כך רימה צה"ל את המדינה - ואיך מגיעים לפנסיה של 15 אלף שקל בגיל 47 - דו"ח מבקר המדינה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
שערוריית הפנסיה

כך רימה צה"ל את המדינה - ואיך מגיעים לפנסיה של 15 אלף שקל בגיל 47

דו"ח מבקר המדינה חושף: צה"ל שיקר לחשבת הכללית באוצר, מיכל עבאדי-בויאנג'ו - שקר שעולה לציבור 2.9 מיליארד שקל ■ צה"ל: "הנתונים אינם גבוהים באופן מובהק ואולי אף נמוכים יותר מהנתונים הנוגעים לגופים אחרים במגזר הציבורי והביטחוני"

337תגובות
מסדר כבוד לבני גנץ
גדי ימפל / דובר צה"

מיכל עבאדי־בויאנג'ו, החשבת הכללית במשרד האוצר, לא נחשבת פרייארית. להפך, יצא לה מוניטין של פקידה עוצמתית ומתוחכמת, שמנווטת היטב את דרכה בלשכות השרים ובלשכת ראש הממשלה, וגם יודעת לנשוך כשצריך. למרות זאת, עבאדי־בויאנג'ו יצאה פרייארית - בסכום של 2.9 מיליארד שקל.

אין דרך אחרת להציג זאת - "עבדו" על החשבת הכללית. מי ש"עבד" עליה הוא הגוף העוצמתי ביותר במדינת ישראל, הגוף היחיד שכנראה יכול להרשות לעצמו לשקר לחשבת הכללית במצח נחושה. זהו צבא ההגנה לישראל, ששוב התגלה כמי שמרשה לעצמו לעבור כל גבול כשהדברים נוגעים לשכר של אנשי הקבע. במקרה דנן, לפנסיה שלהם.

>> שערוריית הפנסיה - כל מה שחייבים לדעת: אין לכם פנסיה תקציבית? אתם בבעיה חמורה || לאן הולך הכסף שמיועד לשמור על הרווחה שלכם בעתיד? || בלגאן באוצר - וביקורת חריפה על המנכ"ל || התחייבות המדינה לפנסיה תקציבית מזנקת - ונחשו מה עושים באוצר || ומה יקרה אם גיל הפרישה לנשים לא יועלה?

באפריל 2016, כאשר מבקר המדינה הגיש את טיוטת דו"ח הביקורת שלו על מדיניות הפנסיה לעיונם של פקידי הממשלה, גילתה עבאדי־בויאנג'ו ש"עבדו" עליה. דו"ח הביקורת חשף כי במשך שלוש שנים צה"ל הטעה, כנראה בכוונת מכוון, את אגף החשב הכללי באוצר (חשכ"ל). התברר כי צה"ל העביר לאגף החשב הכללי מסמך שבו הוא מפרט את מדיניות הרמטכ"ל להגדלת השכר הקובע לפנסיה של אנשי הקבע - מדיניות ההגדלות, שבאופן חריג ויוצא דופן היא בסמכותו הבלעדית של הרמטכ"ל.

כמתואר בכתבה

להגדלה לחצו כאן >>>

רק לרמטכ"ל ולחברי הכנסת יש סמכות כזאת: לקבוע בעצמם את הפנסיה שלהם. רק שבעוד בכנסת ניצול הסמכות הזאת נעשה באופן שקוף לעין הציבור - בצה"ל זה נעשה במחשכים.

"התנהלות פסולה של אכ"א"

וזהו לב הבעיה. ב-2012 נחתם הסכם היסטורי עם צה"ל, שבמסגרתו קיבל הצבא תוספת תקציב של 800 מיליון שקל בתמורה להתחייבות להגביר את שקיפות השכר והפנסיה של אנשי הקבע בפני אגף החשב הכללי (אגף התקציבים באוצר נשאר מחוץ להסכם, ולא זכה ליהנות מאותה שקיפות; רק בעקבות הסכם הביטחון שנחתם לפני שנה, צה"ל התחיל לחשוף את נתוני השכר שלו גם בפני אגף התקציבים). במסגרת השקיפות הזאת צה"ל התחייב לחשוף גם את מדיניות הרמטכ"ל בכל הקשור להגדלות הפנסיה של אנשי הקבע.

צה"ל אכן עמד בדרישת השקיפות: ב-2014 הועבר מסמך המפרט את מדיניות ההגדלות מאגף כוח אדם (אכ"א) לחשב הכללי. הכל היה בסדר, עד שהגיע דו"ח מבקר המדינה וחשף כי המסמך היה מסמך חסר. "מסמך חלקי" בלשון דו"ח המבקר. בקיצור, צה"ל חשף בפני החשבת הכללית רק חצי מהאמת - ובמקרים רבים, כלשון הפתגם, חצי אמת גרועה משקר.

"מעיון בטיוטת דו"ח המבקר", כתבה על כך עבאדי־בויאנג'ו, "נדהמנו לגלות כי גם לאחר סיכומים רבים מול צה"ל, שבעקבותיהם הועבר אלינו מסמך מדיניות הגדלות הרמטכ"ל, הושמט ביודעין מידע קריטי".

איך נראית הפנסיה - מאפייני הפנסיה התקציבית של מי שפרשו במשך 2015

וכך ניסח זאת מבקר המדינה: "בדיקת מבקר המדינה העלתה כי מסמך מדיניות הרמטכ"ל להגדלות אחוזיות, שהעביר ענף התכנון וגמלאות באכ"א ב-2014, שונה מהמסמך שהועבר לצוות הביקורת. המסמך שהועבר למטה השכר לא כלל את חישוב ההגדלה הרגילה של אחוזי הפנסיה, שיכולה להגיע ל-19%. לכן, מסמך מדיניות ההגדלות החלקי שהעביר אכ"א לאגף החשכ"ל באוצר אינו מאפשר לבצע בקרה שלמה על העמידה במדיניות הרמטכ"ל. משרד מבקר המדינה מעיר כי הוא רואה בחומרה התנהלות פסולה זו של אכ"א".

"התנהלות פסולה" - זהו כנראה הניסוח החריף ביותר שמבקר המדינה יכול היה להשתמש בו, כרמז שקוף לכך שצה"ל נתפס משקר. פשוט כך.

ההבדל בין מה שצה"ל חשף בפני אגף החשב הכללי באוצר לבין מדיניות ההגדלות המלאה, הוא מהותי. כמה מהותי? למשל, כמו פער הוצאה על תשלומי פנסיה לאנשי הקבע בסך של מאות מיליוני שקלים בשנה, או 2.9 מיליארד שקל גירעון אקטוארי שנצבר רק בגין שלוש שנים (2015-2013) - אותן שנים שבהן החשבת הכללית חשבה שהיא יודעת מהם הנתונים האמיתיים של הפנסיה בצה"ל, ורק בדיעבד היא גילתה שהטעו אותה.

מהותי כמו העובדה שצה"ל עושה דין לעצמו בכל הקשור לתנאי הפנסיה של אנשי הקבע שלו, ולכן מאפשר לעצמו לשלם פנסיה מופרכת לאנשי הקבע: בגיל 47 הם מקבלים פנסיה ממוצעת, במונחים של שיעור מהשכר האחרון, גבוהה מזאת שמקבלים יתר עובדי המדינה הפורשים לפנסיה בגיל 63. כלומר, אנשי הקבע עובדים וחוסכים 16 שנה פחות מיתר עובדי המדינה, אבל מקבלים יותר פנסיה.

 שר האוצר משה כחלון והחשבת הכללית מיכל עבאדי-בויאנג'ו
אמיל סלמן

הצבא מרשה לעצמו להשתולל עם אחוזי פנסיה מופרכים

יש לכך שתי סיבות. הסיבה הטכנית היא מדיניות ההגדלות: לרמטכ"ל מותר להוסיף אחוזים לפנסיה של אנשי הקבע. החוק מאפשר לרמטכ"ל להוסיף אוטומטית 6% - תוספת של 2% לשנה, בגין שלוש שנות השירות הסדיר של אנשי הקבע. כך, אם איש קבע שירת בקבע מגיל 21 עד גיל 47 (לפי ההסכם החדש, גיל הפרישה מצה"ל יוקדם ל-43), בסך הכל 26 שנה, הפנסיה שלו אמורה היתה להיות בשיעור של 52% משכרו האחרון (2% לשנה כפול 26). בפועל, כל איש קבע מקבל באופן אוטומטי עוד 6% - כך שהפנסיה תהיה בשיעור של 58% משכרו האחרון.

את זה עבאדי־בויאנג'ו ידעה. היא ידעה גם שפה ושם ישנם מקרים חריגים, שבהם צה"ל נותן תוספת גבוהה מ-6% - טייסים וצוללנים, למשל, קיבלו צבירה של יותר מ-2% לשנה עבור כל שנת שירות סדיר. אלא שמבקר המדינה חשף את האמת המרה: 98% מהפורשים מצה"ל ב-2015 קיבלו תוספת לשכרם הקובע (שיעור הפנסיה מהשכר האחרון) בשיעור גבוה מ-6%. למעשה, ההגדלה הממוצעת של שיעור הפנסיה מתוך השכר הקובע היתה 8.8% ב-2015, נוסף על ה-6%.

כן, קראתם נכון: הפנסיה של אנשי הקבע גדלה ב-14%-15% בממוצע. במקום פנסיה בגיל 47 בשיעור ממוצע של 52% מהשכר האחרון, או 58% לאחר התוספת האוטומטית הקבועה בחוק, אנשי הקבע מקבלים פנסיה בשיעור ממוצע של כ-67% מהשכר האחרון. מדובר על שיעור הגדלה גבוה פי שניים וחצי מזה שהחשבת הכללית ידעה עליו. זה מסביר איך מגיעים אנשי הקבע להיות שיאני הפנסיה, בהסתמך על השכר וגיל הפרישה, במגזר הציבורי: כאמור, בגיל 47 שיעור הפנסיה שלהם מתוך השכר האחרון גבוה מזה של יתר עובדי המדינה הפורשים בגיל 63. רק כדי לסבר את האוזן, קצבת הפנסיה הממוצעת של אנשי הקבע בגיל 47, אחרי כל ההגדלות, היא כ-15 אלף שקל בחודש.

הסיבה השנייה לכך שכל זה יכול לקרות היא מהותית: העובדה שהצבא עושה דין לעצמו, ועושה זאת בלא כל פיקוח או בקרה. רק לרמטכ"ל ולחברי הכנסת, כאמור, יש סמכות להגדיל את הפנסיה לעצמם - ובמקרה של הרמטכ"ל זה נעשה במחשכים, בלא בקרה ציבורית. אפילו החשבת הכללית, שחשבה שיש לה יכולת בקרה, גילתה בדיעבד שאין לה יכולת כזאת.

התוצאה היא מכשול בפני עיוור: הצבא מרשה לעצמו להשתולל עם אחוזי פנסיה מופרכים, ביודעו שאיש לא ידע על כך, וביודעו שלא הצבא הוא שישלם את המחיר על כך. כששאל מבקר המדינה את ראשי הצבא על העלויות של הגדלות הרמטכ"ל, הוא נענה בביטול שמדובר בכסף קטן: "עלות ההגדלות האחוזיות עבור פורשים בכל שנה", הגיב צה"ל למבקר המדינה, "מסתכמת ב-20-15 מיליון שקל בשנה...מדובר בשני פרומיל בלבד בתקציב הגמלאות הכולל".

נחמד לגלות שעבור צה"ל 20 מיליון שקל הם כסף קטן, שאינו מחייב התייחסות - אבל הבעיה היא שזה כלל אינו הסכום. 20 מיליון השקלים הם העלות הנוספת בכל שנה. כשסוכמים את העלות הזאת לאורך שנים - סך כל ההגדלות שקיבלו כל הפורשים מצה"ל - העלות השנתית מצטברת כבר למאות מליוני שקלים בשנה. אגף החשב הכללי חישב ומצא כי מדובר בתוספת גירעון של 2.9 מיליארד שקל לפנסיה של הצבא, וזאת רק עבור שלוש השנים של 2015-2013.

צה"ל מכניס להריון את תקציב הביטחון

הטעות הגסה שצה"ל עשה בהערכת עלות ההגדלות לפנסיה אינה מקרית. מבקר המדינה גילה כי בצה"ל כלל לא נערכו בדיקות בנוגע לעלות ההגדלות. "חרף העובדה כי היקף סכומי ההגדלות האחוזיות של הרמטכ"ל מגיע למאות מיליוני שקלים בתקציב המדינה במצטבר בכל שנה", כותב על כך המבקר, "לא נמצא כי אכ"א או אגף התקציבים במשרד הביטחון מביאים בחשבון את מגבלת תקציב הביטחון בהחלטות על ההגדלה של אחוזי הפנסיה הניתנת על ידי הרמטכ"ל".

למעשה, בכל הקשור לפנסיה של אנשיו, צה"ל מתנהל בשיטת "על חשבון הברון" - הוא "מכניס להריון" את תקציב הביטחון, עם ניפוח חסר תקדים של הוצאות הפנסיה של אנשי הקבע, ביודעו כי המדינה לא תוכל להתנער מההתחייבויות הללו ותהיה חייבת לשלם אותן. כלומר, המדינה תצטרך להגדיל את תקציב הביטחון בהתאם לגודל התוספת לפנסיה.

ואכן, מאז 2008 שיעור הפנסיה מתוך תקציב הבטחון זינק מכ-9% ל-14% - 60% בתוך שש שנים. יתרה מזאת, קצב "הכניסה להריון" של תקציבי הפנסיה של הצבא רק גדל והולך. מבקר המדינה חשף כי ב-2015 הגיע שיעור הגדלות הרמטכ"ל לשיא חדש, ובעיקר בהגדלות הגבוהות מאד: 29% מאנשי הקבע קיבלו הגדלה של 16% ויותר של הפנסיה, 15% קיבלו הגדלה של 20% לפחות, ו-1.4% קיבלו הגדלה של 25% ויותר.

אין ספק שהאצבע על הדק הפנסיה של הרמטכ"ל, כולל הרמטכ"ל הנוכחי גדי איזנקוט, היא קלה מאוד. אין ספק גם שהאמינות של הרמטכ"ל בכל הקשור לפנסיה של אנשי הקבע, כולל הרמטכ"ל הנוכחי איזנקוט, היא נמוכה מאוד. אין ספק גם שהשקיפות המובטחת, שאמורה היתה לפתור את כל בעיות הבקרה על הצבא, מכזיבה - זוהי נורה אדומה בכל הקשור להסכם תקציב הביטחון הנוכחי, שבו הצבא מקבל תוספת של מיליארדי שקלים תקציב בתמורה להגברת השקיפות התקציבית בפני אגף התקציבים באוצר. אין ספק שמלה של הצבא, כשמדובר בתנאי השכר והפנסיה של אנשי הקבע, אינה מלה, ולכן אסור להמשיך לסמוך על הצבא בעניין זה.

חייבים לתקן את החוק כך שאישור תנאי השכר והפנסיה של אנשי הקבע לא יהיה יותר בסמכותו הבלעדית של הרמטכ"ל. לחלופין, צריך לאכוף על הצבא בקרה ממשית באמצעות הצבת חשב מטעם משרד האוצר בתוך אגף השכר של הצבא. אחרת, צה"ל ימשיך "לעבוד" על עבאדי־בויאנג'ו, ויעבוד גם על כולנו עם הוצאה נוספת של עשרות מיליארדי שקלים על הפנסיה של אנשי הקבע.

צה"ל: "הגדלות תקופת השירות - לפי החוק"

תגובת צה"ל: "מאז תחילת הביקורת ננקטו בצה"ל צעדים, בהם מינוי צוות לבחינת היקף ההגדלות בגין תקופת שירות והידוק תהליכי הבקרה והפיקוח על מתן הגדלות אלה. נבהיר כי הגדלות תקופת השירות ניתנות לצה"ל כדין, בהתאם לחוק ולהחלטת הממשלה בעניין. כמו כן, צה"ל פעל לחיזוק שיתוף הפעולה עם גופי הביקורת והאוצר באמצעות העברת דו"חות חודשיים למשרד האוצר ומינוי ועדה משותפת של צה"ל, משרד הביטחון והחשבת הכללית לשם שיפור תהליכי השקיפות.

"באשר ליחס בין 'שיעור התחלופה' לממוצע גיל הפרישה, נכון לבחון את היחס בין 'שיעור התחלופה' לבין הוותק בעת הפרישה, הואיל ומשרתי קבע רבים אינם פורשים בוותק נמוך יותר מפורשים העובדים בגופים אחרים. על כן, השוואה זו תלמד כי הנתונים ביחס לצה"ל אינם גבוהים באופן מובהק ואולי אף נמוכים יותר מהנתונים הנוגעים לגופים אחרים...בגופים אחרים במגזר הציבורי והביטחוני (הכוונה לשב"כ ולמוסד; מ"א), הגדלה מסוג זה עדיין מקובלת לצד דרכים נוספות, שלא קיימות בצה"ל להגדלת אחוזי קצבה, בהן העלאה בדרגה ואף בשתי דרגות טרם הפרישה", מסבירים בצה"ל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#