המחדל של האוצר בנתיב המהיר עלה לנו 100 מיליון שקל - דו"ח מבקר המדינה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המחדל של האוצר בנתיב המהיר עלה לנו 100 מיליון שקל

מבקר המדינה מצא כי הממשלה התרשלה בתכנון פרויקט האגרה - והזכיינית, קבוצת שפיר, קבעה את גובה הפיצוי שתקבל ■ החשבת הכללית, מיכל עבאדי־בויאנג'ו, סירבה לאשר את הפשרה שהושגה בין סגנה לבין שפיר, ומשרד האוצר הזמין ביקורת פנים בעניין

14תגובות
שאטל של הנתיב המהיר
תומר אפלבאום

בזבוז כספי ציבור, הכנה לקויה של המכרז, חוסר בשלות סטטוטורי, כשלים בתכנון ואי־הסדרת סוגיות עקרוניות בחוזה הזיכיון - אלה התיאורים שמצמיד דו"ח מבקר המדינה להתנהלות המדינה בפרויקט הנתיב המהיר לתל אביב.

במהלך הקמת הפרויקט וגם לאחר שהופעל ב-2011 התגלעו חילוקי דעות עם הזכיינית וקבלנית ההקמה, קבוצת שפיר, בין היתר בעקבות כשל תכנוני שלא תאם את מצב בשטח וגרם להקפאת העבודות לחודשים ארוכים.

המחלוקות עם שפיר הביאו לכך שעד ספטמבר 2013 נחתמו עמה שישה הסכמים, ובהם ארבעה הסכמים שכללו פשרות, תוספות ותיקונים להסכם הזיכיון המקורי. כמו כן, נפסקו פיצויים כספיים לזכות שפיר, בגין העלויות וההפסדים שנגרמה לה עקב השינויים בתוכנית.

לפי הדו"ח, בין הנושאים שדרשו פשרה מול הזכיינית היו שינויים בתכולת העבודה, שההוראות לביצוען ניתנו בעל פה והם לא תומחרו; אי־הסדרה סטטוטורית מראש של תוואי הנתיב המהיר; שינויים בתכולת העבודה שנגרמו, בין היתר, מחוסר התאמה בין התכנון המפורט לבין המצב בפועל; וסכום הפיצוי שיקבל הזכיין מהמדינה בגין אי־הפעלת האופציה להקמת נתיב מהיר לירושלים (פרויקט שנכלל במסמכי המכרז ובוטל).

החשבת הכללית, מיכל עבאדי־בויאנג'ו
אוליבייה פיטוסי

כל סעיפי הפשרה הסתכמו בסכום של 101 מיליון שקל לטובת שפיר. עם סיום המשא ומתן ב-2013 עם הזכיין, סירבה החשבת הכללית באוצר, מיכל עבאדי־בויאנג'ו, לאשר את הסכם הפשרה, חרף העובדה שנציגיה, ובראשם סגנה הבכיר יריב נחמה, ליוו את כל שלבי המשא ומתן ופעלו בשיתוף הרגולטור של הנתיב המהיר, חברת חוצה ישראל, לגיבוש ההסכם.

לפי חברת חוצה ישראל, האמונה על בקרת הפרויקטים הזכייניים מטעם הממשלה, הפשרה נדרשה משום שהמחלוקות הכספיות מול שפיר "סיכנו את המשך ההפעלה של פרויקט הנתיב המהיר". ואולם, באי־מייל ששלחה במאי 2013 עבאדי־בויאנג'ו למנכ"ל חוצה ישראל, ראובן לבאון, היא ציינה כי חלה אי־הבנה לגבי הגורם המוסמך להשגת פשרה עם הזכיין. עוד היא ציינה כי העובדה שלא נעשה שימוש במוסד הבוררות, בהתאם להסכם הזיכיון - אינה מקובלת עליה.

שלושה חודשים נוספים חלפו ולבסוף הסכימה עבאדי־בויאנג'ו לאשר את התוספת להסכם הזיכיון, לא לפני שהתייעצה עם פרקליטות המדינה. עם זאת, ב-2014 ביצעה יחידת הביקורת באגף החשב הכללי ביקורת פנימית בנושא הפשרה והנסיבות שהביאו לחתימה.

הביקורת שיזם האוצר העלתה כי מכיוון ששינויים בתכולת העבודה ניתנו ברוב המקרים בעל פה וללא הוראות שינוי כתובות ומתומחרות - הדבר איפשר לזכיין לתמחר את השינויים בעצמו.

מנכ"ל חוצה ישראל, ראובן לבאון
אייל טואג

לדעת מבקר המדינה, "על משרד התחבורה, אגף החשב הכללי וחוצה ישראל להפיק לקחים מהליקויים שהועלו ולשפר את אופן תפקודם. זאת, לנוכח הסיכון הגלום בפרויקטים אלה, עלויותיהם וחשיבותם מהבחינה הלאומית והציבורית".

המבקר העיר כי "אי־הבנה בדבר הגורם המוסמך לקביעת עמדת המדינה שתוצג במשא ומתן היא בבחינת פגיעה בסדרי בקרה ומינהל תקינים".

ואמנם, בתשובתו של נחמה למבקר, הסביר כי הוא מקבל את ההערות בדבר "חוסר הבשלות המספקת מבחינה סטטוטורית או תכנונית, שבין היתר הביאו לצורך בשינויים שהיו יכולים להימנע אילו היו נסגרים מראש".

עוד הסביר נחמה כי "כיום יש הקפדה, בין היתר על בסיס לקחי הפרויקט ואחרים, על יציאה למכרזים ברמת בשלות וודאות גבוהה יותר, תוך בחינה מוקפדת של חלוקת הסיכונים באופן שיצמצם את השינויים במהלך יישום הפרויקט".

ארבע שנות ויכוחים - והחניון לא גדל

פרק מיוחד הקדיש המבקר לסאגת חניון הנתיב המהיר במחלף שפירים, שעולה על גדותיו והמדינה מתעכבת בהרחבתו זה שנים - עקב סחבת ביורוקרטית וסטטוטורית - לצד גרירת רגליים מצד אגף החשבת הכללית באוצר.

קיבולת החניון הנוכחית, 2,000 מכוניות, לא תאפשר לספק את הביקוש הגובר והולך לחניה. הביקש צפוי לעלות נוכח הוספת קו שאטל שלישי מחניון הנתיב לשדרות רוטשילד בתל אביב. אבל הרחבה זו של שירות ההסעות, מותנית בכך שתוגדל קיבולת החניון.

"הרשות הממונה, משרד התחבורה ואגף החשב הכללי דנים בהרחבת החניון (הכפלתו ל-4,000 מקומות חניה באמצעות בניית קומה נוספת; א"ד) עוד מ-2012", העירו אנשי המבקר.

"אף שהובא בחשבון כי יתעורר צורך להרחיב את חניון הנתיב המהיר, כפי שעולה מתוכנית המתאר שכללה קומה נוספת, מסמכי המכרז המקורי של הנתיב המהיר לא כללו אופציה להרחבתו על ידי מי שיזכה במכרז ומנגנון לקביעת התנאים למימוש האופציה. זאת, אף שהכללת אופציה כזאת היתה עשויה להגביר את כדאיות הפרויקט, להרחיב את מעגל המציעים, לשפר את התנאים למדינה, וחשוב יותר - למנוע מחלוקות, חיכוכים ואי־ודאות בנוגע להרחבה. ראוי שהגורמים הנוגעים בדבר יגיעו בהקדם להסכמה בעניינן של כל המחלוקות כדי להחיש את ביצוע הפרויקט", נכתב עוד.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#