לאן הולך הכסף שמיועד לשמור על הרווחה שלכם בעתיד?

ב-28 ביוני 2015 קיבלה הממשלה את החלטה 145, שבה אימצה כיווני פעולה שנועדו לתת מענה משמעותי למגמות ולמאפיינים של הזדקנות האוכלוסייה. בין היתר, נקבע טיפול בגירעון האקטוארי של המוסד לביטוח לאומי, היערכות מערכת הפנסיה, התאמה הדרגתית של גיל הפרישה ושילוב מבוגרים בתעסוקה ובקהילה.

שרי הממשלה נדרשו לגבש תכניות מתאימות: השרה לאזרחים ותיקים תגיש תכנית לקידום מבוגרים מעל גיל 60 בתעסוקה ובקהילה, ושר האוצר יגבש תכנית לטיפול בגירעון הנוכחי והאקטוארי של המוסד לביטוח לאומי בראייה ארוכת טווח - וזו תוגש לממשלה בתוך חצי שנה. "ההחלטות שהתקבלו במסגרת התוכנית הכלכלית לשנת 2016 לצמצום הגירעון התפעולי של המוסד לביטוח לאומי וצעדי החקיקה שהוביל משרד האוצר הם צעד ראשון להתמודדות עם הגירעון התפעולי והאקטוארי של המוסד לביטוח לאומי. גם העברת הוצאות שנרשמו כהוצאות המוסד, אך אינן שייכות למערך הביטחון הסוציאלי לרישום כהוצאה בתקציב המדינה, היא צעד ראוי" כותב המבקר, "אולם אין די בצעדים אלה, והם אינם פותרים באופן מספק את בעיית האיזון האקטוארי של המוסד לביטוח לאומי" .

על פי הדו"ח, שר האוצר לא הגיש לממשלה תכנית לטיפול בגירעון התפעולי והאקטוארי של המוסד לביטוח לאומי ולא קיים הליך התייעצות עם שר הרווחה והשירותים החברתיים, המוסד לביטוח לאומי והמועצה הלאומית לכלכלה.

גרוע מכך - המבקר נוזף בממשלה כי אינה פועלת לשימור כסף המיועד לביטחון סוציאלי עתידי של אזרחיה. כיום עודפי התקציב של המוסד משמשים למעשה למימון הוצאות הממשלה במקום לחיסכון עבור מימון הקצבאות בעתיד. "משרד מבקר המדינה מעיר כי העלייה בתוחלת החיים, הזדקנות האוכלוסייה והירידה הצפויה באוכלוסייה שבגיל העבודה ביחס לאוכלוסייה המבוגרת יקשו על הממשלות בעתיד להבטיח ביטחון סוציאלי לאזרחים. על הממשלה לבחון מנגנונים שיאפשרו לה להימנע משימוש בכספים המיועדים לביטחון סוציאלי לצריכה שוטפת ולהבטיח כי הכספים המשולמים על ידי האזרחים במסגרת הביטוחים הסוציאליים יופנו להבטחת ביטחונם הסוציאלי בעתיד".

חיזוי תוחלת חיים: שלושה גופים שונים שאין ביניהם שיתוף פעולה

בישראל קיימים שלושה גופים ממשלתיים מרכזיים המחשבים תוחלת חיים: הלמ"ס, אגף שוק ההון והמוסד לביטוח לאומי. כיוון ששלושת הגופים עובדים על פי מודלים שונים עבור אותו חיזוי, וכיוון ששיתוף הפעולה ביניהם אינו משביע רצון, נמצא חוסר עקביות בחיזוי הן בין הגופים, והן בתוך הדוחות שהם מנפיקים. "נמצא כי אין מנגנון מוסדר לתיאום ולשיתוף פעולה קבוע בין כל האקטוארים והדמוגרפים הממשלתיים - אגף דמוגרפיה בלמ"ס והאקטוארים של אגף שוק ההון והמוסד לביטוח לאומי - וששיתוף פעולה ביניהם מתבצע באופן חלקי ואד-הוק" כותב המבקר.

לאי שיתוף הפעולה ולמודלים השונים יש משמעויות כלכליות מרחיקות לכת, הכוללות השפעות שונות על המאזנים של קרנות הפנסיה, מקדמי הקצבה, העתודות הנדרשות מחברות הביטוח והאיתנות הפיננסית של המוסד לביטוח לאומי. "משרד מבקר המדינה מעיר כי השימוש במדד של שנת התרוקנות קרן המוסד לביטוח לאומי חשוב למקבלי ההחלטות לעניין האיתנות הפיננסית של המוסד" כותב המבקר, "להבדלים בין המודלים השונים לשיפורים עתידיים בתמותה יש משמעות כלכלית, הגדלה עם הזמן ועשויה להשפיע על האיתנות הפיננסית של המוסד לביטוח לאומי. על המוסד לביטוח לאומי ומשרד האוצר להיות מודעים למשמעויות הכלכליות של ההבדלים בין המודלים השונים לשיפור התמותה".