דו"ח המבקר

הבעיות במיגון מפני טילים חמורות במיוחד דווקא ביישובי הצפון

לפי נתוני פיקוד העורף, לכ-2 מיליון מתושבי ישראל אין מיגון תקני בסמיכות למקום מגוריהם ■ גם בעוטף עזה נמצאו ליקויים, בעיקר במוסדות החינוך ■ תמ"א 38 היתה אמורה לשפר את המצב, אבל היא כמעט שאינה מיושמת בפריפריה

רז סמולסקי
בית ספר רמב"ם בנהריה, אחרי נפילת טיל במלחמת לבנון השנייה
בית ספר רמב"ם בנהריה, אחרי נפילת טיל במלחמת לבנון השנייהצילום: דרור ארצי/ג'יני
רז סמולסקי

לכ-2 מיליון תושבים, כ-27% מתושבי ישראל, לא היה מיגון תקני ליד מקום מגוריהם נכון ל-2012 - כך עולה מדו"ח מבקר המדינה שפורסם היום.

הדו"ח, בנושא "ההיערכות להגנת העורף מפני איום טילים ורקטות", נכתב בעקבות מבצע צוק איתן (קיץ 2014) , ודן בין השאר במעורבות הדרג המדינה והמטה לביטחון לאומי (ראו סיקור ב"הארץ"). באשר למיגון הפיזי מפני טילים קובעים במשרד מבקר המדינה כי "חלק מאמצעי המיגון האמורים להגן על הציבור מפני ירי טילים ורקטות, ובכלל זה ממ"דים (מרחב מוגן דירתי), מקלטים פרטיים משותפים ומקלטים ציבוריים, אינם כשירים, דבר העלול למנוע את האפשרות להתגונן באמצעותם בעת הצורך". עוד מצאו במשרד המבקר כי חלק ניכר מהמקלטים אינו ערוך לשהייה ארוכה, אף שבעת לחימה תידרש שהות כזאת - של תושבים שיתקשו להתמגן באמצעים אחרים בפרק הזמן הדרוש.

"אמנם בשנים האחרונות נעשתה כברת דרך בתחום מוכנות והגנת העורף האזרחי, אך בביקורת עלו פערים, חלקם משמעותיים, בהיערכות בתחום המיגון הפיזי, הגילוי וההתרעה ואף פינוי אוכלוסייה, אשר יש בהם כדי להגדיל את הסיכון לחיי התושבים בעת אירוע לחימה", כותבים במשרד מבקר המדינה. "פערים אלה גדולים במיוחד ביישובי גבול הצפון בכלל ובערי הצפון בפרט".

מינהל התכנון: "זה לא בסמכותנו"

על פי נתוני פיקוד העורף המעודכנים לתחילת 2015, כ-16% מהמקלטים הציבוריים אינם כשירים כלל, ו-33% מהם נמצאים ברמת כשירות נמוכה. 30% מהמקלטים הציבוריים הם בעלי כשירות טובה, ו-21% הם בכשירות טובה מאוד. במרחק של עד 15 ק"מ מגבול לבנון נמצא שכ-20% מהמקלטים הציבוריים אינם כשירים או נמצאים ברמת כשירות נמוכה.

לדברי המבקר, פער המיגון (שיעור התושבים שלא עומדים לרשותם אמצעי מיגון תקניים) הוא נתון חיוני בקבלת החלטות של הדרגים המדיני והצבאי, ולכן יש לצמצם אותו. תוכנית הדגל לצמצום פער זה היא תמ"א 38, שבאמצעות כלים תכנוניים מאפשר חיזוק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה. באפריל 2005 אישרה הממשלה את התוכנית, אך הנתונים מראים שהיא אינה מספיקה כדי למגן את כל התושבים ואינה תורמת לצמצום פער המיגון בפריפריה.

תכנון מועט באזורים הבעייתיים
אישור בקשות להיתר בנייה לפי תמ"א 38 , בחלוקה למחוזות

מנתוני מינהל התכנון מתברר שמאפריל 2005 עד דצמבר 2014 אושרו 1,900 בקשות בנייה על פי התמ"א, המייצגות כ-18 אלף יחידות דיור. מתוך כלל הבקשות, רק 3% אושרו במחוז צפון, ו-4% במחוז דרום. לעומת זאת, 70% מהבקשות אושרו במחוזות תל אביב ומרכז. כדי ליצור תמריצים למימוש תמ"א 38 בפריפריה, התקבלה ביולי 2013 החלטת ממשלה על הקמת קרן למתן הלוואות מדינה לפרויקטים כאלה - אלא שעד אוקטובר 2015 הקרן לא הוקמה.

בתחילת השנה הגיב מינהל התכנון למבקר בעניין האפקטיביות הנמוכה של התמ"א בפריפריה ובאזורים בעלי ערכי קרקע נמוכים: "באזורים אלה נדרש לפתח כלים משלימים לעידוד חיזוק מבנים, שאינם בתחום סמכותו של מינהל התכנון".

תוכנית נוספת היא תמ"א 40, למיגון ופיתוח המרחב התת־קרקעי, שהכנתה התחילה ביולי 2007. ביוני 2011 הגיש צוות תמ"א 40 למועצה הארצית לתכנון ובנייה מסמך מדיניות, שהוא הבסיס לכתיבת התוכנית. במארס 2012 החליטה הממשלה לאחד את התוכנית לתוך תוכנית מתאר ארצית אחרת - תמ"א 1.

הסחבת המשפטית מעכבת את המיגון

בסדרה של החלטות ממשלה נקבע כי כל הבתים יישובים הנמצאים בטווח של עד 7 ק"מ מגדר המערכת ביישובי עוטף עזה ימוגנו באחריות משרד הבינוי והשיכון, ומבקר המדינה מצא כי תוכנית זו הושלמה. לעומת זאת, במוסדות החינוך בעוטף עזה עדיין לא הושלם המיגון (ראו מסגרת).

המקלטים אינם מוכנים
רמת הכשירות של המקלטים הציבוריים, לפי נתוני פיקוד העורף
ל 1- בינואר 201

דו"ח המבקר מקדיש פרק גם למיגון הציבור הבדואי בנגב, המונה כ-200 אלף איש - וכשני שלישים מהם מתגוררים ביישובים מוכרים, והיתר ביישובים שאינם מוכרים, או במה שמכונה "הפזורה". ביישובי הפזורה אין כל מיגון בבתי המגורים, שחלקם מבנים ארעיים, וביישובים המוכרים יש פערי מיגון ניכרים.

במהלך מבצע צוק איתן הגישו כמה תושבים בדואים מאזור הנגב, יחד עם ארגונים לזכויות אזרח, עתירה לבג"ץ נגד פיקוד העורף, משרד הביטחון ושתי מועצות אזוריות, בדרישה שיסופקו להם פתרונות מיגון. בפסק הדין שנתן בג"ץ נקבע כי יש לדאוג לפתרונות אלה ביישובים המוכרים והלא מוכרים ולהגן על התושבים, והורה לפיקוד העורף להגיש את התייחסותו בתוך 30 יום. רק במארס 2015 הגישו מפקד פיקוד העורף ושר הביטחון לבית המשפט תוכנית לשיפור המיגון של הציבור הבדואי, והסוגיה ממשיכה להידון בבית המשפט עד היום.

תגובת דובר צה"ל: "צה"ל מקדם בברכה את דו"ח המבקר, לומד את עיקריו ויפיק את הלקחים הנדרשים. ייעודו של פיקוד העורף הינו גיבוש תפיסת ההפעלה והתורה המשולבת בתחום ההתגוננות האזרחית. פיקוד העורף מנחה ופועל בשיתוף פעולה עם מוסדות המדינה ומערכיה המבצעיים על מנת להכין את אזרחי המדינה להתמודדות עם מצבי החירום השונים. בצה"ל רואים חשיבות רבה בתחום מיגון העורף ועל כן גובש פרויקט 7-0 ק"מ האמון על הבטחת מיגונם של מוסדות החינוך ויצירת תחושת ביטחון בקרב תושבי עוטף עזה וביישובים בטווח 15-7 ק"מ".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ