תקעו אותנו בפקקים: "הממשלה נכשלה בפיתוח התחבורה"

המבקר מאשים: עבירות על החוק בניהול תקציב התחבורה ■ רומז כי משרדי האוצר והתחבורה שיתפו פעולה בהסתרת הסטות של תקציבי פרויקטים ■ וקושר את הליקויים לפקקים

שר התחבורה, ישראל כ"ץ, בביקור במנהרות הרכבת לירושלים
שר התחבורה, ישראל כ"ץ, בביקור במנהרות הרכבת לירושליםצילום: ניר קידר

"המדיניות המוצהרת זה שנים של משרד התחבורה היא לטפל בבעיות התחבורה באמצעות קידום השימוש בתחבורה ציבורית - על חשבון השימוש בכלי רכב פרטיים. בפועל, קצב ההתקדמות של פרויקטי הפיתוח בתחום זה אטי ורמת השירות אינה מדביקה את הצרכים. עקב כך היקף השימוש בתחבורה הציבורית נותר קטן, היקף השימוש ברכב פרטי גדל - ובעיית עומס התנועה בכבישים הולכת ומחריפה" - במלים אלה סיכם משרד מבקר המדינה דו"ח חריף ועב כרס שחיבר על האופן שבו מנוהל אחד מהגדולים שבתקציבי משרדי הממשלה.

מבקר המדינה מצביע בדו"ח על ליקויים קשים שמצא בניהול תקציב התחבורה על ידי משרד התחבורה ועל ידי אגף התקציבים במשרד האוצר - לעתים עד כדי הפרת חוק התקציב ואף ביצוע עבירות מינהלתיות. זאת, כשהוא מצביע על קשר בין כשלים אלה לבין הפיגור בתחבורה הציבורית בישראל והגודש שנוצר בדרכים.

לפי הממצאים, למרות המדיניות המוצהרת של משרדי התחבורה והאוצר להעדפת התחבורה הציבורית על פני כלי רכב פרטיים, בייחוד במטרופולינים - התקציב שהועמד לטובת התחבורה הציבורית ושיפור הסעת המונים פחת ב-2014-2012. זאת, עקב קשיים בתכנון, בפרסום מכרזים, בתיאום הפרויקטים ובביצוע שלהם. כך, העלייה שנרשמה בסעיף תקציבי זה ב-2015 נבעה רק מהגברת הביצוע של פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן.

מבדיקת המבקר עולה כי ההוצאה על פיתוח הכבישים הבין־עירוניים היא עדיין החלק העיקרי (38%-52%) מהוצאות המשרד בתחום הפיתוח. ב-2014-2013 היתה ההוצאה על פיתוח רכבות כבדות 33%-34% מתקציב הפיתוח - אך ב-2015 היא נחתכה בחצי. באשר להוצאה על קידום תחבורה ציבורית והסעת המונים, זו היתה 11%-14% בלבד מסך ההוצאה לפיתוח ב-2014-2011 - וב-2015 טיפס שיעורה ל-21%.

את עיקר ההשקעה בענף התחבורה הציבורית מפנה משרד התחבורה לסובסידיות - ולא לפיתוח. כך, היקף התמיכות בתחבורה הציבורית נע בין 24% ל-33% מתקציב המשרד (6-5 מיליארד שקל בשנה) - והוא גדל בהתמדה בשנים האחרונות, לנוכח הגידול בהיקף הנסיעות.

הדו"ח מזכיר תוכניות לאומיות שהתריעו מפני האטה מתמשכת בכבישים, והציעו מתווים לשיפור התחבורה הציבורית כמזור לעומסים. למרות ההמלצות שנערמו על שולחן הממשלה, הן לא יושמו, טוען המבקר, בעוד הפקקים מוסיפים להתארך.

אמיר לוי, הממונה על התקציבים
אמיר לוי, לשעבר הממונה על התקציבים באוצר. "הרשויות בפריפריה הבינו שיש חיסרון לקוטן, ושלבד אין להן סיכוי להצליח"צילום: מיכל פתאל

בין השאר מצביע המבקר על תכנון לקוי של פרויקטים, היערכות בלתי-מספקת של חברות התשתית לקראת ביצוע הפרויקטים או כשלים בביצועם, וכן פגמים בתהליכי התקצוב במשרדי האוצר והתחבורה. "ליקויים אלה מעידים גם כי התקציב אינו ממלא את תפקידו, בכך שאינו משקף את תוכנית העבודה של משרד התחבורה ואת הפעולות המתוכננות שלו", נכתב.

מבקר המדינה סבור כי התוכניות האסטרטגיות לפיתוח התחבורה בישראל אינן מקיפות דיין, שכן הן מתייחסות לתחבורה הציבורית במנותק מכלי הרכב הפרטיים. לעמדתו, בולטת בחסרונה מדיניות כוללת לריסון השימוש במכוניות, ובכלל זה בתחומים הבאים: מיסוי, מדיניות החניה במרכזי הערים, מתן רכב ממקום העבודה ("רכב ליסינג"), תוכניות תחבורה למעסיקים והסעות לעבודה.

בסיכום הדו"ח קורא המבקר למשרד התחבורה ולמשרד האוצר לגבש מדיניות אופרטיבית סדורה לטווח הארוך כדי להפחית את עומס התנועה בכבישים - ולפעול למימושה באופן עקבי. "עליהם לדאוג שיתקיימו איזון וקוהרנטיות בין הצעדים שנוקטת הממשלה להסדרת ענף הרכב, מדיניות המיסוי של כלי הרכב והדלק, לבין הצעדים ליצירת תמריצים לצמצום השימוש בכלי רכב פרטיים", כתבו אנשי המבקר, והוסיפו כי "כדי לאפשר את השגת המטרה המוצהרת - הגברת השימוש בתחבורה ציבורית - על משרד התחבורה להמשיך לשפר את היעילות ורמת השירות שלה".

"פגיעה בשקיפות התקציב"

פקקים ביום עצמאות
צילום: ג'יני

עיקר הביקורת בדו"ח הכלכלי השנתי של מבקר המדינה התמקדה הפעם בליקויים שנמצאו במבנה תקציב משרד התחבורה ובתהליך התקצוב שלו ב-2015-2011. התקציב השנתי של משרד התחבורה הוא מהגדולים בתקציבי משרדי הממשלה והסתכם ב-2015 ב-15 מיליארד שקל.

"נמצאו אי־התאמות רבות בין התכנון התקציבי לביצוע, מחד - תת-ביצוע של התקציב, ומאידך - חריגות בביצוע שהן בבחינת עבירות על חוק התקציב או עבירות מינהליות", נכתב בדו"ח הביקורת. זאת, תוך ציון חוסר שקיפות כלפי הכנסת וכלפי הציבור - בכל הקשור לתהליכי העבודה התקציביים ולשינויים בתקציב.

בין השאר מצא המבקר פרויקטים שיצאו לדרך ללא תקציב מאושר, פרויקטים שתוקצבו ביתר - אך ללא פיקוח על שנעשה בכסף העודף - וכן אותרו תקציבים שלא הגיעו לייעדם, בלי שהיה ניתן לעקוב אחריהם באופן שוטף. זאת, אף שהוקצו באופן ששינה את סדרי העדיפויות שאישרה הכנסת בחוק התקציב השנתי.

המבקר מעיר כי ראוי שהאוצר ישפר את מבנה דברי ההסברים בתוכניות התקציב כך שיהיו מפורטים ונוחים יותר להבנה, אבל גם רומז כי ייתכן שהערפול בתוכניות אינו מקרי. כשרמת הפירוט בתוכניות התקציב נמוכה, ובייחוד כשמדובר בסכומי תקציב כה גדולים, הדבר מאפשר למשרד האוצר ולמשרד התחבורה לבצע בתקציב שינויים רבים ובסכומים גדולים במהלך השנה, וזאת בלי שהם מחויבים לקבל מוועדת הכספים אישור מראש לשינויים - ואף לדווח לה עליהם.

דוגמה לכך מובאת בדו"ח, כשבספטמבר 2013 העביר אגף התקציבים סכום של כ-7.28 מיליארד שקל הרשאה להתחייב מתקנת הרזרבה בתוכנית הכללית של "כבישים בין־עירוניים" לתקנות אחרות בתוכנית. מכיוון שההעברה התבצעה בין תקנות שונות באותה תוכנית, אגף תקציבים לא היה מחויב לדווח על כך לוועדת הכספים, אלא רק לחשב הכללי. באופן זה סכומים גדולים מאוד מהתקציב - מיליארדי שקלים - מוקצים ללא שקיפות מספקת כלפי נציגי הציבור בכנסת.

"נראה כי בשל אופן הניהול של תקציב משרד התחבורה הוא מחטיא את מטרתו - לשמש כלי תכנוני וניהולי למימוש מדיניות המשרד", נכתב בדו"ח. "אופן ניהול זה אינו מאפשר לבחון את מידת עמידתו של משרד התחבורה ביעדים שקבע, וכן את מידת היעילות של ניהול כספי המדינה בתחום זה", נקבע.

השנים 2014-2013, מעיר המבקר, נוהלו בחריגה מתקציב ההרשאה להתחייב של משרד התחבורה, לעתים בסכומים גדולים מאוד, דבר שהוא כאמור בגדר עבירה מינהלית. "בחלק מהמקרים התקיימה חריגה גם ברמת התוכנית, ולכן מדובר אף בחריגה מחוק התקציב השנתי. לדעת משרד מבקר המדינה, היה על חשב משרד התחבורה דאז להתריע על החריגות האמורות ולמנוע אותן", נכתב בדו"ח.

עוד הוסיף המבקר בחריפות: "תקצוב מרבית ההרשאה להתחייב בתקנות רזרבה פוגעת פגיעה של ממש בשקיפות התקציב ובבקרה על ניצולו למטרות שלשמן הוא יועד. שיטת פעולה זו למעשה מרוקנת מתוכן את תהליך הכנת תקציב ההרשאה להתחייב, שאמור להתבצע בהתאם לצפי של הפרויקטים".

על רקע דו"ח מבקר המדינה, החושף ליקויים חמורים בתחום התחבורה והבטיחות בכבישים, תדון מחר הכנסת בהצעה של חברת הכנסת תמר זנדברג בנושא הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית על המשבר בכבישים. זנדברג אמרה לאחר פרסום הדו"ח כי "מבקר המדינה חושף את מה שכל מי שלא משתמש בנהג פרטי יודע כבר מזמן, התחבורה בישראל היא הגרועה במערב.

"בעוד כותרות העיתונים צועקות על תאונות הדרכים, ברור כי הגיע הזמן להימנע מדיבורים פופוליסטיים ולהתחיל לעשות את המובן מאליו - השקעה בתחבורה הציבורית. כל מחקר מוכיח כי תחבורה ציבורית יעילה, שבעה ימים בשבוע, היא המפתח למדיניות תחבורתית יעילה ובטוחה. הגשתי הצעה לוועדת חקירה פרלמנטרית בתחום המשבר בכבישים, והגיע הזמן להיכנס לעובי הקורה בתחום הזה בצורה האגרסיבית ביותר".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ