעתים אינם ערים לתופעה זו ואינם פועלים לצמצומה. במסגרת הנגשת ההשכלה הגבוהה למגזר הערבי, יש לטפל גם בתופעה האמורה".

המבקר ממליץ כי "על המוסדות לפעול ביתר תוקף וזאת לצד הגברת המודעות לחשיבות הנושא, התגייסות המוסד לטיפול בנושא, וגיוון הכלים ההסברתיים, החינוכיים והטכנולוגיים הרלוונטיים לעניין". בנושא עבירות הסגל קובע המבקר כי "על המל"ג, בשיתוף המוסדות, לבחון את נושא הקמתו של גוף משמעתי אחד לכל חברי הסגל, אשר יהיה בלתי־תלוי בחברי הסגל ובהנהלת המוסדות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#